שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

הטעות של להקריא את מחמוד דרוויש למירי רגב

מאת |

המשורר הלאומי הפלסטיני לא זקוק לאשרור ואפילו לא לכעס של שרת התרבות כדי לבסס את מעמדו. להיפך. להכניס את דרוויש ככדור למגרש של רגב רק מגמד אותו

מירי רגב גילתה מידה בלתי מבוטלת של טירוף ועוינות כלפי הפלסטינים בישראל מאז הופעתה בזירה הפוליטית בשנת 2009. למרות דמותה הצעקנית והקומית, מן הראוי לקחת אותה ברצינות, לחשוש מכוונותיה ולהתכונן למעשיה, אך יש הבדל גדול בין להכין תגובה מתבקשת למעשיה לבין לנדב לה חומר גלם עסיסי לפרובוקציות תקשורתיות.

למרות שיש לי אמון גדול בכוונותיו הטובות ובבחירותיו האמנותיות של האמן תאמר נפאר, אני מאמינה שביצוע שירו של מחמוד דרויש בטקס פרסי אופיר לקולנוע נפל לקטגוריה השנייה. להכניס את יצירתו של דרויש למגרש הרדוד של רגב – אינו לכבודו של דרוויש. זה מגרש שאין טעם להוכיח בו שום דבר לאף אחד.

גזענותה הבוטה של רגב מגלמת בפנינו את דמותו של הימין הקיצוני בכללותו. היא גורמת לרבים מאיתנו להרגיש מותקפים אישית, ולהשתוקק להגיב אליה בכל דרך אפשרית, אך אנחנו יודעים שזה בדיוק מה שהיא מחפשת, ואלה המצבים שבהם היא משגשגת. לא משנה אם מי שיוצאים נגדה הם אנשי האליטה התרבותית הישראלית או אנחנו הפלסטינים וההנהגה שלנו – בשני המקרים התוצאה היא התגברות כוחה בתוך הליכוד, עד שהיא הפכה להיות בין השרים הכי פופולאריים (ואגרסיביים) במפלגה.

> יום כיפור ירושלמי

מירי רגב (מרים אלסטר / פלאש90)

זינוק מטאורי. מירי רגב (מרים אלסטר / פלאש90)

חשוב לזכור שתוך שבע שנים זינקה רגב מהמקום העשרים ושבע (האחרון) בליכוד לעמדה של אחת הפוליטיקאיות הכי בולטות בתקשורת הישראלית, לאחר שניצלה כל הזדמנות לעימות עם החברה הערבית ומנהיגיה. כעת היא מנסה לגרוף עוד הון  פוליטי ולקושש קולות במרכז הליכוד על ידי עימות עם התרבות הפלסטינית דרך שיריו של מחמוד דרוויש.

זה כמעט נראה כמו העבר הרחוק, אבל אחרי שרגב הזדנבה לתחתית הרשימה של הליכוד ב-2009, ועברה מתחת לרדאר ללא שום תשומת לב מיוחדת, הגיעה ההזדמנות שלה לבלוט על ידי ההשתלחות בחברת הכנסת חנין זועבי על הצטרפותה למשט המרמרה. מאז היא ממשיכה באותו הקו הפופוליסטי, שמרווה את יצרי הקהל הימני שלה. בזכות התקפי ההיסטריה שלה היא טיפסה למקום ה-14 בליכוד תוך פחות משלוש שנים, מה שהכשיר אותה לעמוד בראש ועדת הפנים, אחת מהוועדות החשובות שמוסמכות לדון באישורי בנייה והריסה ושלטון מקומי בחברה הערבית.

משם היא מיקמה את עצמה במוקד העין הציבורית באופן יומיומי על ידי יצירת פרובוקציות צעקניות מול חברי הכנסת הערבים, תגרות שהסתיימו בדרך כלל בגרירת אחד מהם מהאולם שלה על ידי אנשי הביטחון. ההצגות התקשורתיות האלה הקפיצו את מירי רגב בצורה מטאורית למקום החמישי בפריימריז של הליכוד ב-2015, ומשם למשרד התרבות והספורט ובעצם להתחלת סיוט התרבות, שאותו היא פתחה בהתקפות על מוסדות תרבותיים ערביים כמו תאטרון אל-מידאן וההצגה "הזמן המקביל".

דרוויש המאוחר נגד דרוויש המוקדם

הניסיון למוטט ולשבור את תאטרון אל-מידאן נכשל בפועל ונכשל משפטית. רגב גילתה את המטמון הפוליטי השוכן ברדיפת הערבים במדינה כמו שגילה אותו ראש הממשלה לפניה, ולכן לא התפלאנו שהיא קפצה על ההזדמנות התורנית שנוצרה סביב הסאגה של שידור שיריו של דרויש וניתוחם הספרותי ברדיו הצבאי. כך גם לאחר מכן, כשתאמר נפאר שר את מילותיו בטקס פרסי אופיר לקולנוע.

היה מיותר לדחוף את יצירתו של מחמוד דרויש למגרשה של רגב. לא מתוך כניעה לתכתיבים שלה, אלא מתוך הערכה והאדרה למעמדו התרבותי והספרותי. המשורר הדגול שלנו הוא לא רק אייקון לאומי פלסטיני, אלא שהוא אייקון בספרות העולמית העכשווית. הוא לא מישהו שמתדפק על דלתה של רגב, ולא נלחם להימצא על המפה התרבותית המוגבלת, או הלא קיימת, של רגב.

תאמר נפאר ויוסי צברי עם "אנא מש פוליטי" ו"תרשום אני ערבי"

למחמוד דרוויש לא חסרה נוכחות והוא לא זקוק לאישורה של רגב. הוא בהחלט אינו זקוק ללגיטימציה דרך תכנית הלימודים הישראלית, שאם היא משתמשת בו היא עושה זאת תוך כדי הנמכה ושטחיות לא נתפסת: אם זה על ידי בחירות צפויות ופשוטות מדי מתוך שירתו המוקדמת, כמו "אל אמי", או  על ידי הגשת יצירתו כטקסטים לדקדוק וניקוד ללא התעמקות במשמעות ובקונטקסט הפוליטי וההיסטורי שלהם.

בכלל, זה זמן מה מתקיים ויכוח פנימי בחברה הערבית באופן כללי, ללא קשר לרגב ולהתקפים שלה, סביב הטענה שאנחנו מקפחים את דרוויש על ידי כך שאנחנו מתמקדים רק בכתיבה המוקדמת שלו. הוא ביטא רבות את הרצון שלו להשתחרר משיריו החולמים והזועמים. לצד מחזור שיריו המהפכניים הקלאסיים, הוא היה מעדיף לקחת אותנו לעולם השירה העשיר והבוגר שלו, שהגיע לשיא לקראת סוף חייו. לא במקרה הוא נמנע מלהקריא את "תרשום אני ערבי" או את "אל אמי" בערבי ההקראה שלו בשנותיו האחרונות. אלה חומרים שהוא ראה אותם כשייכים לפרק מוקדם ולא בשל של חייו, ואינם מייצגים כלל את יצירתו בשלושים השנים האחרונות, אחרי שספריו הגיעו לרמות מופלאות של מורכבות דרמטית, ספרותית וסימבולית. אמנותו מהשנים האחרונות לחייו מגלמת ממדים עצומים של התעמקות בהוויה האנושית בכלל, ולא רק הפלסטינית. דווקא יצירות אלה הן אלו שמיקמו אותו ואת הטרגדיה הפלסטינית במקום נעלה, שמדבר אל כלל האנושות.

מעמדו הטבעי של דרוויש בספרות, בפילוסופיה ובמאבק הכלל אנושי הוא מעמד שמירי רגב ודומיה אינם יכולים לגעת בו או לטנף אותו בשום צורה, כי הוא מעבר ליכולותיהם האינטלקטואליות. לכן, בעיניי, יש להרחיק את רגב מדרוויש. באותה עת חשוב להדגיש שלא מדובר בבחירה להחרים את השיח התרבותי הישראלי בכל מה שקשור ליצירה הפלסטינית, אלא רק בניסיון למנוע את מעברו של השיח החשוב הזה דרך המסננת והמשקפת האינטרסנטית והגזענית של רגב.

הפוסט פורסם במקור בערבית באתר ערב48, ותורגם על ידי דימה דראושה

> כאמא פלסטינית אני דורשת: נתניהו, תתנצל!

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

שדרנית ועיתונאית ברדיו אלשמס מאז 2004, פעילה חברתית ופוליטית בחברה הערבית, עוסקת בהפקה דוקומנטרית, וחולמת על הסרטים שלי.

אני מתגאה בזהות כפולה של אשת תקשורת ואקטיביסטית. הספקתי להיות עובדת סוציאלית ואפילו פקידת סעד, זכיתי לעזור לארגונים מהכי מעניינים בחברה הערבית, מקידום נשים ביזמות ובחקלאות ועד לקידום צעירים ערבים בהייטק. כבר יותר מעשור אני מצלמת ומתעדת כפרים פלסטינים הרוסים, ויש לזה סיפור שלם שאולי אספר פה פעם.

במה שנשאר מהזמן אני כותבת על כל מה שבוער בי.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf