כך הפך מחנה הקיץ של בל"ד למפגן פוליטי נגד חוק הלאום

בימים כתיקונם, מחנה הקיץ של המפלגה הוא כמה ימים של כיף לילדים עם דגש על הזהות הפלסטינית. השנה ילדים המחולקים לקבוצות שנושאות שמות של מחנות פליטים האזינו לנאומים פוליטיים, בעוד הפעילים התווכחו על תגובת המפלגה לחוק הלאום ולהפגנה ההמונית במוצ"ש

מאת:
השאירו תגובה
א א א

התסכול ניכר כבר עם הכניסה. חבר בל״ד, אחד מצעירי המפלגה ומי שנחשב לחלק מדור העתיד שלה, נראה עצבני באמצע ויכוח עם חבריו, גם פעילי מפלגה. הם דנים בארגון לקראת ההפגנה נגד חוק הלאום במוצ״ש ובחששות שלהם, שמא ההפגנה תהפוך ממחאה פלסטינית של כל הפלגים לאירוע מחאה של השמאל הישראלי.

אני פוגש אותם באירוע הסיום של מחנה הקיץ של בל״ד בטמרה – ״מחנה הזהות השמונה עשר״. אירוע הסיום, שבימים כתיקונם הוא בכלל חגיגה לילדים מגיל חמש עד 18, הופך בגלל הנסיבות לאירוע פומבי ולכנס פוליטי של המפלגה, עם שלל נאומים של חברי המפלגה על חוק הלאום ולקראת ההפגנה במוצ״ש.

״אם יהיו יותר מאלף צעירים פלסטינים, אני מניאק״, אני צוחק איתם ומוסיף שמן למדורה. ההרגשה בימים אלה היא שאמון הציבור ושיעורי התמיכה בהנהגה הפלסטינית במדינה, הם בשפל חסר תקדים – במיוחד בקרב צעירים. ההרגשה כי אין מענה אמיתי עד כה לחוק הלאום ושההנהגה נתפסה לא מוכנה, בשילוב חוסר ההפתעה של הרחוב הפלסטיני מעוד חוק גזעני, יוצרים מיאוס מהמציאות הפוליטית הנוכחית ומהווים סכנה ללגיטימיות של הרשימה המשותפת, ובכלל זה בל״ד.

החברים חולקים עלי. ״מה פתאום, יגיעו הרבה יותר מזה״, עונה אחד מהם. ״מה שמדאיג אותי זה כל עניין השלטים והדגלים שיונפו או לא יונפו בהפגנה״. הפעילים חוששים מהנפה של דגל ישראל בהפגנה. אחד מהם אף סיפר לי שהוא לא מגיע בגלל החשש הזה. ״אני הולך למחות נגד הכיבוש, אז שיניפו מולי את הדגל שמייצג את הכיבוש?"

בימים אלה של הסלמה בנסיונות למחוק את אותה זהות פלסטינית, קשה שלא להתרגש מהנחישות והמודעות שמפגינים הילדים. מחנה הקיץ של בל"ד (צילום: רמי יונס)

אחת אחרי השנייה, קבוצות הילדים צועדות לעבר הבמה. הילדים נראים עייפים לאחר ארבעה ימים אינטנסיביים של קייטנה, שלצד אירועי כיף עסקה בנושאי זהות לאומית. כל קבוצה קיבלה שם של מחנה פליטים פלסטיני. וכך, לקול כל קריאה כמו ״מחנה קלנדיה״, או ״אמערי״, קבוצות ילדים צועדות עם דגלי פלסטין אל מול קהל ההורים תוך קריאות ״הווייה, הווייה״! ('זהות, זהות!'). בימים אלה של הסלמה בנסיונות למחוק את אותה זהות פלסטינית, קשה שלא להתרגש מהנחישות והמודעות שמפגינים הילדים.

אחד אחרי השני עולים פעילי מפלגה וחברי הכנסת שלה לנאום. אחד הנואמים הוא אמטאנס שחאדה, מזכ״ל בל"ד. שחאדה מתנצל על כך שלצד ההופעות המוזיקליות על הבמה, הילדים נאלצים לשמוע גם נאומים. אבל האווירה מחייבת.

״בל״ד, מאז היווסדה, החליטה להפוך את הפעילות הפוליטית מפעילות מגיבה ליוזמת, ומחנה הזהות שלנו הוא בדיוק כך – חלק מאסטרטגיה של יוזמה״, הוא אומר מעל הבמה מול מאות הנוכחים, במה שהפך להיות האירוע הפומבי הגדול הראשון של המפלגה מאז חוק הלאום. ״בל״ד לא הופתעה מחוק הלאום. אנחנו לא מאמינים שהכיבוש יסתיים מבלי לשנות את המשטר הישראלי מהיסוד, ולשם כך החזון שלנו מציע את מדינת כל אזרחיה. החוק הנוכחי מהווה עוד ביסוס של הגזענות, אך בכל זאת יש לנו סיבה להיות גאים. כמה שהם (המשטר. ר.י) ניסו ומנסים לקחת מאיתנו את הלאום שלנו, הם לא הצליחו ולא יצליחו״.

בימים האחרונים עולים קולות, גם מתוך בל״ד עצמה, המבקרים את המפלגה על ההסכמה לקחת חלק בהפגנה באמצע תל אביב ולא בעיר פלסטינית. מבחינת חלק מהציבור הפלסטיני, הדרך לסיום הכיבוש לא יכולה לעבור בכיכר רבין – סמלה של הדמוקרטיה הישראלית המזויפת. שחאדה מתיחס לעניין בנאומו.

״לא היה לנו קל לקיים את ההפגנה בתל אביב. זוהי פעם ראשונה שבל״ד לוקחת חלק באירוע מחאה בעיר יהודית. אך הגענו למסקנה שהפעילות המאוחדת היא הדרך הנכונה, ביחד עם השותפים שלנו. לא בגלל השמאל הישראלי, אלא מתוך הבנה כי אנו כפלסטינים חייבים לעמוד ביחד מול המשטר. זה לא סותר את הפרויקט והחזון שלנו שהתחיל לפני 25 שנים ועדיין נמשך. כדי להתנגד לכאלה חוקים גזעניים, לא יהיה מנוס מלהתחיל אי ציות אזרחי וביסוס פרלמנט פלסטיני בעתיד״.

״בוא נפריד בין אקט החקיקה, לבין האידיאולוגיה אותה היא מייצגת. כבר שנים אנחנו מזהירים מפני הכיוון הזה, ובגלל זה לא הופתענו. ההפתעה הייתה שהחוק הספציפי הזה עבר עכשיו. למען האמת, אני יכול להגיד בכנות שנרדמנו בשמירה הפעם. ההרגשה בכנסת הייתה שהחוק לא יעבור גם בגלל סכסוכים סביב החוק בימין עצמו. ההפתעה הייתה טקטית ולא אסטרטגית״

נוכח דבריו של שחאדה על כך שבל״ד לא הופתעה, אני לא יכול שלא לשאול אותו מדוע ההרגשה היא שגם הם נתפסו עם המכנסיים למטה. ״בוא נפריד בין אקט החקיקה, לבין האידיאולוגיה אותה היא מייצגת. אני בעצמי כבר פרסמתי ב-2013 מאמר המזהיר מפני חקיקת חוקים כאלה נגדנו. כבר שנים אנחנו מזהירים מפני הכיוון הזה, ובגלל זה לא הופתענו. ההפתעה הייתה שהחוק הספציפי הזה, חוק הלאום, עבר עכשיו. למען האמת, אני יכול להגיד בכנות שנרדמנו בשמירה הפעם. ההרגשה בכנסת הייתה שהחוק לא יעבור גם בגלל סכסוכים סביב החוק בימין עצמו. ההפתעה הייתה טקטית ולא אסטרטגית״.

הכנות המרעננת של שחאדה ממשיכה, גם כשהוא מסכים איתי שהמפלגה והרשימה המשותפת לא הגיבו נכון בשבועות האחרונים. ״כן, היה רפיון מסוים. זה ההלם הראשוני של החוק. היינו צריכים להפגין בכנסת עצמה ביום חיקוקו של החוק. אתה צודק. אבל אתה יודע, לא מאוחר מדי. ישראל, בטמטומה, עשויה לאחד כעת את העם הפלסטיני״.

יופי. אפרופו דיבורים על אחדות, אנחנו רואים אצל הדרוזים עכשיו קולות המבקרים את המדינה בחריפות, במיוחד אצל צעירים. האם זה לא הזמן לנצל זאת, לפנות אליהם ולהחזיר אותם למחנה הלאומי הפלסטיני?

״נכון מאוד. אי אפשר לפנות למי שעדיין מדבר על ׳ברית דמים׳, אך בל״ד מזמן כבר מנסה לפנות אל פלגים אחרים בחברה הדרוזית. אני בעצמי עכשיו בקשר איתם ובקרוב יהיו לנו ישיבות ופגישות על העניין. זה בהחלט הזמן להבהיר שהדרוזים, שעכשיו גילו את השקר של ישראל, הם חלק מהחברה הפלסטינית״.

ומה עם פרישה מהכנסת? הרבה פלסטינים דורשים זאת מכם עכשיו.

״פרישה מהכנסת כאירוע מחאה לא יוביל לשום מקום. אך פרישה מהכנסת במסגרת מהלך אסטרטגי יותר גדול זה משהו אחר, כפרלמנט ערבי. הרי יצירת ואקום רק תביא אחרים להיות בכנסת. עקרונית אנחנו לא נגד פרישה מהכנסת, ותמיד בבל״ד יש קולות הקוראים לכך. כרגע, הצענו שלפחות נשעה את הפעילות שלנו שם, אך לצערי חד״ש לא הסכימו״.

"הפעם, נרדמנו בשמירה". אמטאנס שחאדה, מזכ"ל בל"ד

הנסיונות לפגוע בכל פעילות הקשורה בזהות הפלסטינית לא באים לידי ביטוי רק בחוק הלאום. יוסף טאהא, פעיל בל״ד מאוניברסיטת ת״א ואחד ממארגניו של מחנה הקיץ, מעיד על כך שהרשויות ממש נאבקו בהם וניסו למנוע מהם את קיומו של המחנה, או לכל הפחות למנוע מהם מלהרים את דגל פלסטין.

״זה לא דבר פשוט לארגן מחנה קיץ, צריך לקבל אישורים מהמון רשויות, החל ממשרד החינוך ועד כיבוי אש״, הוא אומר. ״בימי המחנה, אני יכול להעיד על כך שבכל יום הגיעו 5 או 6 ׳משלחות׳ של הרשויות וניסו להכשיל אותנו, למרות שיש לנו אישורים. הם פנו להנהלת המחנה וניסו להתערב בתכנים ואיימו עלינו שנוריד את דגל פלסטין. לא יאומן פשוט. משרד החינוך והמשטרה, זה מה שמעניין אותם?״

חשוב לחנך את דור העתיד, אין ספק. אבל לא מדובר בעוד פוליטיקה סימבולית באיזושהי צורה? לא בדיוק מדובר ביוזמה פרקטית לטווח קרוב.

״אני לא מסכים איתך בכלל. קשה להבין את החשיבות של זה מבחוץ. אני בוגר 16 שנים של מחנה. כבר מגיל חמש נכנסתי למחנה והיום אני חלק מההנהלה שלו. אתה מדבר על שנים של חינוך פלסטיני נטו לזהות. אלה הצעירים של בל״ד שפעילים היום בתיכונים ובאוניברסיטאות. זה משפיע וזה מתחיל כאן״.

אז מחנכים את הגיל הבא וזה חשוב. אבל יכול להיות שזה בעייתי שאין אסטרטגיה ברורה?

״יש אסטרטגיה ברורה. הבעיה היא בחילוקי הדעות בינינו. העם הפלסטיני מפולג ובגלל זה אין אסטרטגיה שכל הפלסטינים יכולים להסכים עליה. לכל קבוצה יש את האסטרטגיה שלה, וזו הבעיה. שכל מפלגה פועלת לפי האג׳נדה שלה ואין פרויקט לאומי – זה מה שהביא אותנו למצב הזה ולצומת הדרכים בו אנו נמצאים״.

אחת המדריכות במחנה היא נוראן עבאסי, סטודנטית למשפטים בת 20 באוניברסיטת תל אביב. בניגוד לטאהא, עבאסי הצטרפה לפעילויות המחנה בתיכון. היא מעידה על כך שהמחנה עזר לעצב את אישיותה, ושאם היא הייתה יכולה להחזיר את הזמן לאחור היא הייתה מבקשת מהוריה להכניס אותה למחנה כבר בגיל צעיר יותר. אני שואל אותה לגבי פעילויות הסברה לילדים על חוק הלאום.

״אנחנו מתחילים דיונים בקבוצות, והדיונים האלה מובילים למה שהילדים שומעים בחדשות בבית. דיברנו איתם על חוק הלאום בהקשר ההיסטורי הרחב יותר. מנכבה, נכסה, אינתיפאדות ולבסוף הגענו לחוק הלאום. הקבוצה שלי למשל נקראה ׳מחנה ג׳באליה׳, אז הם למדו גם על המחנה״.

ומה עם הביקורים התכופים של הרשויות ונסיונות הכשלת המחנה?

״הילדים פחדו. הם כל הזמן שאלו מי אלו שכל הזמן מגיעים ומה הם רוצים. ניסינו לבודד את הילדים מהאיומים שהיו מסביב והתרכזנו בתכנים שלנו ובכיף שלהם. אנחנו בכלל לא חששנו מהנוכחות של הרשויות כי אנחנו לא עושים שום דבר רע וזה סתם עוד ניסיון לרדוף את בל״ד״.

חלק מהצעירים איבדו אמון בהנהגה, בגלל דרך ההתמודדות עם חוק הלאום. בינינו עכשיו, את לא מרגישה שגם את איבדת קצת אמון במפלגה שלך או בהנהגה הפלסטינית? הרי הם בעצמם מבקרים את עצמם ומודים בטעויות.

״אני חושבת שזה יחסי ומשתנה. לא איבדתי אמון מוחלט בהנהגה הפלסטינית, ובו בזמן אני לא סומכת עליהם לגמרי. בסופו של דבר, שינוי לא יגיע מהנהגת ועדת המעקב, אלא מהעם הפלסטיני עצמו״.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

״כל מי שבא לתמוך בנו, מאמין ועוזר לבנות עתיד משותף ליהודים וערבים בארץ הזו״. שייח' סיאח אבו מדיע'ם (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

"אם הם חושבים שהכניסה שלי לכלא תרתיע, הם טועים טעות גדולה"

שייח' סיאח, מנהיג המאבק נגד הריסת כפר אל עראקיב, הורשע בהסגת גבול וייכנס לכלא בעוד שבועיים לתקופה של עשרה חודשים. בריאיון איתו, הוא מבהיר כי הוא מוכן להיכלא כדי להראות ש"אין חוק המגן על ערבים" ומבקש מפעילים לא לזנוח את המאבק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf