מייצגים את פלסטין, לא את ישראל: שני מתמודדים מהצפון ב"ערב איידול"

השב"כ חקר אותם. השופטים מפרגנים. אבל הבחירה בהם כנציגי פלסטין מעוררת גם מחלוקת פוליטית. האם מנאל מוסא מדיר אל-אסד או הית'ם ח'לאילה ממג'ד אל-כרום יצליחו לשחזר את ההישג של מוחמד עסאף ולזכות בערב איידול?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שנה לאחר זכייתו של מוחמד עסאף מעזה בערב איידול, יש לפלסטינים שני נציגים מבטיחים נוספים בתחרות שמצולמת בביירות. מנאל מוסא (25) מדיר אל אסד והית'ם ח'לאילה (24) מהכפר השכן מג'ד אל-כרום נבחרו לייצג את פלסטין בתחרות, אחת מהתוכניות הנצפות במזרח התיכון.

אבל עבור מנאל והית'ם לא מדובר רק בהזדמנות לקריירה אישית, אלא גם בהתמודדות פוליטית מורכבת – עם השב"כ, עם המגבלות הישראליות על תנועה של פלסטינים תושבי המדינה, עם הקשר המורכב בין פלסטינים עם אזרחות ישראלית לעולם הערבי, ועם שק ענק של ציפיות פוליטיות שמוטל על כתפיהם.

> למה הדרכון הפלסטיני של מג'ד כיאל כל כך מפחיד את המדינה?

האודישן הראשון של הית'ם ח'לאילה. צילום מסך מתוך תוכנית הטלוויזיה ערב איידול, רשת MBC.

האודישן הראשון של הית'ם ח'לאילה. צילום מסך מתוך תוכנית הטלוויזיה ערב איידול, רשת MBC.

מאות מיליוני אנשים צופים בתחרות, שמשודרת זו השנה השלישית ברשת MBC הסעודית, ושמאחדת את העולם הערבי סביבה. רובם, כמובן, צעירים. על המסך נבחנות היכולות המוזיקליות, ההופעה והכריזמה אבל עומדות לבחינה גם סוגיות פוליטיות אזוריות.

במוצאי שבת שודרה התוכנית האחרונה לפני שלב ההופעות החיות במהלכה נבחרו להמשיך הלאה 26 משתתפים (9 נשים ו-17 גברים) מתוך 52 שהגיעו לשלב הזה. שני הנציגים הפלסטינים מהצפון העפילו לשלב הבא בתחרות. בנוסף אליהם השתתפו בתחרות שלושה אחים, בנים למשפחות פליטים פלסטיניות שחיות בג'דה בערב הסעודית. אחד מהם עבר גם הוא לשלב ההופעות החיות.

יציאה ללבנון דרך הרשות הפלסטינית

בין הנבחנים השנה היו גם זמרות וזמרים מעיראק וסוריה ששרו בכורדית, אשורית ובטורקמנית. לשלבי המיון האחרונים הגיעו גם מתמודדת מיפן – תלמידת ערבית ונגנית עוד, ושתי משתתפות דתיות ממצרים ומאלג'יר שהופיעו בכיסוי ראש. העולים לשלב ההופעות החיות גברו בדרך על עשרות אלפי דוברי ערבית שנבחנו באודישנים המוקדמים ברחבי העולם. אודישנים התקיימו בין היתר במרוקו, אלג'יר, לבנון, בחריין, הנסיכויות, ברלין, פריז ובפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הערבית נערכו מיונים לתוכנית ריאליטי מסוג זה גם ברמאללה.

האודישן הראשון של מנאל מוסא, זכה כבר ליותר ממיליון וחצי צפיות ביוטיוב:

האודישן הראשון של הית'ם ח'לאילה:

מנאל והית'ם נבחנו בשלב הראשון ברמאללה, ונבחרו לייצג את פלסטין מבין עשרות מועמדים. אבל לאחר שעברו את המיונים הראשונים התעוררה בעיה. השניים היו צריכים להגיע לביירות שם מתקיימת התחרות.

מדובר במצב מאתגר כאשר אפילו מפגש בין מישהו שיש לו דרכון ישראלי ומישהו שיש לו דרכון לבנוני מהווה עבירה על החוק – גם הישראלי וגם הלבנוני. הם הצליחו לצאת ללבנון לחלק הראשון של התחרות בעזרת אישור מעבר מיוחד מהרשות הפלסטינית. כשחזרו לארץ הם נחקרו על ידי השב"כ, והדרכונים שלהם הוחרמו. למרות ההצלחה בתוכנית, הסיכויים שלהם להמשיך בתחרות נראו עגומים ומעורפלים.

לשבור את המצור התרבותי

הית'ם ומנאל מציגים עצמם כפלסטינים. למרות שבווינט למשל קבעו בכתבה עליהם מראשית מאי: "היסטוריה: שני זמרים ישראלים בערב איידול". חברה פלסטינית מהמשולש, צופה אדוקה בתוכנית, הסבירה לי: "כשהייתם זכה באחד האודישנים הוא הקדיש את הזכייה לפלסטין. הם מזכירים לעולם ש-48' [אצל פלסטינים אזרחי ישראל י.מ.] זה פלסטין. במיוחד לעולם הערבי, ששכח מהכיבוש, מעזה וממה שקורה פה".

היא ממשיכה ומסבירה: "יש דמיון מסוים בין עזה לבין מה שקורה אצלנו ב-48'. יש סביב עזה מחסום אדיר בדמות של מצור וכיבוש. כל מי שיוצא מעזה זקוק לאישורים ישראלים ומצרים. המחסומים הם גם מחסומים פסיכולוגיים של בידוד מהעולם ניתוק תרבותי וחברתי וחוסר שייכות. גם אצלנו. הזכייה של מוחמד עסאף נתנה תקווה לצעירים אחרים שאפשר לשבור את החומה או המחסומים וההפרדה".

תמונה שנשלחה למנאל מוסא ממעריצים בעזה ופורסמה בעמוד הפייסבוק שלה. בכרזה כתוב: "מעזה, מעריצים של הזמרת מנאל מוסא מודים לאחים שלנו בדיר אל אסד על המאמצים שלהם לחזק את העמידה האיתנה שלנו":

באפריל האחרון נעצר ונחקר העיתונאי הפלסטיני-חיפאי מג'ד כיאל על ידי השב"כ לאחר שחזר מכנס של העיתון הלבנוני "א-ספיר" שהתקיים בביירות. אז הוא אמר לרמי יונס בראיון לשיחה מקומית: "מבחינת הממסד הישראלי, כל קשר בין פלסטינים מ-48' עם העולם הערבי הוא פלילי ומהווה סכנה ביטחונית. המטרה שלהם היא להפחיד ולנסות לנתק אותנו מהמרחב הערבי בו אנו חיים, הם הרי ממש לא מעוניינים שנהיה בקשר עם אחינו בחו"ל".

סערת איוב קרא

לאחר שהשב"כ החרים את הדרכונים שלהם, אחד מקרובי המשפחה הציע להם לפנות לאיש הליכוד וחבר הכנסת לשעבר איוב קרא. הם חששו שלא ייתנו להם לצאת מהארץ, או שאם יצליחו לצאת – לא יוכלו לחזור.

גילוי המעורבות של קרא גרר ביקורת בקרב פעילים וכלי תקשורת פלסטינים שקראו לשניים לחזור, לא להשתתף בתחרות, ולא להיות המייצגים של הפלסטינים בכל מחיר. התחושה היתה שקרא ניסה לנצל את הפופולריות של מנאל והית'ם כדי לנסות להגביר את האהדה אליו בקרב הצעירים. איוב קרא נתפס כמי שמפגין נאמנות מוחלטת לישראל ולליכוד ומשמיע ביקורת תכופה נגד הצעירים הפלסטינים הפעילים בתוך ישראל על המעורבות והתמיכה שלהם בעזה ובשטחים הכבושים. לכן, עצם ההסכמה לקבל ממנו סיוע נתפסת כשיתוף פעולה עם הכיבוש – מחיר כבד לשלם עבור הופעה בתחרות טלוויזיה.

> "שום דבר לא מכין אותך לפגישה עם חיפאי בלבנון": ראיון עם מג'ד כיאל

האודישן הראשון של מנאל מוסא. צילום מסך מתוך תוכנית הטלוויזיה ערב איידול, רשת MBC.

האודישן הראשון של מנאל מוסא. צילום מסך מתוך תוכנית הטלוויזיה ערב איידול, רשת MBC.

אבל למעשה הביקורת הציבורית התחילה לצוף כבר עם עליית התוכנית לאוויר, ועוד לפני שנודע על מעורבותו של קרא. שאלות כמו כמה רחוק צריך ללכת כדי להשתתף בתחרות כזאת החלו לעלות לדיון. עיתונאית התרבות הלבנונית המשפיעה נידאל אל-אחמדיה העלתה ספקות לגבי הלגיטימיות של ההשתתפות של הית'אם ומנאל הפלסטינים, בגלל שהם נושאים אזרחות ישראלית. היא שאלה איך ייתכן שנבחרים שני ישראלים להשתתף בתוכנית. הדיון סביב הלגיטימיות של השתתפות בתחרות של מי שנושאים תעודת זהות ישראלית, כמייצגי הפלסטינים, ממשיך להתגלגל ברשתות החברתיות ובשיח התקשורתי.

החברה חובבת ערב איידול מסבירה:

היה נתק מוחלט עד השנים האחרונות ואפילו בורות בעולם הערבי על מיהם הפלסטינים שחיים ב-48'. לגבי מהות המעמד שלנו בתוך המדינה. ראו בנו משתפי פעולה עם ישראל, חלק חושבים שאנחנו בכלל יהודים. מעט מאוד אנשי תרבות משוררים סופרים וזמרים הצליחו לפרוץ את המחסום והנתק. אלה שהצליחו שילמו ומשלמים מחיר. כמו מחמוד דרוויש שנאלץ לעזוב את הארץ ולחיות שנים בגלות וחלק מהזמרים שמשלמים מחיר של חקירות שב"כ ורדיפות בכל פעם שהם יוצאים לאירועים תרבותיים במדינות ערב.

הזכייה של מוחמד עסאף סללה את הדרך לכישרונות פלסטינים נוספים, לנסות ולהגשים את החלום שלהם ולפרוץ את המחסומים התרבותיים. בקרב הפלסטינים כאן זה חידד את העובדה שיש לנו קשר תרבותי מאוד הדוק עם העולם הערבי וזה המקום הטבעי שלנו מבחינת תרבות ושפה. לצד זה עולה שוב השאלה מה המחיר הפוליטי שצריך לשלם. מהו הגבול של שיתוף פעולה על הממסד הציוני כדי להגשים מטרות כאלה, שהן גם אישיות אבל גם לאומיות, ואיך פלסטינים ב-48' אמורים להתנהל.

האם מנאל או הית'ם ילכו בעקבות מוחמד עסאף?

כמו בכל תחרות ריאליטי מוסיקלית גם לשופטים יש תפקיד חשוב. בראש חבר השופטים של ערב איידול השנה עומדת אחלאם. זמרת מפורסמת מהמפרץ שמכנה את עצמה "אל-מַלׅכָּה". אחלאם היא הדמות החזקה, הישירה, זו  שאומרת מה שהיא חושבת לא חשוב מי עומד מולה. לצידה יושב המפיק המוסיקלי המצרי חסן א-שאפעי על תקן השופט הקשוח אך הוגן שמבין במוזיקה. את הדור הצעיר מייצגת הזמרת הלבנונית הפופולארית ננסי עג'רם שרוכשת תוך כדי התוכנית הרבה כבוד מהצופים, והזמר הלבנוני המפורסם וואאל כפורי שמחזיק תדמית של מי שאינו משתף פעולה עם התקשורת. השופטים ממלאים את תפקידם המסורתי: רבים ביניהם, מתווכחים ונותנים לאגואים שלהם להתנגש לעיני המצלמות ומיליוני הצופים בעולם.

> מפגינים מחו ברמאללה נגד חברה ששותפה לתכנון עקירת בדואים בבקעה

השופטים צילום מסך מתוך תוכנית הטלוויזיה ערב איידול, רשת MBC.

השופטים. צילום מסך מתוך תוכנית הטלוויזיה ערב איידול, רשת MBC.

במוצאי שבת הית'ם ח'לאילה זכה לשבחים מהשופטים על הביצוע שלו. הם היו תמימי דעים לגבי היכולות שלו, והעבירו אותו לשלב הבא בלי היסוס. מנאל מוסא נמצאת במקום קצת יותר בעייתי. היא פתחה את האודישנים בסערה גדולה, אבל בתוכנית האחרונה השופטים הביעו אכזבה מהיכולת שלה. למרות זאת הם החליטו לתת לה צ'אנס נוסף והעבירו אותה הלאה.

במקרה של מוחמד עסאף התמיכה העצומה לה זכה בקרב הפלסטינים הביאה לו את הזכייה בתוכנית. כרגע מנאל והית'ם ממשיכים לצבור אהדה ומעריצים בעולם הערבי. התקשורת בקרב הפלסטינים מ-48 עוקבת אחר השניים ומדווחת בצורה שוטפת. הביקורת על השניים שמגיעה בעיקר מהשטחים הכבושים, אבל גם מפלסטינים בישראל וברחבי העולם עלולה להשפיע על התקדמותם בתחרות. אבל אם הסערה תירגע, והם יזכו לתמיכה מבית, יש סיכוי שהפלסטינים יזכו להכתיר מנצח או מנצחת בתוכנית גם השנה.

צפו בביצוע של הית'ם במוצאי שבת:

הכתבה פורסמה גם באנגלית באתר 972+

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, 9 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו הימר על ציר הרשע העולמי. מה יקרה לישראל אחרי שיילך?

מה יהיה מעמדה הבינלאומי של ישראל אחרי שנתניהו יירד מהבמה? לא בטוח שיורשו יצליח לשקם את הקרע שנפער עם יהודי ארה"ב בשנים האחרונות. וגם ביחסים עם ציר הרשע של מנהיגי הימין החדש לא צפוי להשתנות הרבה, חוץ אולי מהסגנון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf