המועמדת החרדית ב"עבודה" מעוררת דיון חשוב על החינוך החרדי

היעדר לימודי הליבה אינו הבעיה המהותית. מערכת החינוך החרדי מופרטת ולכן מתאפיינת בתקורה גבוהה, העסקה פוגענית ותוצר ירוד. הפיתרון? חינוך חרדי ממלכתי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר תנועת "עיר ואם" לקידום נשים חרדיות, מתמודדת בימים אלה על מקומה בפריימריז של מפלגת העבודה. לצד מאבקיה לייצוג נשים בכלל ונשות המגזר החרדי בפרט, היא פועלת לתיקון מערכת החינוך החרדי בטענה הפשוטה והקולעת: "זה הסיפור של כולנו, לא של החרדים בלבד".

צ'רנוביצקי צודקת. הילדים והילדות במגזר החרדי מוסללים לעולם של בורות ועוני, וזו בהחלט בעיה של כולנו. בדו"ח הכלכלי השנתי, "בדרך לצמיחה", קבע ה-OECD (עמוד 225) כי כלכלת ישראל תלויה בשיפור החינוך במגזר החרדי והמליץ על "רפורמה מבנית שתבטיח הוראת מיומנויות היסוד של מקצועות הליבה בבתי הספר במגזר החרדי".

לפני כשנה, כתבה צ'רנביצקי, ביחד עם דבורה פלדמן, מסמך "תמונת מצב" אודות מערכת החינוך החרדי. המסמך בוחן את המערכת מכל היבט אפשרי, ומבוסס על ליקוט מרשים של מקורות מידע. התמונה העולה מהמסמך מטלטלת. השאלה שאנו כה אוהבים להתעסק בה, האם ילדים חרדים ילמדו את תכנית הליבה של משרד החינוך, כלל אינה רלוונטית. תשתית מערכת החינוך החרדי כה מוזנחת ומופלית לרעה, שאפילו יקומו כל רבני הדור, ויאמרו אמן לחזון הרצל ולתורת האבולוציה, לא תהיה שום אפשרות לממש זאת.

מורות ומורים הסובלים מדיכוי תעסוקתי מתמשך הם לא אלה שיובילו מהפכות פדגוגיות. (כיתה בבית עלית. צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

תקורה גבוהה, העסקה פוגענית ותשתיות מוזנחות

המורות והמורים החרדים מופלים לרעה. שכרם נמוך מהמורים במגזרי החינוך האחרים באופן משמעותי, במיוחד בקרב הגברים (ראו תרשים): השכר השעתי הממוצע של מורים חרדים הוא מחצית מעמיתיהם במגזר הממלכתי. הסיבה לכך היא היסטורית: מוסדות החינוך במגזר החרדי אינם בבעלות המדינה, אלא בבעלות פרטית, ולכן המורים אינם עובדי מדינה אלא מועסקים בהעסקה בלתי ישירה על ידי עמותות וקבלני כוח אדם.

המורים החרדים משתכרים פחות, כי בהפרטה הכסף נותר בעמותות (מתוך דוח תמונת מצב, קישור בטקסט)

לדרך העסקה זאת השלכות נוספות, מלבד גובה השכר. ראשית, המורים במגזר החרדי אינם מאוגדים, ואין מי שיגן עליהם. רק לאחרונה החלה לפעול חטיבה חרדית בהסתדרות הכללית, אשר הצליחה עד כה לאגד כמה מאות עובדים, מתוך 46 אלף עובדי החינוך במגזר החרדי.

במצב זה, לא מפתיע למצוא בדו"ח של צ'רנביצקי ופלדמן עדויות רבות לפגיעה בזכויות העובדים: אי תשלום דמי הבראה, פגיעה בזכות לימי מחלה, הימנעות מהפרשה לקרנות השתלמות ומתשלום לקרן פנסיה, אי התאמה של השכר לוותק ולרמת ההכשרה, עבודה במהלך חופשות ללא תגמול כמתחייב, פיטורים מדי שנה כדי לחסוך את משכורות הקיץ ולמנוע צבירת ותק, הלנת שכר, ניכוי מעשרות (תרומות) מהשכר, לעיתים תרומה לעמותה שבה מועסק המורה ועוד. מורות ומורים הסובלים מדיכוי תעסוקתי מתמשך הם לא אלה שיובילו מהפכות פדגוגיות.

לא רק מדוכאים, אלא גם פחות מיומנים (ראו תרשים). רק חמישית ממורי המגזר החרדי הם בעלי תואר ראשון, ורק 18 אחוזים מהמורים המלמדים מתמטיקה בחינוך היסודי החרדי הוכשרו להוראת מתמטיקה (נתוני 2012). גם המנהלים במגזר החרדי נבחרים לתפקידם על ידי העמותות שבתי הספר בבעלותן ללא מעורבות של משרד החינוך. לפיכך, המנהלים נבחרים ללא שקיפות, ללא כל הגדרה של דרישות סף, ואף ללא מכרזים. תכלס, גם משדרת הניהול אין לפתח ציפיות.

המורים החרדים לא מיומנים, כי בהפרטה מיומנות שווה כסף (מתוך דוח תמונת מצב, קישור בטקסט)

לפי נתוני 2010 (מרכז המידע של הכנסת) קיים בכל מערכת החינוך מחסור חמור ביועצים חינוכיים ובפסיכולוגיים. עם זאת, שיעור היועצים בחינוך הממלכתי גבוה כמעט פי שלושה מאשר במגזרים החרדי והערבי. בסקר שערכו מחברות הדוח הן מצאו כי רבע מבתי הספר היסודיים החרדים כלל אינם מודעים לקיומו של שירות שכזה.

לפי נתוני 2016 (מכרז המידע של הכנסת) קיים מחסר חמור בכיתות לימוד בכל מגזרי החינוך. עם זאת, בשנים 2013 עד 2015 תוקצבה בחינוך הממלכתי ובחינוך הערבי בנייתם של כ-40 אחוז מהכיתות החסרות, בחינוך הממלכתי דתי כ-30 אחוז, ובחינוך החרדי רק 20 אחוז מהכיתות החסרות.

"זה הסיפור של כולנו, לא של החרדים בלבד". מיכל צ'רנוביצקי (צילום: תומר אפלבוים)

בשנת 2007 התריע מבקר המדינה על חסרונן של חצרות ושטחים פתוחים במוסדות החינוך החרדים. בכלל זה מתקני משחקים, גינות ומגרשי ספורט. על פי מחברות הדוח, בבתי הספר המעטים שבהם קיים אולם ספורט, הוא מוסב לכיתות לימוד בשל מחסור בחדרים. תמונה עגומה עולה גם בכל הקשור לתשתיות יסוד כגון מעבדה, ספרייה, חדר מוזיקה, חדר מחשבים, אולם התכנסות ומופעים וחדרים קטנים לטובת שעות פרטניות, שבהן מורה נפגשת עם קבוצת תלמידים קטנה לתגבור לימודי. אפילו היו רוצים החרדים מהפכה, ואפילו אם היו אנשי מקצוע להוביל אותה, מתברר שאין איפה לקיימה.

ועוד ממשיך הדוח ומצביע על כשלים נוספים: תשלומי הורים גבוהים, אחוזי נשירה גבוהים, מרחקי נסיעה ארוכים מהבית לבית הספר, הליכי רישום וקבלה מפלים ואסורים, מחסור חמור במפקחים, היעדר ועדי הורים, תקצוב מפלה ובלתי שקוף, הישגים לימודיים נחותים, ולבסוף – היעדר נתונים ומחקרים, המונעים אפשרות לדיון ציבורי במצב.

יש פתרון: חינוך חרדי ממלכתי

לדעתי, העיסוק הציבורי בשאלת לימודי הליבה ושילוב לימודי קודש וחול הוא שולי ואפילו תבוסתני. הוא מתחמק מהתמודדות עם הבעיה המהותית: החינוך החרדי מופרט, וילדי החרדים אוכלים את פרותיה הבאושים של ההפרטה: השירות יקר, חלק מהכסף נותר בעמותות המנהלות את בתי הספר ולא מגיע לכיתות, תנאי העסקה של העובדים פוגעניים ולעיתים בלתי חוקיים, המוצר החינוכי ירוד והתוצאות בהתאם.

בשנת 2013 ייסד משרד החינוך, ביוזמת השר דאז שי פירון, זרם חינוך חרדי ממלכתי. זה היה כחלק מהמאבק שהובילה מפלגת "יש עתיד" להוראת תכנית הליבה בכל מגזרי החינוך, תוך ניצול העובדה שהמפלגות החרדיות היו אז באופוזיציה. בהחלטת הממשלה הוסכם "להסמיך את שר החינוך לבחון ייסוד חינוך ממלכתי רשמי לאוכלוסייה החרדית".

אם לא שמעתם על כך, זה לא במקרה. במשרד החינוך הוחלט על הקמה שקטה, על מנת להימנע מעימות פומבי עם חברי הכנסת ומנהיגי הציבור החרדים. באוגוסט 2018 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר מדיניות אודות הקמת הזרם החרדי ממלכתי. החוקרים קובעים כי אסטרטגיית ההקמה השקטה והעמומה של משרד החינוך התגלתה כבלתי אפקטיבית. "היא הותירה ברחוב החרדי קולות חד צדדיים של התנגדות, שהונחתה ואורגנה על ידי ההנהגה הרבנית והפוליטית המרכזית של החרדים". כך הופעל לחץ כבד על מקבלי ההחלטות בבתי הספר החרדים שלא להצטרף לזרם החדש.

לאחר ארבע שנים (תשע"ד עד תשע"ז) הצטרפו לזרם החינוך החרדי הממלכתי רק 37 בתי ספר יסודיים (מתוך כ-780 בתי ספר במגזר החרדי), ובהם פחות מחמשת אלפים תלמידים, מתוך כ-220 אלף תלמידים במגזר החרדי. החוקרים מצאו כי רוב בתי הספר שהצטרפו עשו זאת ממניעים כלכליים. העמותות המנהלות פשטו את הרגל ובאין מוצא, הם העדיפו לקבל את המרות ואת המימון של משרד החינוך. החדשות הטובות הן ששבע מאות המורות והמורים שמלמדים בהם מקבלים שכר הוגן ממשרד החינוך, והצטרפו לארגוני המורים.

מדינת ישראל ומשרד החינוך צריכים להפסיק לפחד מהאחריות והתפקיד המוטלים עליהם, ולממש את חובתם כלפי כל ילדי ישראל. הלאמת החינוך החרדי, מתוך הסכמה על מינון לימודי קודש וחול, היא צעד אפשרי וראוי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

היה שלום נפתלי בנט, קיבלת אפס בהתפתחות פדגוגית

כמו שנכנס למערכת ככה הוא יצא: שחצן, חסר ידע וניסיון שחושב שהוא עדיין מנהל חברת הייטק או מפקד על צוות בקרב. מורשת בנט: פספוס של כל הזדמנות לשינוי, הזניית ניהול החינוך וניצול ציני של כל מהלך להאדרת שמו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf