תוכנית המיליארדים לישובים הערבים עדיין תלויה בחסדי שרי הימין

המימוש של תוכנית החומש לחברה הערבית עליה החליטה ממשלת הימין תלוי בכך ששרים כמו אריאל, רגב וכץ יעבירו את הכסף. נכון לעכשיו מדובר ב-15 מליארד שקלים על הנייר בלבד, שאינם מתוקצבים, בהחלטה שמתעלמת במופגן מעוני, תרבות, חינוך וממצב הכפרים הבלתי מוכרים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ג'עפר פרח

לאחר שהמאבק על תקציב המדינה לשנים 2015-2016 הוכרע בכנסת בהצבעה במליאה באמצע נובמבר (19.11.2015) ולאחר שבחודש האחרון "התגלו" יותר מ-40 מיליארד שקלים מיותרים נזכרו נתניהו וכחלון שיש ערבים במדינה. שחמישית מאזרחי המדינה הופלו במשך שנים רבות למרות שכל הכלכלנים שמכבדים את עצמם במדינה ובקהילה הבינלאומית הודיעו שוב ושוב כי שילוב הציבור הערבי יתרום לצמיחה. מדינה שמגייסת מדי שנה עשרות מיליארדים כהלוואות מבנקים בינלאומיים היתה אמורה להקשיב לכלכלני ה-OECD שמתריעים כמעט בכל הדוחות שלהם על החמצת הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית, כמעט בכל תחום.

מרכז מוסאוא שעוסק מזה כ-15 שנה בגיבוש צרכי האזרחים הערבים מתקציב המדינה התריע כי תקציב המדינה, שאושר לשנתיים בסוף נובמבר ועומד על כ-800 מיליארד שקלים, מתעלם כמעט כליל מהצרכים עליהם הצביעו כלכלנים בכירים, ואף ראשי הרשויות המקומיות הערביות.

הערבים הם לא חלק מהתקציב "הרגיל"

בשנת 2014 טרח שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, להגיע לעיר סכנין, ואיתו הוא הביא את בכירי משרדו ובהם ראש אגף תקציבים אמיר לוי. נימה חדשה נשמעה אז מהאוצר, וכה אמר ראש אגף התקציבים: "מאז אירועי אוקטובר 2000 כעשרים החלטות ממשלה התקבלו בהקשר של הפיתוח כלכלי של הציבור הערבי, בכולם היה כסף תוספתי, משרדי הממשלה התרגלו לכסף הייעודי והגיע הזמן שהם יתרגלו לטפל בצרכי הציבור הערבי כחלק מהתקציב הרגיל".

מדובר בהצהרה יפה למדינה מתוקנת. אך בפועל משרדי הממשלה נוהגים באפליה ממוסדת, ההקצאה פר תלמיד קטנה יותר, שירותי קופות החולים מצומצמים יותר, ומשרדי הממשלה לא פותחים סניפים ביישובים הערבים.

דוגמה בולטת נידונה מאז שנת 2012 בבג"צ שהגיש מרכז מוסאוא נגד משרד התרבות. מתברר שהמשרד חילק רק כ-11 מיליון שקלים מתוך 600 מיליון לתקנה שאמורה לאפשר יצירה תרבותית ערבית, של לפחות חמישית מאזרחי המדינה, להם ייחודיות לשונית. סקר צרכים, שבוצע בהוראת שופטי בג"צ, הצביע על פערים כמעט בכל תחום של יצירה תרבותית. אין בית ספר לתיאטרון, אין מוזיאון ערבי, אין היכל תרבות ובעשרות יישובים פשוט אין ספריות. המלצות סקר הצרכים שאומצו בידי השופטים, זוכה לסחבת בצל סבלנות שופטי בג"צ, שכנראה חוששים מעימות נוסף עם מירי רגב וחבריה.

בעקבות ביקורם של לפיד ולוי בסכנין החליט משרד האוצר לבדוק כיצד פועלת האפליה במשרדי הממשלה השונים. לשם כך נשכרו שירותיה של חברת הייעוץ TASK, על טהרת היהודים, שבדקה את השקעות משרדי הממשלה ואת התוצאות. הבדיקה שנערכה גילתה שכמעט בכל המשרדים יש פער בהשקעות בין יהודים לערבים. בתחום החינוך הפער היה גלוי וברור, אך אפילו בתחבורה הציבורית התגלה פער מדהים. רק 7% מהסובסידיות של התחבורה הציבורית מגיע ליישובים הערבים. אוטובוסים לא נכנסים לעשרות יישובים ואנשים נאלצים לאלתר תחבורה כדי להגיע לעבודה, למרפאה ולאוניברסיטה. משרד התחבורה שמתכנן את מסלול הרכבת מגיע לעפולה ושוכח את נצרת ואום אלפחם, מגיע לכרמיאל ומתעלם ממג'ד אלכרום, מגיע לבנימינה ומתעלם מג'סר אלזרקא.

> כך איבדו הערבים את האמון במחויבות היהודים לשוויון

ישראל כץ ובנימין נתניהו (יותם רונן / אקטיבסטילס)

האם זו תהיה עוד החלטה שנשארת על הנייר? שר התחבורה ישראל כץ ורוה"מ בנימין נתניהו (יותם רונן / אקטיבסטילס)

טיוטת המלצות הצוות המקצועי של משרד האוצר, הונחו על שולחן ראש אגף תקציבים כבר באפריל 2015. רשמית הן הוגשו באוגוסט עוד לפני שתקציב המדינה אושר. הצוות המקצועי הצביע על פערים חברתיים קשים שהם תוצאה של אפלייה בחינוך, בהכשרה מקצועית, ברווחה, בתעסוקה, בשירותי תרבות, בתשתיות, בבריאות, בתחבורה ובדיור. המלצות הצוות המקצועי לא הוגשו לממשלה מחשש שנתניהו יחד עם חבריו המתנחלים ונציגיהם בימין הקיצוני יטרפדו את מה שהיה אמור לסייע לא רק לאוכלוסייה הערבית אלא לכלכלת המדינה בכלל.

האם שרי ממשלת הימין יישמו את ההחלטה?

כלכלנים בכירים במדינה ובקהילה העסקית מבינים היום שהצמיחה הכלכלית תגיע מהציבור הערבי, במיוחד לאור העובדה שהציבור החרדי, וכנראה גם המתנחלים, לא מתכנן לשנות את הרגלי התעסוקה שלו. מישהו צריך לתחזק את החיילים ששומרים על ההתנחלויות, ושילוב הערבים בשוק העבודה יחזק את הצמיחה בישראל. אפילו תעשיית ההיי טק הישראלית מבינה שבמקום להעביר עבודה לחו"ל יותר רווחי לה לקלוט עובדים ערבים מוכשרים ולהעסיק אותם בייצור, אך אפילו בנושא זה עמותות, שמגייסות כספים מחו"ל, נאלצות להחליף את הממשלה. כך למשל הממשלה שמעבירה מיליארדים כמענקים לאינטל לא התנתה את תמיכתה בהקמת מפעל באזור התעשייה החדש שהקים התעשיין סטף ורטהיימר בנצרת. היא הסתפקה בסיוע מינורי, ובתקציבים ששילבו אלפי נשים ערביות בתעסוקה זמנית וחלקית.

לאחר ניסיונות הידברות חוזרים ונשנים עם ראש הממשלה ושר האוצר קיים מרכז מוסאוא בכנסת שני כנסים מיוחדים ביחד עם וועד ראשי הרשויות המקומיות וחברי וועדת הכספים הערבים ד"ר אחמד טיבי וד"ר באסל ג'טאס. לכנסים הוזמנו ראשי האוצר. חברי כנסת ושרים הפריחו שוב סיסמאות על "סגירת פערים".

> הרשימה המשותפת חייבת ללמוד לשחק במגרש של הגדולים

אחמד טיבי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חבר ועדת הכספים ח"כ אחמד טיבי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בפועל התכנית "הסודית" של TASK לא שולבה בהצעת תקציב המדינה. פורום משותף לראשי הרשויות הערביות, ארגוני החברה האזרחית הערבית וחברי הכנסת מהרשימה המשותפת הוקם כדי לגבש את הדרישות ולנהל את המאבק על תקציב המדינה.

בתחילת שנת הלימודים הכריזו ראשי הרשויות המקומיות הערביות על שביתה כללית. רק אז נזכרו שרי האוצר, ראש אגף תקציבים וראש הממשלה לבחון את הדרישות. הם הציגו תוכנית עבודה רב שנתית שגובשה על ידי כלכלנים וראשי רשויות בסכום של 6.4 מיליארד שקלים בשנה, ובסך הכל 32 מיליארד שקלים בחמש שנים. (יש לזכור שתקציב המדינה לשנת 2015 עומד על יותר מ 380 מיליארד). כהסכם ביניים הוחלט להעביר 250 מיליוני שקלים שיאפשרו לרשויות לנהל את ענייניהם עד אישור תקציב המדינה. מאז ועד היום התנהלו עשרות ישיבות עם פקידי האוצר במהלכם התברר שהתכנית שגובשה במשרד האוצר לא תשולב בתקציב המדינה, אלא תהפוך להחלטת ממשלה.

החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול (רביעי), כחודש וחצי לאחר אישור תקציב המדינה, מטפלת בחלק קטן ממנגנוני התקציב המפלים. היא תלויה ברצונם הטוב של השרים הממונים, כמו מירי רגב, ישראל כץ ואורי אריאל. הניסיון שלנו מוכיח שללא כסף תוספתי השרים השונים לא יפעלו לבצע את המלצות הצוותים המקצועיים של האוצר. נגד משרד התרבות כבר עתרנו, והאפליה הוכחה אך הסחבת נמשכת. אנחנו גם לא רואים את השר אורי אריאל מסייע לחקלאות הבדואית בנגב, וספק אם שר השיכון מבין את מצוקת האזרחים הערבים שעוזבים את היישובים שלהם ועוברים לנצרת עלית, כרמיאל, עפולה ואופקים.

החלטה לצורכי יחסי ציבורי בינלאומיים

חוסר האמון שנוצר בין ראשי הציבור הערבי לראשי משרד האוצר ומשרדי הממשלה נובע מהניסיון המר, ומהיכרות עם התרבות הפוליטית הגזענית בממשלה. בחינה של רוב החלטות הממשלה הקודמות מוכיחה כי ביצוע ההחלטות תלוי ברצונם הטוב של פקידים ושרים שממש לא מעניין אותם פיתוח כלכלי ביישובים הערבים. הכספים שמגיעים אליהם ולא מנוצלים מועברים מדי שנה למטרות אחרות.

החלטת הממשלה האחרונה שעסקה בפיתוח כלכלי התקבלה בשנת 2014. בדיקת נתוני הביצוע העלו כי לא פחות מ-664 מיליון שקלים מהתקציב פשוט לא נוצלו, מהם כ-280 מיליון שקלים שהיו אמורים להיות מושקעים בכבישים ובתחבורה ציבורית וזאת למרות שמצב הכבישים ביישובים הערבים ובין היישובים וכמובן התחבורה הציבורית – קשה. בדצמבר 2014, ולפני שהכספים יועברו למטרה אחרת, פעלה הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה לקבל החלטת ממשלה לעביר את הכספים ליישובים הערבים לשנת התקציב 2015 . נכון לימים אלה כספים אלה לא נוצלו במלואם למרות ששנת 2015 הסתיימה. רוב הכספים שלא נוצלו נמצאים כמובן במשרד התחבורה.

גם לתוכנית ארבעת המיליארדים שגובשה לאחר אירועי אוקטובר 2000 קרה דבר דומה. בסוף 2006 התברר ש-1.5 מיליארד שקלים שיועדו לפיתוח היישובים הערבים הועברו למטרות אחרות. בפועל כל הנתונים מצביעים על התרחבות הפערים ופספוס הפוטנציאל.

> "עפולה לא למכירה": מאות הפגינו נגד זכייתם של ערבים במכרז דיור בעיר

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, יוצא מפגישה במשרד האוצר (צילום: תקשורת הרשימה המשותפת)

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, יוצא מפגישה במשרד האוצר (צילום: תקשורת הרשימה המשותפת)

החלטת הממשלה שמתקבלת בימים האחרונים של 2015 לא תזכה למימון בתקציב 2015 שכבר חולק במלואו, כולל היתרות "שהתגלו". גם תקציב 2016 כבר חולק על ידי משרדי הממשלה בהתאם לתוכניות עבודה קיימות במגירות של כל האגפים. שר החינוך למשל לא רוצה לשמוע על התכנית, ומבחינתו כספים יושקעו רק בחינוך הבלתי פורמאלי. הוא מרגיש שהוא כבר עשה יותר מדי בשביל הערבים. תוצאות מבחני הבגרות שיתפרסמו בקרוב יוכיחו אחרת.

ההכרזה על 15 מיליארד נועדה לצורכי יחסי הציבור הבינלאומיים של נתניהו, באמצעותה הוא יהתל שוב בכלכלנים של הקהילה הבינלאומית שמצפים למיצוי פוטנציאל הצמיחה של אזרחי המדינה הערבים. בינתיים נראה שההצגה שהפיקה, בישיבות הממשלה ביום ראשון ורביעי, שרת התרבות מירי רגב מול שרת השוויון גילה גמליאל תהיה ההצגה היחידה שתזכה לתוספת תקציבית.

מדינה שמקבלת ומחזירה הלוואות בעשרות מיליארדים מהקהילה הבינלאומית נדרשת למצוא את הפוטנציאל הקיים בתוכה. הציבור הערבי מייצא מדי שנה 10,000 סטודנטים ערבים לירדן ולרשות הפלסטינית בגלל אפליה בהקמת מוסדות להשכלה גבוהה ביישובים הערבים. הציבור הערבי חוגג את חגיו במלונות ירדן, סיני, בית לחם וטורקיה בגלל אפליית ענף התיירות בנצרת ובג'סר אלזרקא.

ראשי הרשויות המקומיות, שסובלים מהאפליה בתקציבי פיתוח, ממצוקת דיור ומצווי הריסת בתים, ממצוקת תעסוקה ומעוני, נדרשים להעניק פתרונות רווחה, תרבות, כבישים, תעסוקה ודיור במקום הממשלה. הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות על עתיד כל אזרחיה ולא רק על רווחתם ותעסוקתם של חלק מאזרחיה היהודים, לרבות אלה החיים בהתנחלויות. כבר באפריל, ולאחר שיתברר, שמעט כספים יגיעו ליישובים הערבים ייאלצו ראשי הציבור הערבי לצאת שוב למאבק על החינוך, הבריאות, התעסוקה, ההכשרה המקצועית, הבריאות והדיור. ממשלה שתמשיך להרוס בתים במקום לתכנן יישובים ופתרונות דיור משלה את הציבור בהחלטת ממשלה לא מתוקצבת.

ג'עפר פרח הוא מנהל מרכז מוסאוא.

> צעירי טירה מתארגנים להיאבק על עתידם

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מי שהיתה חברה במפלגתו של מייסד הפשיזם הישראלי לא יכולה לקפוץ סתם ככה למפלגה העבודה. אורלי לוי ועמיר פרץ מכריזים על השותפות ביניהם (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

מי שהיתה חברה במפלגתו של מייסד הפשיזם הישראלי לא יכולה לקפוץ סתם ככה למפלגה העבודה. אורלי לוי ועמיר פרץ מכריזים על השותפות ביניהם (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

פוליטיקת הזהויות לא יכולה להיות תחליף לאידיאולוגיה

אורלי לוי ועמיר פרץ הם מזרחים לא רק במטען הגנטי, אלא גם בשיח המעמדי שלהם. אבל זה לא מספיק. פוליטיקה של זהויות הכרחית, אבל בלי אידיאולוגיה היא הופכת לבורסה של "שמות נכונים" שמקפצים ממפלגה למפלגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf