newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

טיבי והמשותפת: זו לא חתונה קתולית ואפשר להתגרש

הרשימה המשותפת היא לא פרה קדושה, ואפשר לעזוב אותה בדיוק כפי שניתן לעזוב כל גוף פוליטי ודמוקרטי אחר. אז במקום להפוך את ח"כ אחמד טיבי לבוגד בגלל שזה החליט להיפרד, אולי כדאי לדבר על דמוקרטיזציה של המשותפת?

מאת:

אופנת הפיצולים הגיעה גם לרחוב הערבי. אחרי המחנה הציוני והבית היהודי, גם הערבים מצטרפים לטרנד.

תע"ל, התנועה הערבית לשינוי בראשות ד״ר אחמד טיבי, הכריזה על מבצע ההתנתקות מהרשימה המשותפת. המהלך נעשה עם קריאה מודגשת למשאל עם שישקף את הלך הרוח בחברה הערבית (העם הערבי בלבד) בדבר ראשות הרשימה. הסרטון עם המשפט ״תנו לעם להחליט״ שהופץ ברשת על רקע הקמפיין המשוחזר מהבחירות הקודמות (״ المشتركة إرادة شعب"- המשותפת רצון העם), עשה לו קאמבק והדהד בכמה מקומות.

הרשתות החברתיות בערבית קמו לתחייה. התגובות נעו בין התנגדות לתמיכה, בין הסתייגות ללעג. והיד על המקלדת עוד נטויה. בין כל הוויכוחים הסוערים ששמעתי וההצהרות הבוערות שראיתי, להלן הפרשנות הצנועה שלי לצעד נועז זה.

ואולי הריצה שלו לבד ברשימה נפרדת היא דווקא דבר חיובי שיוסיף לתחרות הפוליטית בחברה הערבית? ח"כ אחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואולי הריצה שלו לבד ברשימה נפרדת היא דווקא דבר חיובי שיוסיף לתחרות הפוליטית בחברה הערבית? ח"כ אחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הגניקולוג ליברמן

ראשית, נתחיל עם הקביעה כי הרשימה המשותפת היא כמו כל גוף פוליטי אחר. גם היא מועדת להתפרקות ופיצול וגם לה אין חסינות בפני שום סערה או מתקפה ומחלוקות פנימיות או חיצוניות. כולנו יודעים איך התינוקת הזו באה לעולם בידי הגינקולוג ליברמן, שהעלה את אחוז החסימה. החברה הערבית הייתה חייבת לדחוף את המפלגות שלה לתוך רחם אחד כדי להצמיח את היצור המיוחל הזה.

מי שבקי בנבכי הפוליטיקה הפנימית של המשותפת יודע שהצעד עליו הכריז טיבי היה צפוי, בשלב כזה או אחר. הוא בכל זאת הפתיע את כולנו כשעשה אותו במהירות בזק. הרי אף אחד עוד לא דן רשמית בהרכב העתידי ומה יהיה עם הרשימה.

אני חושבת שזו זכותה של כל מפלגה בקואליציה הזו להתנתק. זו לא חתונה קתולית ואפשר להתגרש. ההצהרות בדבר היותו של האיש בוגד כי "נטש" את בני עמו ו"סיכן" את עתיד המשותפת, הן מוגזמות ולא במקום. הרשימה המשותפת אינה פרה קדושה. היא לא מסגד אל אקצא שאי אפשר לגעת בו, המגדלור שמאיר את דרכנו לשחרור לאומי.

פלסטינים יקרים, בואו נירגע ונוריד הילוך ברכבת הרומנטיזציה עליה העלינו את הרשימה המשותפת הזו. אפשר להתפצל ולהתחרות ואפשר להיאבק פוליטית, הכל במסגרת הדיון הציבורי המכובד, בלי "הבגדה" (נשמע יותר טוב בערבית) ובלי טהרנות יתר.

כל בר דעת מבין שהמשוואה של ייצוג החברה הערבית בכנסת שהייתה ב- 2013 וב- 2015 לא יכולה להתקיים ב- 2019. בל״ד עם משבר מנהיגות רציני וגם בחד"ש המאבק בצמרת לא מלבב במיוחד. החברה הערבית נכנסה לאווירת אלחוש פוליטי שהייתה די צפויה בעקבות הקמת הרשימה המשותפת. בהיעדר תחרות פוליטית, האקטיביזם בשטח של המפלגות השונות ירד לשפל שלא ידענו כמותו. לכן התחושה של אחמד טיבי שהוא קופח עם חבר כנסת וחצי בלבד ברשימה נובעת ממקום נכון מבחינתו. על כן הוא החליט כנראה להעמיד את הפופולריות שלו במבחן.

ימים יגידו באם הצעד הזה של טיבי הוא מעין תרגיל סחיטה רגשית כדי להשיג יותר כוח ויותר ייצוג ברשימה שהוא מאוד רצה להישאר בה ואף שאף לעמוד בראשה, או שזו עריקה מבית לא חמים ונעים במשותפת בלי שום כוונה לחזור. בכל מקרה, האקט הזה עורר אינספור דיונים ברשת, בתקשורת הערבית וגם קצת בעברית.

דקות השידור האלו שפכו אור על התפקוד של הרשימה, הציפו נתונים על כל חבר כנסת והפעילות שלו, הביקורת על תפקוד הרשימה במשבר חוק הלאום עלתה, ועוד סוגיות רבות שהמפלגה/רשימה הזו הבטיחה לקדם. כך שהצעד הזה לדעתי כבר עשה טוב לרחוב הערבי. הקולות ששמענו לפני שלוש שנים על יכולתה של הרשימה להוביל מהלכים גדולים בנושא המאבק של החברה הערבית באפליה, גזענות, כיבוש, צדק חברתי וחיים משותפים בצל דמוקרטיה לכל האזרחים – הכל נמצא על השולחן כרגע.

נכון, הייתה ביקורת מאוד גדולה, גם של כותבת שורות אלו, על תע"ל וחד"ש בזמן משבר הרוטציה. אבל גם אם זה לקח הרבה זמן, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי טיבי עשה בזמנו את הדבר הנכון בסופו של דבר וצמצם את נוכחות מפלגתו במשותפת לחבר כנסת אחד. כך שבעבר הלא רחוק הוא דווקא כן שמר על אחדותה של הרשימה. אך כעת התמונה שונה.

הגיע זמן דין וחשבון

תומכי הרשימה המשותפת צריכים לענות על שאלות קשות אודות אסטרטגיות תפעול ומנגנון קבלת החלטות, יחס לזרועות הממשל ועוד סוגיות שלא היה זמן וכישורים לגוף הזה להוביל במהלך שנות קיומו. הרשימה כבר לא תינוקת בפגייה והגיע זמנה לתת לבוחרים דין וחשבון.

שאלה נוספת היא מהיכן באה ההנחה הזו כי הפיצול של הקול הערבי לשתי רשימות רק יחליש את היצוג הכללי של החברה הערבית? המספר 13 נדבק למצח שלנו ללא שום אפשרות להיפרד ממנו. זה נחרט בתודעה שלנו כמצב נתון ובלתי הפיך שמקורו בכלל מהפוליטיקה הישראלית, סקרים והתקשורת בעברית. זוכרים את המסכים של תוצאות הבחירות והסקרים למיניהם בזמן כל בחירות לכנסת? הערוצים הישראלים תמיד התנדבו לבדם לקבץ את המפלגות הערביות לעמודה אחת קטנה בסוף כל סקר, גם אם בחד"ש תמיד היה חבר כנסת יהודי.

אם אין לרשימה המשותפת שאיפה לפרוץ את החסם הזה ולכוון למעלה, במיוחד עכשיו עם חלקי המפלגות היהודיות, אני לא רואה שום בעיה בהצגת שתי רשימות המתחרות במקביל על הקול הערבי.

הרשימה כבר לא תינוקת בפגייה והגיע זמנה לתת לבוחרים דין וחשבון. חברי כנסת מהרשימה המשותפת (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הרשימה כבר לא תינוקת בפגייה והגיע זמנה לתת לבוחרים דין וחשבון. חברי כנסת מהרשימה המשותפת (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תע״ל רוצה משאל עם, מחקר שטח, סקר, פריימריז פתוחים או כל כלי בדיקה המונית שישקף את המציאות שהם מאמינים שמיטיבה איתם. לפי מה שהם אומרים, הם מוכנים לקבל כל תוצאה. ואני שואלת, מה פסול בדרישה זו?

סקר או מחקר שכזה עשוי גם להראות מה חושב הרחוב הערבי על כל הבחירות האלו וההשתתפות במשחק הדמוקרטיה בישראל. האם באמת יש תמיכה בהשתתפות בבחירות או שהקולות הנשמעים לטובת החרמת הבחירות באמת חזקים בשטח כמון שהם מתחזקים ברשתות החברתיות? אני רוצה להבין מה חושבים רוב הבוחרים על הרשימה המשותפת. אלה שלא ממש מחויבים לשום מפלגה ולא התפקדו לשום גוף פוליטי בחיים שלהם, כמוני למשל.

במקום שהפוליטיקאים הפלסטינים יתייחסו לחלקים גדולים מהחברה הפלסטינית כשקופים, בואו נבדוק באמת מה קורה. למה מתנגדים למשאל עם פתוח ומקיף? מה, לא מתאים לנו קצת דמוקרטיה פנימית ואוטונומית?

ומילה אחרונה על "ועדת התאום וההסכמה" של הרשימה המשותפת. הגוף המוזר הזה קם בבחירות הקודמות וכלל כמה גברים (ואישה אחת) כדי להשליט סדר ברשימה, כמו האו״ם. הוועדה הזו, שכללה נציגים מכל המפלגות, ניסתה והצליחה בעמל רב לתאם בין המפלגות ולייצר לנו את הסכם המשותפת עתיר הרוטציות שלא עמד במבחן המציאות עם פרשת הטלפונים של באסל גטאס.

מכובדיי, בואו נדבר רגע. בואו נרחיב קצת את השורות של הרשימה, נכניס כמה נשים לוועדה המדוברת, קצת צעירים ועצמאיים, קצת מרכז ודרום. בואו נבחר איתכם גם, למה לא? הרי העם צריך לקבוע. בואו נכניס קצת דמוקרטיה גם בשורות הוועדה הזו. בשביל הרשימה המשותפת, של כולנו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf