להקים מל"ג צללים מול הניסיון לפגוע בעצמאות האקדמיה

שר החינוך בנט מנסה לנצל את חולשת ראשי האוניברסיטאות כדי להשיג את מה ששלטון מפא"י רצה עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת: להכפיף את האקדמיה לממשלה. במקום להמשיך לקוות לשווא שבג"ץ יעזור, צריך להקים מל"ג עצמאי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: מנחם קליין

באמצע שנות החמישים נחתה לפתע בישראל אוניברסיטה חדשה. תנועת המזרחי באמריקה העניקה למדינה הצעירה את בר-אילן. בר אילן ערערה על המונופול של האוניברסיטה העברית במדעי הרוח והחברה ורצתה להעתיק לכאן את דגם הקולג' האמריקני. האתגר שהציב המוסד החדש הביא להקמתה של המועצה להשכלה גבוהה ועיגון סמכויותיה בחוק.

ויכוח חריף ליווה את הקמת המל"ג. בכירים בממשלה ובאקדמיה פעלו להלאמת האקדמיה והכפפתה לשלטון. למרבה המזל פוליטיקאים ואישי ציבור אחרים במפא"י הבינו שיש לשמור על עצמאות האוניברסיטאות ולקשור את המל"ג בקשר רופף בלבד עם הממשלה.

האוניברסיטה העברית אמנם איבדה את המונופול שלה אבל נציגיה במועצה להשכלה גבוהה הכריחו את בר אילן לנטוש את דגם הקולג'. הירושלמים התנו את ההכרה באוניברסיטאות בר אילן, תל אביב וחיפה בכך שרמתן תעמוד בקני מידה איכותיים שנציגיהן במל"ג קבעו.

סדר זה התערער עם הקמתן של מכללות אקדמיות רבות מאמצע שנות התשעים, והכללת נציגיהן במל"ג כעשור לאחר מכן. שרי החינוך התניעו את המהלך, חלקם כשוחרי טוב וחלקם מטעמים פופוליסטיים, אך לא ניהלו אותו נכון. התוצאה: שחיקה הולכת ונמשכת בבקרת האיכות של המל"ג על המוסדות הקיימים והחדשים. גם חברי המל"ג וראשי האוניברסיטאות תרמו את חלקם. הרגולטור לא פיקח כראוי על האיכות האקדמית של המוסדות הקיימים והחדשים, והאוניברסיטאות נגררו לתחרות עם המכללות אחר סטודנטים ומקורות הכנסה תוך הנמכת הרמה האקדמית.

> המדינה סווגה מחדש מסמכי ארכיון על הנכבה ששוחררו לציבור בשנות ה-80

המציאות לא מתחילה בספרי הלימוד. נפתלי בנט באוניברסיטה העברית (ויקיפדיהThe Israel Project CC BY-SA 2.0)

מזהה הזדמנויות.  נפתלי בנט באוניברסיטה העברית (ויקיפדיהThe Israel Project CC BY-SA 2.0)

הוסיפו לכך ניהול כושל בחלק מהאוניברסיטאות, משברי תקציב וקיפאון מחשבתי וארגוני ותקבלו פחות או יותר את תמונת המצב של האקדמיה הישראלית בראשית המאה ה-21. גם הנורמות החברתיות השתנו. פרופסור או אינטלקטואל הוא שם נרדף לחופר. זה אינו תואר כבוד.

שר החינוך בנט מזהה הזדמנות. הוא פיטר את פרופ' חגית מסר-ירון שתוכניתה הייתה להפוך את המגמה ולחזק את המל"ג. בנט ככל הנראה רוצה לנצל את כניעות המל"ג וראשי האוניברסיטאות כדי להשיג את מה ששלטון מפא"י רצה בו מלכתחילה: הכפפת האקדמיה לממשלה.

אלא שבניגוד לאמצע שנות החמישים אין בממסד השליט אישים שיתייצבו נגד המהלך. אקדמיה שאופקיה וערכיה המעצבים הם אוניברסאליים והיא דעתנית ועצמאית עומדת בניגוד לנורמות שהמחנה הלאומי-דתי השליט בחברה. מה גם שבתוך האקדמיה יש לבנט ולמחנה שלו תומכים שקטים, ומתנגדיהם לא יודעים איך להתמודד בהצלחה עם פוליטיקאי נחוש. הזירה הציבורית – פוליטית זרה להם. התקווה שבג"ץ יפעל כשומר הסף של חוק המועצה להשכלה גבוהה או כשומר הסף של האליטה הישנה שהוא חלק ממנה נראית לי קלושה. אולי הוא יעשה זאת מנימוקים פרוצדוראליים אבל את זה יכול בנט לתקן ולהשיג את מטרתו.

המערכת האקדמית כיום מגוונת ומבוזרת, ופתוחה יותר מאי פעם בעבר לאוכלוסיות מוחלשות. זו וודאי התפתחות חיובית. אבל תווי התקן שלה שחוקים, שלא לומר מוזלים. אם אין בנמצא מוסד פורמאלי שעושה זאת ראוי שאקדמאים מודאגים בעלי מעמד בכיר יקימו מוסד וולנטרי, מל"ג צללים, שיעשה זאת.

משל למה הדבר דומה? לחולה שמתעניין באיכות הרופאים. על פניו לכול הרופאים בבית חולים או בקופת חולים יש תואר ד"ר או פרופסור. אבל מחוץ לבתי החולים קיימים מוסדות ודרכים בהם ניתן לברר מי מהרופאים בעל מקצוע טוב יותר, אבחנתו נכונה, מהו בית החולים בו כדאי להתאשפז, ומתי צריך לנסוע לחו"ל.

 מנחם קליין הוא פרופסור במחלקה למדע המדינה, אוניברסיטת בר אילן.

> חסרות מעמד: הנשים שאין להן מה לחגוג ביום האישה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

אבו מאזן: "כשקראתי על יציאת יהודי עיראק - בכיתי"

הנשיא הפלסטיני אירח במוצאי שבת את משפחתו של יצחק בר משה, סופר ישראלי יוצא עיראק שכתב בערבית. הוא הבטיח להפיץ את ספריו ואמר: "פלסטינים צריכים ללמוד עברית מגיל הגן". דיווח בלעדי מהמוקטעה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf