שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

מנותקים: האינטרנט נמצא בכל מקום, אבל לא בעזה

מאת |

ישראל שולטת על כל מה שנכנס ויוצא מהרצועה, וגם על מהירות וזמינות האינטרנט. בעוד רובנו לא יכולים לדמיין יומיום בלי חיבור לרשת, לתושבי עזה אין ברירה

נראה כאילו ה"אינטרנט" נמצא בכל מקום. אנשים הולכים ברחוב עם האף בטלפון מתעדכנים בחדשות האחרונות, יושבים בבתי קפה ומשתפים תמונה של קרואסון, מנווטים בכבישים, מפטפטים עצמם לדעת באפליקציות המסרים המיידיים, ועוד ועוד ועוד. בשביל רבים מאיתנו החיבור המתמיד הזה נראה טבעי כמו המים בברזים והחשמל בשקעים. אבל מה שנראה לנו כאן, בערש ההייטק, בוואדי הסיליקון, בארץ האפליקציות הבלתי מוגבלות, כטבעי כל כך, הוא מותרות רק קילומטרים ספורים מעבר לגבול ברצועת עזה.

ג'יהאד צפטאווי הוא עיתונאי תושב עזה. האינטרנט, הוא מספר בראיון לשיחה מקומית, הוא חלק חשוב מאוד בעבודתו, ומשמש אחד הצינורות החשובים להעברת המידע על מה שקורה בתוך הרצועה לעולם. צפטאווי הוא אחד מברי המזל שמקבל חיבור אינטרנט יציב, יחסית, מהארגון בו הוא מועסק. תושב רגיל שיבקש להתחבר לאינטרנט בביתו ישלם סכום של כ-30 שקלים למגה, אך לדבריו המהירות בפועל עומדת על כ-10 אחוז מהמובטח באופן עקבי, ועל מנת להשתמש בפועל ברשת יש לשלם לפחות סכום כפול. על זה יש להוסיף 50 שקלים לחודש "מס אינטרנט" המשולם לחברת "פל-טל" הפלסטינית הנשלטת על ידי הממשלה. בהתחשב בכך שעל פי לשכת הסטטיסטיקה פלסטינית השכר הממוצע ברצועה עומד על פחות מ-1400 שקל לחודש, מדובר בהוצאה לא מבוטלת בכלל לאינטרנט קווי באיכות מודם חיוג.

על אינטרנט סלולרי אין בכלל מה לדבר. הרשת בעזה עדיין עובדת בטכנולוגיית CDMA, "דור 2", ורק לפני כמה חודשים החלה ג'וואל, חברת הטלפון הסלולרי היחידה הפועלת בעזה, להציע שירות אינטרנט סלולרי. אך שירות זה לא מאפשר גלישה במהירות סבירה לאפליקציות מודרניות, וגם העלות מרקיעה שחקים.

רובם המוחלט של התושבים משתמשים ברשת או בביתם, או בבתי קפה. בחלקים מסוימים בעיר, מספר צפטאווי, יש "מגדלי וויפי" המאפשרים חיבור אלחוטי, אך גם שם העלות היא לא משהו שאדם סביר בעזה יכול לעמוד בו, ולכן נשארים עם אופציות מוגבלות מאוד כשיוצאים מהבית. בזמן המלחמה, הוא ממשיך, לא היה אינטרנט לכל השכונה. רק לו, המחובר עם קו "חצי ישראלי", המסופק לו על ידי הארגון האמריקאי המעסיק אותו, היה חיבור זמין. "האינטרנט בעזה במצב גרוע מאוד", הוא אומר, "יש לנו הרבה תוכן וקשה לנו מאוד לחלוק אותו עם אנשים. אינטרנט גרוע משמעו קושי ביכולת לחלוק עם העולם". ואולי זה חלק מהשיקול הישראלי.

> בג"ץ, אויב זכויות האדם בישראל

מעבר ארז (ריאן רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

מעבר ארז. ישראל שולטת בכל מה שיוצא ונכנס לעזה (ריאן רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

רצועת עזה נמצאת במצב מורכב. לממשלת חמאס השולטת בשטח יש יכולת מוגבלת למשול בלי לקבל כסף מבחוץ לשלם משכורות ולהוציא על בניית תשתיות, וכסף לא נכנס לרצועה. אחוז האבטלה מרקיע שחקים ועמד ברבעון השלישי של 2015 על המספר הבלתי נתפש של 42.7 אחוז, וגם אלה האוחזים במשרות ממשלתיות נחשקות מקבלים 30-40 אחוז מהשכר בלבד, בגלל המצב. פוליטיקאים ישראלים טוענים שוב ושוב ש"אין מצור" על עזה. גם אנשי צבא צובעים את המציאות בצבעים עליזים וטוענים ש"הכל פתוח". בפועל, על פי ארגון "גישה", המצב המיוחד הזה הוא "סגר המוטל משיקולים של ענישה קולקטיבית".

בפועל, ישראל שולטת על כל מה שנכנס ויוצא מהרצועה. ה"אין מצור" של נתניהו יעלון היא סיסמה כלפי חוץ בלבד. כל דבר, מחוט ועד שרוך נעל, דורש אישור מ"מפקדת התיאום והקישור" הישראלית (המתפ"ש). "תקרית הכוסברה" של לפני כמה שנים היא דוגמה קיצונית, אבל גם היום ההגבלות המוטלות על היבוא והיצוא והרצועה מגוחכות לחלוטין. רהיטי עץ, למשל, שעובי כל חלק מהם עולה על סנטימטר אחד: אסורים, וכך גם מנגנון הפיקוח על הכנסת חומרי בניה שנחוצים כל כך לשיקום עשרות אלפי הבתים שהוחרבו במתקפה הישראלית באחרונה מקשה מאוד על התנהלות מערך השיקום.

אבל גם ציוד רפואי דורש אישור: כאשר ביקש ארגון הבריאות העולמי להכניס מכונות הדמיה רדיולוגיות לבתי החולים, דבר שלכאורה לא מופיע ברשימות הסודיות של איסורי המתפ"ש, התברר שיש לקבל אישור ממשרד התקשורת הישראלי, דבר שלקח חודשים ארוכים, ואותו הדבר קורה עם ציוד תקשורת לחברת הטלפונים הפלסטינית, רק שכאן לא מתקבל אישור כלל.

הסיבה הרשמית לאיסור הזה היא "דו שימושיות", קרי, בנוסף על השימוש האזרחי המוצרים האלה יכולים, לטענת ישראל, לשמש גם לצרכים צבאיים. בפועל, אין הבדל משמעותי בטכנולוגיה הסלולרית של דור 2 ודור 3. כן, יש הבדל במהירות השידור, וכן, דור 3 "כאילו" מוצפן יותר, למרות שההצפנה הזו היא למראית עין בלבד ונפרצה כבר לפני שנים, אבל דור 3 לא "דו שימושי" באופן משמעותי יותר מהטכנולוגיה הקיימת. סביר מאוד להניח שתשתית הניטור הישראלית בעזה פועלת בנוחות רבה על התשתית הקיימת של הדור השני, ואם תוחלף התשתית הזו גם מנגנון הניטור הצה"לי יאלץ להשתדרג, וזה יכול לאתגר את תקציב הביטחון המנופח ממילא. אבל זו לא הסיבה היחידה, כנראה.

"רוב הזמן ישראל אומרת שמדובר בסיבות ביטחוניות", אומר צפטאווי, "אבל תכלס מדובר באמצעי לחץ על התושבים למרוד נגד חמאס. אין סיבה לוגית. ישראל יתנו אינטרנט, אבל את האינטרנט שהם רוצים. זה חלק מהיחס של ישראל לעזה. אנחנו הכובש ואנחנו נשלוט במה שנכנס, אך באותו זמן, אנחנו לא הכובש והנה לראיה יש אינטרנט בעזה", הוא מסכם. ענישה קולקטיבית, כפי שמגדיר ארגון "גישה" את הסגר המוחלט על הרצועה, היא כנראה הסיבה האמיתית.

ממתפ"ש נמסר בתגובה לפניית שיחה מקומית כי בעקבות הדיונים בוועדה המשותפת עם כלל הגורמים הרלוונטים תוך בחינת השיקולים הביטחוניים וביצוע עבודת מטה מקיפה, הוחלט על פריסת שירותי דור שלישי 3G. בהתאם להחלטה זו, נחתם מזכר הבנות עם הפלסטינים לפריסת דור שלישי.

בשיחת הבהרה עם מת"פש ובבדיקה שנערכה בעקבותיה, התברר כי התגובה הזו רלוונטית, כרגע, רק לגדה המערבית. עזה תצטרך לחכות.

> מה הפריע לאיימן עודה להיכנס למשרדי הסוכנות היהודית בניו יורק?

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אקטיביסט, בלוגר ואיש הייטק. אובססיבי לגבי זכויות אדם, הולך להפגנות, נובר בנתונים, מרצה על פרטיות, מדבר על הנכבה, על עצירים מנהליים ואסירים פלסטינים בכלל, ועל הקלקולים של צה"ל והשב"כ במנגנון הרקוב של הכיבוש.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf