מסלול מירוץ נבנה בתוך שטח אש בבקעה. במנהל האזרחי לא ממהרים להרוס

בזמן שהמדינה נאבקת כדי לגרש מבתיהם פלסטינים שחיים עשרות שנים בקהילותיהם בגדה המערבית על ידי הכרזה על שטחי אש סגורים, פרויקט מוטורי של מועצת מתנחלים ייהרס רק בהתאם להנחיה פוליטית, למרות שנבנה בניגוד לחוק

א א א

כותב: עדו קונרד

בבקעת הירדן כבר מונחים מזה מספר חודשים היסודות להקמת מסלול מרוצי ראלי קרוס פעיל, במהלך שעל פי תושבי האזור נועד לענות על הדרישה הגוברת למתקני נופש וספורט מוטורי באזור. במאי האחרון, אחרי שנתיים וחצי של מאבקים, נחנך לראשונה המסלול, המיועד ברובו למירוצי עפר שונים, במרוץ בו לקחו חלק עשרות משתתפים.

הבעיה היחידה היא שהמסלול, שממוקם בשטחים הכבושים ונתמך על ידי ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, הוקם באופן בלתי חוקי כשהוא עובר בחלקו בתוך שטח המוגדר על ידי הצבא כ"שטח אש" – הגדרה המשמשת פעמים רבות את הממשל הצבאי בגדה כדי להשתלט על אדמות פלסטיניות פרטיות ולעקור אנשים וישובים מבתיהם, והכל באמתלה של "צרכים בטחוניים". המנהל האזרחי אמנם הוציא צו הפסקת עבודות למקום, אבל כרגע לא מתוכננת הריסת המסלול. מעניין מה היה קורה אם היה מדובר ביוזמה פלסטינית.

ראלי קרוס פצאל הראשון:

"בתיאום עם הצבא והמשטרה"

בביקור שערכנו במקום בשבוע שעבר מצאנו את האזור מגודר, תלוליות גדולות של עפר שמסמנות אותו ומטרתן להגן על הנהגים, כמו גם ערימות של מתכת ומה שעדיין נראית כמו נקודת ההזנקה של המסלול. על פי תצלומי אוויר שקיבלנו מדרור אטקס, אשר חוקר את מדיניות האדמות וההתנחלות הישראלית בשטחי הגדה, כמעט מחצית המסלול ממוקמת בתוך שטח האש המכונה 904.

מי שעומד מאחורי הפרויקט הוא מיקי יוחאי, מוותיקי הסצינה המוטורית בישראל, יזם ומפיק מרוצים מוכר. יוחאי הצליח לגייס לצידו את ראש המועצה המקומית דוד אלחייני שדוחף להסדרת המתחם המוטורי, כמו גם את יו"ר התאחדות מרוצי המכוניות בישראל דוד צור, ואת מנהל הרשות לנהיגה ספורטיבית במשרד הספורט, יוסי ניסן, שאמר בתום המרוץ הראשון: "הקצבנו למרוץ הזה 100,000 שקלים, ובעזרת השרה רגב הכפלנו את תקציב הרשות, לחמישה מיליון שקל לשנה".

המסלול נבנה מצפון להתנחלות פצאל, הממוקמת בבקעת הירדן, על חלקת קרקע גדולה בסמוך לוואדי אל-אחמר וכביש 505. ועל פי יוחאי במקום צפויים להיבנות בהדרגה מספר מסלולים, חלקם מיועדים למרוצי עפר באורך של 1.2 ק"מ, וחלקם מיועדים למסלולי כביש ואף אופנועים ויגיעו למרחקים של מספק קילומטרים.

ראש המועצה אלחייני סרב להגיב לפניות מגזין 972+ אליו בנושא, אולם בשנה שעברה הוא אמר בכתבה לווינט כי בקעת הירדן, על מרחביה, יכולה להיות אידאלית לספורט מוטורי. "כשאני אומר שיהיה מסלול בבקעת הירדן, יהיה מסלול בבקעת הירדן", אמר אלחייני, והדגיש: "אסור גם לשכוח שיש לנו יתרון, כי אנחנו משתפים פעולה באופן מלא עם המשטרה והצבא". מה שהוא שכח לציין, כאמור, זה שהמסלול יעבור דרך שטח אש.

פנינו למנהל האזרחי, הממשל הצבאי בגדה המערבית, ושאלנו אותם – הכיצד? שם הודו כי מסלול הראלי קרוס נבנה בניגוד לחוק וכי "יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צו הפסקת עבודה למסלול". ועוד הוסיפו: "המשך הליך האכיפה יתבצע בהתאם להנחייה מדינית ולאישורים המשפטיים הנדרשים".

> חוק ההסדרה הוא הנמלה על הפיל של מפעל הגזל של ההתנחלות

מראה המסלול המוטורי מצפון לפצאל. 21 בפברואר 2017 (עדו קונרד)

מראה המסלול המוטורי מצפון לפצאל. 21 בפברואר 2017 (עדו קונרד)

אולם במועצה האזורית בקעת הירדן המנגינה נשמעת אחרת לגמרי. חגי יהודה, ראש האגף לשירותים עירוניים במועצת בקעת הירדן אשר מפעיל את מתקני הספורט והנופש בהתנחלויות האזור, אמר השבוע למגזין 972+ כי בעוד מספר שבועות צפויים להגיע לשטח קבלנים כדי לבצע סקירה. כשנשאל לגבי הסוגיות המשפטיות עימן יצטרך להתמודד מסלול הראלי קרוס, ובכלל זה לגבי המיקום שלו בתוך שטח אש צבאי, יהודה נרתע מעט וענה: "אל תדאג, אנחנו הולכים לקבל את כל האישורים".

דין אחד ליהודים, אחר לפלסטינים

מאז נכבשו השטחים בשנת 1967 נסגרו בפני הפלסטינים לפחות 420 אלף דונמים – שליש מהשטח הכולל של הגדה המערבית ומעל לחצי מהשטח המוגדר כשטח סי בשליטה ישראלית. כמעט 247 אלף דונמים נסגרו לצורך שטחי אימונים או להקמת בסיסים צבאיים.

כ-6,200 פלסטינים חיים בתוך שטחים שהוגדרו כשטחי אש, ב-38 קהילות. רובם המכריע של התושבים הללו מתפרנסים מחקלאות. מדובר בקהילות שהיו קיימות שנים רבות לפני שישראל כבשה את הגדה. במהלך השנים הפכו שטחי האש הצה"ליים למכשיר המשמש את הרשויות כתירוץ לעקירת קהילות פלסטיניות מאדמותיהן.

> קיצור תולדות הסדרת הגזל

צילום אווירי של שטח אש 904. הקו האדום מסמן את הגדר את הגדר המקיפה את מסלול הראלי קרוס שנבנה במקום (צילום: דרור אטקס)

צילום אווירי של שטח אש 904. הקו האדום מסמן את הגדר את הגדר המקיפה את מסלול הראלי קרוס שנבנה במקום (צילום: דרור אטקס)

בתוך שטח אש 904, לצד מסלול המירוץ, ממוקם גם הכפר הפלסטיני ח'רבת טאנא, אשר בתיו נהרסו על ידי המנהל האזרחי מספר פעמים בשנה האחרונה. "קשה לראות כיצד הריסות כאלה כמו בח'ירבת טאנא משרתות משהו חוץ מאשר לדחוף קהילות פלסטיניות פגיעות מחלקים מסוימים בגדה המערבית", אמר בשנה שעברה רוברט פייפר, מתאם האו"ם לפעילות הומאניטרית ופיתוח בשטחים הפלסטינים, במהלך ביקור בכפר.

בינואר 2017 הרסה ישראל את אוהלי המגורים של תושבי בח'ירבת עין כרזליה – קהילת רועי צאן קטנה הממוקמת גם היא באותו שטח אש 904. על פי בצלם "כתוצאה מההריסות נותרו 13 נפשות, בהן שישה קטינים, ללא קורת גג".

הדוגמא הבולטת ביותר לאופן שבו עושה הצבא שימוש בהגדרה של אדמות בגדה המערבית כשטח אש כאמצעי לנישול פלסטינים מאדמותיהם היא שטח אש 918 הממוקם בדרום הר חברון, שם למעלה מ-1,300 אזרחים פלסטינים חיים תחת איום מתמיד של גירוש. במקרה הזה המדינה הכריזה על כ-30 דונמים כשטח צבאי סגור, ובמשך עשורים ארוכים מנסה לפנות את 12 הקהילות היושבות שם מזה עשורים רבים.

> עמונה-אקספרס: מתנחלים הקימו מאחז חדש בבקעה

צעיר פלסטיני עומד ליד החפצים שהציל מביתו לאחר הריסת ביתו קרזליה, בקעת הירדן (אקטיבסטילס)

צעיר פלסטיני עומד ליד החפצים שהציל מביתו לאחר הריסת ביתו כרזליה, בקעת הירדן (אקטיבסטילס)

במאי 2014, במהלך דיון שנערך בכנסת, אישר אל"מ עינב שלו קצין האג"ם של פיקוד מרכז באותה עת, כי הצבא מתייחס לאימונים בשטחי אש בגדה המערבית כאמצעי לצמצום מספר התושבים בהם, וכי הם מהווים נדבך חשוב במאבק של הצבא בבנייה פלסטינית ללא היתרים. את הדברים הוא אמר במהלך דיון של ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת לנושא איו"ש, שדנה ב"בנייה בלתי חוקית פלסטינית בשטחי  סי" ובדרכים לגרש תושבים פלסטינים מאזורים כמו שטח E1 שסופח למעלה אדומים, בקעת הירדן וסוסיא בדרום הר חברון.

וזהו הציטוט המלא כפי שחשפה אז עמירה הס ב"הארץ":

אני חושב שאחד ההליכים הטובים שיכולים לחמוק בין האצבעות הם חזרה של שטחי אש למקום שבו הם אמורים להיות והם עדיין לא שם. (זו) אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו מורידים כמערכת צבאית הרבה מהאימונים לבקעה. זאת אומרת, כל מי שמסתכל על תרגיל האוגדה האחרון עם מטוסי קרב, מסוקים וטנקים שיורים וכולי, אני מנסה ללכת עשורים אחורה ולא אזכור את זה. אנחנו עכשיו מכניסים תרגיל אוגדה נוסף במרחב הזה.

הסיפור הזה של המאבק על שטחי האש הוא יותר מהוועדה כאן ומעבודת הפיקוח המצוינת שעושה מרקו (בן שבת, מנהל יחידת הפיקוח באיו"ש של משרד הביטחון, ע"ה) יחד אתנו. אני חושב שהתנועה של רק"ם (רכב קרבי משוריין) ורכב וכולי במרחב הזה ואלפי חיילים שהולכים, היא מזיזה הצדה. כאשר הגייסות דורכים, אנשים זזים הצדה ואני לא עושה כאן הבחנה בין יהודים לפלסטינים אלא אני מדבר באופן כללי…. יש מקומות כאלה, (בהם) רידדנו את כמות האימונים בצורה משמעותית, צמחו שם יבליות.

עדו קונרד הוא עורך באתר 972+ שם פורסם הפוסט לראשונה באנגלית. תורגם לעברית על ידי יעל מרום.

> ערב איידול: מה קורה כששני פלסטינים משני צידי החומה מתמודדים בגמר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המשוררת דארין טאטור שוחררה מהכלא

עם שחרורה אמרה דארין טאטור: "אלו היו שלוש שנים של סבל, אבל עכשיו אני חופשייה", והבטיחה שלא תפסיק לכתוב

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf