מסתמן הסכם: הפלסטינים יבנו אסדות גז מול עזה, נתניהו יתן להם מדינה

אחרי שנחתם הסכם הפיוס עם תורכיה ונסללה הדרך ליצוא הגז, כל מה שחסר לנתניהו וחבר טייקוניו הוא אסדות גז מול עזה, ומישהו שיבנה אותן. מפרטי ההסכם המסתמן שהגיעו לידי "שיחה מקומית" עולה כי קצב העברת השטחים לפלסטינים יותנה בקצב הקמת האסדות. סאטירה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

האם אנחנו עומדים לפני הסכם היסטורי עם הפלסטינים, סיום הכיבוש, ומזרח תיכון חדש? כך זה נראה לפי מקורות בכירים בלשכת ראש הממשלה. על פי המידע שנמסר לנו מדובר בהתפתחות דרמטית של השעות האחרונות שהתאפשרה בעקבות חתימת הסכם הפיוס עם תורכיה.

מתברר כי ההסכם עם ארדואן פתח את האפשרות לייצוא הגז הישראלי דרך תורכיה – דבר חשוב מאד למשק ובעיקר לראש הממשלה. אך אליה וקוץ בה: הירידות במחירי הגז בעולם, שצפויות רק להימשך, הפכו מצד אחד את מחיר הגז בישראל לשערורייתי, אך מאידך העלו את הצורך לשווקו בכמויות גדולות ומהר. על פי אותם המקורות איתם שוחחנו, הדבר היחיד שניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה הוא להקים אסדות ביניים מול חופי עזה. מהלך כזה שידרוש כמובן את אישורם של הפלסטינים, יוצר צורך ברבבות עובדים שעזה לבדה יכולה לספק. לדבריהם "זה דבר אסטרטגי למדינת ישראל"

סימנים להסכם המסתמן ניתן למצוא גם בנאום מעורר ההשראה של ראש הממשלה במליאת הכנסת ביום לציון פעולותיו של האצ"ל שחל היום שמראה על שינוי הכיוון ברחוב בלפור:

כידוע לוחמי החופש של עם אחד, הם מחבליו של העם השני. הלא הפלסטינים יכולים בהחלט להגיד שהאצ"ל, שאת יום השנה שלו אנו מציינים היום, הוא בדיוק כמו החמאס. למשל ב-4 ביולי 1938 ירו אנשי האצ"ל במקביל בערבים חפים מפשע ליד שערי-צדק, בבית הקברות המוסלמי במרכז העיר ובשכונת בית-ישראל. פיגועים מתואמים כמיטב המסורת. באותו יום נזרקה פצצה על אוטובוס ערבי שעבר ברחוב יפו. בפיצוץ נהרגו שלושה ערבים ו-12 נפצעו. ב-15 ביולי אותה שנה הטמינו אנשי אצ"ל מוקש בשוק הירקות ורצחו עשרה בני-אדם. כאשר נאסר דוד רזיאל מנהיגם הנערץ, או ראש המרצחים כפי שיש מי שהיוו קוראים לו, מחבלי האצ"ל רצחו כנקמה חמישה בני-אדם בקולנוע רקס בפצצות ופצעו 18. עשרות פיגועים מהסוג הזה בוצעו נגד אוכלוסיה אזרחית. במה אלו שונים מהפיגועים אותנו אנו מגנים?

האם לפיגועי הפלסטינים בשנות התשעים לא קדם הרצח שבוצע על ידי המתנחל ברוך גולדשטיין, האם צה"ל לא הרג יותר ילדים פלסטינים בחודש בעזה מאשר החמאס הרג אי פעם?

לכן אני אומר די, הגיע הזמן לכתת את חרבותינו לאתים. שלום עושים עם אויבים.

פרטי ההסכם עדיין לא ידועים לגמרי, אבל מהמידע שהגיע לידינו עולה כי תמורת בניית האסדות והכרה פלסטינית בכך שהגז הוא יהודי וגם קצת אמריקאי, ישראל תיסוג מכל שטחי 67', כולל מזרח ירושלים והעיר העתיקה. הכותל יועתק למערב העיר בדיוק באותו האופן בו הועתקו בתי שכונת האולפנה. בנוסף ישראל תשחרר את כל הפלסטינים הכלואים בין אם נשפטו או לא, המדינה תפצה את הפלסטינים בכטריליון דולר על כל מי שנהרג מאש צה"ל.

ישראל תורשה להמשיך ולהחזיק לוויון בשמיים שיתריע האם פתאום צבא סדיר חדש נבנה וטנקי ה-T34 שלו ישעטו לעבר הבקעה, וכך תוכל לוותר על מרחב ההתרעה שדרשה לאורך השנים. המתנחלים, בהיותם מלח הארץ, צפויים להתפנות ברצון ולעבור לנגב שם יש מספיק מקום, חוץ מהעובדה כי מדובר במשימה ציונית ראשונה במעלה. אם הפלסטינים יצליחו לבנות את האסדות בפחות משנתיים חבלי מולדת נוספים ינתנו להם בהתאם לקצב הבנייה.

בנוסף החמאס אמנם לא יחזיר את גופות החטופים אך הסכים להחזיר נגמ"ש שלהם שמתפרק בדיוק כמו זה ששלחו בו את החייל אורון שאול לעזה.

ימים מרגשים לפנינו.

Posted by John Brown on Monday, June 27, 2016

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

ברזיל: הימין הקיצוני משתולל, אך השמאל מקבל תקווה חדשה

שחרורו של הנשיא לשעבר לולה דה סילבה מהכלא עד למיצוי הליכי הערעור בעניינו נותן זריקת מרץ לשמאל הברזילאי המשותק. האם זה מה שיציל את המדינה הגדולה והמשפיעה באמריקה הלטינית מאימת הניאו-פאשיזם?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf