לא עליית מדרגה, מערכה חדשה לגמרי ביחסי יהודים-ערבים בישראל

המשטרה מאופקת, אבל האזרחים היהודים הם שתוקפים ערבים באופן חסר תקדים. ראשי הערים הערביות מנסים לשמור על השקט, אבל עם הלחימה בדרום ברקע יש סכנה ממשית להסלמה בתוך ישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: רון גרליץ

הטקסט הזה נכתב בעיצומה של הסלמה רחבה ואלימה של הקונפליקט היהודי-ערבי, בתוך ישראל ומול הפלסטינים בשטחים וברצועת עזה.

בתוך ישראל חשוב לשים לב להבדל הדרמטי בין אירועי אוקטובר 2000 לאירועי השבוע האחרון. באוקטובר 2000 מוקד האירועים היה האזרחים הערבים מול המשטרה. בשבוע האחרון עומדים אזרחים יהודים מול אזרחים ערבים ומתקיפים זה את זה, וברוב המקרים מדובר בהתקפות וגילויי גזענות של אזרחים יהודים נגד אזרחים ערבים.

לצערנו התקפות כאלה אינן דבר חדש, אבל היקפן בשבוע האחרון הוא חסר תקדים. זו לא עליית מדרגה אלא מערכת אחרת לגמרי. מעולם לא היינו במצב שבו התקפות נגד אזרחים ערבים קורות מדי יום ובמוקדים שונים בישראל. הנה אוסף של דברים ששמעתי ממקור ראשון בימים האחרונים: צעדות "מוות לערבים" ברחובות נצרת עלית ערב אחרי ערב, כנופיות חוליגנים יהודים מסתובבות ברחובות ירושלים ותוקפות ערבים במכות, התקפות אלימות נגד ערבים באוטובוסים, ובפרדס חנה עשרות צעירים נכנסו לקניון בצעקות מוות לערבים. ולצד זה עוד אין סוף מקרים של קללות כלפי ערבים.

> התושבים הפלסטינים של ישראל נמצאים תחת מתקפה

רעולי פנים, ערערה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

רעולי פנים, ערערה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

אין אחד שלא נפגע

את היקף התופעה לא הבנתי מהתקשורת, אלא מכך שלא היה אזרח ערבי שפגשתי בימים האחרונים (ואני פוגש רבים) ולא סיפר לי על מקרה שקרה לו או לבני משפחתו: אחת מספרת שאת בתה קיללו באוטובוס "ערבייה מסריחה תלכו מפה כולכם", שנייה מספרת שנכנסה לחנות בגדים ושמעה מהעובדת הערבייה שכל העובדים הערבים פוטרו באותו יום, חבר מספר שבתו נכנסה לקניון ומפני שלא חשבו שהיא ערבייה אמרו לה ש"כל הערבים כלבים", קולגה שגרה ליד רחוב ראשי ביישוב יהודי מספרת שזרקו לה שקית חול על הבית ומאז היא לא מרשה לילדיה לצאת לחצר. לכל אחד סיפור מהשבוע האחרון. ועוד לא דיברנו על גלי ההדף של רציחתו האכזרית של הנער מוחמד אבו ח'דיר.

התוצאה היא פחד גדול ויומיומי של האזרחים הערבים. רבים מהם נמנעים מלהגיע למרחבים הציבוריים, ישנם שהפסיקו ללכת לעבוד בקניונים, לנסוע בתחבורה ציבורית או אוסרים על ילדיהם לעשות זאת. עבור אזרחים ערבים רבים, השבוע האחרון הוא נקודת מפנה. הפחד על חייהם וחיי ילדיהם נהפך ליומיומי ומוחשי. והפחד מתחבר לעלבון ולכעס על המציאות הנוראית שנקלעו אליה. השילוב הזה: פחד, כעס ועלבון הולכים וגדלים של אזרחים ערבים רבים הוא בשורה רעה מאוד לכל יושבי הארץ הזאת.

לצד זה, וגם את זה חשוב לומר, יש התקפות של אזרחים ערבים כלפי אזרחים יהודים: זריקת אבנים על אוטובוסים בכבישים, זריקת בקבוקי תבערה לעבר כבישים והמקרה שעשוי להפך לסמל – בדיקת "מיהו יהודי" בכניסה לקלנסווה, הוצאת נוסעים יהודים מרכבם, הכאתם ושריפת רכבם. אמנם המינון של אירועים אלה נמוך הרבה יותר מאשר ההתקפות נגד הערבים, אך מדובר באלימות מסוכנת, בלתי מתקבלת על הדעת מבחינה מוסרית, שרק במזל לא הובילה להרוגים עד כה, ובוודאי הגבירה את תחושת הפחד והשנאה בקרב היהודים.

מלה אישית: אני עוסק הרבה זמן במערכת היחסים בין יהודים וערבים. מתמודד עם סוגיות של אפליה, אי-שוויון וגזענות, המעוררים בי כל מיני רגשות – כעס, רוגז, תסכול, רצון לפעולה ועוד. כעת הגענו למציאות שבה האזרחים הערבים ממש מפחדים להסתובב ברחובות, ובצדק, כי כאשר הם מסתובבים – הם עלולים לחטוף קללות במקרה הטוב ומכות במקרה הרע. וזה מעורר בי בושה גדולה.

> הפגנה נגד גזענות בפרדס חנה: "אתם לא תצודו כאן אנשים"

עצור בהפגנה במחאה על רצח הנער מוחמד אבו ח׳אדר, ערערה, יולי ה-5, 2015 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

עצור בהפגנה במחאה על רצח הנער מוחמד אבו ח׳אדר, ערערה, יולי ה-5, 2015 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

ועכשיו לבשורות הרעות

בדרך כלל אני נמנע מלצייר תמונות עתיד פסימיות, אבל עם כל הזהירות ניתן לומר שייתכן שהסכסוך היהודי-ערבי בתוך ישראל נכנס לשלב חדש ומסוכן. האפליה השיטתית מצד הממסד והגזענות העממית הם חלק ממרכיבי היסוד של הסכסוך עד כה. ייתכן שכעת יתווסף מרכיב נוסף של קונפליקטים אזרחיים אלימים בין אזרחים יהודים וערבים. זה תרחיש בלהות שלצערי כבר לא נראה דמיוני. כך התחילו במקומות אחרים מלחמות אזרחים. כל מי שחפץ חיים צריך לעשות הכול כדי לעצור את זה.

ככל שהדברים נראים כעת, המשטרה נכשלת כישלון חרוץ בהגנה על האזרחים הערבים. נכון ששוטרים מנעו לינץ' בערבים בכל מקום שהיו בו, אבל המשטרה לא פועלת באופן שיטתי כדי להגן על חייהם. רבים מהם מופקרים לצעקות, לקללות ולמכות ומזלם הטוב שאזרחים יהודים לא גזענים הצילו אותם מידי הגזענים.

אבל ראוי גם להסתכל על ההפגנות שהיו ביישובים הערביים שכללו התקפות אלימות נגד שוטרים ולעיתים גם נגד אזרחים יהודים. ההבדל ביחס לאירועי אוקטובר 2000 ברור. צריך להעביר ביקורת גדולה על המשטרה בימים אלה: על המעצרים הרבים, על ההתייחסות המפלה, העקבית והשיטתית כלפי מפגינים ערבים ועל דיכוי ההפגנות.

באותו זמן צריך לציין שההפגנות האלימות עברו בלי ירי משטרתי ובלי הרוגים. מישהו שם נתן את ההוראה לעשות הכול כדי לא לירות במפגינים הערבים, וההוראה יושמה, אף על פי שהשוטרים ספגו אבנים והצירים היו סגורים, המשטרה הצליחה לסיים את כל האירועים ללא הרוגים. במובן הזה המשטרה יישמה את לקחי אירועי אוקטובר וזו התפתחות חיובית במערכת היחסים בין המדינה לאזרחים הערבים ודוגמה לכך שחלק מהמלצות של ועדת חקירה ממשלתית מיושמות. לא מגיע למשטרה פרס, אבל כנראה צדק נועם שיזף כשאמר שמגיעה מילה טובה למשטרה. ואני מוסיף – הלוואי שמג"ב והצבא היו נוהגים כך כלפי הפלסטינים בשטחים. כמה מוות היה נחסך.

> יפו: יהודים תקפו בתים של פלסטינים, התושבים יצאו להפגנה

נתניהו (צילום: האיחוד האירופי, פליקר, רישיון CC BY-NC-ND 2.0)

נוכח נפקד. נתניהו (צילום: האיחוד האירופי, פליקר, רישיון CC BY-NC-ND 2.0)

יש הנהגות ויש הנהגות

גם להנהגה המוניציפלית הערבית מגיעה מילה טובה. כמעט בכל היישובים שבהם היו הפגנות ראשי הרשויות המקומיות התערבו כדי למנוע הידרדרות של ההפגנות לאלימות קשה עוד יותר. רבים מהם ירדו לרחובות בלילות בניסיון למנוע הסלמה של המצב ואין ספק שהם הצליחו לתרום להרגעת הרוחות. בימים אלה נשמעת בחברה הערבית ביקורת על אותם ראשי רשויות. איני שותף לביקורת זו. לולא התערבותם ייתכן שהיו נהרגים מפגינים או שוטרים, ומשם קצרה הדרך להסלמה.

ההסלמה הזו תפגע במאבק של האזרחים הערבים לשוויון ולשבירת ההגמוניה היהודית. היא תתמוך, במקרה הטוב, בקיבוע והידוק האפליה הנוכחית ובמקרה הרע תתרום משמעותית לפגיעה נוספת בזכויותיהם של האזרחים הערבים. וכל זה בתרחיש הטוב שבו ההסלמה לא מביאה למלחמת אזרחים ולמרחץ דמים מתמשך.

בימים הקרובים צפויות הפגנות ביישובים הערביים. שני הצדדים – המפגינים והשוטרים – יגיעו הרבה יותר עצבניים ושונאים. אלה רואים את בני עמם נתונים להפצצות בלתי פוסקות בעזה ומספר ההרוגים עולה לעשרות, ואלה משפחותיהם בממ"דים והם צריכים להתמודד עם מפגינים התומכים, לשיטתם, באויב. זה מצב מאוד מסוכן. הלילות הקרובים הם שעת מבחן למשטרה ולהנהגה הערבית.

מול ההנהגה המקומית הערבית והמשטרה, שהצליחו להנמיך את הלהבות, עומדת הממשלה. לא רק שהיא לא פועלת להרגיע את ההסלמה בתוך ישראל, אלא ששרים בממשלה הסיתו בשבוע האחרון נגד האזרחים הערבים. ליברמן ובנט משחררים הצהרות קשות וגזעניות כלפי האזרחים הערבים וליברמן כרגיל מציע להם לעוף מהאזרחות.

ראש המשלה עצמו, אחרי סוף שבוע סוער ואלים בין הערבים למשטרה ובין יהודים לערבים, בחר לפנות לאזרחים הערבים, להזכיר להם שהם מקבלים דמי ביטוח לאומי ולדרוש מהם כל מיני דרישות בשל כך. קשה לחשוב על תגובה יותר אומללה, מפלגת ומסוכנת של ראש ממשלה.

אבל קל לחשוב על תגובה הרבה יותר טובה. לא צריך לדמיין, מספיק לקרוא את הדברים שכתב רובי ריבלין – "עלינו להבין שאין לנו דרך אחרת מלבד החיים המשותפים. שפיכות הדמים תפסיק רק כאשר נבין כולנו שלא נגזר עלינו לחיות יחד אלא נועדנו לחיות יחד. כל גמגום או פשרה בעניין הזה יביאו להידרדרות העלולה להמיט אסון, לא רק על החיים המשותפים, אלא על עצם החיים".

אז מה יהיה?

אני לא מיואש. עודני מאמין שעתיד טוב יותר אפשרי במערכת היחסים בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל. בימים כאלה אני שב ונאחז בידיעה (שכתבתי עליה גם במקום אחר) שסכסוכים אתניים קשים ואלימים הרבה יותר בהיסטוריה נפתרו, וסכסוכים שנדמו רגועים הידרדרו למרחץ דמים. כל האופציות נמצאות על השולחן.

זו לא הפעם הראשונה שאני מסיים בדבריו של האזרח הערבי ראיף זריק, שנראים היום חשובים מתמיד: "האופטימיות שלי לא נובעת מהאמונה שניתן לפצח את תוכניתה הנסתרת של ההיסטוריה או שניתן להחיש את התפתחותה. האופטימיות שלי צנועה יותר; היא לא נובעת מקביעה אנליטית ברורה, אלא מהניסיון ההיסטורי. הניסיון מלמד אותנו שלפעמים, אך ורק לפעמים, יש גם סיפורים היסטוריים עם סוף טוב. הניסיון גם מלמד שהסיום הזה לא מקרי, אלא שהיו מי שעמלו כדי שיגיע לידי כך… וראוי לזכור: כפי שאין לנו ביטחון בהצלחה, כך גם אין שום ודאות בכישלון".

* רון גרליץ הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, העמותה לקידום שוויון אזרחי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צפו: שוטר תופס באלימות במפשעה של מפגין חרדי

בתיעוד מהפגנת "הפלג הירושלמי" נגד מעצר עריק, נראה שוטר תופס בכוונה במפשעה של מפגין שהוא מנסה לעצור. בסרטון נוסף נראית חבורת שוטרים רכובים על אופנועים נוסעת לעבר המפגינים במהירות כדי לפזר אותם מהכביש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf