כשהרצוג ונתניהו באותו צד: מערכת הביטחון, האופוזיציה שלא הכרתם

בעוד שבמחנה הציוני מתפארים בכך ש"אין קואליציה ואין אופוזיציה", מסתבר שהצבא ואפילו השב"כ מתנגדים לקו של הממשלה, לפסילת התנועה האסלאמית ולהתמודדות עם המצב. מה זה אומר על הצבא ובעיקר מה זה אומר על הפוליטיקה בישראל?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

"אומה במדים", "דמוקרטיה של קסרקטין", "דת אזרחית", "אומה מגויסת", "צבא שיש לו מדינה". במחקר האקדמי הביקורתי, גם זה המשתנה, נלמדת ישראל כמדינה בעלת מאפיינים מיליטריסטיים.

כך, בין היתר, הדגיש ברוך קימרלינג כי "בין אם נרצה בכך ובין אם לאו – אנו חברה מיליטריסטית מובהקת, ומיליטריזם זה הוא גם העיקרון המארגן המרכזי שסביבו נעה החברה הישראלית". אורי בן אליעזר כתב גם הוא רבות על ישראל כ"אומה במדים" וחקר את מאפייניה הצבאיים של החברה הישראלית. אורן ברק ניתח את התפתחותן של "רשתות הביטחון הישראליות" ואת תפקידן החברתי והפוליטי בישראל.

במילים אחרות, כתיבה ענפה הוקדשה לנושא, ורבים הם הציטוטים של קובעי מדיניות ישראלים, רובם באופן לא מפתיע גברים-יהודים-יוצאי-צבא, על הגבולות הנזילים שבין צבא לחברה בישראל. זאת, החל מקביעתו של הרמטכ"ל יגאל ידין, בשלהי שנות הארבעים, כי "האזרח הישראלי הוא חייל בחופשה של 11 חודשים", ועד פסיקתו האחרונה של ראש הממשלה נתניהו, שבחר במטאפורה "לעד נחיה על חרבנו" כאופק היחיד אותו הוא יכול לראות, כמנהיג הבלתי מעורער של ישראל במאה ה-21.

לפיד נגד אבו מאזן ואגף המודיעין

על רקע מיליטריסטי זה חשוב לומר את הדברים בנוגע למערכת הביטחון. שכן בחודש האחרון בלבד נערמו זו על גבי זו דוגמאות רבות דרכן ניתן לראות כיצד מערכת הביטחון בכלל והצבא בפרט החלו להיתפס על ידי ההנהגה בישראל – הן על ידי הרשות הביצועית בממשלה והן על ידי התופעה המביכה העולה מהרשות המחוקקת והמכונה בטעות "אופוזיציה" – כגופים ארכאיים, חסרי רלבנטיות וחסרי ידע או כתועים, שוטים ומטעים.

> עשרות הרוגים מירי חיילים, רק שתי חקירות במצ"ח

בנימין נתניהו, גדי אייזנקוט ומשה יעלון (חיים צח / לעמ)

באמצע: יו"ר האופוזיציה. בנימין נתניהו, גדי אייזנקוט ומשה יעלון (חיים צח / לעמ)

זה התחיל עם פרוץ אירועי האלימות והדקירות של אוקטובר 2015. ממשלת ישראל, אנשי תעמולה למיניהם ועוד מיני מסבירנים כאלו ואחרים, הודיעו קבל עם ועולם כי הסיבה להתקוממות היא הסתה של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן). עד מהרה הפך המסר הדמגוגי למראית הכל, וניתן היה לראות איך גם רבים בתקשורת הופכים את צמד המילים "הסתה" ו"אבו מאזן" לצירוף מובן מאליו. הגדילה לעשות סגנית שרת החוץ חוטובלי שהעבירה הכשרה לכלל העובדים הבכירים במשרד, שהתמקדה באופן לא מפתיע ב"הסתה", ושהזמינה חוקרים התומכים בהשקפת עולמה. כך גם, כמקהלה עליזה, שטייניץ, כ"ץ, רגב, שקד, ומי לא.

ומה עשו בינתיים ב"אופוזיציה"? לא קשה לנחש. ח"כ יאיר לפיד יישר כצפוי קו, ואמר ש"אבו מאזן ממשיך במסע ההסתה והשקרים שלו", ומיד הוסיף משהו מיליטריסטי משל עצמו, ככה בשביל החבר'ה, כולל "שמי שיפגע בנו, דמו בראשו".

מנגד, מעניין לגלות את הארגון האזרחי, הלא-ביטחוניסטי, הקיקיוני וחסר החשיבות המכונה אגף המודיעין של צה"ל. משם, אל מול ההסתה מימין ומשמאל, עלתה ההערכה המקצועית, כי "אבו מאזן לא מסית לפגוע בישראלים" וכי "אבו מאזן נחשב לגורם מרסן מאוד ביהודה ושומרון" (ה"מאוד" במקור). את תגובתו של שר החינוך, נפתלי בנט, דווקא ניתן היה להשיג. לדבריו: "מערכת הביטחון טועה".

זה המשיך עם פסילתה של התנועה האסלאמית הצפונית. תנועה ששליש מהמוסלמים בישראל מזדהים עם מטרותיה החברתיות בצורה זו או אחרת, תנועה שיש לה רשת של בתי תמחוי ובתי ספר ושמחזיקה במערכת עיתון. התנועה הזו, צריך להזכיר, מתקיימת במציאות בה "משנת 1948 מפלה ישראל את אזרחיה הערבים רק בשל היותם ערבים", כך לפי ועדת אור הממלכתית. אולם הקבינט המדיני החליט לפסול דווקא את התנועה, לא חלילה את ההפליה והתומכים באפליה, חלקם הרי יושבים בגלוי בתפקידי ההנהגה.

אין צורך לתת במה נוספת לתיאורים הקיצוניים של שרים בממשלה, שזימרו כולם את אותה המנגינה נגד התנועה האסלאמית ואף אחד מה לא העז לחשוב. אף אחד מהם הרי לא מכיר את התנועה מלבד כמה ציטוטים שקיבל מ"ארגון מחקר" שדעתו דומה לדעתם. אבל המעניין הוא לראות מה חשבו על זה ב"אופוזיציה". שם, מנהיג ה"אופוזיציה", יצחק הרצוג מסר שפסילתה של התנועה האסלאמית הצפונית היא "הצעד הראשון להגנה על הדמוקרטיה". חברתו להנהגה, ציפי לבני, מסרה שהיא תומכת בצעד, וכשנשאלה מדוע לא עשתה זאת כשרת משפטים, השיבה שבזמנו לא ניתן אישור השב"כ לפסילה.

> אם הימין ימשיך ככה אנחנו עוד נתגעגע לפלג הצפוני

ראאד סלאח בעצרת התמיכה בתנועה האסלאמית, אום אל-פחם (דוברות הרשימה המשותפת)

מערכת הביטחון בעדו. ראאד סלאח בעצרת התמיכה בתנועה האסלאמית, אום אל-פחם (דוברות הרשימה המשותפת)

אילו הייתה ח"כ לבני שומרת על הקו הביטחוניסטי המקורי שלה, היא הייתה מגלה שאותו ארגון שמאלני ומחבק עצים, המכונה לעיתים שב"כ, דווקא פרסם הודעה בנוגע לפסילה. מסתבר שבשב"כ הסתייגו מהוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. בשב"כ גרסו כי הדבר רק יוביל לתסיסה נוספת בקרב הערבים אזרחי ישראל. עמדה זו של השב"כ אינה חדשה. היא כבר הועברה לממשלה בדצמבר 2014, אז נמסר כי "אין בחומר המודיעיני כדי לקשור את התנועה האסלאמית לפעילות אלימה של ממש", וכי השירות מתנגד להוצאת התנועה אל מחוץ לחוק. כאמור, את נתניהו, לבני, הרצוג והחברים האחרים בממשלופוזיציה, זה פחות מעניין. יאיר לפיד, כמובן, לא אכזב ובירך על המהלך.

הבית היהודי נגד הצבא

אותה התופעה המשיכה ושטפה את הרחוב הישראלי. בימים האחרונים, כשהאלימות בגדה המערבית המשיכה, והפגנות החלו להתרכז באזורי מחנות הפליטים ויצאו מתוכם, עלו שוב אותם הקולות מספסלי הממשלה. אבל אין באמת צורך לאפשר במה נוספת לאמירות הקיצוניות של שרי הממשלה על מה שמתרחש בגדה המערבית. צריך רק לאפשר את זכות התגובה לנציגי "הימין האופוזיציוני" של הרצוג-לבני-לפיד, ולאחר מכן, לפי הנוהל, לתת את זכות התגובה לצה"ל.

אם כן, נציגי מפלגת המחנה הציוני כבר הציעו למעשה הכל. הרצוג ההולך בראש המחנה הציע לממשלת הימין הרפה והמתונה של נתניהו להטיל סגר מלא על הגדה המערבית, להטיל סגר על השכונות הפלסטינית במזרח ירושלים ולשקול גיוס מילואים נרחב. באופן לא מפתיע, יו"ר מועצת יש"ע, אבי רואה, ראה עין בעין את הדברים, ואמר שהרצוג "היה מטפל טוב יותר בטרור הפלסטיני".

לעומת הקו הניצי של הרצוג, נתניהו, לבני, שקד, לפיד, רגב, בנט והחברים האחרים בממשלופוזיציה, בחרו בארגון זכויות האדם של פיקוד מרכז לומר דברים אחרים. מפקד הפיקוד מסר כי הפיגועים אינם תוצאה של הסתה ממוסד או מארגון טרור אלא חלק מ"התקוממות מוגבלת… ופיגועים שנעשים בהשראה ולא בהכוונה… המחבלים הם צעירים מיואשים ומתוסכלים, חלקם מובטלים".

לדברי פיקוד מרכז, הגורם המבצעי היחיד שישראל הרשמית אמורה להתייחס אליו ברצינות, יש לנסות לעצור את האלימות, ולדברי הצבא יש לעשות זאת תוך מתן הקלות: "הקלות כלכליות, לרבות הרחבת אישורי העבודה בישראל, מתן אישורי בניה בשטחי C, שחרור אסירים, ואישור אספקת נשק לרשות הפלסטינית". התגובה של הממשלה להמלצות של צה"ל הייתה בוז גלוי. ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, יישר קו עם חבריו מימין ומימין, ומסר שההערכה של הצבא היא, פשוט מאוד, "דברים חסרי אחריות".

> שינויים בלימודי האזרחות: מחזקים את היהודית, זורקים את הדמוקרטית

שלטי חוצות של יצחק הרצוג ובנימין נתניהו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ביבי, לימינך. שלטי חוצות של יצחק הרצוג ובנימין נתניהו מהבחירות האחרונות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תחרות הביטחוניזם

קשה להמעיט בערך התופעה הנגלית אל מול עינינו. קשה גם לכתוב את הדברים, שכן מעורבתו הרבה של הצבא בחיינו – של ארגון בעל חשיבה ביטחונית, עם עדיפות גברית ברורה, שמראש גם מדיר את הערבים אזרחי ישראל וגם נתפס כאויב על ידם שכן הוא נלחם באחיהם – היא באופן בסיסי תהליך שהחברה האזרחית בישראל צריכה להגביל, בטח ובטח שלא לחגוג.

אבל התופעה העולה ומתגלה אל מול עינינו חושפת מספר היבטים. ראשית, היא מעידה שבצה"ל ובמערכת הביטחון יודעים שחשיבה מהבטן מהסוג של נתניהו והרצוג היא אולי טובה לפריימריז אבל רעה לאזרחי ישראל. הפלסטינים חיים תחת כיבוש, ואין כנראה מישהו שיודע זאת טוב יותר מהכוח הכובש אותם: מהמפקדים של פיקוד מרכז החולש על הגדה המערבית שנכבשה בשנת 1967. הם יודעים שהפלסטיני במחנה פליטים אל-פוואר הוא מיואש ומתוסכל יותר משיזדקק לעצה או הכוונה של סאיב עריקאת או ראמי חמדאללה או היו"ר מחמוד עבאס.

ההיבט השני הוא הרדידות הפוליטית הנוראה בתוכה אנו חיים: ממשלת ימין קיצוני שזוכה לתמיכה של "האופוזיציה" בכל צעדיה האלימים והקיצוניים, גם אם מחירה של התמיכה הזו הוא שלילה של הערכות הגורמים הביטחוניים. חבורה של חברי כנסת שחושבים על הפריימריז הבא, ועל איך לתת לציבור הישראלי המתלהם את ליטרת הבשר שהוא מבקש, כל זאת כדי להיתפס "רלבנטי" ו"קשור למציאות" – היינו, להציע פתרונות שיקדמו את תיאוריית החרב שנתניהו הבטיח שיאכיל אותנו עד קץ הדורות.

היבט שלישי הוא, שמדובר אולי בשירת הברבור. אף אחד לא מבטיח שהצבא לא יעבור גם הוא את אותו תהליך התקרנפות שעובר על החברה הישראלית באופן כללי. בקרוב גם לשם תחדור חשיבה שהיא לא רק ביטחונית, חשיבה שהיא מראשיתה מוגבלת ומגבילה, אלא תידמה גם לזו מהמערכת הביצועית: לאומנית-מלחמתית-ייצרית-פריימריזית, כמו המצב המשותק והמשתק בו נמצאת המערכת הפוליטית בישראל.

עזבו אתכם מלעצור את הפיגועים, עזבו אתכם מלאפשר חופש לעם בו אנו שולטים כבר עוד מעט חמישה עשורים. מה שחשוב באמת זה אם המועמד יצליח להיתפס יותר ביטחוני מביטחוני ויותר לאומני מלאומני. המתכון לכך פשוט, והוא מתבשל יום יום במטבח הפוליטי הישראלי: כל מה שנתניהו אומר, תגידו משהו קיצוני עוד יותר, ולכל מה שהצבא אומר תתנגדו ותאמרו שהמערכת הביטחונית טועה ומטעה.

אוי לנו שאנו נאלצים לשים את מבטחנו לזכויות אדם, לחשיבה מושכלת ולמשילה ברוח, בצבא. בארגון שמראש מוקדש לביטחון ולחשיבה ביטחונית. אבל, כמאמר חז"ל, במקום שבו אין אנשים השתדל להיות איש. והיום, יותר מתמיד, נדמה שהממשלופוזיציה ריקה מאנשים.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> האם יצחק הרצוג תומך בסיפוח גוש עציון כשהוא מדבר ברוסית?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"מפלגה יהודית-ערבית היא הכרח". המנצחים בליל בפריימריז במרצ (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"מפלגה יהודית-ערבית היא הכרח". המנצחים בליל בפריימריז במרצ (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בכירים במרצ קוראים להפוך את המפלגה ליהודית-ערבית

"הפורום לשותפות יהודית-ערבית", שבו חברים בכירים במפלגה, מציע שמרצ תיצור איחוד פרלמנטרי בכנסת הנוכחית עם חד"ש-תע"ל, ובמקביל תפעל למינוי יו"רים משותפים למפלגה, יהודי וערבי. "העתיד של השמאל הוא חיבור יהודי-ערבי, אחרת אין לנו סיכוי", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf