הצבת מצלמות על הר הבית לא תפתור את המתיחות הגואה במקום

החדשות הטובות הן שישראל וירדן הצליחו להגיע להסכמה בעניין הצבת מצלמות על הר הבית. החדשות הרעות הן שזה לא יפתור את שורש הבעיה, הנעוץ במדיניות המגבלות על כניסת מתפללים מוסלמים אל המסגד במהלך החגים היהודיים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אביב טטרסקי

מזה כמה שבועות עולה שוב ושוב סוגיית הצבת המצלמות בהר הבית, ולאחרונה אף דווח על סיכום סופי בין ישראל לירדן לקראת הצבתן עוד לפני חג הפסח. יש לברך על עצם ההצלחה להגיע להסכמה ולקוות שהמצלמות אכן יסייעו למנוע התדרדרות שכולם – ישראלים ופלסטינים – יוצאים ממנה מפסידים.

אלא שתשומת הלב הרבה לה זוכות המצלמות עומדת בניגוד בולט להתעלמות הכמעט גורפת מנושא אחר שהינו אחד הגורמים המרכזיים שמדרדרים את המתיחות בהר הבית לכדי התפרצות אלימה ברחבי ירושלים: הגבלות קולקטיביות לכניסת מתפללים.

ההסברים המקובלים תולים את האלימות ב"פרובוקציות של פעילי המקדש" מחד גיסא, ומאידך גיסא ב"הסתה פלסטינית". אלא שתהיה דעתנו אשר תהיה אודות גורמי מתיחות אלו, הם מתקיימים בעקביות לאורך כל השנה. מדוע אפוא מזה שנתיים מתפרצת האלימות דווקא בחגי תשרי? מדוע קודם לכן, בחגי תשרי תשע"ד (2013), לא פרצה אלימות כזו למרות שגם אז המאבק בין תנועות המקדש ומתנגדיהן המוסלמים היה חריף ומתוח?

> היי הרצוג, בוא תכיר את השכונות בירושלים שמהן אתה רוצה להפרד

שוטרים מונעים ממתפללים מוסלמים להגיע לאל-אקצא (פאיז אבו-רמלה / אקטיבסטילס)

שוטרים מונעים ממתפללים מוסלמים להגיע לאל-אקצא (פאיז אבו-רמלה / אקטיבסטילס)

יותר מגבלות, יותר אלימות

משהו מהותי השתנה בין 2013 ל-2014. מיוני 2014 החלה המשטרה בהטלה של מגבלות  קולקטיביות על כניסת מתפללים מוסלמים אל חרם א-שריף בהיקף חסר תקדים. מגבלות אלו, שהגיעו לשיאן בשבועות שבין ראש השנה לסוף סוכות, הוטלו על פי קריטריונים של גיל או מגדר ופגעו בציבור רחב, שכלל לא היה מעורב בהפרת הסדר או עבר עבירה כלשהי. השימוש בהגבלות הקולקטיביות חזר שוב בחגי תשרי ב-2015.

מבחינת המשטרה, ההגבלות הקולקטיביות היו נחוצות מסיבות ביטחוניות. אלא שהתוצאות בפועל אינן משתמעות לשתי פנים: חידוש מניעת הכניסה ערב ראש השנה ב-13 בספטמבר האחרון הביא, באופן מיידי, להתפרצות אלימה, שהתפשטה במהרה משערי הר הבית החסומים לסמטאות העיר העתיקה וממנה לרחבי מזרח ירושלים. כבר באותו ערב נרשם ההרוג הישראלי הראשון בסבב האלימות הנוכחי, אחרי שנערים מצור באהר יידו אבנים לעבר רכבו. האלימות החריפה ככל שנמשכו הגבלות הכניסה הקולקטיביות עד שבחול המועד סוכות אירע ברחוב הגיא בעיר העתיקה פיגוע הדקירה הראשון בו נרצחו שני ישראלים. משם הדברים רק התדרדרו.

בחגי תשרי 2014 היה אולי יותר קשה להבחין בחיבור שבין הפיגועים הפלסטינים לבין ההגבלות הקולקטיביות, שכן האלימות הקשה במזרח ירושלים התפרצה מעל חודשיים קודם לכן, עם רציחתו של מוחמד אבו ח'דיר, והמשיכה לאורך המלחמה בעזה. עם סוף הלחימה היו סימנים לכך שגם האלימות בירושלים מתחילה לדעוך. אלא שסימנים אלה התחלפו בהסלמה חריפה ורצף פיגועים קשים אחרי שהגבלות הכניסה הקולקטיביות הוטלו לאורך חגי תשרי. מה שאי אפשר היה לפספס הוא שעם ההחלטה הישראלית בנובמבר 2014 לאפשר כניסה חופשית של מוסלמים להר הבית, נעצרו הפיגועים והאלימות הקשה פסקה.

הטלה חוזרת ונשנית של הגבלות כניסה קולקטיביות היא עניין של השנתיים האחרונות בלבד. את השינוי יש לרשום על שמם של מירי רגב (אז יו"ר ועדת הפנים של הכנסת), משה פייגלין ושאר חברי הכנסת תומכי תנועות המקדש. אלה השקיעו בכנסת הקודמת מאמצים רבים בשינוי מדיניות המשטרה בהר הבית והביאו לשימוש המשטרתי הנרחב וחסר התקדים בסגירת ההר בפני ציבור מוסלמי גדול לאורך ימים ארוכים.

אפקט הבומרנג

עבור הציבור המוסלמי, מעבר לזעם על סגירת מסגד אל-אקצא בפניהם, התחברו הדברים לאמירות המפורשות של חברי כנסת ושל פעילי המקדש בדבר הרצון לחלק את המקום הקדוש בין מוסלמים לבין יהודים. יש להודות, מניעת כניסה ממתפללים מוסלמים בחגי תשרי תוך מתן ההיתר למבקרים יהודים להיכנס להר, אינה עולה בקנה אחד עם ההעדפה שיש להקנות למתפללים על פני מבקרים. לכן היא סותרת את המשתמע מהסטטוס קוו שעליו הצהיר במפורש נתניהו עצמו, כך שהקובלנה הפלסטינית בנדון אינה חסרת בסיס.

בדיקת האירועים בשטח מלמדת שהרחקת מפרי סדר מוסלמים בהר בידי המשטרה עוברת בשקט יחסי. גם כשהמשטרה נאלצה להתעמת עם צעירים פלסטינים, שהתבצרו בהר הבית עם אבנים, השטח נרגע כמעט מיד עם השתלטות המשטרה על המתפרעים ומעצרם. אבל סגירת ההר בפני הציבור המוסלמי הרחב, משיגה את האפקט ההפוך.

אין בדברים לעיל להצדיק את האלימות הפלסטינית של החודשים האחרונים. אולם חיוני להציף את נושא הגבלות הכניסה הקולקטיביות, ולאור התוצאות הקשות לדרוש שהמשטרה תמצא אמצעים חלופיים. למרבה הצער, בעוד שהמצלמות שכנראה יוצבו בהר יצלמו את המתחולל בתוכו, דווקא מה שמתרחש בשערי ההר החסומים, מחוץ לטווח המצלמות, ומצית את אדי הדלק, חומק מתשומת הלב הישראלית ולא זוכה לדיון הראוי. דיון שהכרחי אם רוצים למנוע את ההתדרדרות הבאה, בטח ובטח לקראת חג הפסח המתקרב.

אביב טטרסקי הוא תחקירן עמותת עיר-עמים

 > האלימות במז' ירושלים מבטאת את חולשת החברה הפלסטינית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הנוסעים הפלסטינים הקבועים של הקו כבר מתורגלים, ויורדים ממנו מיד כשהאוטובוס עוצר בכניסה לבית החולים והמאבטח עולה. מאבטח של בי"ח ברזילי על קו 18 (צילום: יהודית)

מחאה נגד בי"ח ברזילי: בטלו את הבידוק המפלה בין ערבים ויהודים

לאחר חשיפת "שיחה מקומית": ארגוני זכויות אדם ואלפי פעילים פנו להנהלת ברזילי ולמשרד הבריאות במחאה על נוהל הבידוק המפלה בין נוסעים יהודים וערבים בכניסה לביה"ח. "התנהלות שאין לה מקום בהיותה גזענית, משפילה ומבזה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf