רפורמת מרשם האוכלוסין שתעלה מאה מיליון סינים על המפה

ממשלת סין החליטה להכיר ב-13 מיליון ילדים "לא חוקיים" ובכמאה מיליון מהגרי עבודה פנימיים, ולהעניק לכולם זכויות אזרח מלאות. התפתחות טבעית, או מהלך לביצור שלטון המפלגה?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: קובי לוי

ההכרזה ששחררה סין לפני כחודש וחצי על שינוי במדיניות הילודה, ומתן היתר גורף לכל המשפחות הסיניות להביא שני ילדים לעולם, חוללה תהודה אדירה. סין התנערה רשמית מאחד מקווי המדיניות שהיו מזוהים איתה יותר מכל, ובעולם התקבלה הבשורה כמהפכה ממש.

אולם בעוד שאפשר לפקפק במהפכנות שבצעד זה ולתהות אם באמת תהיינה לו השלכות מרחיקות לכת על מבנה החברה, קשה להקל ראש בחשיבות הבשורה שיצאה מסין בסוף השבוע שעבר, בדבר שינוי בחוקי מרשם האוכלוסין. שינוי זה כולל "לגליזציה" של כ-13 מיליון "ילדים לא חוקיים", שרובם המכריע נולד להורים שהפרו את חוקי הילודה. בשורה זו הייתה רחוקה מלעורר אותם גלים שעוררה ההכרזה על "ביטול מדיניות הילד האחד"

בכלי התקשורת הרשמיים של סין זכה הצעד האחרון לכינוי "ניתוק הזיקה בין תכנון המשפחה לרישום במרשם האוכלוסין". במילים קצת יותר פשוטות ולאזניים שאינן בקיאות בנבכי הביורוקרטיה הסינית, פירוש הדבר הסרת הסנקציה החמורה ביותר שנכפתה על משפחות שהעזו לחרוג ממכסת הילודה – מניעת רישום הילדים ה"עודפים" במרשם האוכלוסין. במישור המעשי צפויים לצעד הזה שני ביטויים חשובים, האחד הוא שהמדינה תכיר – גם בדיעבד – בכל אותם ילדים שנולדו מחוץ למכסות, תסדיר את רישומם כתושבים ותעניק להם זכויות סוציאליות כחוק; האחר הוא הפחתה ניכרת של הקנסות שיוטלו מעתה ואילך על משפחות שיחרגו ממכסות הילודה העדכניות.

> סין: גל מעצרים חסר תקדים של פעילי זכויות עובדים

ילדים למהגרי עבודה שהושארו מאחור בכפר. גואנגדונג, סין (רחל בית אריה)

ילדים למהגרי עבודה שהושארו מאחור בכפר. גואנגדונג, סין (רחל בית אריה)

המרשם ככלי ענישה

אולם הבשורה הזו היא רק חלק מרפורמה מקיפה הרבה יותר שעורכת סין בימים אלה במנגנון ניהול האוכלוסייה. במקביל להסדרת מעמד הילדים הלא רשומים וההקלות במדיניות הילודה, הכריזה המדינה כי עתה יוכלו איכרים "להגשים את חלומם העירוני", שכן החל מראשית 2016 יינתן למהגרי עבודה כפריים שכבר השתקעו בערים הגדולות היתר להירשם באופן חוקי כתושבי העיר שבה הם מתגוררים.

צעד זה צפוי להשפיע דרסטית על חייהם של כ-100 מיליון איש לפחות שחיים בערים ללא רישום, מעמד חוקי או זכויות סוציאליות, ומכונים בסין "האוכלוסיה הצפה". הם חלק מגל ההגירה הגדול בהיסטוריה מכפרים למרכזים עירוניים, והם במידה רבה אלה שיצרו את הנס הכלכלי הסיני המוכר, בעבודה במפעלים, בבניין ובשירותים. הם גם אלה שמאיישים את "המפעל של העולם", מרכזי הייצור העולמי הענקיים שבסין.

בשמה הסיני "חוּקוֹאוּ" (מילולית: "רישום בתי האב"), "מרשם האוכלוסין" היא מערכת ענפה שירשה המפלגה הקומוניסטית הסינית מהשלטון הקיסרי, שערך רישום מדוקדק של כל בתי האב בהתאם למקום מגוריהם. לצד הליך הרישום הביורוקרטי, שכמובן אינו ייחודי לסין, החוקואו הסיני הוא סוג של תעודת זהות שנייה שעל כל אזרח להחזיק כדי ליהנות מזכויות סוציאליות כדיור, ביטוח רפואי, חינוך, פנסיה, הבטחת הכנסה ובעבר אף סובסידיות מזון.

ייחודיותו של המרשם היא בזיקה ההדוקה בין הימצאותו הפיזית של האזרח במקום המגורים שבו הוא רשום לבין זכאותו ליהנות מזכויות אלה, או במלים אחרות: ברגע שמישהו עוזב את מקום מגוריו נשללות ממנו גם כל הזכויות הסוציאליות, ודה-פקטו הוא מאבד את מעמדו כאזרח.

לאורך השנים הרבתה סין להשתמש בכלי זה כדי לשלוט בתזוזות האוכלוסיה וכאמצעי ענישה אכזרי נגד האוכלוסיה הצפה של פועלים כפריים בערים הגדולות וכלפי משפחות שהפרו את תקנות הילודה. מי שספגו את הפגיעה האנושה ביותר היו ילדים שבמקרה הטוב נאלצו לגדול במנותק מהוריהם העובדים בערים מרוחקות, ובמקרה הרע פשוט לא היו קיימים מבחינת הרשויות, וכפועל יוצא כלל לא זכו לשירותי רווחה, בריאות וחינוך.

> מהפכה של שמחה מאולצת: סין פרסמה רשימת שירים אסורים להשמעה

פועלי בניין בבייג'ינג (רחל בית אריה)

פועלי בניין בבייג'ינג (רחל בית אריה)

הצעדים המבורכים האחרונים הם בראש ובראשונה תולדה של השלמה בלתי נמנעת עם המציאות הקיימת, שכן החל משנות ה-80 וביתר שאת משנות ה-90 ואילך, תהליך האורבניזציה המסיבי של סין שחולל הצורך בידיים עובדות היה לעובדה מוגמרת. בהיעדר תמיכה מהמדינה, קהילות האוכלוסיה הצפה הקימו לעצמן מערכות כלכליות-חברתיות חלופיות בשולי הערים, שדאגו למלא את החסר ולספק מסגרת חינוכית כלשהי לילדים, שיותר ויותר מהם הצטרפו במרוצת השנים להוריהם.

במקביל צמחה סביב הקהילות האלה כלכלה אפורה, שפרנסה עורכי דין ושאר עסקנים עם קשרים בחלונות הגבוהים. אלה סייעו למצוא פרצות בחוק ולהנפיק לחלק ממהגרי העבודה וילדיהם חוקואו שיזכה אותם בכל הזכויות הסוציאליות. לכך אפשר למצוא גם הד נרחב באינטרנט, שם דנים מהגרי עבודה והורים לילדים נטולי חוקואו בדרכים להסדיר את מעמדם. המדינה ניסתה להילחם פה ושם בתופעות האלה, אך על פי רוב העלימה עין והסכינה עם המצב.

לפרק את הפצצה

הצורך להגמיש את התנאים וליישם רפורמה מקיפה בשיטת מרשם האוכלוסין עולה מזה שנים רבות ומעורר דיון ער. בהיבט הכלכלי, יצירת הקהילות הנבדלות ואי שילובם של מהגרי העבודה בכלכלה העירונית נתפסים כגורם מעכב צמיחה, במיוחד בתקופה של האטה יחסית, שמבליטה בעיות כמו אוכלוסיה מזדקנת, כוח עבודה שהולך ומידלדל וגידול בצריכה הפנימית שאינו עונה על הציפיות.

אולם ייתכן שאת השינוי יש להבין גם על רקע חתירת הנשיא שי ג'ינפינג לבצר את שלטון המפלגה ואת שלטונו שלו עצמו, וכן לנוכח הכיוון שבו הוא שואף להצעיד את סין: בניית חברה המושתתת על ערכים השאובים מהמסורת הפוליטית הסינית. בחברה זו שוררת הרמוניה בין השליט לנתין, ובמסגרתה השלטון מיטיב עם העם, דואג לצרכיו כאבא אוהב ופורס עליו את חסותו בציפיה ובתמורה לנאמנות.

בימים שבהם מתהדק המכבש השלטוני וגורמים שנתפסים כבעלי פונטציאל מתסיס נדחקים ומורחקים מהזירה הציבורית, מתן פיתרון לבעיה מהותית שחווים יום-יום כ-100 מיליון תושבים, כפריים לשעבר החיים בשולי החברה העירונית ומהווים פצצה חברתית מתקתקת, בהחלט מעביר את האחרונים לצד הנכון מבחינת השלטונות ומשקיט מקורות אי יציבות פוטנציאליים.

קובי לוי עובד בחברה לפיתוח תיירות בעיר נינגבו ומתרגם ספרות סינית לעברית

> בקעת הירדן: בפעם האחרונה הייתי פה הפכנו חביות מים של צמאים באמצע המדבר

סבל בצ'ונגצ'ינג (רחל בית אריה)

סבל בצ'ונגצ'ינג (רחל בית אריה)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

התערוכה היא תשובה לטענות לפיהן יתכן שהעדויות לא ניתנו על ידי חיילים אמיתיים. (צילום: קיקה קירשנבאום)

לשבור שתיקה גם מול המצלמה: חיילים שמסרו עדות נחשפים בתערוכה חדשה

הצלם קיקה קירשנבאום מתעד מזה עשור את החיילים לשעבר שבחרו להעיד על שירותם הצבאי בפני ארגון שוברים שתיקה. בתערוכה חדשה הוא מציג את הדיוקנאות שצילם ומסכם עשור של הסתה פרועה נגד הארגון, שלא אחת נטען נגדו שעדיו "אינם אמיתיים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf