המאבק על עתיד האנושות מגיע לבית המשפט

המנהיגות בארה"ב נכשלה בהתמודדות עם הסכנה הקיומית של משבר האקלים, ואף פועלת כיום להחרפתה. בשל כך, למדינות אחרות אין תמריץ להקרבה הכלכלית הדרושה. במציאות הזאת, המאבק המשפטי להטלת האחריות על חברות האנרגיה נראה מבטיח יותר, למרות מגבלותיו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבוע שעבר דחה בית המשפט העליון של ארה"ב עתירה של עשרות חברות אנרגיה, שדרשו לחסום תביעה נגדן בבית משפט מדינתי במרילנד. עיריית בולטימור תבעה את החברות על חלקן במשבר האקלים, מכיוון שבולטימור השטוחה מאויימת במיוחד מעליית מפלס המים הנובע מהמשבר הזה.

חברות האנרגיה טענו שמקומה של תביעה כזאת הוא בבית משפט פדרלי. למעשה, מדובר בטקטיקה לחיסול התביעה: ב-2011 דחה בית המשפט העליון תביעה פדרלית דומה, מכיוון שלדעת השופטים נושאים כאלה צריכים להיות עניינה של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), ולא של בית המשפט. אם לתביעות אין מקום בבתי המשפט הפדרליים, וגם לא בבתי המשפט המדינתיים, המשמעות היא חיסול המאבק המשפטי נגד משבר האקלים.

מאז, בית המשפט דחה בקשות דומות בתביעות שהגישו הרשויות במדינות רוד איילנד וקולורדו. עשרות התביעות הדומות שמתנהלות בבתי משפט ברחבי ארה"ב ובעולם – והניסיונות הנואשים של חברות האנרגיה למנוע את בירורן – הם חלק מזירה חדשה במאבק להגן על עתיד המין האנושי מפני תאגידים שמחפשים רווחים קצרי-טווח.

הזירה המשפטית נפתחה אחרי שהזירה הבינלאומית כשלה. שדה נפט בקליפורניה (צילום: קן קלוסק CC BY 2.0)

פתיחת הזירה המשפטית היא תוצאה של כישלונה המוחלט של המנהיגות בארה"ב להתעורר ולנקוט צעדים כדי להתמודד עם הסכנה הקיומית של שינויי האקלים. אחד הצעדים הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ אחרי שנכנס לבית הלבן היה הנסיגה מהסכם פריז – הסכם בינלאומי לצמצום פליטת גזי חממה, שבעצמו היה חסר שיניים ורחוק ממספק כדי לעמוד באתגר ולמנוע את הנזקים החמורים ביותר של משבר האקלים. מעט מדי, מאוחר מדי, ואפילו את זה חיסל המטורף שבבית הלבן.

כל עוד בראש המדינה החזקה בעולם עומד אדם שמתכחש לקונצנזוס המדעי וטוען שמשבר האקלים הוא מתיחה מתוחכמת של סין, והרפובליקנים ששולטים בסנאט נמצאים עמוק בכיס של תאגידי הנפט הגדולים, הזירה החשובה ביותר במאבק נגד משבר האקלים – הזירה הבינלאומית – למעשה חסומה.

כדי להיאבק בשינויי האקלים דרוש שיתוף פעולה בינלאומי, וספציפית נכונות להקרבה כלכלית מצד מדינות. למדינות כמו סין, שיהיו המפסידות הגדולות מצעדים לצמצום פליטת גזי חממה, אין שום תמריץ לפגוע בכלכלה שלהן כל עוד המעצמה החזקה בעולם ממשיכה להרוויח משריפת דלקים מאובנים. הטיעון של המדינות האלה פשוט: המדינות המפותחות הגיעו למצבן המתועש דרך שריפה מסיבית של דלקים מאובנים, ועכשיו שאנחנו עוברים תיעוש מואץ, הן מצקצקות על הזיהום שאנחנו יוצרות. כל עוד ארה"ב אינה חלק מההסכם, אין בכלל מה לדבר על להרחיב אותו.

נשיא ארה"ב טוען שמשבר האקלים הוא "פייק ניוז", קנוניה סינית נגד ארה"ב. בובת הנשיא טראמפ בצעדת האקלים בוושינגטון, מרץ 2017 (Mark DixonCC BY 2.0 פליקר)

מאחר שדרושים צעדים דחופים ודרסטיים כדי למנוע את הפגיעות הקשות ביותר של שינויי האקלים, והרפובליקנים שבשלטון מסרבים לפעול, נועם חומסקי העיר שהמפלגה הרפובליקנית של ימינו היא הארגון המסוכן ביותר בהיסטוריה האנושית. הרבה ארגונים בהיסטוריה איימו על קבוצות שלמות של בני אדם, אבל אף ארגון אחר לא פעל בכזאת נחישות או בכזאת עצמה לחיסול המין האנושי כולו.

פוטנציאל לדחוף לכיוון חלופות

במציאות הזאת, המאבק המשפטי נראה מבטיח יותר. הטיעון המשפטי הוא למעשה די פשוט: מדובר בצורה קיצונית של מטרד ציבורי. כשם שכאשר חברה בונה בניין חדש ויוצרת נזקים של רעש ולכלוך לשכנים היא מחוייבת בפיצוי על המטרד, כך חברות האנרגיה – ששריפת דלקי המאובנים שהן מספקות פולטת גזי חממה שמחממים את כדור הארץ, צריכות לשלם על הנזקים העצומים שנגרמים מפעילותן.

במונחים מתחום הניתוח הכלכלי של המשפט, אפשר להגיד שחברות האנרגיה החצינו את עלויות הפעילות שלהן, כלומר הן לא משלמות את מלוא המחיר של הפעילות שלהן. הדרישה המשפטית היא להכריח אותן לשלם את מלוא המחיר, כלומר להפנים את העלויות.

חברות האנרגיה לא רק פועלות בעצמן לגריפת רווחים תוך יצירת המשבר – הן גם פועלות נמרצות כדי להכחיש את קיומו ולממן פוליטיקאים שיגנו עליהן, בדיוק כפי שעשו חברות הטבק בזמנו. אלא שהפעם, מדובר בחיים של כולנו. וגם האספקט הזה של פעילות חברות האנרגיה עומד למשפט.

תביעות דומות הוגשו בשנה האחרונה מסביב לעולם. בחלקן, כמו בארה"ב, התביעות מוגשות על ידי רשויות מקומיות על הנזק שנגרם להן. תביעות אלה עשויות להינות מהיתרון היחסי שיש לרשויות מקומיות בבתי המשפט המדינתיים. זאת סיבה נוספת לכך שחברות האנרגיה רוצות לנהל את המשפטים בבתי משפט פדרליים.

מפגינים להעלאת המודעות למשבר האקלים מול הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ב-7 באוקטובר 2019 (צילום: אבשלום שושני / פלאש90)

בסופו של דבר, רק מרד המוני יציל אותנו מהכחדה. מפגינים להעלאת המודעות למשבר האקלים מול הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ב-7 באוקטובר 2019 (צילום: אבשלום שושני / פלאש90)

באחרות, כמו בתביעה שהוגשה בשבוע שעבר בקנדה, התובעים הם ילדים וצעירים, שתובעים את המדינה ואת התאגידים שמשכנו את עתידם לטובת רווחים קצרי-טווח. תביעה גדולה אחרת, של משפחות שעתרו לבית משפט של האיחוד האירופי, נדחתה השנה.

הזירה המשפטית החדשה היא מרגשת, אבל גם מוגבלת במהותה. יש בה את הפוטנציאל להרתיע את חברות האנרגיה מלהמשיך באותה הדרך, ולדחוף אותן לכיוון של חלופות. אבל בסופו של דבר, זה רחוק מלהיות מספק.

ראשית, הכלי המשפטי רלוונטי רק במדינות עם מערכת משפט הוגנת ומתפקדת – וכמה מהמזהמות הגדולות בעולם, כמו סין למשל, חסרות מערכת כזאת. שנית, גם במדינות עם מערכת משפט הוגנת, עדיין מוקדם להגיד מה תהיה ההשפעה של התביעות, כי עוד לא היה ניצחון תקדימי גדול שיפרוץ את הסכר, והתביעות עצמן מעלות שאלות משפטיות מסויימות בתחום הנזיקי.

התביעות המשפטיות יוכלו לעזור, אבל בסופו של דבר רק מרד המוני נגד המערכת הפוליטית והכלכלית שמדהירה אותנו לעבר התהום יוכל להציל אותנו מהכחדה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נתניהו ניסה לשלוף שפנים מהשרוול, ובמקום זה הוציא רק דגים סרוחים. נתניהו בנאומו אתמול במרכז הליכוד (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

נתניהו ניסה לשלוף שפנים מהשרוול, ובמקום זה הוציא רק דגים סרוחים. נתניהו בנאומו אתמול במרכז הליכוד (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

כן, נתניהו, אני רוצה את עודה וטיבי ליד הטלפון האדום

הנאום של נתניהו אתמול היה שטוף בהסתה וגזענות, אבל הוא גם לימד על ההיסטריה המוחלטת שהוא מצוי בה. יחד עם זה, היה לו רעיון מצוין: להתייעץ עם הח"כים הערבים. זה יעשה לנו רק טוב

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf