משבר הרוטציה מאיים על קיום המשותפת ואיימן עודה ממשיך לשתוק

כמעט ארבעה חודשים לאחר המועד המיועד, משבר הרוטציה ברשימה המשותפת עדיין רחוק מסיומו. חד"ש, שבינתיים קיימה רוטציה עם עצמה, ממשיכה לסכל את מימוש ההסכם, הקרע בין השותפות הולך ומעמיק, ויו"ר הרשימה שותק

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום שישי האחרון הודיעה תנועת התחברות-תראבוט על פרישתה מחד"ש בעקבות ההפרה המתמשכת של הסכם הרוטציה ברשימה המשותפת. כזכור, על פי ההסכם שנוסח עם התגבשותה של הרשימה המשותפת, במחצית השנייה של קדנציית הכנסת מקומות 12 ו-15 אמורים היו להתחלף ברוטציה בין תע"ל לרע"ם, ומקומות 13 ו-14 בין חד"ש לבל"ד, כך שבמחצית השנייה של הקדנציה מספר חברי הכנסת של בל"ד ורע"ם אמור היה לגדול משלושה לארבעה.

החלק הראשון של הרוטציה התקיים: אחרי גרירת רגליים ממושכת חברי הכנסת אוסמה סעדי מתע"ל ועבדאללה אבו מערוף מחד"ש התפטרו, וסעיד אל-ח'רומי מרע"מ נכנס לכנסת. למקום הפנוי הנוסף הושבע הבא בתור ברשימת המועמדים של הרשימה המשותפת לכנסת, אבראהים חג'אזי מרע"מ, שמיהר להתפטר כדי לכבד את רוח ההסכם המעניקה לבל"ד את המושב הנוסף. אלא שכדי שזה יקרה, גם השניים הבאים אחריו צריכים לפנות את מקומם: יוסף עטואנה מחד"ש שבינתיים הושבע כחבר כנסת במקומו של חג'אזי, ו-ואיל יונס מתע"ל, הממוקמים ברשימת המועמדים לפני הנציגה הבאה מטעם בל"ד, ניבין אבו רחמון. זאת כתוצאה מהתפטרותו הכפויה של באסל גטאס בעקבות פרשת הכנסת הטלפונים הניידים לאסירים ביטחוניים בכלא קציעות, שהקדימה את כניסתו של ג'ומעה אזברגה לכנסת.

כל זה אמור היה לקרות עד ה-17 ביולי, כלומר לפני כארבעה חודשים. נכון לעכשיו, רע"מ ותע"ל ביצעו את החילופים ביניהן ואילו חד"ש עשתה רוטציה עם עצמה: יוסף עטואנה נכנס במקומו של חברו למפלגה, ולעת עתה לא מפגין כל כוונה לוותר על הכסא לצורך השלמת הרוטציה.

> משבר הרוטציה חושף את היסוד הרופף של הרשימה המשותפת

אפשר לגלות אמפתיה למצבו, אבל מנהיג צריך לגלות אחריות, לא לצפות לרחמים. איימן עודה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

פלונטר באין מנהיג

התקשורת העברית ממעטת מאוד לעסוק בסוגיה הזו, אבל בקרב הציבור הפלסטיני בישראל מדברים עליה במונחים של משבר המאיים על עצם המשך קיומה של הרשימה המשותפת. על רקע עומק המשבר, התגובות של אנשי חד"ש ובעיקר שתיקתו המתמשכת של העומד בראש ובראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, הופכות למטרידות מאוד.

כך למשל, חלק לא מבוטל מהתגובות של חברי חד"ש להודעת העזיבה של התחברות-תראבוט על רקע משבר הרוטציה ניסו להמעיט במשמעות העזיבה, כמעט לעגו לה. כבר חודשים שהנהגת חד"ש עסוקה בהתפתלויות והתחמקויות בעוד המשבר הולך ומעמיק מיום ליום, עד כדי ביטול ישיבות הסיעה הקבועות של הרשימה. שותפות עוזבות, פעילים, תומכים ומצביעי המפלגה קוראים שוב ושוב להנהגה שלה להתעשת והם כאילו לא שומעים. אומרים לנו ש"זה מסובך", שאיימן עודה דוקא רוצה לקיים את הרוטציה אבל מוחמד ברכה, היו"ר הקודם של חד"ש והעומד כעת בראש ועדת המעקב, בוחש מאחורי הקלעים, שאפשר לפרש את ההסכם כך ובעצם אפשר גם אחרת, שאיחוד מפלגות ברשימה אחת מעולם לא עבד בארץ לטווח ארוך ולכן זה רק טבעי, שהאשמה בכלל של בל"ד שהכניסה את המשותפת לברוך הזה.

כתומכת בל"ד, הרשימה המשותפת היא הבית הפוליטי שלי, אבל היא בראש ובראשונה פרוייקט פוליטי פלסטיני חשוב מאין כמותו. ככזה, אני חושבת שהתומכים היהודים צריכים להיות זהירים בכמות הדלק שהם שופכים למדורה הזו. ובכל זאת, אי אפשר שלא להתקומם נוכח ההתנהלות של חד"ש בחודשים האחרונים, במיוחד בהיותה מובילת המשותפת. זאת אחריות עצומה. זאת אחריות אישית של עודה כיו"ר המשותפת. אלה הרגעים שמצופה מאדם לגלות מנהיגות.

> כך מאיים הסכם הרוטציה על קיומה של הרשימה המשותפת

העובדה שהיא עדיין לא בכנסת היא בושה. ניבין אבו רחמון (צילום: ואיל עווד)

אפשר להניח שעודה עובד קשה מאוד מאחורי הקלעים כדי להביא את המשבר הזה לידי סיום, אבל כבר מזמן ברור שזה לא משבר שייפתר מתוך כוונות טובות או דיפלומטיה שקטה מאחורי המסך, השבר הזה כבר מזמן קרע את המסך עצמו. המחיר שהפרשה הזו גבתה עד כה והנזק העצום שהסבה למעמדה של המשותפת הוא מפחיד. אם עודה תומך בקיום ההסכם, הוא היה צריך לשים את כל כובד משקלו כמנהיג המשותפת ולדאוג שהוא יתקיים. הוא היה צריך להתבטא כך ברורות ובפומבי מההתחלה. אם הוא מתנגד לקיום ההסכם, גם את זה הוא צריך לומר מפורשות. אפשר לגלות אמפתיה למצבו, אבל מנהיג צריך לגלות אחריות, לא לצפות לרחמים. העובדה שעטאונה עדיין מחזיק בתואר ח"כ היא בושה. העובדה שניבין אבו רחמון עדיין לא ח"כית היא בושה.

ומילה לגבי האשמת בל"ד בסיפור – אפשר להתנגד למעשה של גטאס מכל וכל, אבל אי-אפשר להשתמש בזה כתירוץ להפר הסכם חתום. אישית אני חושבת שהניסיון להעניש מפלגה שחבר שלה יושב כעת בכלא כיוון שביקש לסייע לאסירים פלסטינים הוא עמדה המביישת את בעליה.

> ח"כית שלישית לרשימה המשותפת? "אני מאמינה בהגינות ההנהגה הערבית"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf