משבר השמאל הערבי בישראל

הסכסוך הפנימי בעולם הערבי מגיע גם לשמאל הפלסטיני בישראל ומתלהט סביב שאלת סוריה. האם הדור הבא של חד"ש יתבייש בתמיכת הנהגתם כיום ברודן אסד, כפי שהם מתביישים כיום בתמיכת מנהיגיה ההיסטוריים בתנועה הציונית?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ממדוח אגבריה

כצעיר ערבי החי במדינת ישראל, במהלך הקריירות התעסוקתית והאקדמית שלי יצא לי לעבוד ולהיות בקרבת יהודים ישראלים רבים. אחת הבעיות המרכזיות שנתקלתי בהן היא הבורות ביחס למה שמתרחש בחברה הערבית.

בימים אלה אנו עדים לסכסוך פנימי שהולך ומתעצם בהתמדה בעולם הערבי והמוסלמי, ומוצא ביטוי גם בחברה הערבית בארץ. ראשיתו של הסכסוך בהתערבות הפעילה של המערב במלחמת האחים בלוב כדי לשמור על עתודות הנפט והאנרגיה שלו שם.

סכסוך זה התעצם לאחר "האביב הערבי", ולראשונה העמיד את מפלגות השמאל במדינת ישראל במבחן רציני ומורכב, במיוחד לאחר איחודו של שמאל זה ברשימה ערבית אחת, "הרשימה המשותפת". מוקד הסכסוך פרץ בין חברי שתי המפלגות המרכזיות בה, חד"ש ובל"ד, והוביל לדיון רעיוני ברשתות החברתיות סביב העמדות של כל אחת משתי המפלגות ביחס לסכסוך זה בכלל, ובמיוחד סביב המהפכה והמלחמה המתרחשת בסוריה.

> אי אפשר לדבר על חיזבאללה בלי להכיר בפשעיו נגד אזרחי לבנון וסוריה

צריך לחשב מסלול מחדש. איימן עודה בצעדת השיבה, 12.5.2016 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

צריך לחשב מסלול מחדש. איימן עודה בצעדת השיבה, 12.5.2016 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

הכל נשאר במשפחה

מחד גיסא, ישנה עמדת רוב חברי מפלגת בל"ד, אשר ראו לנכון לצדד במהפכה העממית הסורית; אלה רואים בה ביטוי לרצונה של תנועה עממית נרחבת אשר יצאה לרחובות כדי לצעוק את צעקתה בפני הרודן והשלטונות שלו. מאידך גיסא, במפלגת חד"ש רואים באותו רודן עצמו קורבן לקונספירציה גדולה יותר שיזם המשטר הקפיטליסטי בארה"ב, כחלק מתכניותיו לשליטה אימפריאליסטית על מדינות ערב. על-פי גישה זו, לאחר נפילת סדאם חוסיין בעיראק, כל שנותר כביכול למשטר האמריקאי והתנועה הציונית לעשות הוא להשתלט על המשטרים בסוריה ואיראן, המדינות האחרונות ב"ציר הרשע" במזרח התיכון.

זהו היבט אחד של התמיכה הגורפת של המפלגה הקומוניסטית במשטר הסורי. היבט נוסף הוא "הקרבה המשפחתית" בין מפלגת הבעת' הסורית בראשות בשאר אל-אסד לבין המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או בשמה הנוכחי – מפלגת חד"ש. שתי מפלגות אלו ניזונות מאותה אידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית. אמנם כל אחת מהן ראתה לנכון לקרוא לעצמה בשם אחר, אבל מתוך מטרה דומה: לנסות ולגייס אהדה גדולה יותר בקרב ציבורים שהקומוניזם לא הצליח לחדור לתוכם.

כך מצא את עצמו "השמאל החדש" מהלך בתוך נהר הדם של בני עמו בסוריה, בעודו מנסה לשכנע בצדקתו את מצביעיו בארץ, אלה שהעמידו אותם בראש הרשימה הערבית המשותפת. ניסיון זה מזכיר לי בצורה מסוימת את עמדת מק"י בתחילת דרכה, כשחיבקו מנהיגיה דאז, אמיל חביבי וח"כ תאופיק טובי, את התנועה הציונית, דיברו בשבחה ביום העצמאות הראשון, ויצאו נגד "המשטרים הפרימיטיביים" בעולם הערבי אשר ניסו להילחם ברעיון הציוני; כל זה כשדמם של קורבנות התנועה הציונית מקרב בני עמם הפלסטיני עדין חם ובוער.

לחשב מסלול מחדש

גם כאן גברה "הקרבה המשפחתית" בין הרעיון הציוני והמהפכה הקומוניסטית על קרבת הדם בין האחים הערבים. רק שהיום, עמדותיהם של מנהיגי מפלגת מק"י בזמנו מביישות את חבריה, כפי שאני מניח שעמדות מנהיגי מפלגת חד"ש כיום ביחס למהפכה הסורית יביישו את הדורות הבאים של המפלגה. כי כאשר "השמאל" מפסיק לעמוד לימין המוחלשים והנרדפים תחת הסברים מלאכותיים כאלה ואחרים, הוא מוכרח לחשב מסלול מחדש.

לסיום, יש לציין לטובה את ח"כ דב חנין, שיצא נגד העמדה הרשמית של מפלגתו והביע סולידריות עם בני העם הסורי והתנגדות לניסיונות הצבא והמשטר הסורי לדכא את העם. כמו כן, נזכיר לחברי הרשימה המשותפת שצעדו אתמול ב"מסירת אלעודה" ("צעדת השיבה"), אחד מהטקסים לזכר יום הנכבה, שהם גם צרכים לנקוט עמדה ברורה באשר למלחמה הסורית. שהרי זו צביעות בוטה ומכוערת להחיות זכר אבל ואסון של עם אחד, ולרקוד על דמו של עם ערבי אחר.

ממדוח אגבריה הוא פעיל חברתי ויו"ר ההתאחדות הארצית לסטודנטים ערבים לשעבר.

 > הקשר המפתיע בין הודעת חד"ש על חיזבאללה ופיטורי המורה מבאקה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf