משפחתה של טליב בגדה המערבית: "ציפינו שהכיבוש יאסור עליה להגיע"

בני המשפחה כבר חשבו על הכיבוד, קנו קישוטים והכינו הצהרות. סבתה בת ה-85 ציפתה לקטוף עמה תאנים מהעץ. אך דודה של טליב בסאם אמר: "לא הופתענו מההחלטה"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בחצר ביתה שנבנה ב-1976, במרכז הגדה המערבית, מוטפיה בת ה-85 ישבה בגלביה פלסטינית מסורתית רקומה, שתתה קפה עם בנה בסאם ודנה עמו בתוכניות לביקורה המצופה של נכדתה.

הם תהו איזה מזון להכין, האם לתת לה תאנים וענבים ירוקים, וכיצד יקשטו ויכינו את הבית כדי לארח את המשפחה המורחבת לרגל המאורע. דגלים, אורות וקישוטים אחרים כבר הגיעו לבית, ונכתבו כמה הצהרות שהמשפחה היתה אמורה להקריא.

"אני הולכת להכין את כל האוכל הפלסטיני שהיא רק תרצה ונקטוף תאנים מהעצים ביחד", אמרה מוטפיה ל-Middle East Eye מוקדם יותר בשבוע שעבר.

ביום חמישי אחר הצהרים, משרד החוץ הישראלי הודיע כי נכדתה של מוטפיה, חברת הקונגרס האמריקאית רשידה טליב, לא תוכל להיכנס לשטחים הפלסטינים הכבושים.

לצד חברת הקונגרס אילהאן עומאר, טליב תיכננה להשתתף בביקור בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שהוצג כאלטרנטיבה לסיורים הפרו-ישראליים שמארגן ומממן הלובי הפרו-ישראלי איפא"ק עבור חברי קונגרס חדשים.

המשלחת האמריקאית היתה אמורה לנחות ביום שישי, ה-16 באוגוסט. טליב, שנולדה בדטרויט למהגרים פלסטינים, רצתה להקדיש כמה ימים מהסיור לבילוי עם משפחתה המורחבת – הרחק מהעבודה ומהתקשורת.

טליב שיתפה בטוויטר תמונה של סבתה, כמה שעות אחרי שישראל הכריזה על ההחלטה לאסור על כניסתה. "האישה הזאת כאן היא ה-sity [סבתא] שלי. מגיע לה לחיות בשלווה ובכבוד. אני מי שאני בזכותה", היא צייצה.

מוטפיה, סבתה של חברת הקונגרס האמריקאית רשידה טליב, בביתה בכפר בית עור אל-פוקא (צילום: פלאש90)

מוטפיה, סבתה של חברת הקונגרס האמריקאית רשידה טליב, בביתה בכפר בית עור אל-פוקא (צילום: פלאש90)

"ההחלטה של ישראל לאסור על כניסת נכדתה, חברת קונגרס אמריקאית, היא סימן לחולשה, מכיוון שהאמת לגבי מה שקורה לפלסטינים היא מפחידה", המשיכה טליב.

בתגובה לסערה הבינלאומית שפרצה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שישראל עשויה לאפשר לטליב להיכנס, אם תגיש בקשה לבקר את משפחתה מטעמים הומניטריים.

טליב הגישה את הבקשה, ומשרד הפנים הישראלי מסר כי יאפשר לה לבקר את משפחתה, בתנאי שיהיה מדובר בביקור אישי בלבד – וכי האיסור על כניסתן של שתי חברות הקונגרס יישאר בתוקף.

אך ביום שישי טליב צייצה כי החליטה לא לבקר את משפחתה.

"זה לא מה שסבתא שלי רוצה עבורי, שישתיקו אותי ויתייחסו אלי כמו לפושעת. זה יהרוג חלק ממני", היא כתבה. "החלטתי שלבקר את סבתא שלי תחת התנאים הדכאניים האלה יהיה מנוגד לכל מה שאני מאמינה בו – מאבק נגד גזענות, דיכוי ואי צדק".

בני משפחתה של טליב, שציפו בכיליון לביקורה, אמרו ל-MEE כי התאכזבו מהאיסור על כניסתה למדינה – אך לא הופתעו.

"גאים בה מאוד"

הבית הצנוע של סבה של טליב, עיסא עבדאללה, נמצא מערבית לעיר רמאללה. הבית החד קומתי שוכן בין שני מחנות צבאיים ישראליים, בצומת בין הכפרים הפלסטיניים הסמוכים בית עור אל-פוקא ו בית עור א-תחתא.

כ-100 מטר מזרחית לבית נמצא אתר צבאי ישראלי, כבר מאז 2011. חיילים ישראלים יושבים שם, מאחורי גושי בטון, ומכוונים את נשקם אל עוברי האורח, וכ-15 מצלמות מעקב ישראליות פזורות ברחבי האזור.

מצפון נמצא כביש 443, שנבנה על חלק מאדמתה של המשפחה. לבסוף, כ-500 מטר מערבית לבית נמצא אתר צבאי ישראלי נוסף, שהוקם שם ב-1988.

חיילים על כביש 443, 2015 (הדס פרוש / פלאש90)

נבנה על חלק מאדמת המשפחה. חיילים על כביש 443 (הדס פרוש/פלאש90)

בסאם, 53, הוא אחד משמונת דודיה של רשידה. הוא אמר ל-MEE כי החיילים הישראלים עוקבים אחרי כל התנועות של המשפחה באזור, מגבילים את הגישה שלהם לכביש המרכזי ופושטים על הבית לעתים קרובות. הפעם האחרונה שבה פשטו החיילים על ביתם היתה בלילה שבו קבוצה גדולה של עיתונאים נאספה בו כדי לסקר את ניצחונה של רשידה בבחירות לקונגרס בנובמבר.

למרות המגבלות, המשפחה נערכת לביקורה של רשידה מאז יולי.

"אנחנו מוכנים לקבל את פניה של רשידה והעמיתים שלה, אבל אנחנו חוששים שהכיבוש הישראלי ימנע את כניסתה", אמר בסאם ל-MEE, עוד לפני שישראל הכריזה רשמית כי תאסור על כניסתה.

רשידה בילתה את רוב חייה בארה"ב, אך ביקרה כמעט מדי קיץ בפלסטין. היא התחילה את חגיגות הנישואין שלה ב-1997 בביתם של סבה וסבתה, וכעת היתה אמורה לחזור לשם כדמות פוליטית – האישה הפלסטינית-אמריקאית הראשונה שנבחרה לקונגרס.

סבתה של רשידה, מוטפיה, שאיבדה את רוב שמיעתה בגלל גילה, אמרה כי מה ששימח אותה במיוחד היתה המחשבה שרשידה תוכל לקטוף תאנים ישר מהעץ בחצר של סבה.

"אני כל כך גאה בה. הכנתי את כל חגיגת סיום התיכון שלה, ואז את סיום האוניברסיטה, ועכשיו נחגוג את בחירתה לקונגרס", אמרה מוטפיה, כשעדיין היה סיכוי שנכדתה תוכל לבקרה.

דודה של טליב, שעמו דיברנו ביום חמישי אחר הצהרים, אמר ל-MEE שהמשפחה עוד לא אמרה למוטפיה על הצו שהוצא נגד כניסתה של טליב לישראל, מחשש כי החדשות הרעות יפגעו בבריאותה.

"לא הופתענו מההחלטה", הוא אמר. "בכל רגע ציפינו שהכיבוש יאסור עליה להיכנס לפלסטין".

"בחירתה נתנה לנו תקווה"

אף שהצליחה להיבחר לקונגרס כנגד כל הסיכויים, רבים מבני משפחתה תוהים כמה מרחב פעולה יש לטליב כדי להוציא לפועל שינוי אמיתי בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ. פלסטינים רבים תופשים את טראמפ כנשיא האנטי-פלסטיני ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.

כל בחירות אמצע בארה"ב נתפסות כסוג של משאל עם על התמיכה בנשיא המכהן באותו זמן. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ (גייג' סקידמור, פליקר CC BY-SA 2.0)

פלסטינים רבים תופסים את טראמפ כנשיא האנטי-פלסטיני ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ (גייג' סקידמור, פליקר CC BY-SA 2.0)

בסאם אמר שרשידה מודעת היטב לסבלו של העם הפלסטיני, והיא מנסה להעביר את הסבל הזה לחברי קונגרס אחרים ולשאר העולם. "אנחנו גאים ברשידה, כאישה הערביה, המוסלמית, הפלסטינית הראשונה שהגיעה לקונגרס. משפחתה, וכל המשפחות בכפר, מתכננות לערוך טקס לכבודה", המשיך בסאם.

בסאם נזכר כי סבה של רשידה, עיסא, דמיין בזמן שגדלה כי היא תהיה עורכת הדין העתידית של המשפחה. "רשידה היתה שאפתנית מאוד והיו לה כישורי מנהיגות. ידענו שהיא תצליח, אבל אף פעם לא דמיינו שהיא תגיע לפוליטיקה".

"נוכחותה של רשידה באחד מהממשלים האמריקאים הכי אנטי-פלסטינים אי-פעם נתנה לנו תקווה שאולי היא תצליח להפעיל לחצים לטובת זכויות הפלסטינים, ולהוביל להפסקה של מדיניות כזאת", הוסיף בסאם.

"גם אם זה שאפתני מדי, לפחות יהיה לנו, כפלסטינים, קול שיביע התנגדות בתוך הקונגרס האמריקאי".

המאמר פורסם במקור באתר Middle East Eye . תרגום: יונית מוזס

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הליכה של שלושה ק"מ, שני אוטובוסים וזמן הגעה של שעה וחצי לכל כיוון. נשים בדואיות בדרכן לקלפי בבחירות באפריל 2019 (צילום באדיבות זזים)

הליכה של שלושה ק"מ, שני אוטובוסים וזמן הגעה של שעה וחצי לכל כיוון. נשים בדואיות בדרכן לקלפי בבחירות באפריל 2019 (צילום באדיבות זזים)

התרגיל הנבזי של המדינה למחיקת המצביעים הבדואים

הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב הם ביטוי מזוקק של מהלך המחיקה השיטתי של המדינה כלפי הציבור הפלסטיני. על הרקע הזה, ההחלטה לא לאפשר ל"זזים" להסיע מצביעים מהכפרים האלה לקלפי נראית הכי טבעית בעולם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf