משפט המשוררת: דיאלוג מפתיע בין השופטת לתומכות דארין טאטור

בעקבות קריאה מהקהל השופטת עצרה את הדיון ובחרה להסביר שהמשפט מתנהל בהגינות. היא סירבה להתייחס לכך שאם תזוכה דארין טאטור, אף אחד לא יוכל להחזיר לה את הזמן הארוך שבילתה במעצר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מאת: יואב חיפאווי

כמו דמות מסרט מצוייר שרצה מעבר לפי התהום – אך ממשיכה לרוץ באוויר, כמו אכילס שחשב כי ישיג את הצב בקלות – אך בכל פעם שהוא מגיע למקומו הצב התקדם עוד מרחק מה, כך גם משפט המשוררת דארין טאטור מסרב להסתיים. טאטור עצורה מאז אוקטובר 2015, בהתחלה הוחזקה בכלא ומינואר 2016 היא נמצאת במעצר בית בתנאים מגבילים ביותר.

באפריל 2017 נשמעו אחרוני העדים ונקבע כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב תוך שלושה חודשים. בספטמבר ביקשה ההגנה להגיש ראיות חדשות, והעניין נידון ב-15 בנובמבר. בהזדמנות זו נענתה השופטת עדי במביליה-אינשטיין לבקשת התביעה להשלים את הסיכומים בכתב באמצעות סיכומים בעל-פה.

לאחר מספר דחיות נקבעה ישיבת בית המשפט לצורך שמיעת הסיכומים ל-18 בפברואר. בוקר יום ראשון התייצבה טאטור עם אביה, הסניגורית וכחמישה עשר מתומכיה בפתח אולם בית המשפט.

אין ערך לחתימת ישראל על אמנה 

התביעה הגישה סיכומים בכתב המשתרעים על פני 43 עמודים. ההגנה הצליחה לצמצם את טיעוניה ולדחסם ל-83 עמודים. ההצדקה הראשונית לסיכומים הנוספים בעל פה היתה הראיות הנוספות שהציגה ההגנה, אבל מתוך הסיכומים החדשים של התביעה הוקדשה פחות מדקה לראיות אלו.

לעומת זה ניצלה התובעת, עו"ד אלינה חרדאק, את מעמד הסיכומים בעל-פה בכדי לחזור על אותם טיעונים שכבר פרטה באריכות בסיכומים בכתב. התביעה מנסה להציג את השיר "התנגד עמי" כחלק מהגל של "אינתפאדה הבודדים" באוקטובר 2015. ההגנה הציגה את השיר כמחאה לגיטימית כנגד הכיבוש מאחר והוא עוסק בפגיעה בפלסטינים חפים מפשע: הילדים שנשרפו, הדיל השלמון שנורתה בחברון ועוד.

התביעה התרכזה במה שלדעתה ידוע וברור לכל "אדם ממוצע" – הגישה הישראלית הרואה בכל ערבי, ובמיוחד במי שמתנגד לכיבוש, טרוריסט מסוכן. לשם כך הציגה התובעת בבית המשפט סרטונים עקובים מדם על פיגועים, באמתלה של בדיקת מיומנות ואובייקטיביות המתרגם מטעם ההגנה. הפעם, כדי "לרענן" את זיכרון השופטת, היא החלה להקריא בבית המשפט רשימה של תקיפות על ידי פלסטינים שהתרחשו באוקטובר 2015. עו"ד לסקי התנגדה וההתנגדות התקבלה.

> שינוי בפיד פייסבוק: איך לא תפספסו את הסיפורים שצוקרברג מנסה להעלים?

דארין טאטור ותומכות בכניסה לאולם בית המשפט (צילום: יואב חיפאווי)

דארין טאטור, עו"ד גבי לסקי ותומכות בכניסה לאולם בית המשפט (צילום: יואב חיפאווי)

חלק חשוב בסיכומי ההגנה התרכז בחשיבות הגנת חופש הביטוי, ובמיוחד חופש הביטוי הפוליטי והאמנותי. לצורך זה ההגנה ציטטה לא רק פסקי דין רבים אלא גם אמנות בינלאומיות שעליהן חתומה ישראל. לגבי אחת מאמנות אלו, הצהרה משותפת ל-57 מדינות שפורסמה בספטמבר 2015 לקראת המושב ה-30 של מועצת זכויות האדם של האו"ם, המתייחסת לחופש הביטוי האמנותי, טענה התובעת כי היא איננה מחייבת מבחינה משפטית ולמעשה להסכמת ישראל אליה אין שום ערך מעשי. היא אף הגדילה ואמרה כי קביעה זו הינה על סמך עמדת המחלקה למשפט בינלאומי בפרקליטות המדינה.

האם היתה סמכות להגשת כתב האישום?

כתב האישום מייחס לטאטור עבירה על שני סעיפים בחוק: הסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור. שני סעיפים אלו, מטבעם, מגבילים את חופש הביטוי, ולכן נקבע כי כתבי אישום על פי סעיפים אלו יוגשו רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. בפועל הגישה התביעה לבית המשפט אישור מטעם היועץ להעמדת טאטור לדין לפי סעיף ה"הסתה לאלימות" בלבד.

עו"ד לסקי טענה בסיכומיה כי, בהעדר אישור כנדרש, חלק התביעה העוסק בתמיכה בארגון טרור בטל מעיקרו. היא אף הביאה תקדימים לכך שכתבי אישום נפסלו בשל העדר אישור להגשתם, וכי החלטות כאלו יכולות להתקבל גם בשלבים מאוחרים של המשפט.

בתגובה על טענות אלו שלפה התובעת שפן מהכובע. היא הציגה בפני השופטת מכתב המראה, לדבריה, כי היה אישור מטעם סגן פרקליט המדינה להאשמת טאטור בתמיכה בארגון טרור. עו"ד לסקי התרעמה כיצד מציגה התובעת כעת מסמך שלא היה בחומר החקירה שנמסר להגנה. התובעת הסבירה שמדובר בהתכתבות פנימית של הפרקליטות שאינה חלק מחומר החקירה. השופטת מסרה לעו"ד לסקי את המכתב כדי שתעיין בו, אך התובעת חטפה אותו מידה ואמרה שאסור לה לראותו.

במשך מספר דקות התנהל מאבק דרמטי בין התובעת לסנגורית, חלקו בצעקות וחלקו בטיעון מסודר לפרוטוקול בית המשפט. לסקי טענה כי לא יתכן שנאשמת תורשע על סמך חומר שאסור לה לראות. התובעת נסוגה בהדרגה, אומרת כי היא מוכנה שלסקי תראה את המכתב אך לא תצלם אותו. השופטת הבהירה שאם המכתב אכן יצורף לתיק הוא יסרק ויהיה נגיש להגנה. התובעת ביקשה להתייעץ עם האחראים עליה, וטענה שכל נושא האישור הנחוץ הינו נוהל פנימי שאינו מחייב אותה להציג את האישור לבית המשפט וכי על בית המשפט להסתפק בהצהרתה כי כתב האישום הוגש בסמכות.

לבסוף הוגש שנית לשופטת אותו מכתב, שבכל מקרה איננו אישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה, והשופטת הודיעה כי הוא ימסר גם להגנה, שבוודאי תתייחס אליו בתגובה לסיכומי התביעה.

> השיר שבגללו נכלאה דארין טאטור: התקומם, עמי, התקומם נגדם

הדיון בבית המשפט בעניינה של המשוררת דארין טאטור. בתמונה: טאטור יחד עם בני משפחתה, ממתינים להחלטת השופט (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

דארין טאטור יחד עם בני משפחתה, באחד משורה של דיונים בבית המשפט (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

חמש דקות

הישיבה נועדה להימשך שעה וחצי. לאחר רבע שעה איחור ושעה ורבע של סיכומי התובעת הגיעה השעה עשר ומתדיינים נוספים שהוזמנו להופיע בפני השופטת כבר חיכו באולם. אז פנתה השופטת אל עורך דין לסקי ואמרה לה: "יש לך חמש דקות לסכם". אם לומר את האמת, אינני יודע עד עכשיו אם הדבר נאמר ברצינות או בדרך ההלצה.

לסקי ניצלה את הדקות המועטות שניתנו לה כדי להתנגד לעצם ההליך. היא סקרה את השתלשלות האירועים, כיצד נקבע שהסיכומים ימסרו בכתב ובעקבות זאת יינתן פסק הדין ללא מקום לסיכומים נוספים. טבעו של ההליך הפלילי הוא כי התובע מסכם תחילה וכי לנאשם ניתנת זכות המילה האחרונה. אם היתה הצדקה להשלמת סיכומים בשל הראיות הנוספות – הרי לא זה מה שהתרחש. היא ביקשה לבטל את ההליך כולו.

השופטת והקהל

המשפט המתמשך והאבסורדי הזה מוליד בכל פעם הפתעות חדשות. בשלב מסוים, בזמן הדיון הסוער על הגשת המכתב המוכיח לכאורה כי היה אישור להגשת כתב האישום, העירה בקול רם עפרה ישועה ליית, שישבה סמוך לטאטור: "תרשמו את זה, זה לא נרשם בפרוטוקול".

השופטת הפסיקה את הדיון ושאלה: "מי אמר את זה?". שקט השתרר באולם ואז עפרה אמרה "אני" וכבר הכינה את עצמה להיות מוצאת מהאולם באשמת הפרעה לדיון. אולם במקום הגערה הצפויה אמרה השופטת כי אל לה לעופרה לדאוג וכי המשפט מתנהל בהגינות רבה.

כיוון שהדיון בין השופטת לקהל קיבל לגיטימציה, הוסיפה עופרה כי היא עיינה בפרוטוקולים מהמשפט וכי לא כל מה שנאמר באולם רשום בהם.

השופטת החלה להסביר בסבלנות לקהל את מדיניותה לגבי רישום הפרוטוקול. היא הסבירה כי מתנהל דיון סוער בין התביעה להגנה, וכי רק מה שבעל ערך משפטי נרשם בפרוטוקול. כאשר חלק מהנוכחים חזר וטען כי דברים חשובים אינם נרשמים השיבה השופטת כי באם חסר דבר מה חשוב בפרוטוקול ההגנה יכולה להגיש בקשה לתיקונו.

> תיעוד: אם יש ספק – אין ספק. כך נעצרים ילדים פלסטינים בחברון

נעצרה בגלל שיר שכתבה וסטטוסים שפרסמה בפייסבוק. המשוררת דארין טאטור

נעצרה בגלל שיר שכתבה וסטטוסים שפרסמה בפייסבוק. המשוררת דארין טאטור

לקראת סוף הישיבה, בתגובה להערה של פעילה אחרת, בלהה גולן, כי "זהו משפט פוליטי", התחדש הדו-שיח הנדיר בין השופטת לקהל. בעיקרו היתה זו הרצאה של השופטת, שלא לפרוטוקול כמובן, שביקשה להסביר כי מדובר בהליך הוגן שכל מטרתו לאפשר לה לשפוט באובייקטיביות, על פי העובדות כפי שהן מוצגות בפניה, וכי "כולם כאן כדי לבדוק את האמת". היא הסבירה בסבלנות ובשלב מסוים אף אמרה שהיא מדברת אלינו כפי שהיא מדבר לפעמים אל ילדיה. בשלב מסוים היא אף טענה כי אנו, קהל התומכים, פוגעים בטאטור. לדבריה אנו, בגישתנו החד צדדית, גורמים לה להרגיש כי ההליך בלתי הוגן וכי נגרם לה עוול.

הפעילה החיפאית חנה ספרן ניצלה את ההזדמנות והזכירה כי בעוד המשפט מתנהל חייה של טאטור נעצרו, שהיא עצורה כבר שנתיים, וכי גם אם תזוכה נגרם לה נזק שאיש לא יוכל להשיבו. על כך השיבה השופטת כי נושא מעצר הבית אינו מעניינה אלא נקבע בתהליך משפטי אחר על ידי שופטים אחרים. הקהל העיר כי מדובר באותה תובעת, אך השופטת ענתה כי התובעת אינה קובעת. היא אמרה כי מי שרוצה לשחרר את טאטור צריך לפנות בהליך המקביל ולבקש זאת. אינני יודע אם היא מודעת לכך – אך בתגובה לבקשה האחרונה לביטול מעצר הבית של טאטור סרב שופט המעצרים אידריס אפילו לקבוע דיון.

מה הלאה?

בסיום דחתה השופטת, כמצופה, את התנגדות ההגנה להליך עצמו. היא נתנה לעו"ד לסקי לבחור בין טיעון במקום, והבטיחה שהיא מוכנה להישאר עד אמצע הלילה כדי לשמוע את הטיעון, לבין טיעונים בכתב. לבסוף הקציבה לה 7 ימים להגשת תגובה בכתב לסיכומים החדשים של התביעה.

רק לאחר קבלת סיכומים אלה תקבע השופטת מועד למתן פסק הדין. עד שזה ינתן כבר תשלים המשוררת יותר משנתיים וחצי מחייה ללא חרות, בין הכלא ובין מעצר הבית.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית.

> לבטל את בית המשפט הצבאי לנוער

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf