שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

בדרך ליצירת "אזרח דיגיטלי" משרד החינוך פוגע בבריאות התלמידים

מאת |

הוועדה לזכויות הילד דנה בהשפעות זמן המסך על ילדינו שצמודים למכשירים כשבע שעות בממוצע ביום. התמכרות, הפרעות קשב ושינה, וכאבי ראש הם חלק מהמחיר הבריאותי. הפסיכולוג דר' גדי ליסק קורא להורים: לחזור לרשת קווית ולצמצם את זמן המסכים של הילדים

משרד החינוך ממשיך בתנופת הדיגיטציה של ילדינו, ומתעלם מההשלכות הבריאותיות והפסיכולוגיות של המהלך. דר' גדי ליסק, שהשתתף השבוע בדיון בכנסת, הוא פסיכולוג יישומי, ומרכז את תחום השפעות זמן המסך בעמותת נתיבי רשת. הזמנתי אותו להציג את ההיבטים הבריאותיים של חזון משרד החינוך ליצירת "אזרחים דיגיטליים":


כותב אורח: גדי ליסק

השבוע התקיימה בכנסת ישיבה של הוועדה לזכויות הילד בנושא הוראה בבתי-ספר באמצעות טאבלטים. מה הקשר בין זכויות הילד ללמידה באמצעים דיגיטליים? ובכן, מסתבר שיש קשר: מדובר בזכות הבסיסית לבריאות.

מסכים ממכרים

לעמותת נתיבי רשת, שעוסקת בהגברת המודעות לגלישה נבונה ובטוחה, מגיעות פניות מהציבור גם בתחום זה של בריאות הילדים. הנה למשל, קטעים מתוך מכתב של הורים:

כשהבן שלנו עבר לחטיבה הוא החל ללמוד עם טאבלט. הוא השתמש בו בבית הספר, לא רק ללימודים, ולאט לאט התחיל להשתמש בו בבית גם אחרי שעות בית הספר. עד אז הוא היה תלמיד טוב. כעת הוא לא רוצה ללכת לחוגים או פעילות אחרת, ורק נשאר בחדר שלו כל הזמן עם המכשירים. הוא נרדם מאוחר, ובקושי מתעורר בבוקר. ניסינו לקחת ממנו את הטאבלט אבל הוא הגיב באלימות. בטלפון הוא מקבל כל יום מאות הודעות ווטסאפ ונראה שהפרעת הקשב מחמירה בגלל זה. רצינו שיתנתק אבל אי אפשר כי בית הספר משתמש בזה כדי לשלוח הודעות לתלמידים. גם פחדנו שינודה מבחינה חברתית אם לא יהיה לו ווטסאפ. הילד מדרדר ואנחנו לא יודעים איך לעצור את זה.

זהו לא מקרה יחיד. מה שחווה הילד הזה מורגש אצל ילדים רבים אחרים ברמות שונות של חומרה. ניתן לראות אצל הילדים תסמינים ממספר תחומים, כמו למשל תסמינים נוירולוגיים כמו טיקים, או תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש או סחרחורות. בפן החברתי יתכן קושי עם חברים ואילו בלימודים עשויה להופיע נסיגה. בהיבטים הקוגניטיביים והרגשיים עשויים הילדים לבטא אגרסיה, חרדה, דיכאון וסף תסכול נמוך. חשוב להדגיש כי נטייה להפרעת קשב מעודדת התמכרות למדיה דיגיטלית אשר בתורה מעצימה את הפרעת הקשב. כך נוצר מעגל שלילי שמחזק את עצמו.

התסמינים האלו נראים בדרך כלל להורים ולרופאי ילדים כבלתי קשורים, כי רובם עדיין אינם מודעים לכך שמקורם עלול להיות במשך צריכת המסך של הילדים. ילדים אלו מופנים לרוב לטיפולים בלתי יעילים וההורים נותרים חסרי אונים.

> מחקרים חדשים: רוצים ילד הייטק? שחקו איתו בקוביות

עוברים ממסך למסך. אילוסטרציה

עוברים ממסך למסך. אילוסטרציה

האינטרנט מסוכן לבריאות

מדענים קראו כבר לפני מספר שנים לפעול כדי שלאוכלוסיית הילדים, שהינה הרגישה ביותר לקרינת Wi-Fi, תהיה הזכות לגישה למקומות ציבוריים ללא חשש מנזק בריאותי. בטווח הקצר עשויים להיגרם לילדים כאבי ראש, סחרחורות, עייפות וקשיי ריכוז. בטווח הארוך, קרינת Wi-Fi עלולה לגרום לבעיות פוריות וסיכון לסרטן. עבור ילדים גם קרינת ה- Wi-Fi בבית, באוטובוס ברכבת או ברכב הפרטי וכל קרבה לטלפונים סלולאריים וטלפונים ביתיים אלחוטיים – מהווים סכנה.

בכיתות בית הספר רב הסיכון, שכן טאבלט או מחשב נייד פולט בעצמו קרינה (מלבד הקרינה של הרשת), וכך הילד מוקף במקורות קרינה רבים. בעקבות הצטרבות המידע בנושא זה, החלו מדינות אירופה לאסור שימוש ברשתות Wi-Fi בבתי-ספר והגבילו את זמן השימוש בטלפונים סלולאריים בידי ילדים.

מחקרים מראים גם כי זמן מסך יומי של שש שעות ומעלה מפחית את נפח התאים האפורים והלבנים במוח, כך שנוצרת ירידה בשליטה קוגניטיבית ובאימפולסים, וויסות רגשי לקוי וירידה באמפתיה לאחרים. אלו הן תופעות המשפיעות על יכולת הלמידה, התפקוד החברתי ויכולת ההתמודדות עם תנאי לחץ. אלה גם תופעות היוצרות את כל מה שצריך עבור בריונות רשת. כלומר ילדינו שהיו "טובים" לפני שראו מסך, מועדים להפוך לבריוני רשת ככל שהם מבלים יותר זמן ברשת.

בנוסף נוצרת התמכרות המרתקת את הילדים למסכים. איך? ילדים חווים במסכים אינטראקטיביות אינטנסיבית ומהירות רבה של התחדשות התוכן במסך. חוויה זו מבוססת על מתן חיזוקים למוח היוצרים תחושה של 'היי', ותחושה זאת ממכרת. לאורך זמן, המוח מתרגל שהמציאות צריכה לכלול רק שינויים מהירים כמו במסך, ורואה את המציאות האמיתית כמשעממת. זה מפחית את יכולת המוח לעבוד בטווחי קשב ארוכים. זהו למעשה מצב של הפרעת קשב.

> לא צריך חדשנות: מה שדרוש בחינוך זה מבט חדש על מה שכבר ידוע

נטייה להפרעת קשב מעודדת התמכרות למדיה דיגיטלית אשר בתורה מעצימה את הפרעת הקשב. אילוסטרציה

נטייה להפרעת קשב מעודדת התמכרות למדיה דיגיטלית אשר בתורה מעצימה את הפרעת הקשב. אילוסטרציה

אם זה לא מספיק, אז דעו שהילדים רגישים לאינטנסיביות המסכים יותר ממבוגרים, וזו יוצרת בהם מתח כרוני המתבטא בלחץ דם גבוה, תופעה שלא הייתה קיימת בילדים. חוסר תנועה גופנית, שהכרחית לילדים, גורם להשמנה. נוצר חילוף חומרים לקוי ומתהווה סיכון לסוכרת ומחלות לב. פגיעה במערכת החיסונית מעלה את הסיכון לסרטן. נזק נוסף מתרחש כאשר ילדים צופים במסכים בשעות החשיכה ובעיקר בחדרם המוחשך. שכן, אור המסכים גורם להפרעות שינה. שימוש מוגזם במכשירי מסך בתנוחה בלתי בריאה גורם גם לבעיות אורתופדיות.

יותר מדיה דיגיטלית, פחות יצירתיות

ובישראל? משרד החינוך טוען כי בדק את רמת הקרינה בכל בתי-הספר בהם מותקן Wi-Fi וכי לא מצא כל חריגה מהתקן. אלא שהמשרד להגנת הסביבה, שאחראי על התקינה, מצהיר שהוא כלל לא הנחה את משרד החינוך לבצע את הבדיקות וכי אלו אינן מתאימות לבדיקת קרינת Wi-Fi. בנוסף, התקן שמשרד החינוך בודק אינו התקן הנכון שכן תקן זה גבוה מדי ומתייחס לבעיית חימום רקמות על-ידי קרינה. תקן זה אינו מתייחס להשפעות הבריאותיות שהוזכרו לעיל אשר מתרחשות הרבה לפני התחממות הרקמה.

בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת טענו חלק מאנשי החינוך כי יש הכרח בהוראה עם מכשירי רשת, כדי ללמד את הילדים אוריינות טכנולוגית של המאה ה-21, על אף הסיכונים הבריאותיים. אוריינות זו מוגדרת כיכולת לשימוש מושכל במחשב למטרות חקר וליצירת תקשורת אפקטיבית. הלימוד המתוקשב אמור להיות כרטיס הכניסה לעידן שבו כל אזרח אמור לתפקדמ כ"אזרח דיגיטלי" מוצלח.

אלא שרובה של אוריינות זו מורכבת ממיומנויות שאפשר ללמוד בדרכים אחרות, כפי שנכתב כבר בבלוג זה בעבר. יתר על כן, יש הסכמה רחבה ששוק העבודה ידרוש בראש ובראשונה יצירתיות. מחקרים בארה"ב מראים שיצירתיות בילדים נמצאת בירידה בהתאמה לעלייה הדרמטית בצריכת זמן מסך. כלומר שימוש רב במדיה הדיגיטלית מפחית את התכונה החשובה ביותר הדרושה לשוק העבודה העתידי.

> בני הנוער אלימים? תבדקו את הסביבה שלהם

מסתכלים על המסך ולא זה על זה. אילוסטרציה

זמן מסך במקום תקשורת ישירה. אילוסטרציה

כדי להיות "אזרח דיגיטלי" מוצלח, משרד החינוך מעודד את הילדים לשימוש בטאבלט של בית-הספר גם אחרי הלימודים. כבר עתה זמן המסך של ילדים מגיע לשבע שעות ביום בממוצע והוא צפוי לגדול. בנוסף, אל נהיה תמימים: ילדים אשר מקבלים טאבלט לצרכי לימודים משתמשים בו לזמן מסך שאינו לימודי, לעיתים אף צורכים בו תכנים פוגעניים.

זמן מסך בא כבר היום על חשבון תקשורת בין אישית ישירה של הילדים בעיקר עם הוריהם. תקשורת זו הכרחית ליצירת הבסיס לתוצאות התפתחותיות משמעותיות: מוטיבציה ללמידה והישגיות בבית-הספר ומאוחר יותר, בחיים, בטחון עצמי, יכולת שליטה קוגניטיבית, שליטה באימפולסים ובאגרסיה, יכולת לפתרון קונפליקטים בדרכים בלתי אלימות, ידיעת מה מותר ומה אסור, יכולת לפיתוח ושמירה של חברות ויחסים קרובים וכן, איך להיות הורה בעתיד. כל התחומים החשובים לבריאות נפשית טובה יפגעו כתוצאה מזמן מסך מרובה.

לקצץ בזמן המסך

התקנת חיבור חוטי למחשבי התלמידים בבתי הספר תצמצם את הבעיה של הקרינה ואת הבעיה שתלמידים יקבלו מכשיר צמוד, שיגרום להם להישאר עם הראש במסכים גם לאחר הלימודים.

בנוסף, דרושה הפחתה דרסטית של זמן המסך של הילדים על פי שלבים טיפוליים מסודרים שייושמו בארה"ב בהצלחה על מאות מקרים. להשגת תוצאות טיפוליות יעילות, ההורים צריכים להיות ערניים לגבי זמן המסך של ילדיהם, ולפעול להפחתתו. הדבר יגרום לרוב לשיפור בטווח של ימים ברוב הבעיות שבגללן הגיע הילד לטיפול, כמו בעיות קשב וויסות רגשי.

להורים יש תפקיד מכריע: פעלו להפחתת זמן המסכים של ילדיכם, הציבו מדיה דיגיטלית רק במקום מרכזי בדירה ולא בחדר הילדים והוסיפו לילד פעילות בחוץ של תנועה, משחק או מוסיקה, אתכם ועם חברים.

דר' גדי ליסק הוא פסיכולוג, מומחה לפסיכופיזיולוגיה יישומית, מרכז תחום השפעות זמן מסך בעמותת נתיבי רשת להתמודדות בריאה עם העולם הווירטואלי.

> "שנת אחדות ירושלים" עליה הכריז בנט עומדת להיתקל בחומת ההפרדה

מגן חובה ועד סיום תיכון לא הבנתי מה רוצים ממני. אובחנתי כ"פוטנציאל לא מנוצל", ומאז אני חדור נקם, על השעמום הנורא שנגזר עליי בנעוריי.

בגיל 24 השלמתי בגרות בשלושה חודשים, ומאז אני לא רק לומד, אלא גם נהנה מזה. יש לי תואר שלישי בחינוך, ואני משתמש בו כנגד מי שחושבים שלמידה קשורה איכשהו לציווי: "כולם לשבת בשקט".

פרסמתי שני ספרים בעניין זה: "דרך הטבע – הפדגוגיה הטבעית והטיול החינוכי" (ספרית פועלים, 2010) ו- "בית או ספר – חינוך ממלכתי כנגד חינוך הורים" (הצוות הדידקטי, 2015).

לפרנסתי אני מנהל שותף בחברת הצוות הדידקטי, שעוסקת בפיתוח תכנים ללמידה; ובמיזם "הורימוס", ששואף להחזיר את כוח החינוך לידי ההורים והמשפחה. מתנדב בצוות הכותבים של "צדק חברתי – חדר המצב".

הערוץ מיועד לנושאים הקשורים לחינוך, במובן הרחב ביותר. קוראים המעוניינים לפרסם מאמר קצר (פוסט) כאורחים, מוזמנים לשלוח אלי לכתובת שבמעטפה כאן למטה.

תודה לכן ולכם על כל התייחסות, תגובה ושיתוף.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

הניוזלטר השבועי של שיחה מקומית מביא את מיטב הכתבות והטורים שלנו עד המייל שלך. להרשמה לחצו כאן
silencej89sjf