"בני דודינו 'היקרים' כבר כמעט ואינם נצפים במקום"

בשנים האחרונות השתלטו מתנחלים מגוש טלמון על האתר הארכאולוגי נבי ענר והפכו אותו לאתר נופש. מהפלסטינים, בעלי האדמות, הם מונעים להגיע למקום. עתירה לבג"ץ דורשת לפנות את הבניה הבלתי חוקית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: יונתן מזרחי

אם יש משהו שכולם מסכימים עליו, לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית והלאומית ממוקמים, הוא שהגדה המערבית היא מקום יפה מאד. טרסות, מעיינות, עצי הזית, החורבות עתיקות, האיש עם החמור, עדר צאן על הגבעות. המרחבים הפתוחים, מזכירים לרבים מאתנו סיפורים תנ"כיים ונראים לנו כאילו קפאו בזמן, מתקיימים מאז ומעולם.

אבל הנוף של הגדה המערבית הוא נוף שעוצב בידי תושביו במאות השנים האחרונות. בוודאי שגם קודם מקומות הישוב והנופים התקיימו, ורוב הכפרים של ימינו יושבים על כפרים עתיקים בהרבה, אך ההמשכיות היישובית הגנה על זכר המקומות הקדומים (זכר פיזי ותרבותי) והכפריים הפלסטינים הם אלו שבמאות השנים האחרונות עיבדו את האדמה, ניקו את המעיינות, וקידשו מבנים, מקומות ונוף.

נבי ענר, שמצפון לרמאללה, הוא אחת מאותן פינות חמד האופייניות לגדה: חלקות ירקות בטרסות, מעיינות, קבר שיח, שרידי מסגד, ועצים עתיקים, נוף פתוח, אוויר צח. אדמותיו שייכות לתושבי הכפרים דיר עמאר וראס כרכר. משנת 2000 החלו לצוץ בסביבה מאחזים לא חוקיים, שהפכו עם השנים לגוש ההתנחלויות טלמון. תקיפות וגנבות, חבלה בעצי זית הפכו למנת חלקם הקבועה של התושבים הפלסטינים.

> איך המג"בניק שהרג נער פלסטיני הפך לקורבן

מתוך עלון ההתנחלות נריה, אוגוסט 2016

מתוך עלון ההתנחלות נריה, אוגוסט 2016

נבי ענר (צילום: עמק שווה)

נבי ענר (צילום: עמק שווה)

בתחילת 2014 החליטו בנריה, ההתנחלות הקרובה ביותר לנבי ענר, שהזמן הבשיל להפוך את המקום הכי יפה ורטוב בסביבה ל"אתר פנאי ונופש". תושבי ותלמידי נריה בשיתוף המועצה האזורית מטה בנימין החלו לשפץ את המקום. הם חפרו בריכות, הציבו ספסלים, שבילים נסללו והוקמו סככות. הכל באופן בלתי חוקי, תוך סילוק בעלי האדמות ושאר הפלסטינים. לאחר רצח שלושת הנערים גל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ז"ל, הוחלט להקדיש את האתר לזכרם.

בעלון נריה נכתב באוגוסט 2016: "אנחנו שמחים לבשר לכם על סיום שלב נוסף (אנחנו מתקרבים לסוף) בשיפוץ עיינות ענר. לשמחתנו הרבה המקום מטויל ומוכר לציבור הרחב. כמו כן גם בני דודינו 'היקרים' כבר כמעט ואינם נצפים במקום". בעת ביקור שקיימו במקום בעלי האדמות עם אנשי הארגונים עמק שווה ויש דין, לפני כחודשיים, הזעיקו המתנחלים את הצבא מיד כשראו פלסטינים מגיעים למקום, כפי שניתן לראות בסרטון המתעד את הביקור (בהמשך).

אנו שומעים על סיפורים כאלו כל הזמן בשנים האחרונות. המתנחלים והמנהל האזרחי משקיעים מאמצים נרחבים במאבק על תפיסת השטח, והמעיינות הפכו לחוד החנית של הקרב. כמו בנבי ענר במקומות רבים אחרים משתלטים מתנחלים, בסיוע הצבא, על המעיינות, מגרשים את הפלסטינים, והופכים אותם לאתרי טבילה למתנחלים. בעתירה שהגישו תושבי דיר עמאר וראס כרכר, בשיתוף עם יש דין ועמק שווה לבג"צ הדרישה היא בסיסית: לפנות את הפלישות והבנייה הבלתי חוקית לנבי ענר.

אבל, במאבק נגד ההשתלטות הישראלית על המרחב יש לזכור שלא מדובר רק על אדמה, מים, גזלה של משאבים פיזיים בצורה לא חוקית, אלא גם על זהות ושייכות. נבי ענר שמור בזיכרונם של כל מי שגדלו בסביבתו כמקום מקודש שאליו עלו תהלוכות לרגל או באו לבד, להתבודד, להתפלל, לבקש בקשות אינטימיות לזיווג, פריון, שלום בית ובריאות מהצדיקים שקבורים בו. הם זוכרים גם את הפיקניקים והרחצה במעינות, ואת הסיפורים של הזקנים על ניסים ונפלאות שקרו בזכות צדיקותם של השיחים הקבורים בו.

כמו נבי ענר יש אין ספור מקומות בהם נהגו לחגוג אירועים כמו מילת בן, אירוסים, חגים ועוד. אתרים אלו בעלי מסורת בת מאות שנים והם אפופים בסיפורים ומסורות מקומיות על חשיבות השיח הקבור בהם או אירוע היסטורי/דתי שהתרחש שם. מקומות אלו הם העדות הדוממת למורשת הפלסטינית של הגדה המערבית.

במאבק הפוליטי, הנרטיב ההיסטורי והמסורת הם חלק בלתי נפרד מהמאבק על השליטה. מבחינתם של מתנחלי נריה, גירוש התושבים מנבי ענר, אינו רק גירוש מהאדמה, אלא גירוש מהזיכרון היסטורי, שמרשת את הגבעות והמעיינות והחורבות העתיקות. הארץ שנראית לנו ריקה ותנכית, מאוכלסת בצפיפות בזיכרונות אישיים וקולקטיבים שאצורים בנוף הפלסטיני.

אנחנו חושבים שרוב המתנחלים היו רוצים להעלים את הפלסטינים בדרך כלשהי, ואם זה בלתי אפשרי אז בינתיים יש להשקיע מאמץ בלמחוק את הקשר ההיסטורי שלהם למקום. המחיקה של ההיסטוריה והמורשת עוזרת למתנחלים לראות ולהציג את הפלסטינים כפולשים זרים, מי שזה מקרוב באו, לא עם, מהגרי עבודה, מסתננים לאדמות לא להם. ומה עושים פה למסתננים? את זה כבר ראינו.

יונתן מזרחי הוא מנכ"ל עמק שווה.

> ישראל, המקום היחיד בעולם המונע ממני כניסה עם בעלי וילדיי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

משרד (אילוסטרציה: Pixabay)

לעמותות יש חשיבות חברתית עליונה. הגיע הזמן לקחת אותן ברצינות

בישראל יש אלפי עמותות שפועלות לשינוי אמיתי וכנה של החברה, אך רבות מהן נקלעו לתרבות תאגידית בעייתית, פועלות מכוח האינרציה בלבד ופוגעות במטרות שלשמן הוקמו. המשאבים המוגבלים צריכים להיות ציווי להתמקצעות והתייעלות - ולא תירוץ מדוע זה לא קורה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf