"נכנסים בלילה, עוצרים את הקטין, לא אומרים כלום, ונוסעים"

קבוצה של פעילים ישראלים ציינה את היום הבינ"ל לזכויות הילד בהקראת עדויות של קטינים פלסטינים שנעצרו בשטחים. עם כל הקהות למה שקורה שם, אנחנו מאמינות שאפשר להשפיע, אומרות המארגנות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

קבוצת פעילים ישראלים בחרה לציין את היום הבינלאומי לזכויות הילד שחל אתמול, 20 בנובמבר, בדרך ייחודית: הקראה פומבית של עדויות של קטינים פלסטינים שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים, שהתקיימה בשדרות רוטשילד, בלב תל-אביב.

את האירוע יוצא הדופן יזמה קבוצה בשם "הורים נגד מעצרי ילדים", הפועלת במטרה להעלות את הסוגיה לתודעה הציבורית. נירית בן חורין, עובדת סוציאלית תושבת תל אביב ואמא לשניים שעומדת מאחורי היוזמה, מספרת: "מה שגרם לי לפעול זה החשיפה לדיווחים על עוד מעצר ועוד מעצר, פתאום התחלתי לקלוט שזה משהו מאוד שגרתי. מצד אחד אני קוראת את הדיווחים האלה, אבל מצד שני בתקשורת המיינסטרים כמעט לא שומעים על זה בכלל.

"אני עובדת סוציאלית, אני עובדת עם משפחות שנעשים כל כך הרבה מאמצים כדי לשמר את התא המשפחתי שלהן, שהילד יוכל להישאר בבית. המחשבה לקרוע ילד מהבית, מההורים, מהעולם הבטוח והמוכר שלו, ולעשות את זה בצורה כל כך שיטתית, בלי ההבנה שמדובר פה בילד, זה דבר קשה מאוד. ברגע שמדובר בילד פלסטיני זה מקהה את היכולת שלנו להבין שמדובר בילד. הרגשתי שאני לא יכולה יותר לא לעשות עם זה משהו. התחלנו לקיים פגישות בסביבות ינואר השנה, כולנו אנשים עובדים אז נפגשנו בערך אחת לשבועיים בשעות הערב כדי לעשות סיעור מוחות ולראות מה אפשר לעשות. ביוני התחלנו את הפעילות, פתחנו דף פייסבוק, התחלנו שיתוף פעולה עם המוקד להגנת הפרט – בכל פעם שיש עצור קטין הם מדווחים לנו ואנחנו משתפות את המידע. יש לנו שיתוף פעולה גם עם "מיליטרי קורט ווטש" – הם גובים עדויות מקטינים אחרי שהם משתחררים ומפרסמים באנגלית וערבית, והם אישרו לנו לתרגם את העדויות ולפרסם גם בעברית".

משחררים את הילדים בלילה, במחסום, באמצע שום מקום. חיילים עוצרים נער בא-זעים (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

משחררים את הילדים בלילה, במחסום, באמצע שום מקום. חיילים עוצרים נער בא-זעים (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

מימדי התופעה של מעצרי קטינים פלסטינים אכן מבהילים: על פי נתונים שנמסרו לארגון "בצלם" על ידי שירות בתי הסוהר, בסוף חודש אוגוסט 2018 הוחזקו 239 קטינים פלסטינים כעצירים ואסירים ביטחוניים, בהם שלושה שהוחזקו במעצר מנהלי.

"המטרה הראשונית שלנו היא להעלות את העניין לתודעה בארץ ובהמשך גם בחו"ל, ולייצר קבוצת לחץ מול המערכת המשפטית, הצבאית והפוליטית במטרה להוביל לשינוי מדיניות", אומרת בן חורין. "עם כל קהות חושים לגבי כל דבר שקורה בשם 'הביטחון', בכל זאת, בגלל שמדובר בקטינים, אנחנו מאמינות שאפשר להגיע ללב של הקהילה הישראלית".

אילו תגובות קיבלתם מהעוברים והשבים באירוע הקראת העדויות?

"התגובה המרכזית היתה של הפתעה. אנשים פשוט מופתעים לשמוע על היקפי התופעה, מופתעים לשמוע שמדובר במאות ילדים בשנה, ומופתעים לשמוע גם על הפרקטיקות הנהוגות: מעצרים באמצע הלילה, בלי ליידע את ההורים, בלי מפגש עם עו"ד, מניעת שינה, אוכל וגישה לשירותים ואז חקירת הילד אחרי שעות רבות של טשטוש כל החושים, חתימה על הודאות בעברית כשהם לא מבינים מילה, ועוד. אני חושבת שהפרקטיקה הכי הזויה, שהכי קל לגרום לאנשים להבין באמצעותה כמה התופעה הזו נוראית, היא דווקא סביב השחרור. הרבה פעמים משחררים את הקטינים האלה באמצע הלילה, במחסום, באמצע שום מקום, והם צריכים ללכת קילומטרים ברגל לבד, מתים מפחד. למה לעשות דבר כזה? אין לי תשובה לזה".

"אנחנו לא מייצגים קטינים בהליכים פליליים, אז אין לי סטטיסטיקה של האישומים, אבל מדובר בעיקר במקרים של ידויי אבנים, השתתפות בהפרות סדר, הפגנות וכדומה", אומר עו"ד דניאל שנהר, מנהל המחלקה המשפטית במוקד להגנת הפרט. "הרבה פעמים אנחנו רואים שנעצרים קטינים סתם, כדי להוציא מידע על קטינים אחרים. מתלבשים על איזה כפר או שכונה ועוצרים המון קטינים שלאו דווקא לקחו חלק במשהו שהצבא יודע עליו, אבל זו דרך להשיג מידע ועל הדרך גם לגרום להם להבין מי הבוס".

עוד עילה למעצר קטינים, מציין שנהר, היא הפעלת לחץ על בני המשפחה. "באים לעצור מישהו ולא מוצאים אותו, אז עוצרים מישהו אחר, כולל קטינים, עד שמי שהם מחפשים יסגיר את עצמו". בעניין הזה מומלץ לקרוא עדויות של פלסטינים שנעצרו כדי להפעיל לחץ על בני משפחה, שפורסמו לאחרונה על ידי ארגון "בצלם", ביניהן גם עדותה של תסנים מעתוק בת ה-15, שנעצרה כבת ערובה עד שאחיה שהחיילים חיפשו אותו – יסגיר את עצמו לידי הצבא.

אתם מקבלים טלפון ממשפחה שקטין שלה נעצר. מה הלאה?

"המשפחה פונה אלינו בדרך כלל כדי לאתר את הקטין. הרבה פעמים חיילים מגיעים באמצע הלילה לבית, לוקחים את הקטין, לא אומרים למשפחה למה או לאן, פשוט לוקחים אותו ונוסעים. במקרים יותר נדירים מבקשים מהאבא להגיע עם הקטין לתחנת משטרה בתאריך נקוב, וכשהם מגיעים לשם לא נותנים לאבא להיכנס, הוא חוזר הביתה והקטין נעלם. יש כמובן גם מעצרים בזמן אירועים, הפגנות וכדומה, הצבא עוצר אותם במקום, הקטין לא חוזר והמשפחה מודאגת.

"אחרי שאנחנו מקבלים את השיחה, אנחנו מנדנדים לצבא כדי להבין איפה הקטין נמצא. אחרי שאנחנו מאתרים אותו, אנחנו לא נותנים טיפול משפטי בהליך המעצר עצמו, אבל אנחנו כן לפעמים שולחים עו"ד מטעמנו לגבות תצהירים, בעודם במעצר, על איך הם נעצרו, מה היה במעצר עצמו, איך הובלו בג'יפ מהבית. יש לפעמים כמה תחנות: מעבירים אותם לבסיס לכמה שעות, הם עוברים בדיקה רפואית, חקירה בגדה ואז מובלים למתקני כליאה בעופר ומגידו ושם הם נשארים באגף הקטינים עד למשפט. אם עולה סיפור קשה על אלימות או התעללות, אנחנו יכולים להגיש תלונה, תלוי ברצון הקטין והמשפחה, ומטפלים בתנאי המעצר – בעיקר בכל הקשור לקשר עם המשפחה, כלומר ביקורים, שזאת פרוצדורה מורכבת בפני עצמה".

מעצר קטינים בחברון. צילום: בצלם

אילו מטריות חוקיות אמורות להגן על הקטינים האלה?

"בדין הישראלי יש את חוק הנוער מ-71', הוא מאוד מקיף ונותן לקטינים הגנה לא רעה בשלבי החקירה והמעצר, אבל הבעיה היא שהוא לא חל על הקטינים מהגדה. עליהם חל הדין הצבאי, שסמכותו מכוח הדין הבינלאומי. הבעיה היא שאמנת ז'נבה ודיני הכיבוש לא יורדים לפרטים של זכויות קטינים במעצר וחקירה. יש נוסחים כלליים, כי כשניסחו את האמנה לא חשבו על מעצרים המוניים של קטינים כפי שישראל מבצעת. יש את משפט זכויות אדם הבינלאומי ואת האמנה לזכויות הילד, שם יש אמירות ברורות לגבי זכויות קטינים, אבל ישראל טוענת שבשטחים האמנות האלה לא חלות. יוצא שהקטינים האלה נמצאים במין 'לימבו' של זכויות – יותר קל לפגוע בהם כי ההגנה מחוררת.

"לבתי הדין הצבאיים יש רטוריקה של אימוץ חוק הנוער, אבל הקטינים האלה זוכים ליחס בלתי מתקבל על הדעת. שום דבר מחוק הנוער לא חל עליהם. חלקם גם עוברים גם חקירות שב"כ – בבידוד, קשורים לכיסא וכו'. הדבר היחיד שהמשטרה מקפידה עליו היא לא לחקור קטינים בלילה, אבל יש בזה גלגול עיניים כי הם נעצרים באמצע הלילה אז גורמים להם לחכות שעות, והחקירה מתנהלת בבוקר אחרי שלא ישנו כל הלילה ולא אכלו".

המושג "גלגול עיניים", שבו משתמש עו"ד שנהר, הוא כמעט אנדרסטייטמנט. מומלץ לקרוא את הדו"ח הזה של "בצלם" כדי להבין שבתי הדין הצבאיים לא רק שלא מספקים אפילו הגנה למראית עין לקטינים הפלסטינים, אלא מהווים בעצמם מכשיר להפרת הזכויות שלהם.

יש פער גדול בין האופן בו מתבצעים מעצרי קטינים בתוך ישראל לבין הגדה?

"פער גדול. בלי להתייחס למה שקורה בירושלים המזרחית, שם הדברים דומים יותר להתנהלות בגדה, בישראל גופא לא קורים דברים כאלה של פריצה לבית באמצע הלילה, העלמת קטין בלי שההורים יודעים איפה הוא, חקירה אלימה בלי נוכחות של בגיר, חתימה על מסמך שהוא לא מבין, חקירות לא מתועדות ועוד. וישנם הבדלים גדולים גם בהליך הפלילי עצמו, כמובן, לקטינים, תחת החוק הישראלי, יש הגנות הרבה יותר נוקשות: הזמן שבמהלכו חייבים להביא אותם בפני שופט הרבה יותר קצר, וכך גם הזמן שאפשר להחזיק אותם במעצר עד שמוגש כתב איום, עונשים יותר קלים על אותן עבירות, ועוד".

ואיפה הקהילה הבינלאומית?

"הסוגיה הזו מצויה על סדר היום הבינלאומי, אבל כמו כל הנושאים שקשורים לכיבוש, ישראל למדה להתמודד איתה. יש שינויים קוסמטיים שישראל מתהדרת בהם, כמו הקמת בתי משפט צבאיים לנוער. לטענת ישראל, גם החוקרים במשטרה הם חוקרי נוער שהוכשרו באופן מיוחד לזה. הם מראים שהם מנסים לקצר תקופות מעצר, אבל אין דיון בשאלה המהותית והיא למה עוצרים את הקטינים האלה, במאות. הבעיה שמבחינה משפטית דיני הכיבוש לא אוסרים על זה קטגורית. אם יש חשש לביטחון המעצמה הכובשת או לשטח הכבוש, מותר לעצור. ישראל בעיקר מנצלת את המצב שבו היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. זאת גם שיטה אפקטיבית מאוד להפחיד קהילות".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צפו: שוטר תופס באלימות במפשעה של מפגין חרדי

בתיעוד מהפגנת "הפלג הירושלמי" נגד מעצר עריק, נראה שוטר תופס בכוונה במפשעה של מפגין שהוא מנסה לעצור. בסרטון נוסף נראית חבורת שוטרים רכובים על אופנועים נוסעת לעבר המפגינים במהירות כדי לפזר אותם מהכביש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf