newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בצעד של ענישה קולקטיבית נסגר המחסום בכניסה לרחוב השוהדא

מזה כשבועיים סוגר הצבא את "מחסום השוטר" המהווה את שער היציאה והכניסה אל רחוב השוהדא בחברון, שתנועת כלי רכב ומסחר אסורים בו מזה שנים. כ-250 משפחות נאלצות כעת לכתת רגליהן בדרכים לא דרכים, "למען מרקם החיים הפלסטיני"

מאת:

כתבה: יעל מרום. צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס.

לפני כשבועיים הוצת "מחסום השוטר" שניצב בכניסה לרחוב השוהדא בחברון. החשד נופל כמובן לכיוונם של צעירים פלסטינים אלמונים, אבל בכיבוש כמו בכיבוש, העונש מוטל קולקטיבית על תושבי הרחוב כולו.

כמאתיים וחמישים משפחות מתגוררות ברחוב השוהדא, שנסגר לתנועת כלי רכב ומסחר אחרי טבח ברוך גולדשטיין. מחסום השוטר הוא הדרך שלהם לצאת ולהיכנס לרחוב ולביתם. הם תלויים במעבר במחסום כדי ללכת למכולת או לשוק, לצאת לבית הספר או לכל עניין אחר שמצריך יציאה לעבר הרחובות הסמוכים, ושכונות אחרות בעיר. וכבר שלושה עשר(!) ימים שהמחסום סגור לחלוטין.

כשהמחסום פתוח, המעבר לוקח רגע או שניים בדרך כלל (לא כולל הצורך לעבור בידוק משפיל בכל פעם שאת נכנסת ויוצאת מהבית שלך). אבל עכשיו כשהוא סגור התושבים צריכים לצעוד במשך כשלושים-ארבעים דקות כדי לצאת מהרחוב, או לבחור בדרך המהירה יותר שכוללת טיפוס על גגות, ניווט דרך מעברים צרים וחלקלקים מגשם, קפיצה בין מסלעות, ועוד. גם אם אתה נכה, כמו אחד התושבים שפגשנו אתמול (שלישי) בביקור שלנו בחברון. גם אם את אמא עם שלושה ילדים קטנים.

> סוגרים בתי יתומים ושוברים עציצים בבתים: רשמים מסיור בחברון

הדרך המהירה כוללת טיפוס על גגות, ניווט דרך מעברים צרים וחלקלקים מגשם, קפיצה בין מסלעות ועוד. מחסןום השוטר בחברון סגור. (אורן זיו/אקטיבסטליס)

הדרך המהירה כוללת טיפוס על גגות, ניווט דרך מעברים צרים וחלקלקים מגשם, קפיצה בין מסלעות ועוד. מחסום השוטר בחברון סגור. (אורן זיו/אקטיבסטליס)

הדרך המהירה כוללת טיפוס על גגות, ניווט דרך מעברים צרים וחלקלקים מגשם, קפיצה בין מסלעות ועוד. מחסןום השוטר בחברון סגור. (אורן זיו/אקטיבסטליס)

הדרך שנאלצים לעשות התושבים כדי לעקוף את מחסום השוטר הסגור. חברון. (אורן זיו/אקטיבסטליס)

בביקורנו בעיר, סיפר עיסא עמרו, אחד הפעילים הבולטים בחברון וממוביליו של ארגון "צעירים נגד התנחלויות" שמקדם מאבק בלתי אלים נגד הכיבוש: "לפני שלושה חודשים סגרו את המחסום ל-15 ימים כדי לתקן את המחסום, ואז הקימו עוד יותר גדרות מסביב. לפני כמעט שבועיים תקפו שוב את המחסום, ומאז הוא שוב סגור. למה סוגרים את המחסום למשפחות שהצבא מכיר כל אחת ואחת מהן היטב, שמשתמשות במחסום כל יום? לא כולם יכולים לטפס מסביב". עמרו מספר על משפחות שלא יוצאות מהבית כבר כמעט שבועיים וממתינות שהמחסום יפתח.

שגרה של כיבוש

למען האמת הם כבר אמורים להיות רגילים. מחסום השוטר מהווה מוקד להפגנות נגד הכיבוש ונגד נוכחות המתנחלים בעיר. בכל פעם שזורקים אבנים במקום (וגם במקומות אחרים בעיר) המחסום נסגר למעבר. עונש. על כל השכונה. הפעם, בעקבות שריפת המחסום נאמר לתושבים שהמחסום ישאר סגור, עד שיסיימו לבנות במקומו מחסום חדש, "מודרני", עם קרוסלת מעבר במקום תא המעבר שהיה מוצב שם עד כה. תושבים ששוחחנו איתם הביעו דאגה מהכוונה להקים "מחסום קרוסלה", ושאלו בדאגה: "איך יעברו במחסום קרוסלה הורים עם עגלות תינוקות, או אנשים על כיסאות גלגלים?".

ילד מסתכל על מחסום השוטר הסגור בחברון. במקום מתקיימות עבודות לבניית מחסום חדש (אורן זיו/אקטיבסטילס)

ילד מסתכל על מחסום השוטר הסגור בחברון. במקום מתקיימות עבודות לבניית מחסום חדש (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הרחובות הסמוכים לרחוב השוהדא, שנמצאים מעבר למחסום הסגור (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הרחובות שנמצאים מעבר למחסום הסגור (אורן זיו/אקטיבסטילס)

בתוך שגעת הבחירות שתוקפת אותנו באופן קבוע בין מלחמה, למבצע, לתקיפה, עניין כמו מאתיים וחמישים משפחות שלא יכולות לצאת מהרחוב שלהן, נשמע פעוט. אבל דווקא המנגנונים הענישתיים ה"קטנים" מהווים את בסיס הכיבוש שהבחירות והמלחמות ממשיכות לתחזק ולחזק. היומיום של הכיבוש לא בנוי מאש ותמרות עשן, אלא משגרה מייאשת ומדכאת של מחסומים, בדיקות, הגבלות תנועה, חקירות, ריסוס בתי ספר בבואש, הפקעת אדמות ועוד. העובדה היא שהסיפור הזה, על מחסום שמונע מאנשים לצאת מביתם כבר כמעט שבועיים, הוא לא סיפור שיעלה בדעתו של מישהו בתקשורת המסחרית לסקר, כשמדובר בפלסטינים. כלב נשך אדם. ככה זה. ועכשיו יש בחירות, וזה הדבר היחיד שבו נתעסק בחודשים הקרובים, ואנחנו נמשיך להתעסק בעצמנו, בשיח הפנימי בין הישראלים לבין עצמם, שימשיך לגזור את העתיד של הפלסטינים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מעבר 'חסם השוטר' סגור חלקית לתנועה בשל שריפתו במהלך הפרת סדר אלימה ובלתי חוקית, הפוגעת במרקם החיים הפלסטיני, לפני כשבועיים. כעת נמצא המעבר בשיפוצים ועם סיומם ייפתח לתנועה".

אתם הבנתם את זה? זה לטובת "מרקם החיים הפלסטיני". איך לא הבנו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf