כד קטן לבנט, טעות גדולה לכולנו: איך עם באמת יכול להיות כובש בארצו

דווקא ההקלות שנתן הצבא לפלסטינים לכבוד רמדאן ממחישות עד כמה אנחנו שולטים בחייהם של הפלסטינים. כשנפתלי בנט מדבר על זכות האבות של היהודים על האדמה, הוא מתעלם ממה שעושים לאנשים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: איתמר שאלתיאל

אתמול עף נפתלי בנט על קנקן עם הכתובת "אשבעל בן בדע", והצהיר שוב ש"עם אינו יכול להיות כובש בארצו". הפיגור הספציפי הזה לא החליק לבנט. "עם אינו כובש בארצו" הוא סיסמה ימנית שחוזרת שוב ושוב, שגם בנט השתמש בה לא פעם, והיא מסתלסלת להרבה מאוד טיעונים מגוחכים נוסח "בכלל כבשנו את השטח מירדן" או "יש להם 21 מדינות".

נועם שיזף ניסח את זה היטב אתמול כשכתב ש"הסירוב העקבי של הימין לקלוט שמדובר קודם כל בכיבוש של אנשים, ולא של אדמה, הוא די מדהים, אפרופו הכד שנפתלי בנט מצא". אבל כדאי אולי לחזור על זה עוד פעם, כדי שהמסר יקלט: לאף אחד לא אכפת ממי כבשתם את השטח. מה שמשנה הוא שאנו כבר 48 שנה שולטים על שטח שבו חיים למעלה משני מיליון בני אדם, שלא זוכים לאותן זכויות כמו היהודים.

הם לא "חסרי זכויות", לא בדיוק, אבל כדי להתחיל לתאר את סוג הזכויות שאנו נותנים להם צריך להיכנס להקדמות מהסוג שקיים רק בספרי מדע-בדיוני, רק בגרסה משעממת יותר. החיים שלהם נשלטים בידי דברים כמו מרשם אוכלוסין שלא עודכן שנים, האזור שבו הם מתגוררים, מי המפקד הצבאי הנוכחי, איזה גדוד פועל ברגע מסוים באזור שלהם, מי מתאם פעולות הממשלה בשטחים הנוכחי. זה כל כל ארוך, ביורוקרטי ומוזר שכמעט בלתי אפשרי לספר היום לישראלי איך נראים חיים של פלסטיני. הוא צריך להבין הרבה יותר מדי פרטים שלא נמצאים בכלל בחיים שלו.

ישראלים יכולים לקבל הצצה זעירה לסוג החיים הזה בכתבות הרגילות על הקלות לפלסטינים. מתאם פעולות הממשלה בשטחים הנוכחי, האלוף יואב מרדכי (שמסתמן, אגב, כשינוי חיובי מאוד ביחס למתאם הקודם, איתן דנגוט), הכריז על שורת הקלות לקראת הרמדאן. לדוגמא: "הרשימה כוללת בנוסף היתר כניסה למסגד אל-אקצה לגברים מגיל 40 ונשים בכל גיל והגדלת היקף היוצאים מעזה לתפילות יום שישי באל-אקצה לכמה מאות, לעומת 200 כיום. הקלה זו תוגבל לבני 60 ומעלה".

לבקר את סבתא

ההקלות האלה באמת חשובות ובאמת שהגיע זמנן, אבל הן גם מתארות היטב חלק מהכללים שחולשים על חייהם של פלסטינים: לפני ההכרזה על ההקלות, למשל, לא הותרה כניסה למסגד לגברים מגיל 40 ונשים בכל גיל. כדי לצאת מעזה להתפלל במסגד אתה לא צריך רק לעבור אבחון בטחוני, אתה צריך, בין היתר, להיות בן 60 ומעלה. לך תסביר את זה.

דוגמא נוספת: לפני "צוק איתן", ארגון גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע (שבו אני עובד) פרסם סרטון של איתמר רוז, שבוחן איך ישראלים מגיבים לאחד הקריטריונים ליציאה מעזה לגדה. על פי הקריטריון, ניתן לצאת לביקור משפחה במקרה של מחלה קשה, למשל, אבל רק אם אתה קרוב משפחה מדרגה ראשונה של החולה. כך, למשל, אם אמך גוססת בגדה המערבית אתה יכול לצאת לבקר אותה. אם מדובר בסבתא שלך, אז לא.

שחקנית התחפשה לילדה פלסטינית שסבתה חולה, וביקשה מישראלים לתת לה לעבור. קיבלנו המון תגובות שמסבירות לנו על המצב הבטחוני המסובך, כמובן. אלא שאחרי "צוק איתן" ישראל שינתה את הקריטריון במעט, ועכשיו מותר לנכדות לבקר את סבותיהן.

> בג"ץ קבע: מערכת התכנון בגדה המערבית תמשיך להפלות בין יהודים לערבים

זה הכיבוש, לא איזה דיון תיאורטי על למי שייך השטח. אנחנו מחזיקים מיליוני אנשים תחת רשימת חוקים כל כך תמוהה ומסועפת שלעתים קרובות בצבא אפילו לא מבינים אותה (לכו למה, לדוגמא, אסור לפלסטינים להיכנס לאילת).

אנשים לא יכולים לחלום על לפגוש את בני המשפחה שלהם, שלא לדבר על לראות, נניח, את הקפלה הסיסטינית; אסור להם להפגין; ניתן לעצור אותם ללא משפט, ואם לא אותם – את קרובי המשפחה שלהם; חלק מהחוקים הם אפילו לא מכירים, הם מכירים רק את השרירותיות, את ה"אין מה לנסות".

אני מבין למה ישראלים חוששים להרפות את היד הקפוצה הזו, אבל חייבים לכל הפחות להכיר בזה שהיא שם. חייבים, לכל הפחות, לדבר כל הזמן על איך ניתן לשחרר ומה. הנטייה של אנשים כמו נפתלי בנט להרחיק את הדיון לשאלה האם יש או אין עם פלסטיני לא רק מדגימה איך נראה אדם שיש לו גוש חרא במקום לב, היא גם מסוכנת והיא תתפוצץ לנו בפנים. גם הסחות דעת – זמנן קצוב.

איתמר שאלתיאל הוא רכז מדיה חדשה בארגון "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע". מאמר זה מייצג את דעתו של הכותב בלבד. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> עשור להתנתקות: כך רתם שרון את השמאל למבצע נגד המדינה הפלסטינית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"עסקת המאה היא רק ניסיון לחסל את הזכויות הפלסטיניות". הפגנה בשבת ברמאללה נגד ועידת בחריין (צילום: אחמד אל-באז)

"עסקת המאה היא רק ניסיון לחסל את הזכויות הפלסטיניות". הפגנה בשבת ברמאללה נגד ועידת בחריין (צילום: אחמד אל-באז)

הפלסטינים יוצאים למחאות נגד ועידת בחריין

המפלגות הפלסטיניות הכריזו על מחאה נרחבת בשבוע הבא, במקביל לקיום הוועידה. "העם הפלסטיני דחה בעבר 'שלום כלכלי', הוא דוחה גם היום", כתב איש העסקים באשיר אלמסרי  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf