היה שלום נפתלי בנט, קיבלת אפס בהתפתחות פדגוגית

כמו שנכנס למערכת ככה הוא יצא: שחצן, חסר ידע וניסיון שחושב שהוא עדיין מנהל חברת הייטק או מפקד על צוות בקרב. מורשת בנט: פספוס של כל הזדמנות לשינוי, הזניית ניהול החינוך וניצול ציני של כל מהלך להאדרת שמו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

זה לא סוד שנפתלי בנט לא למד חינוך, לא התנסה בחינוך וכלל לא רצה להיות שר חינוך. רק על זה, היה מצופה מאדם בעל יושרה, שיחזור אל ראש הממשלה שביקש למנותו ויסביר לו שזה לא סביר להתחיל ללמוד מאפס את המערכת הגדולה והמורכבת הזאת. אבל נפתלי לא. ארבע שנים של ניהול שחצני ויהיר, שפגע בתלמידים ובמורים, ואנחנו נתרנו חסרי יכולת להגן על ילדנו.

שיעור בניהול

שלושה חודשים לאחר מינויו לתפקיד, באוגוסט 2015, הופיע בנט בכנס מנהלי בתי ספר. מה היה לו לומר להם – כולם בעלי תואר שני ומעלה, ועם עשרות שנים של ניסיון בחינוך ובניהול חינוך? הוא אמר להם: "אני בא מההייטק", והסביר שבהייטק למד לתת למנהלים יעדים, כלים, עזרה, וחופש פעולה, כי "אי אפשר לצפות לשגשוג אם אנחנו [הניהול הבכיר] מעמיסים", ואם יש מנהל שלאורך זמן לא מתפקד, אז צריך להחליף אותו.

ארבע שנים חלפו, ובאחד מנאומיו האחרונים, במרץ 2019, הוא שוב נדרש לדבר על ניהול החינוך. ומה אתם חושבים שהיה לו לומר? הוא אמר: "אני מגיע מעולם ההייטק", והסביר שבהייטק למד שצריך לתת למנהלים יעדים, כלים, עזרה וחופש פעולה, "ואם לאורך זמן מישהו לא תיפקד טוב אז להחליף אותו". מילה במילה. אפס התפתחות פדגוגית בארבע שנים כשר חינוך.

ככל שחיפשתי, לא מצאתי התבטאות פומבית אחת שבה בנט הציג השקפת עולם חינוכית כלשהי. ניסוח קולע של תובנה פדגוגית. הגיג של מחשבה גבוהה. ציטוט של דבר חוכמה. שום כלום. ברגל גסה וביוהרה ללא גבול, נכנס שר לעולם זר, וכבר הוא יודע טוב יותר מכל המורות והמורים, המנהלות והמנהלים, ובעלי התפקידים במטה המשרד.

בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

 

שיעור בציניות

ומה הוא יודע? בעיקר לנצל בציניות כל מהלך להאדרת שמו. העדפת חמש יחידות מתמטיקה אינה מדיניות מקורית של נפתלי בנט. היא נכנסה למערכת החינוך על ידי גוף פרטי (קרן טראמפ), בכוח כסף פרטי, וזה קרה כבר בשנת 2012, הרבה לפני שבנט לא רצה להיות שר חינוך. הקטנת מספר מקסימום התלמידים בכיתה אינה מדיניות מקורית של נפתלי בנט. היא נקבעה בהחלטת ממשלה בשנת 2008, ומאז היא מיושמת בהדרגה, ככל שמשרד האוצר מסכים לתקצבה. ועדיין מספר התלמידים בממוצע בכיתה בישראל (27) גדול בשלושים אחוזים מהכיתה הממוצעת (21 תלמידים) במדינות OECD.

סייעות בגני הילדים אינה מדיניות מקורית של בנט. החלת חינוך חובה על שנתון בני השלוש בשנת 2012, כחלק מהמלצות וועדת טרכטנברג, כללה התאמה של הגנים ושל כוח האדם לצורכי הפעוטות. אלא שמשרד האוצר לא סיפק את התקציב הנדרש. כשעשה זאת, בשנת 2016, זה היה תוספת סייעת בגנים שבהם מעל 30 ילדים בני שלוש, כביכול 28 קטנטנים לא זקוקים לסייעת; רק חמישה ימים בשבוע; ורק בטוב ליבה של הרשות המקומית. את הסייעות בנט הותיר מאחור, סרב להכיר בהן כעובדות חינוך, ובהתאם גם את תנאי העסקתן.

תיקון העוול ההיסטורי כלפי מורשת יהדות ספרד אינה מדיניות מקורית של בנט. כבר משנת 1976 פועל במשרד "המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח". גם בקרב פעילים שעוסקים בקידום תרבות המזרח, יש התנגדות לקיומה של אפליה מתקנת בתכנית הלימודים, שכן היא עדיין אפליה, ואף מכלילה תרבויות מגוונות למקשה אחת. באמצעות ועדת ביטון, בנט לא שינה את המציאות, אלא רק "עשה עוד סיבוב על המזרחים".

אפילו דריסת לימודי האזרחות, אינה מדיניות של בנט. תכנית הלימודים באזרחות עודכנה לאחרונה בשנת 2011 (תקופתו של גדעון סער), אז גם החלו בעדכון ספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל". על הספר הזה כתב פרופ' קרמניצר: "כל מי שמחויבים להשקפת עולם הומניסטית, חייבים להתנגד לשימוש הספר הנחות והרע הזה. התנגדות כזאת תשקף את רוחה האמיתית של תרבות אזרחית דמוקרטית".

אפילו על היוזמה להרוס את לימודי האזרחות לא בנט חתום אלא השר שלפניו, גדעון סער (צילום אקטיבסטילס)

אפילו על היוזמה להרוס את לימודי האזרחות לא בנט חתום אלא השר שלפניו, גדעון סער (צילום אקטיבסטילס)

הדברים שבנט לא עשה

באפס הבנתו, פספס בנט הזדמנות למעשה גדול. ביולי 2017 קיבלה הכנסת את חוק המועצה לגיל הרך. החוק מאפשר לשר החינוך לתקן סוף סוף את ההזנחה של החינוך והטיפול בילדים מגיל לידה, באמצעות העברת האחריות למשרד החינוך, קביעת סטנדרטים לתשתיות פיזיות ולכוח אדם פדגוגי לטיפול בתינוקות, הדרכה להורים ועוד. כמעט שנתיים חלפו, ובנט הצליח למסמס את הכוונות הטובות ולעשות כלום.

זה לא התחום היחיד שבנט לא טיפל בו. הנה למשל: ביטול תשלומי הורים; הסדרה של שתי הרפורמות הסותרות להעסקת המורים בחטיבות הביניים; העסקה ישירה של כלל העובדים במערכת החינוך; ביטול המעורבות של גופים פרטיים במערכת החינוך; צמצום תכנית הליבה המחייבת כך שלמנהלים תהייה באמת אוטונומיה פדגוגית; הלאמת החינוך החרדי; תגמול למורים בפעילות שמחוץ לבית הספר; טיפוח חינוך טכנולוגי-מקצועי שלא נשען על הסללה; השוואת התקציב הניתן לתלמיד אם הוא לומד בחינוך מיוחד או משולב; צמצום הפיקוח, הבקרה והמדידה. למשל.

בתכנית "פנים אל פנים" בערוץ 2 הצהיר בנט שכולנו רוצים: "בתי ספר מצוינים [שבהם] ילדים יצירתיים, שיודעים לעבוד בצוות. ילדים ספקנים ששואלים שאלות קשות". דא. זה השר שנלחם בארגוני החברה האזרחית, וניסה (שלא בסמכותו) למנוע מהם להיכנס לבתי הספר, שמא הילדים ישמעו דבר מה, שאכן יעורר בהם ספקנות ושאלות קשות. גם את המרצים באוניברסיטאות הוא ניסה לסרס, באמצעות קוד אתי, כדי שגם הסטודנטים לא ילמדו לשאול.

באותה תכנית טלוויזיה נשאל בנט ישירות אם הוא רוצה בכלל להיות שר חינוך? "כן!" הוא השיב. "במקור לא תכננתי להיות שר חינוך, אני מודה. היום אני חושב שזה תפקיד חיי". מאמינים? זה לקח לו בדיוק כמה דקות, אחרי שליברמן עזב את משרד הביטחון, לבגוד "בתפקיד חייו" ולדרוש מראש הממשלה שימנה אותו כשר ביטחון.

מי צריך שר חינוך?

וזאת השורה התחתונה: בשביל בנט כל הקדנציה הזאת הייתה משחק ציני של האדרה עצמית, בדרכו אל התפקיד הנחשק באמת. אלא שבשולי הבמה עליה שיחק בנט ביוהרה את "תפקיד חייו", נמצאים ילדות וילדים, מורות ומורים, אימהות ואבות, שהיומיום שלהם הושפע מהניהול החובבני והכושל.

ההזניה של ניהול החינוך, היא החטא של נפתלי בנט. המצב שבו כל שחצן חסר ידע וניסיון יכול לגעת בילדים שלנו, ואנחנו משותקים מלהגן עליהם. אולי ראוי שלא למנות בקדנציה הקרובה שר חינוך, ולתת למערכת החינוך לעשות את תפקידה, בנחת ובמקצועיות.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הפרת הסדר צריכה לעמוד במרכז החינוך, לא קבלת ההגמוניה. ילדים בשיעור משחקי בבית ספר עין ים בחיפה (צילום: בית הספר עין ים)

הפרת הסדר צריכה לעמוד במרכז החינוך, לא קבלת ההגמוניה. ילדים בשיעור משחקי בבית ספר עין ים בחיפה (צילום: בית הספר עין ים)

מורים ומנהלים למדו לשתוק. הגיע הזמן שיכריזו עצמאות

המדינה עושה כל מאמץ להשתיק את אנשי החינוך. הבעיה שהם הפנימו את הדיכוי ומצנזרים את עצמם. זו טעות: הכוח נמצא בידיהם, הם צריכים לדעת לנצל אותו ולסרב למבנה הכוח הקיים. מנהל בי"ס קורא לשינוי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf