ניצחון לקהילה הטרנסג'נדרית: עודכן הנוהל לשינוי מין של משרד הבריאות

סוף להתעללות הבירוקרטית. משרד הבריאות פרסם חוזר שהופך את הוועדה לשינוי מין לכלל ארצית. תקופת ההמתנה לניתוח תקוצר ונציגי הקהילה הטרנסג'נדרית ייקחו חלק בקביעת הנוהל ההחדש

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפעמים המאבק משתלם: לאחר שנים בהן נאבקה הקהילה הטרנסג'נדרית בנוהל המיושן של משרד הבריאות, פורסם אתמול חוזר היסטורי המודיע על שינוי של הנוהל לשינוי מין במשרד.

הנוהל לשינוי מין במשרד הבריאות נקבע לראשונה בשנת 1986, והיה מהפכני בתקופתו מאחר שהסדיר לראשונה את מתן הטיפול הרפואי הנחוץ לאנשים טרנסג'נדרים המעוניינים לעבור תהליכים כירורגיים לשינוי מין. הנוהל קבע כי תוקם ועדה בבית חולים ציבורי (בסופו של דבר בית החולים היחיד שהקים ועדה על פי הנוהל היה תל השומר) שתהיה מורכבת מפסיכיאטר, פסיכולוג, כירורג פלסטי, ושורת אנשי מקצוע רפואיים נוספים, שתפקידם "לאבחן" אנשים טרנסג'נדרים ולקבוע האם הם מועמדים מתאימים לניתוחים. הנוהל הונהג בעקבות תביעה שהגישה דניאלה, אשה טרנסג'נדרית שנותחה בחיפה על ידי דר' רוני מוסקונה, שהניתוח שנערך לה נכשל, והותיר אותה למעשה ללא איברי מין במשך שנתיים.

מסלול השפלות במסווה של מקצועיות רפואית

הוועדה, שהוקמה בעקבות הנהגת הנוהל בבית החולים תל השומר, הפכה עם השנים לאחד הכלים המרכזיים של הממסד הרפואי למשטור חייהם וגופם של אנשים טרנסג'נדרים. הוועדה דרשה מפונות ופונים שהיו מעוניינים בתהליכים לשינוי מין "לספק הוכחות" לזהותם המגדרית, תוך שהיא גוררת אותם במסלול השפלות שאורכו שנתיים לפחות, שנתיים שבהן שומרי סף רפואיים בחנו כל פרט ופרט בחייהם ובגופם, שאלו שאלות חודרניות, משפילות ובלתי-רלוונטיות, ובחנו אותם לפי גישות והלכי רוח מיושנים, שמרניים ובעיקר טרנספוביים.

בקהילה עלו טענות מפי פונות ופונים לוועדה, בין השאר על השפלות ויחס מזלזל מצד גורמים שונים בוועדה, התעללות ביורוקרטית אינסופית, חוסר מקצועיות של בכירי הוועדה ואיכות ירודה של הניתוחים שבוצעו בסופו של דבר, בהשוואה לרמת הניתוחים שמבוצעים כיום בשאר העולם.

רבות בקהילה הטרנסג'נדרית פנו לערוצים חלופיים לצורך השגת ניתוחים ומספר המנותחות דרך הוועדה צנח לבין תשע לשתיים עשרה מנותחות ומנותחים בשנה. לפני שנה וחצי, עם פרישתו של המנתח הפלסטי של הוועדה, פרופ' חיים קפלן, נפסקו למשך תקופה ארוכה הניתוחים, והוחלפו בביקורים של המנתחת הנודעת ד"ר מרסי באוור מארה"ב, שנמצאת כיום בביקור שני בארץ לצורך עריכת ניתוחים שנקבעו דרך הוועדה.

במהלך השנים נעשו כמה וכמה ניסיונות מטעם הקהילה הטרנסית להידברות עם משרד הבריאות. התהליך האחרון, שהובל על ידי הגב' נורה גרינברג וד"ר יובל לבנת, התמוטט בעקבות סירובם של בכירים במשרד הבריאות, בראשות סגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, לשינויים שנדרשו.

טרנסג'נדרים למען צדק חברתי: פעילות פרויקט גילה בצעדה נגד אלימות טרנספובית, ינואר 2014 (צילום: אקטיבסטילס)

טרנסג'נדרים למען צדק חברתי: פעילות פרויקט גילה להעצמה טרנסית בצעדה נגד אלימות טרנספובית, ינואר 2014 (צילום: אקטיבסטילס)

במקביל לפרישתו של פרופ' קפלן מהוועדה, החל ניסיון מחודש מטעם גורמים בקהילה הטרנסג'נדרית להביא לשינוי הנוהל המיושן והטרנסופובי. בחודש נובמבר אשתקד קיימה שרת הבריאות יעל גרמן פגישה עם נציגי הקהילה בנושא, שהובילה לפגישה נוספת בה נכחו מטעם משרד הבריאות עוזר השרה אסף וייס ובכירים נוספים ממשרד הבריאות. מטעם הקהילה נכחו נורה גרינברג, ממנהיגות הקהילה ובעבר יו"ר אגודת הלהט"ב, ד"ר אילנה ברגר, עובדת סוציאלית ויקירת הקהילה, יעל סיני, ממנהיגות פרויקט גילה להעצמה טרנסית, ד"ר גרסיאלה כרמון, יו"ר משותפת של רופאים לזכויות אדם ואלישע אלכסנדר מארגון מעברים. בעקבות הפגישה פורסם ביום שני האחרון החוזר שמפרט את החלטת משרד הבריאות, ומהווה שינוי היסטורי של הנוהל.

נציגי הקהילה יסייעו בכתיבת הנוהל של הוועדה

עו"ד עידו קטרי, רכז הצוות המשפטי של פרויקט גילה, מסביר את השינויים המרכזיים בנוהל: "לפי ההחלטה של משרד הבריאות, הוועדה תוצא מידי תל השומר ותהפוך למעשה לוועדה כלל-ארצית, שאינה משויכת לבית חולים אחד. תקופת ההמתנה קוצרה משנתיים לשנה בדומה לסטנדרטים של ה WPATH [הארגון המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים, ל.ב.ד], ואף פחות מכך בהתאם לשיקול הוועדה. הוועדה גם תסתפק במכתב מרופא חיצוני מאבחן במקום לחייב אנשים לעבור את בחינת הפסיכיאטר שלה".

בנוסף, אומר קטרי, "גיל הכניסה לוועדה ירד מ-21 לגיל 18, וזהו שינוי משמעותי במיוחד עבור טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים צעירים. במשרד הבריאות התחייבו גם לשקיפות נרחבת של הוועדה תחת הנוהל החדש, כולל נציג של הקהילה הטרנסג'נדרית שיסייע בכתיבת הנוהל הפנימי של הוועדה".

יעל סיני, ממובילות פרויקט גילה, הוסיפה כי "הנוהל החדש הוא ביטוי נוסף להכרה הגוברת באוטונומיה ובצרכים של הקהילה הטרנסג'נדרית. אנחנו מקוות שיישום הנוהל יהווה פתיחת דף חדש ביחסים בין הקהילה לממסד הרפואי, ותחילתה של הידברות המבוססת על הכרה בזכויות הקהילה וצרכיה במקום על התנשאות וטרנספוביה במסווה של מקצועיות רפואית".

הדרישה המרכזית של הקהילה הטרנסית אל מול משרד הבריאות הייתה ונשארה דרישה לביטול מוחלט של הוועדה. לטענת מנהיגות הקהילה, אין לממסד הרפואי זכות לפקח ולמשטר את זהותם וגופם של אנשים טרנסג'נדרים, ואין הצדקה להפלות בין אשה סיסג'נדרית (שאינה טרנסג'נדרית) שמעוניינת בניתוח כגון ניתוח להגדלת חזה, לבין אשה טרנסג'דרית שמעוניינת בניתוח לשינוי מין. אין הצדקה לאפשר את הניתוח לאחת ללא בחינה מיוחדת בעוד השנייה נאלצת לעבור מסכת השפלות וייסורים בדרך הממושכת לחדר הניתוחים.

על אף שהדרישה העקרונית לביטול הוועדה לא התקבלה, הביעו בקהילה סיפוק רב מהשינוי. יעל סיני הדגישה כי "למרות שהוועדה עדיין קיימת, מדובר בשינוי היסטורי. זו עוד הוכחה גדולה למסר שלנו בפרויקט גילה, שכשהקהילה הטרנסג'נדרית מתאחדת למאבק, אנחנו יכולות לשנות את המציאות!"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אוסלו לא היתה טעות, אוסלו היה כישלון, יש הבדל בין השניים. פרופ' סרי נוסייבה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

אוסלו לא היתה טעות, אוסלו היה כישלון, יש הבדל בין השניים. פרופ' סרי נוסייבה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

סרי נוסייבה: טעיתי, אולי הציונות לא מסוגלת לעשות שלום

עשרות שנים היה סרי נוסייבה מעורב בשיחות עם ישראלים. עכשיו הוא עושה חשבון נפש. ערפאת, וגם אני - אומר נוסייבה - האמנו שדו קיום בין הציונות לתנועה הלאומית הפלסטינית אפשרי. אני כבר לא בטוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf