עתירה: האם אדם שנחטף לישראל בתיאום עם המדינה נחשב מסתנן?

אחרי שהגיע לישראל כמבקש מקלט מדארפור, גורש בדרכי מרמה לאתיופיה, נתקע בשדה התעופה באדיס אבבה לשבוע והוחזר בכוח לישראל עותר סאדיק אלסאדיק נגד כליאתו המחודשת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

סאדיק אלסאדיק, מבקש המקלט מדארפור שאחר סיפור גירושו והשבתו ארצה בניגוד לרצונו אנו עוקבים מאז השבוע שעבר, עתר שלשום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד רשות האוכלוסין וההגירה בשל כליאתו במתקן "חולות". לטענת אלסאדיק הוראת השהייה בחולות, שהתקבלה נגדו בתום הליך שימוע מזורז שנערך עם שובו ארצה מאתיופיה, ניתנה שלא בסמכות.

בעתירה המינהלית שהוגשה טוענים העותר ועורכי דינו אסף וייצן וכרמל פומרנץ מהמוקד לפליטים ומהגרים כי סאדיק נכנס לישראל כחוק בסוף השבוע האחרון, כאשר הרשויות הישראליות עצמן אף הכריחו אותו לעלות על המטוס מאתיופיה בניגוד לרצונו, ולפיכך אינו יכול להיחשב כ"מסתנן" והוראות התיקון לחוק ה"הסתננות" אינן חלות עליו.

בקשתו לביטול שהייתו בחולות עד בירור העתירה נדחתה על ידי בית המשפט והוא יאלץ להישאר כלוא עד למוען הדיון ב-10 ביוני. בעניין זה הגישו אתמול עורכי דינו ערעור לבית המשפט העליון.

סאדיק אל סאדיק בכניסה לחולות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סאדיק אל סאדיק בכניסה לחולות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כזכור, אלסאדיק הגיע לאתיופיה מישראל לפני כשבועיים לאחר שהובטח לו בישראל שהוא מורחק למדינה שלישית יוכל לשהות בביטחון, אך גילה לתדהמתו שהוא עומד להיות מגורש ממנה לסודאן. זאת בעוד שבקשתו לקבל מעמד פליט בישראל תלויה ועומדת ומשרד הפנים נמנע מלהכריע בה זמן רב, ועל אף הסכנה הנשקפת לחייו אם יוחזר לסודאן.

מעבר להולכת שולל זו, כפי שנחשף אנשי משרד הפנים גם העניקו לו דרכון מזויף של אזרח סודאן אחר ששמו אחמד איברהים יצחק, לאחר שדרכונו המקורי נלקח על ידי משרד הפנים עם כניסתו לישראל בשנת 2009.

בעתירה מבקש אל סאדיק מבית המשפט לשקול גם את הצורך בקבלת התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה לעניינים הבאים: מסירת דרכונו של אדם אחר לצורך יציאה מן הארץ, שליחתו של אל סאדיק לסודאן בניגוד למה שהובטח לו וללא שהסכים לכך – כאשר בקשת המקלט שלו תלויה ועומדת מניעת זכותו לייצוג בעת ששהה במתקן המסורבים.

בקשה לתגובה נשלחה אתמול (רביעי) לרשות האוכלוסין וההגירה. התגובה תתפרסם כאן כשתתקבל.

בריחה מסכנת מוות בסודאן לכלא בישראל

כתב העתירה מתאר מסכת חיים לא פשוטה שעבר העותר בחייו בחבל דארפור המותקף ותלאות רבות שלא תמו גם כשהגיע לישראל.

כשהיה אלסאדיק בן 17 לערך תקפו מליציות חמושות את כפרו, משרוס סאק אל-נאם, וכל מי שלא הצליח להימלט נרצח וראשו נערף. הכפר עצמו נבזז והועלה באש. סאדיק ברח עם בני משפחתו הנותרים לעיר אל-פאשי. מבלי להבין את הסיכון אליו הוא חשוף סיפר ברבים את קורותיו ואת שהתחולל בכפרו. הדברים הגיעו גם לידיעת השלטונות בסודאן ואלה הכריזו עליו כמבוקשבשל כך.

לאחר שנעשו נסיונות ללכוד אותו אצל בני משפחתו הבין אלסאדיק שעליו לברוח מסודן.הוא יצא לדרך עם אחיו הגדול אלא שדרכיהם נפרדו עוד בסודן. בחודש פברואר 2009 הצליח לצאת מסודן למצריים ולאחר שגילה כי חייו בסכנה גם שם ושהמצרים משתפים פעולה עם שלטונות סודן ברח לישראל, ונכנס ללא היתר דרך גבול מצריים.

סאדיק הדארפורי מגורש לסודן במרמה

סאדיק מסמן בידיו חופש בשדה התעופה באדיס אבבה. צילום: דפנה ליכטמן

עם כניסתו לישראל במרץ 2009 נלקח ממנו דרכונו הסודני והוא הושם כחודשיים במשמורת במתקן סהרונים, לאחר מכן הועבר לשבוע נוסף לכלא רמלה ואז שוחרר. לאחר שחרורו פנה אלסאדיק למשרד הפנים וקיבל רשיון ישיבה בישראל שחודש מעת לעת במשך השנים עד לחודש אפריל 2014. במהלך השנים בהן חי בארץ התגורר בתל אביב ועבד למחייתו.

בשנת 2010 הוא ניסה להגיש בקשה למקלט מדיני בישראל. משרד הפנים סירב לקבל מהעותר את בקשת המקלט  ופקידי המשרד אמרו שאינם מקבלים בקשות מקלט מאזרחי סודאן ואריתריאה, ככך הנראה מאחר שנטען כי "ממילא חלה לגביו מדיניות ההגנה הזמנית". אלסאדיק אף ביקש להחזיר לידיו את דרכונו ועשה מאמצים רבים לשם כך, אלא שטורטר בין יחידת הטיפול במבקשי המקלט לבין כלא סהרונים הלוך ושוב ודרכון אין.

רק במהלך חודש ספטמבר 2013 הצליח לבסוף להגיש בקשה למקלט מדיני בישראל לפי הנהלים אולם בקשה זו לא טופלה מעולם וגם לא ניתנה לו כל אסמכתא לכך שהגיש אותה.

עם פרסום התיקון לחוק למניעת ההסתננות ופתיחת כלא חולות הפך אלסאדיק לדמות מוכרת בקהילת מבקשי המקלט בארץ, היה ממובילי "מחאת הפליטים" והשתתף בקמפיין בו הוצגו סיפור חייו ותמונתו.

כפי הנראה היתה זו הסיבה בגללה במהלך חודש מרץ 2014, כשהגיע  למשרדי רשות ההגירה בתל אביב על מנת לחדש את רשיון הישיבה שלו, ניתנה לו הפעם "הוראת שהייה" ו"הזמנה להתייצב במרכז השהייה למסתננים" בתוך כחודש.

החלטה זו  לשלוח אותו ל"חולות" , ודאי בדרך בה נעשתה, גרמה לו לאבדן אמון מוחלט במשרד הפנים הישראלי ובסיכוי שיוכר כאן כפליט. הואיל ומבחינתו "חולות" משול לכלא, החליט ליטול סיכון ולצאת ל"מדינה שלישית" כלשהי ופנה לשם כך ליחידת העזיבה מרצון ברשות ההגירה. בהמשך, כאמור, גילה שהוא כלל לא מופנה למדינה שלישית אלא חזרה לסודאן דרך אתיופיה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
41% מהנשים המוכות הן ערביות, אבל רק שלושה מ-14 המקלטים מיועדות לנשים ערביות, אבל ארדן רואה במקלט נוסף סימן לכניעה. השר גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

41% מהנשים המוכות הן ערביות, אבל רק שלושה מ-14 המקלטים מיועדות לנשים ערביות, אבל ארדן רואה במקלט נוסף סימן לכניעה. השר גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

מרוב גזענות, ארדן שכח שהוא עצמו קידם מקלטים לנשים ערביות

גלעד ארדן הזהיר שממשלה עם איימן עודה עלולה להביא לנו הקמת "עוד מעונות לנשים מוכות" במגזר הערבי. הוא לא זכר שוועדה שהוא עומד בראשה אישרה הצעה דומה. אבל כשההצעה באה מעודה, אין לו בעיה לזלזל בביטחון הנשים הערביות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf