סודאן: המונים לוקחים חלק בשלושה ימים של מרי אזרחי

כשברקע שביתת הרופאים שנמשכת כבר כמעט חודשיים, והודעת הנשיא אל-בשיר על הפחתה בסבסוד מחירי הדלק והחשמל, לפחות מאות אלפים מאזרחי סודאן שובתים מעבודה ומחרימים מוסדות ממשלתיים

א א א

כותבת: ענבל בן-יהודה

אתמול (ראשון, 27 לנובמבר) היה היום הראשון של פעולת המרי האזרחי הגדולה בסודאן, שאמורה להימשך שלושה ימים. בבסיס עומדת החלטה מקיפה וכוללת של המוני אזרחים לשבות מעבודה ולהחרים מוסדות ממשלתיים.

את הקריאה לפעולת המרי האזרחי יזמו פעילים פוליטיים וחברתיים ברשתות החברתיות המקוונות, והצטרפו אליה שורה של תנועות מורדים פוליטיות ומפלגות אופוזיציה, אשר עודדו את תומכיהן להשתתף בשביתות ובחרמות. בעוד שרבים מיוזמי הקריאות למרי ומהמשתתפים בפעולה רואים בה אמצעי להשגת מטרות מיידיות כמו הורדת מחירי התרופות, הדלק והחשמל, ישנם רבים אחרים שמקווים כי המרי האזרחי הוא עוד שלב, אולי משמעותי במיוחד, בדרך להפלת המשטר של הנשיא עומר אל-בשיר.

סודאנים בארה"ב מביעים סולידריות עם המוחים במדינתם:

חברתי או פוליטי?

המרי האזרחי הנוכחי פורץ כשברקע ההידרדרות המתמשכת של המצב בסודאן מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, אך ישנם מספר גורמים מיידיים שאחראים על התזמון שלו. הראשון שבהם הוא מצב שירותי הבריאות הציבוריים במדינה. בתחילת חודש אוקטובר פתחו הרופאים בשירותי הבריאות הציבוריים של סודאן בשביתה גדולה במסגרתה הם סירבו לטפל בחולים, מלבד במקרי חירום. הרופאים, שחווים גם מצוקה גדולה בשל אי תשלום משכורות, מחו על המצב החמור של שירותי הבריאות, ובכלל זה המחסור בציוד רפואי ומחירן הגבוה של תרופות. בשל מצב זה דווח מספר מקרי תקיפה של רופאים מצד מטופלים ובני משפחה מתוסכלים.

הממשלה הגיבה בחומרה לשביתת הרופאים ובמהלך הפגנותיהם נעצרו רבים. למרות שהמחאה לא נועדה להיות "פוליטית", כלומר – מזוהה מפלגתית או נגד המשטר, המשטר בהחלט צייר אותה ככזאת, והרופאים העצורים סומנו כמתנגדים פוליטיים. בהקשר זה, ראוי לציין כי רופאים רבים בסודאן אכן מזדהים עם מפלגות או תנועות שמאל, וכי בשביתה תומכים גם רופאים סודאנים שחיים מחוץ למדינה וחלקם נחשבים למתנגדי המשטר. למעט הפסקה קצרה, שהגיעה לאחר כמה הבטחות והצהרות ריקות על שינויים קוסמטיים מצד הממשלה, השביתה נמשכת למעשה עד עכשיו.

למרות הקושי הגלום בשביתה שכזו, בעיקר עבור ציבור המטופלים ומשפחותיהם, כבר מראשיתה זכתה מחאת הרופאים בסודאן לתמיכה ציבורית רחבה בשל ההכרה של רבים בבעיות ובצורך להפעיל לחץ על הממשלה לשינוי. שיא המחאה הגיע בעקבות ידיעה שהתפרסמה לפני כשבוע באחד העיתונים בסודאן על התאבדותם של שלושה אחים ש"סבלו מדיכאון חמור", על פי מטפלם, ולא עלה עוד בידי בני משפחתם לשלם על התרופות עבורם. נושא שירותי הבריאות הציבוריים המשיך לצבור תאוצה כבעל חשיבות עליונה לאורך השבועות האחרונים.

כאן שביתה, הרחובות ריקים:

בתחילת חודש נובמבר הודיע הנשיא אל-בשיר על הפחתה בסבסוד מחירי הדלק והחשמל, למרות שהמחירים מראש מופקעים ובלתי נגישים ממילא עבור אזרחים רבים. העלאת המחירים נעשתה בסמוך להחלטה שקיבל נשיא ארה"ב ברק אובמה בסוף חודש אוקטובר, לקראת סיום כהונתו, להאריך את הסנקציות הכלכליות האמריקאיות המוטלות על סודאן בשנה נוספת.

לקראת קבלת ההחלטה הנשיאותית פעלה סודאן נמרצות בזירה האמריקנית על מנת להסירן. בחודשים האחרונים היא נקטה דרכים שונות לשיפור היחסים עם ארצות הברית, וזכתה לתמיכה בנושא מצד גורמים במזרח התיכון כגון סעודיה, ובמידה רבה גם ישראל. אף על פי כן, ארצות הברית החליטה כי סודאן לא עומדת בתנאים להסרת הסנקציות, והותירה אותן על כנן למרות הפגיעה הקשה שלהן בעיקר באזרחים הפשוטים, ולא בהכרח בממשלה.

הנשיא אל-בשיר ניצל את המהלך האמריקאי כדי להעלות את מחירי הדלק והחשמל ב-3 לנובמבר, ובנימוק החלטת הממשלה הוא תלה את האשמה בהארכת הסנקציות הכלכליות.

הזעם הציבורי כנגד הממשלה התעורר ומאז תחילת נובמבר התקיימו הפגנות בבירה חרטום, במהלכן נעצרו פעילים רבים. אחת ההפגנות, שאורגנה על ידי נשים והתקיימה ב-20 לנובמבר, התארגנה דרך הפייסבוק ואליה יצאו עשרות פעילות. הפגנה זו הסתמנה כאמיצה במיוחד, מכיוון שנשים נתונות לסכנה מוגברת של הטרדות ותקיפות מיניות מצד כוחות הביטחון. אחת המשתתפות בהפגנה סיפרה כי אנשי ביטחון היכו מפגינות ופיזרו אותן באלימות.

סודאנים ברחבי העולם עוקבים אחר המרי

באווירה זו של זעם, תסכול והפגנות תכופות, התאפשרה הקריאה המוצלחת לפעולת המרי האזרחי. עליה יש להוסיף את המלחמות המתמשכות באזורים דארפור, הרי הנובה ומדינת הנילוס הכחול ואת הנכונות של יוצאי האוכלוסיות הנפגעות באזורים אלו לצאת לפעולות מחאה בעיר הבירה ובערים נוספות במדינה. כפי שציין בפייסבוק הפעיל הדארפורי השוהה בישראל מוטסים עלי: בכוחה של פעולת המרי האזרחי להגביר את המודעות בקרב הסודאנים במרכז לבעיות הייחודיות של אזורי הפריפריה. בדומה למוטסים עלי, פעילים סודאנים רבים בפזורה, כולל אלו המבקשים מקלט בישראל, עוקבים אחר המתרחש בסודאן ומברכים על הפעילות האזרחית נגד הממשלה.

היום, היום השני של המרי, ניתן כבר לדווח על השתתפות אזרחית רחבה, של לפחות מאות אלפים שכבר לוקחים חלק במרי. למרות שמשרדי הממשלה עובדים כרגיל, סודאנים רבים – בעיקר סטודנטים, מובטלים ועצמאיים – נשארו בבתיהם ולא יצאו לסידורים, ללימודים ולעבודה. האתר "סודאן טריביון" מדווח כי הורים רבים החליטו שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. באשר לתגובת הממשלה, נראה כי היא נוקטת בשינויים קוסמטיים להרגעת הרוחות ומנסה ככל יכולתה להציג מראית עין של יציבות.

האוטובוסים נותרו ריקים:

על פי הדיווח של האתר "רדיו דנבגה", כבר ביום שישי, על רקע הקריאות למרי, הכריז שר הבריאות על הורדת מחיריהן של תרופות מצילות-חיים, ומקור אחר דווח כי הנשיא פיטר את ראש הוועדה שקבעה את העלאת המחירים האחרונה. היום (שני) דיווח רדיו דבנגה על הוראה שניתנה ביום ראשון לסגירת ערוץ טלוויזיה פרטי, ועל איומים לסגירה של ערוץ טלוויזיה נוסף, ככל הנראה בשל התמיכה של עיתונאים ואנשי תקשורת  במחאה. בנוסף, דווח על מעצרו של סטודנט שתיעד בווידאו בפייסבוק את רחובות חרטום ביום הראשון של המרי. בצילום הוא הצביע על הפעילות הנמוכה, יחסית לבדרך כלל, של אנשים וכלי רכב ברחובות, כדי להדגיש את הצלחת הפעולה.

אחת השאלות איתן מתמודדים יוזמי ומשתתפי המרי היא בדבר הצורך והתועלת ביציאה המונית להפגנות ברחובות, וזאת מתוך חשש מתגובה חריפה ואלימה במיוחד של כוחות הביטחון. הטבח של מאות מפגינים במחאה ההמונית נגד העלאת מחירים בספטמבר 2013 מהדהד בזיכרונם של הפעילים הפוליטיים והחברתיים בסודאן, ומאז התרחשותו הוא נלקח בחשבון בזמנים של התקוממות אזרחית.

המחאה הנוכחית היא דוגמה נוספת לשאיפה העמוקה של מרבית אזרחי סודאן בשינוי פוליטי, שבאה לידי ביטוי בהתקוממויות תכופות, וזאת למרות המחיר הכבד שמשלמים הפעילים. השינוי המיוחל כולל בעיני רבים את הפלת המשטר, והתומכים בכך שואבים השראה משני מקרים בהיסטוריה הסודאנית בהם נפלו משטרים דיקטטוריים בהתקוממות אזרחית – בשנת 1964 ובשנת 1985. אולם, מציין מוטסים עלי, ההצלחה של התקוממות אזרחית להפיל את השלטון זקוקה לגיבוי צבאי של צבא המדינה ושל תנועות המורדים בפריפריות, ונכון לעכשיו מוקדם עדיין לדעת אם זו תגיע בסבב ההתקוממות הנוכחי.

> כך ישראל מודה לרשות הפלסטינית על העזרה בכיבוי השריפות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

אנשי אום אל חיראן חתמו על הסכם הפשרה בכפייה, לא בהסכמה

בשבוע שעבר, תושבי הכפר הבלתי מוכר חתמו על הסכם עזיבה מרצון, לכאורה, כדי שהמדינה תוכל לישב על אדמתם יהודים. ועכשיו נשאלת השאלה, כיצד הסכם שמגיע אחרי חמש עשרה שנות התשה והתעמרות של המדינה, יכול באמת להיקרא "הסכם מרצון"?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf