המאבק בין דת לחופש תרבות בחברה הערבית עולה מדרגה

באום אל פחם בוטלה הופעה של הזמר תאמר נפאר. באבו גוש ניסו לבטל הופעה של הזמרת רולא עאזר. האם השמרנות מנצחת, או דווקא ההפך?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

החברה הערבית היתה אולי צריכה את הסערה שהתעוררה סביב ההופעה האסורה של הזמר תאמר נפאר, כדי לתת משקל הולם בסדר יומה גם לסוגיות חברתיות כמו דת ומדינה. עד כה, סוגיות הפנים הללו לא נדונו בצורה רחבה ועמוקה מספיק – בניגוד לסוגיות חיצוניות הקשורות למאבק נגד מדיניותה של ישראל בכל הנוגע לאזרחות שווה וסיום הכיבוש. קל להביע ביקורת נגד ישראל. קשה יותר לבקר את החברה הערבית עצמה. כך לפחות משתמע משיחות של אנשי ציבור עם "שיחה מקומית".

הפרשה התחילה כאשר עיריית אום אל פחם ביטלה ביום חמישי שעבר וברגע האחרון מופע של הראפר תאמר נפאר, שהוזמן על ידי אחד המתנ"סים השייכים לעירייה ונקבע לפני כחודש. ראש עיריית אום אל פחם, ד"ר סמיר מחאמיד, יזם את החלטת הביטול ונימק אותה בטענה ששיריו של הזמר מכילים תכנים בוטים, המנוגדים לאורח החיים ולמסורת בעיר השמרנית. כצפוי, ההחלטה עוררה ויכוחים רחבים ולפעמים סוערים בעיר עצמה ובחברה הערבית כולה – והגיעה בסופו של דבר להכרעת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בחיפה, שדן בעתירה שהגישו בעניין האגודה לזכויות האזרח ואנשים פרטיים, קיבל את החלטתו כבר באותו יום שבו נמסרה ההודעה על הביטול. הוא קיבל את העתירה, והפך את החלטת עיריית אום אל פחם.

ראש העירייה מחאמיד טען בבית המשפט שמאחורי החלטתו לבטל את המופע עומדת טובת הציבור בעירו, תרבותו, מסורתו ושלומו. לדבריו, המופע היה אמור "לכלול שירים ארוטיים ורגישים שמדברים על נקודות רגישות בגוף, ואינם עולים בקנה אחד עם הראייה החינוכית והתרבותית המיועדת לצעירים בעיר".

פעילים מאז 1999, אבל רק לאחרונה הוסיפו אשה ללהקה. להקת "דאם" בהופעה (צילום: טארק זינאתי)

להקת "דאם" של תאמר נפאר בהופעה (צילום: טארק זינאתי)

"התביישתי להקשיב לחלק מהתכנים"

אגב, מחאמיד טען ערב הבחירות המקומיות שהוא מתכוון לשנות את התדמית של העיר ובאחד הראיונות הבטיח לממש את הפלורליזם התרבותי ולאפשר במה לכולם כל אחד וטעמו. במסגרת ראיון לתוכנית "מרחבית" ברשת ב' נסוג מחאמיד מהבטחתו ונימק את באומרו "תכנים מיניים קשים לצעירים ואני כבן 55 התביישתי להקשיב לחלק מהתכנים האלה". כמו כן טען ראש העיר, שהיה בעבר מנהל בית ספר מוצלח, כי העירייה תכבד את החלטת בית המשפט, אף שהיה צריך לקחת בחשבון את טובת הילדים מול חופש הביטוי.

אך המופע לא התקיים בסופו של דבר בגלל התנגדותו של נפאר עצמו. בעקבות החלטת בית המשפט ובשיחה טלפונית הודיע נפאר לראש העירייה כי אינו מוכן לקיים את המופע בליווי משטרתי.

בצל ההתפתחות הזאת נערכה "סולחה" בין ראש עיריית אום אל פחם לבין נפאר, בחסות מנכ"ל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח. דבר הסולחה פורסם בתקשורת עם תמונה קבוצתית, ונאמר כי הצדדים הסכימו לדחות את המופע עד הודעה חדשה ולנהל דיאלוג, שיתחיל בביקורו של נפאר בעיריית אום אל פחם ובמפגש עם נבחרי הציבור בעיר, בלי לקבוע לוח זמנים. בין השאר, סיכמו הצדדים לשוחח על חשיבות חופש הביטוי והיצירה התרבותית.

"פגישת הפיוס". במרכז: הזמר תאמר נפאר. שני משמאל: ראש עיריית אום אל פחם ד"ר סמיר מחאמיד, ולידו מנכ"ל מרכז מוסאוא געפר פרח (צילום: מרכז מוסאוא)

"פגישת הפיוס". במרכז: הזמר תאמר נפאר. שני משמאל: ראש עיריית אום אל פחם ד"ר סמיר מחאמיד, ולידו מנכ"ל מרכז מוסאוא געפר פרח (צילום: מרכז מוסאוא)

בסוף ההודעה, שפורסמה גם באתר עיריית אום אל פחם, הביע נפאר תקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה שבה תבוטל הופעה בעיר או בארץ. נפאר הודה לכל מי שהגנו על חופש הביטוי וזכות הצעירים ליהנות ממופעים שלו ושל אחרים. ראש העירייה הביע מצדו את הערכתו לנפאר ואת סלידתו מההסתה נגדו והזמין אותו לבקר במשרדי העירייה.

בין מחאמיד לרגב

לפני הסולחה, יש לציין, פירסם נפאר, שהוא בן העיר לוד, סרטון קצר והבהיר שהוא אינו משווה בין עיריית אום אל פחם לבין שרת התרבות מירי רגב, אך קבע בכעס מאופק כי "זאת עובדה". הוא הדגיש כי ביטול המופע הוא גם ביטול של דור שלם, במקום לחבקו ולתת לו הזדמנות להוביל את החברה הערבית קדימה.

הסולחה אולי הרגיעה קצת את הרוחות, אבל לפניה עורר ביטול המופע סערה גדולה, שבאה לידי ביטוי בוויכוחים והתגוששויות ששטפו את התקשורת והרשתות החברתיות. הסערה עדיין לא שככה לגמרי, במיוחד אחרי שבכפר אבו גוש אירע אתמול משהו דומה – כאשר אנשי דת וחלק מחברי המועצה ניסו למנוע מופע של הזמרת הערבייה רולא עאזר, ואף הוציאו הודעה לעיתונות נגדו – אך לבסוף המופע התקיים.

הסערה הזאת הגיעה עד למעלה, וראש ועדת המעקב מוחמד ברכה הפציר בראש עיריית אום אל פחם בשפה רכה וידידותית לחזור בו מההחלטה לבטל את המופע, ולתת במה לכולם – גם למופעים שאינם לטעמם של אנשים כאלה או אחרים. בדומה לברכה, הדגיש ח"כ יוסף גבארין מהרשימה המשותפת, שהוא תושב אום אל פחם, את הצורך בהבעת כבוד לשונות תרבותית.

"קולה של המוזיקה גבוה יותר מכל קול של דאע"ש. תודה לתושבי אבו גוש שבאו והשתתפו ועמדו נגד תומכי דאע"ש" (ציוץ של הזמרת רולא עאזר בחשבון הטוויטר שלה)

"קולה של המוזיקה גבוה יותר מכל קול של דאע"ש. תודה לתושבי אבו גוש שבאו והשתתפו ועמדו נגד תומכי דאע"ש" (ציוץ של הזמרת רולא עאזר בחשבון האינסטגרם שלה)

נקודות חיכוך שמתפרצות מדי פעם

זאת אינה הסערה הראשונה, ולא צפויה להיות האחרונה, שפוקדת את החברה הערבית סביב אירועי תרבות, שקשורים לתכנים שמבדילים בין מסורת למודרנה או להפרדה בין נשים לגברים וסוגיות נוספות של דת ומדינה או מרחב ציבורי. אבל עד כה נראה שלא מדובר במאבק רחב ואמיתי בתוך החברה הערבית בישראל סביב הסוגיה.

מדובר בנקודות חיכוך שמתפרצות מדי פעם, ולרוב קולם של אנשי המסורת והחוגים השמרניים והאדוקים גבוה יותר מאלה של חסידי ההפרדה בין דת למדינה. האחרונים נראים מהססים או מגמגמים, ובעיקר מפוצלים פוליטית ולא מתואמים במסגרת מאבק חברתי על חירויות ושמירה על המרחב הציבורי כזירה שבה ניתן לשמוע מגוון רב של דעות ורצונות ולשמור עליהן מפני דיכוי דתי וחברתי.

הדבר בא לידי ביטוי, למשל, במסע ההכפשה ששטף את ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, בגלל שהשתתפה במחאה למען זכויות הלהט"בים. ביטוי נוסף היה ביטול צעדה בעיר טירה לפני כמה שנים, בתואנה כי היא מעורבת (נשים וגברים), וכנ"ל במופעי ימי השנה של יום האדמה, שהתנועה האסלאמית מחרימה על אותו רקע. הזמרת אמל מורקוס היתה גם היא במרכזה של סערה דומה לפני כמה שנים, כשחוגים אדוקים הסיתו נגד השתתפותה במופע אמנותי במסגרת פסטיבל יום האדמה.

כמובן שחוגים דתיים ושמרניים תמכו גם בהחלטתו של ראש עיריית אום אל פחם לבטל את המופע של נפאר. ההתבטאות אולי הבוטה ביותר נגד המופע היתה של השייח יוסף אלבאז, איש לוד, שפנה לנפאר בפוסט קצר שבו הודה לראש העיר שנתן לו "הזדמנות להכיר אותך ולדעת שיש משהו יותר נמוך מהנעליים". זה הוסיף שמן למדורה, ודחף את הדיון הנוקב והמתורבת לפסים אישיים ופוגעניים ברשתות החברתיות.

שייח כמאל ח'טיב, סגן יו"ר התנועה האסלאמית הצפונית וממובילי הקו האסלאמי הלוחמני, תקף את הזמר מבלי לנקוב בשמו, וניצל את המקרה כדי להציג את גבולות התרבות והמוסר המתאימים לחברה הערבית על פי ראות עיניו. לדבריו, "כאשר משתבשים הפרמטרים של המוסר, זוכים כל אלה החריגים והמנמיכים במעמד גבוה ובגיבוי חברתי והופכים לחזות הכל, ובמקביל האידיאולוגיה הופכת להיות משהו שולי".

עאידה תומא סולימאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עברה מסע הכפשה בגלל תמיכה בלהט"בים. חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הגמוניה דתית גוברת

מהצד הנגדי, הקדיש הפובליציסט עו"ד ג'ואד בולוס את מאמרו השבועי לסערה, וראה בביטול המופע כאחד מגילויי ההגמוניה הגוברת של חוגי דת אסלאמיים במרחבים הציבוריים. בקינה על המצב הקיים, תוהה בולוס כיצד נשכח את אותם מופעים ואירועים שבוטלו בכפרים ובערים הערביות בגלל קהל מעורב של נשים וגברים, או מכיוון שגיבורת המופע היתה אישה, או שאירוע ספורט מתוכנן היה בגדר "תועבה שערורייתית".

בולוס, אינטלקטואל שמוכר גם בהגנה עיקשת על החירויות הפרטיות והקבוצתיות, לא הופתע מהחלטת עיריית אום אל פחם. לדעתו, מנהיגי התנועות האסלאמיות שלמים עם עצמם ולא מתפשרים על עקרונותיהם, וכאשר הם תופסים עמדה שלטונית כלשהי והופכים לבעלי זכות הכרעה, הם יפעלו ממנה על פי תורתם ויהיו נחושים להגשים את מטרותיה.

לדעתו, הבעיה התעצמה בגלל כל האחרים – שזנחו את דרכם, כשלו בהגנה על מבצריהם ונתנו להם להתמוטט אבן אחר אבן, עד שמצאו את עצמם חסרי אונים ומשותקים. בולוס מצהיר בנימה נוקבת כי הוא לא מצפה שהמנהיגות הערבית תפתיע בפרשת נפאר ותגיב באופן חיובי ותקיף, לאור ניסיון העבר וחוסר המעש של רובם מול מתקפות על חירויות וזכויות הפרט ועל המרחבים הציבוריים.

בולוס סבור כי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה יצרה דילמה לשני הצדדים. מצד אחד, היא הביכה את עיריית אום אל פחם. אך מצד שני, היא העמידה את נפאר בפני החלטה קשה – אם לקיים את המופע שלו ולשיר את שיריו המחאתיים וה"מרדניים" בליווי משטרתי ובחסדו של בית המשפט.

בראייה לעתיד בולוס מודה כי למרות הפסימיות שלו, יש לו הרגשה שבקרב האזרחים הערבים הולכת ומתקרבת סערה, שאולי עוד תוביל להתעוררות ותוליך את החברה הערבית לקראת אביב אמיתי.

בין אזרחי ללאומי

לסיכום, בולוס חושב שפרשת נפאר באום אל פחם חשפה את החברה הערבית במערומיה, כאשר מצד אחד בולט בתוכה הזרם האסלאמיסטי שמנסה לכבוש מחוזות חדשים, ומהצד השני עומדות מנהיגות פוליטית ואליטות חברתיות חלשות ומגמגמות.

באמצע, לדבריו, פועלים מנגנוני המדינה באופנים שמעצימים את ההתלבטויות הפנימיות, ומחדדים את משמעות הכישלון של החברה הערבית להכריע בשאלת השאלות: איך יצליח המיעוט הפלסטיני לחבר בין האזרחי ללאומי בדרישתו לחיות במדינת "כל אזרחיה", כאשר קברניטיה חושבים שהיא מדינה יהודית בלבד?

לסופר והעיתונאי מרזוק חלבי יש דעה דומה. בשיא הסערה, הדגיש חלבי את החומרה שבביטול ההופעה. הוא קבע כי מדובר בהפסד צורב, כי הפעם מי שביטל את ההופעה היה נבחר ציבור, ולא חוגים פונדמנטליסטים שמנסים לכפות את האידיאולוגיה שלהם על כלל הציבור.

במסגרת הביקורת הנוקבת שביטא חלבי (וכמה משכילים ערבים נוספים) נגד החלטת ראש העירייה ושתיקתם של חוגים רבים, הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "חברה שמפחדת משיר עם מסר ערכי ובו זמנית נותנת לבניה לצפות בסדרות רדודות ורוויות אלימות ובביזוי נשים בערוצי הטלוויזיה היא חברה פרימיטיבית".

מרזוק חלבי: "חברה שמפחדת משיר עם מסר ערכי ובו זמנית נותנת לבניה לצפות בסדרות רדודות ורוויות אלימות ובביזוי נשים בערוצי הטלוויזיה היא חברה פרימיטיבית"

בעיני חלבי, למה שקרה באום אל פחם ובמקרים אחרים יש משמעות אחת: "הפסדנו את הקרב על התודעה וגם על המוסר". חלבי מסיים את דבריו בקריצה שמופנית לצד השני של הוויכוח, ואומר: "מפליאים אותי גם אלה שתומכים בתאמר נפאר ובזכותו לשיר, ובו זמנית תומכים בשליט סוריה העריץ שטבח במיליון איש מבני עמו".

"נפאר הפגין עמדה אחראית"

הסופר והעיתונאי סוהיל קיואן, לעומתו, העדיף ללכת בדרך המלך והביע שביעות רצון מה"סולחה". לפני כן הוא הבהיר כי אינו מחסידי מוזיקת הראפ, אך קרא לעיריית אום אל פחם לחזור בה מהחלטתה, בגלל הפגיעה האנושה בחופש היצירה והביטוי.

במאמר שפורסם ביומון הבינלאומי "אל קודס אל ערבי" כתב קיואן שכמעט כל חודש הוא עד לסערה בעולם הערבי סביב חופש היצירה וגבולותיו, והפעם זה קרה באום אל פחם. במסגרת התנגדותו לביטול המופע על ידי העירייה הוסיף קיואן: "זה קורה באום אל פחם, העיר שכינה אותה הקריקטוריסט הנודע נאגי אלעלי החלל הקורבן של התרבות והאומנות, השם המחתרתי של פלסטין".

קיואן הזכיר שנפאר, זמר לאומי ואוניברסלי, פרץ לתודעה הציבורית ב-2011 עם שירו "מי הטרוריסט", ולפני שלוש שנים מיהרה שרת התרבות רגב לתקוף אותו כאשר התחיל לשיר את שירו של מחמוד דרויש "רשום נא, אני ערבי" בפסטיבל קולנוע חיפה.

בהגנה על נפאר הבהיר קיואן שלמרות שאחד משיריו הוא פוגעני בתכניו, יתר שיריו הם לאומיים ונושאים מסרים חברתיים אודות הכיבוש, הגזענות, הטיהור האתני, האשמות השווא כנגד האזרחים הערבים, בעיות הצעירים וכדומה.

בכל זאת ובמענה לשאלה, הבהיר קיואן כי הוא מברך על החלטתו של נפאר לבטל את המופע ועל דאגתו שלא יהיו התנגשות בין המשטרה לבין צעירים מהעיר, והוסיף: "דחיית המופע באה כדי שלא תהיה תבוסה למישהו מהצדדים, והזמנתו של נפאר לבקר בעירייה היא הזדמנות לדיאלוג עם נבחריה והממונים עליה. סבורני שהוא זכה בהערכת חוגים רבים, כי זה אינו מאבק מול ממסד או מול מירי רגב, ואסור להפוך סוגיה כזאת להתנגשות עם תושבים באום אל פחם. אין טעם לקיים את המופע תחת שמירת המשטרה, ובעיני נפאר הפגין עמדה אחראית. ההסכמה על שיח שיאפשר את המופע בעתיד היא דבר מבורך. קיוויתי שלא נגיע לכאן, אבל זהו המצב".

מנגד, התפלא בעל משרד פרסום מוכר בחיפה, אימן סמארה, על התעסקות היתר ב"דברים לא חשובים באמת כמו מופע תרבות", במקום לטפל בבעיות האלימות ושאר בעיותיה של החברה הערבית.

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
יש לך מזוודות שיכולות להכיל את הקירות? גבר יושב ליד הריסות ביתו אחרי הפצצה בעזה (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

יש לך מזוודות שיכולות להכיל את הקירות? גבר יושב ליד הריסות ביתו אחרי הפצצה בעזה (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

עשר דקות

מה לקחת בעשר הדקות בין הטלפון המודיע שעוד מעט מפציצים את הבית ועד לנהמת המטוס המתקרב? ארנק, מסמכים, ספרים, כרית המיטה? סיפור של סופרת עזתית שיוצא לאור בעברית בהוצאת מכתוב. כאילו נכתב היום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf