סוריה אהובתי

תאוריית היחסות, רבותי. זו הטכניקה הצבאית של המאה הנוכחית. מסמנים קבוצות קיצון חמושות כטרוריסטים כדי לתת לגיטימציה לצבא "הרשמי" שטובח באזרחים. תמונות הזוועה ממשיכות להגיע, סוריה שהיתה פעם סמל לנאורות והשכלה נמחקת, ואנחנו עושים לייקים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

תברחו, תברחו אתם הישראלים החזקים והחסינים, גם אתם הפלסטינים לוחמי החופש, רודפי השחרור מהכיבוש, ערבים ויהודים פעילי זכויות אדם, שוחרי השלום והאחווה בין העמים – בואו כולנו נברח מחאלב, אידליב, תדמור, אל רקה וחומס וכל הערים שנחרבו בסוריה.

מי צריך לראות יותר זוועות, הוצאת להורג של המונים, הפגזות ושפיכות דמים של אנשים חיוורים ורזים עטופים שמיכות חורפיות שבורחים על נפשם? בואו נחכה כולנו לתמונות הגופות נגררות בכף הדחפורים לקברי אחים, בואו נחכה לתמונות של ערימות הנעליים – הפעם בצבע ובאיכות טובה – ונלחש אחד לשני בשקט מה זה מזכיר לנו.

> הטבח בחאלב: תנו להם טילים!

ואנחנו ממשיכים לעשות לייקים. העיר חאלב אחרי תקיפת צבאו של אסד (Syria Freedom House פליקר CC BY 2.0)

ואנחנו ממשיכים לעשות לייקים. העיר חאלב אחרי תקיפת צבאו של אסד (Syria Freedom House פליקר CC BY 2.0)

מנהיגי מדינות ערב החרדים לשלטונם, העם הערבי אלוף השתיקות והתפילות; אלפים מתפללים ומייחלים למחלה ממארת ומוות זוועתי שייקח את בשאר אל אסד מהעולם הזה ויגאל את העם הסורי מרודן חסר רחמים. במסגדים אחרים מתפללים למחיקה של אנשי דאע"ש ומודים לאל החדש פוטין על ניצחון ״האריה״ אל אסד.

בואו נמתין לרחפן עם המצלמה ותמונות הלווין ונעשה שיתוף מרגש לתמונות ההרס העצומות בדפי הפייסבוק שלנו, נספור לייקים ופרצופים צהובים מטופשים בזמן שאחינו בני האנוש לידינו, שעות נסיעה מעטות מאיתנו, הסורים המסכנים סופרים גופות וילדים שאינם בחיים. בואו נתחמם בבתינו הממוזגים ונקלל את רוסיה, תורכיה, איראן וארצות הברית, את ישראל ואת האו״ם, ונשכלל את הקללות שאמורים לנצח את המעצמות הצבאיות. סטטוסים בפייסבוק יפילו את המטוסים שלהם ואת הפצצות של רוסיה שהפגיזו את חלב ללא הפסקה בשבועות האחרונים.

חצי מיליון בני אדם נהרגו, מיליונים הפכו לפליטים בירדן, בתורכיה, באירופה ואפילו בקנדה הרחוקה, ואילו פה בישראל היהודים חוגגים את F35 והזרוע העוד יותר רחוקה של ישראל. לאן הזרוע הזאת רוצה להגיע? לאיראן? לעיראק? לאן בדיוק? אולי לכיס של כל אזרח פה. ואנחנו, ערבים ויהודים שנמנים על המין האנושי, כואבים את ידנו הקצרה שלא מצליחה להגיע לשום פליט רעב מסוריה. אוזלת ידנו מחרידה, אפילו צעקת מחאה אנחנו לא מצליחים לצעוק.

מה לא למדנו מהשואה

כשלמדתי על השואה, אני זוכרת ששאלתי כל הזמן איך זה קרה, איך העם שתק ואיך לא עצרו את המלחמה ההיא. על הנכבה שאלתי למה מדינות ערב לא נקפו אצבע ולמה הם כאלה אדישים. התשובה שתמיד נתנו לי מוריי והוריי היא שלא היתה אז תקשורת, העולם לא ממש ידע מה קורה בזמן אמת. לא שמעו חדשות ולקח חודשים כדי לדעת את האמת.
"כל הערבים אז היו פשוטי עם. לא הבינו את התמונה הכללית ויד ימין לא ידעה מה ביד שמאל", הסבירה סבתא.

חשבתי שזהו, היום בעידן התקשורת הזמינה והחדשות און ליין והכפר הקטן שמחובר לאינטרנט, האמת לא יכולה להיות מוסתרת. אנחנו יודעים מה קורה בכל מקום
ובזמן אמת. למה לא אנחנו לא זזים?

ישראל שלחה סיוע אחרי רעידת האדמה בנפאל, הצונמי בתאילנד הקפיץ את כל מדינות העולם, אפילו בגל השרפות האחרון בישראל מדינות העולם מיהרו לעזור.למה במלחמה אכזרית כמו בסוריה לא עושים כלום? למה לא מתארגן כוח מ-28 מדינות כדי להילחם ברודן אחד, כמו במלחמת המפרץ? אין מספיק נפט בסוריה?

תאוריית היחסות

להערכתי, המהפכה של העם הסורי נגד משטר האימים ששלט בו ארבעים שנה נוצלה, פשוט נוצלה על ידי כל המדינות בעלות האינטרסים שחיכו להילחם זו בזו או לחזק את הקשרים ביניהן, וכעת מצאו להם אכסניה על האדמה הסורית: תורכיה נגד הכורדים, רוסיה נגד ארצות הברית, איראן השיעית נגד הסונים המורדים, צבא עיראק נגד דאע"ש במוסול, דאע"ש נגד האנושות. כל הפסולת של מאבקי הכוחות האלו התנקזו לחצר המלחמה הכוללת בסוריה. והעולם עומד ומסתכל לראות איך כל זה יסתיים.

לפני חמש שנים משטר האימים שהתעלל באזרחים סיפק לעולם תמונות אכזריות שמטרתן הייתה לעקור את המהפכה משורשיה, תמונות שעוררו בעלום סימפתיה, ובצעירי העולם הערבי תקווה שאולי סופסוף יתחיל עידן חדש בעולם הערבי החופשי. חשבנו שמאבק ומחאה, קשה ככל שתהיה, תצליח להוציא את הצדק לאור. איש לא דמיין שתגיע לאבדן שליטה ומעיכת העם הסורי במטחנת הבשר הנוכחית.

הפניית העורף העולמית למורדים החופשיים שהתחילו את המהלך דחקה אותם הצידה, והכניסה מהדלת האחורית כוחות רשע של צבאות קטנים וקיצוניים המאוחדים בדבר אחד: החוק שאומר הכל מותר, שבשם אללה הכל אפשרי. אין כללים ואין רחמים, ואין אלוהים שיתכחש למעשים. הרג, אונס, ירי, חטיפות, מלחמת תודעה, הפחדה וכיבוש תודעתי עולמי שניצח ושיתק אותנו עוד לפני הלחימה האמיתית. תמונות הוצאה להורג בדרכים יצירתיות שתיעודם והפצתם סחפו צעירים אבודים אידיאולוגית מסעודיה, סודאן, אלג׳יר, מרוקו, עיראק. אפילו מפה יצאו לוחמים לתמוך בדאע"ש ודומותיה בחיפוש אחרי הכוח הבלתי מוגבל ובשם אלוהים הגדול. הקבוצות האלו – צבא אל-שאם, ג׳בהת אל נוסרא, דאע"ש – כולם לחמו אחד בשני, התאחדו והתפרקו, והמנצח היה אמור ללחם בשלטון אסד.

תאוריית היחסות, רבותי. זו הטכניקה הצבאית של המאה הנוכחית. רוצים להילחם, להתאמן, להיכנס במדינה אחרת? אין בעיה, נמציא ונזין טרוריסטים וכנופיות חמושות, ואז הצבא הרשמי יקבל אישור להילחם בצבא הלא רשמי. ככל שהלוחמים אכזריים יותר כלפי האזרחים, כך הם מוגדרים יותר בקלות כטרוריסטים ואז כל צבא שנלחם בהם מקבל לגיטימציה לפעול, באותם שיטות כמעט אבל עם גיבוי עולמי. כך חבית הנפץ של אסד שהפגיזה מחנה פליטים והרגה מאות חפים מפשע בהתחלה עוררה זעם וכעס ואז הפכה לנשק חוקי, כי יש במחנה הפליטים ״חולייה״ או קבוצת לוחמים מסוג כלשהו.

מחנה אל-ירמוכ נפל, דרעא, תדמור ההיסטורית נפלה בידי דאעש ובכינו את ההיסטוריה המדהימה שנמחקה. ואז שלטון אסד החזיר אותה בכוח רוסי-איראני, ועכשיו דאע"ש הפיל את תדמור שוב בידיו. תמונות הפליטים בלב ים, נהר אנושי שזרם ללב אירופה, נתנו לעולם הזדמנות לעזור מרוחק מבלי להיכנס ללב התופת, אבל המיליונים שברחו מהאש החלו להעיק על העולם. זאת למרות שהפרק הזה בהיסטוריה האנושית נמצא רק בתחילתו.

> מעורבות המעצמות העולמיות בסוריה מזכירה משפחות פשע

חצי מיליון בני אדם נהרגו, מיליונים הפכו לפליטים בירדן, בתורכיה, באירופה ואפילו בקנדה הרחוקה, ואילו פה בישראל היהודים חוגגים את F35. פליטים פלסטינים נמלטים מסוריה

חצי מיליון בני אדם נהרגו, מיליונים הפכו לפליטים בירדן, בתורכיה, באירופה ואפילו בקנדה הרחוקה, ואילו פה בישראל היהודים חוגגים את F35. פליטים פלסטינים נמלטים מסוריה

סוריה אהובתי

סוריה היקרה, שהיתה אייקון למדינה ערבית נאורה, יפה ומשכילה, נחרטה בתודעתי כמדינת התנגדות שלא נכנעת לישראל, מדינה ערבית שמלמדת את מדינות המפרץ שכסף לא מחולל קידמה תרבות, אומנות והיסטוריה, מדינה שלא מוותרת על חלום פלסטין.

סוריה ההיא נשרפת ונחרבת היום. והעם שלה שחיבק את הפליטים הפלסטינים שבעים שנה הפך בעצמו לדלק אנושי שמשקה את מכונת מלחמת התוהו ובוהו.

שירי הילדות של סוריה מהדהדים בראשי היום ופתאום המילים כל כך כואבות וקולעות:

סוריה אהובתי
החזרת לי את כבודי
החזרת לי את זהותי
במלחמה, במאבק ולפיד הפצעים
מאירה לי את דרך המהפכה
מבשרת לעולם את שחר חזרתי
אהובתי, אהובתי.

הפוסט התפרסם גם באנגלית באתר 972+

> כך ישראלים יכולים לעזור לסורים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
שותפות היא צו השעה. זה מה שהבוחרים הערבים רוצים". עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

שותפות היא צו השעה. זה מה שהבוחרים הערבים רוצים". עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"זה רק עניין של זמן, למרצ יהיה יו"ר משותף, יהודי-ערבי"

הבוחרים הערבים מוכנים לקבל את הציונות של מרצ, לשמאל היהודי המאבק נגד הדרת האזרחים הערבים ונגד הכיבוש חשוב יותר מכפייה דתית, ומרצ יכולה להיות החוט "שמחבר בין אחמד למשה". ראיון עם עיסאווי פריג' ומוסי רז שמאמינים שהתוו דרך חדשה למרצ ולשמאל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf