שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

גם עיתונאית ערביה היא קודם כל "פלסטינית", כלומר חשודה בהגדרה

מאת |

השעייתה המיידית של סמאח ותד על ידי תאגיד השידור הציבורי הוכיחה פעם נוספת שגם עבור כלי תקשורת ישראליים המתהדרים בתדמית ליברלית, פלסטינים נשארים תמיד בחזקת אשמים עד שתוכח חפותם

סמאח ותד, עיתונאית פלסטינית בגוף תקשורת ישראלי, שיתפה בטוויטר האישי שלה ציוץ מחשבון פלסטיני שתמך בשהיד באסל אל אערג׳ (שנרצח בשבוע שעבר על ידי כוחות הכיבוש) ותיכף הושעתה, לאחר שראש הממשלה וכלבלביו בערוץ 20 הפרופוגנדי מיד קפצו על המציאה והסיתו נגדה. אותה עיתונאית הוחזרה לתפקידה לאחר שנאלצה להתגונן ולהצטדק, תוך טענה שלא הובנה כהלכה.

נשים לרגע בצד את העובדה שנתניהו ושותפו מחמוד עבאס, שאפשר את קרב היריות בין באסל לעשרות חיילים ישראלים באמצע רמאללה, לא שווים את נעלו המגואלת בדם של השהיד. על התיאום הביטחוני עם ישראל, שתפקידו להעמיק את הכיבוש, יכתב עוד רבות ועבאס עוד ישלם כמו גדול. למה? כי באסל אל אערג׳ הוא לא ״מחבל״, כפי שנכתב בתקשורת הישראלית, והוא נתפס ברחוב הפלסטיני כמנהיג ואינטלקטואל שאמנם תמך בהתנגדות חמושה לחיילי הכיבוש, אבל גם החוק הבינלאומי מכיר בזכותו של עם כבוש להתנגד לכיבוש באמצעים אלימים.

במקום זאת, בואו נתיחס לכמה לקחים חשובים מהסיפור הזה, האמורים להדליק נורות אדומות אצל כל פלסטיני ויהודי במדינה המאמינים בחופש ביטוי ושוויון הזדמנויות.

המסקנה הראשונה שניתן להסיק מהסיפור של העיתונאית סמאח ותד היא שגופי התקשורת הציונים בישראל יכולים לטעון מפה ועד הודעה חדשה שהם ליברלים ונגד השתקות של פלסטינים. אבל בסופו של יום, העיתונאי הפלסטיני הוא קודם כל, איך נגיד זאת בעדינות? פלסטיני בחזקת אשם עד שזה יוכיח את חפותו.

> המלחמה שמנהלת ישראל נגד התקשורת הפלסטינית הרחק מעין הציבור

קודם כל פלסטינית. סמאח ותד (צילום מסך)

קודם כל פלסטינית. סמאח ותד (צילום מסך, "כאן")

המעבדה לייצור הפלסטיני הצייתן

פלסטינים בישראל, במיוחד אלה העובדים עם יהודים, כבר רגילים להיות בעמדה אפולוגטית. לאחר כל פעולת התנגדות חמושה, תמיד יימצא הדושבג הציוני התורן שיבקש גינוי מהפלסטיני הקרוב בהישג יד. עד כאן, אין חדש. הצורך הציוני להתעמר בערבים ולהוכיח את אדונותו של המאסטר על העבד הוא לא חדש לאיש.

אבל מה קורה כאשר פלסטיני, ובמקרה עסקינן מדובר בפלסטינית (אישה ערביה, כן? היצור הכי נחות בסולם הגזענות הציוני), מעזה לשתף בטוויטר האישי שלה ציוץ  ש״מוכיח את אשמתה״, אשמה שכמובן נובעת אך ורק מעובדת היותה ערבייה בישראל? היא מיד, אבל מיד, מועלית על המוקד. בדיוק כפי שהיו עושים פעם ל״מכשפות״. כי אין על גזענות המהולה במיזוגניה טובה וישנה.

הציוץ-מחדש של ותד מציג את אל אערג׳ בצורה רומנטית וכמהפכן. אז מה? הרי זה מה שחלק גדול מהפלסטינים חושבים. להבדיל אלפי הבדלות, כל עיתונאי ישראלי אחר שהיה מפאר חייל ישראלי לא היה נרדף. ויודעים מה? ותד אמרה מאוחר יותר שמדובר בכלל בציוץ מחדש למטרות חדשותיות. וזה בהחלט הגיוני, רק שגם זה יותר מדי במדינה שבה אסור לפלסטיני לפעול ללא אישור מהאחראי הישראלי, גם אם זה במסגרת המרחב האישי שלו (במקרה זה- הטוויטר האישי שלה).

ערבים, במיוחד כאלה הנמצאים בעמדות מפתח בתחומים שונים, כבר הועלו בעבר על המוקד על הרבה פחות מכך. גם בעובדה שוותד כבר הוחזרה לתפקידה אין משום פטירת תאגיד השידור הציבורי מכתם הגזענות והתנהגות חסרת אחריות שדבר ראשון מפילה את האשמה על הערבים.

הרי ברגע שערבי כבר נכווה פעם אחת, הוא יחשוב מליון פעם לפני שיעז לקרוא תגר על שטיפת המוח ומבול שידורי התעמולה בערוצים הישראליים. המרוויח היחיד מכל סיפור כזה שבו ערבי לא סר למרותו של המעסיק הציוני התורן וזה מחליט להעניש אותו, הוא אותו מעסיק שכעת סיכוייו להרוויח ערבי צייתן בפוטנציה הם גבוהים יותר.

תאגיד השידור מזמין פלסטינים להגיש מועמדות:

תאגיד השידור, שניסה לשוות לעצמו תדמית לכאורה פרוגרסיבית ופרסם עם הקמתו סרטון נאור הקורא לעיתונאים ערבים להגיש מועמדות כדי לנסות ולהתקבל אליו, גם הוא הוכיח שהוא מתיחס אל ערבים כאל אשמים, בראש ובראשונה. אחרת איך אפשר להסביר את ההשעיה האוטומטית של ותד?

מערבים מצופה להתנהג כמו דמויות אחרות בתקשורת, כאלה שיהודים אוהבים. גם החשבונות האישיים שלנו ברשתות החברתיות מנוטרות בשיטת האח הגדול, לא רק על-ידי השב״כ אלא גם על-ידי המעסיקים שלנו. מי יודע, אולי אם נהיה מספיק ציונים ונסית נגד חנין זועבי וערבים אחרים בזמן המסך שהיהודים הטובים נותנים לנו, אולי אפילו יתנו לנו להסתובב בעולם על חשבון ארגונים פרו ישראלים או להדליק משואה ביום העצמאות של הישות הגזענית ביותר במזרח התיכון.

> כשאזרחים מלשינים על שמאלנים, והמשטרה מגיעה לבדוק

בוגר האוניברסיטה העברית, בה התחיל את דרכו האקטיביסטית במסגרת התא הפוליטי של מפלגת בל״ד. בין מקימיה של קבוצת האקטיביסטים הפלסטינית ח׳וטווה, שהייתה פעילה נגד הריסות בתים ובעד הגברת המודעות הפוליטית, התרבותית והחברתית בקרב ערביי רמלה ולוד.

כתב לקהל בינלאומי בעיקר, וכעת כותב כאן. חייו המקצועיים נעים בין קריירות בתחום הפארמבציסטיקה לבין ההיי טק.

באחד מטיוליו בעולם, כתשובה לשאלה מדוע לא רואים מטיילים פלסטינים בעולם, טבע את התשובה האלמותית: That's because we're preOCCUPIED with other shit, ומאז הוא לא מפסיק לדבר על זה.

(במהלך קיץ 2015 שימש כיועץ הפרלמנטרי והתקשורתי של חברת הכנסת חנין זועבי. הדעות המוצגות בבלוג זה מייצגות אותו בלבד.)

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

הניוזלטר השבועי של שיחה מקומית מביא את מיטב הכתבות והטורים שלנו עד המייל שלך. להרשמה לחצו כאן
silencej89sjf