newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפגנות ענק בארגנטינה בעקבות "היעלמות" פעיל חברתי

בתחילת אוגוסט ראו חבריו של סנטיאגו מלדונדו חיילים שעוצרים אותו בהפגנה. מאז נעלמו עקבותיו. עיתונאים ופעילים שיצאו למחות נעצרו בעצמם, ונאמר להם שהם "יועלמו". הטראומה הלאומית של ארגנטינה חוזרת

מאת:

כותבת אורחת: מיכל סימונט כורך

זה למעלה מחודש שסנטיאגו מלדונדו, 28, נעלם. לפי עדויות הוא נעצר במהלך הפגנה ויותר לא נודעו עקבותיו. היעלמותו עוררה גל מחאה גדול, שהגיע לשיא בהפגנה ביום שישי שעבר, בה נעצרו 31 איש, ביניהם אנשי תקשורת עצמאית. במהלך 48 שעות לא אפשרו לעצורים קשר עם כל גורם. בתחילת השבוע הם שוחררו, והעדויות על הנעשה במעצר מסמרות שיער.

הפרשה החלה ב-1.8, כאשר בפרובינציית צ'ובוט בדרום ארגנטינה קהילת ילידים משבט המפוצ'ה, אשר נאבקים על אדמותיהם, חסמו כביש. המאבק הוא כנגד חברת בנטון, אשר ברשותם אדמות רבות. לפני כשנתיים פלשו הנאבקים חזרה לאדמותיהם. חסימת כביש זו איננה כמו חסימת כביש בהפגנה בישראל: היא כוללת הישארות זמן רב, עם אוהלים וציוד, על הכביש. אותה הפגנה נעשתה לשם שחרורו של אחד מהפעילים הפוליטים שעצור זה זמן רב.

להפגנה הגיע סנטיאגו מלדונדו, צעיר בן 28, שעובד במכירת עבודות אמנות, הוא הגיע למקום רק יום קודם לכן. בשלב מסוים הגיעו כוחות צבא, בעלי סמכויות משטרתיות הנקראים "חרדנמריה", והחל דיכוי של ההפגנה בכדורי גומי וירי חי. המפגינים ברחו מן המקום, אל עבר נהר צ'ובוט, כשהם נסוגים בשחייה. אחד העדים מספר כי: "ראינו את סנטיאגו צמוד לעץ, הוא לא חצה את הנהר, שמענו את המילים: 'אתה עצור'". עדים אחרים מספרים כי הוקף אנשי צבא, וכי הוכה והועלה למשאית.

מאז לא נודעו עקבותיו. כוחות הצבא מכחישים כל קשר להיעלמותו. השרה המקבילה לשר לביטחון פנים אצלנו הצהירה כי לא ניתן אפילו להוכיח כי מלדונדו היה בהפגנה, כי כולם היו רעולי פנים. פעילים בארגנטינה מספרים כי אמצעי התקשורת הגדולים אינם מבקרים את השלטונות, ומאמצים את הגרסה הרשמית. הנתונים המוצגים כאן מובאים מכלי תקשורת זרים ומשיחות עם פעילים בשטח.

ביום שישי שעבר התקיימה הפגנת ענק בבואנוס איירס, במחאה על היעלמותו של סנטיאגו מלדונדו. להפגנה הגיעו למעלה מ-200,000 איש, והפגנות דומות התקיימו ברחבי הארץ. ההפגנה המרכזית דוכאה באלימות המשטרה. המשטרה טענה שבהפגנה התרחש יידוי אבנים שהחל את הדיכוי האלים, אך לדברי פעילים שהיו במקום מידיי האבנים היו סמויים של המשטרה.

> הוארך מעצרו של פעיל זכויות אדם מחברון שמתח ביקורת על הרשות הפלסטינית

הפגנת המונים למען סנטיאגו מלדונדו (luzencor CC BY-ND 2.0)

הפגנת המונים למען סנטיאגו מלדונדו (luzencor CC BY-ND 2.0)

מה שברור הוא שבין 31 האנשים שנעצרו היו אנשי תקשורת עצמאית רבים, ושאיש מהעצורים לא היה קשור ליידוי האבנים. עצורים רבים מספרים כי נעצרו זמן רב אחרי האירועים, ובמקומות מרוחקים. אחד העצורים מספר כי רק יצא מהעבודה, ועבר במקום ונעצר. עיתונאי שנעצר סיפר כי למרות שהראה תעודה, השוטר ענה לו שזה לא משנה שהוא עיתונאי. העצורים הושארו במעצר במהלך יומיים, במהלכם לא הותר להם להיות בקשר עם איש.

במדינה עם היסטוריה של 30,000 נעלמים בדיקטטורה הצבאית בשנים 1976-1982, 48 שעות של חוסר קשר עם עצורים מחזירים ישר לאותם ימים אפלים. למרבה הצער העדויות של העצורים, אשר שוחררו בתחילת השבוע, מאמתות את החששות. עצור אחד סיפר כי כשהועלו למשאית נאמר להם שיעלימו אותם. לפי עדות נוספת במעצר נאמר להם "ליל העפרונות (סרט על הדיקטטורה הצבאית) הוא לא רק סרט". צעירה דיווחה כי במעצר הוכרחה להתפשט, להיכנס לתאה עירומה, והשוטרים צילמו אותה. זו אינה העדות היחידה על נשים שהוכרחו להתפשט במעצר. שתי נשים סיפרו כי נאמר להן: "אתן רוצות להיעלם?"

זהו. נגמרו המילים.

> פשעי מלחמה ופצעים פתוחים: הרופאה שנלחמת בהפרדה ממשיכה למרוד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf