למה ישראלים צריכים להפגין נגד המעורבות הסעודית בתימן?

בשיח הפוליטי בישראל ברור מאוד לכולם מי במלחמות הערבים באזור "מתון" ולטובתנו ומי "קיצוני" ונגדנו. אבל השתלבות אמיתית במרחב מחייבת גם לבחור צדדים במלחמות האזוריות, ולאו דווקא לצד מי שחשבתם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: סער יהלום

היום בערב (שלישי) צפויה להתקיים הפגנה חשובה, שיזמו פעילים מחד"ש ומתנועת בני הכפר בחיפה, נגד המעורבות הסעודית והאמריקאית בתימן. אבל למה שנעסוק בענייניה של תימן? הרי אנחנו חיים בישראל, ויש לנו מספיק צרות משל עצמנו, לא?

ההתעקשות על עיסוק פוליטי ביחסי הכוחות הבין-ערביים במזרח התיכון היא חלק מהחתירה נגד התפיסה הגזענית המושרשת בציונות, שרואה במדינות ערב גוש אחד גדול שנגדו עומדת מדינת ישראל, כשליחת המערב והנאורות ("הווילה בג'ונגל").

עוד מתחילת דרכה, הציונות הבחינה בחדות בין הפוליטיקה העוסקת ביחסי "פנים" של החברה היהודית, לבין יחסי החוץ. אם בראשונה מותר להכיל מגוון דעות, להתווכח על האינטרס האמיתי של העם, להביע גם עמדות שמאליות מדי פעם, ובאופן כללי לקיים שיח פוליטי אמיתי – הרי שבענייני חוץ נראה שהזרמים הפוליטיים השונים משלימים עם הנחה כי יש רק אינטרס לאומי אחד, וכל טענה אחרת מהווה בגידה. על אינטרס זה אין מקום לביקורת או לדיון, גם אם הוא מלווה בכריתת בריתות עם גורמים רודניים, גזעניים או טרוריסטיים (כמו משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, או המיליציות השונות שחומשו על ידי ישראל באפריקה ובדרום אמריקה).

> פרסומי ארכיון המדינה יוכפפו לצנזורה הצבאית, תמנע גישה למסמכי מקור מנייר

העיר צעדה בצפון מערב תימן אחרי הפצצה (OCHA / Philippe Kropf CC BY-NC-ND 2.0)

העיר צעדה בצפון מערב תימן אחרי הפצצה (OCHA / Philippe Kropf CC BY-NC-ND 2.0)

השיח הציוני, כחלק ממאמציו להשטחה ודה-הומניזציה של העולם הערבי, מייצר דיכוטומיה בין ה"אנחנו" היהודי-ציוני ל"הם" הערבי. הוא אינו מתייחס לעולם הערבי כזירה בה פועלים מדינות וכוחות פוליטיים שונים, עם ערכים, סדרי-יום, ופטרונים בין-לאומיים שונים, אלא כגוש אחד, הומוגני, ה"צר עלינו לכלותינו". בעצם הדיבור על האירועים שקורים בחברה הערבית, אנו חותרים תחת תפיסה זאת ומראים את מורכבות הזירה הפוליטית שסביבנו, אליה אנו משתייכים בין אם נרצה בכך ובין אם לא.

מי נחשב מתון?

אך גם השיח המבקש "להשתלב במרחב", המבקש "להתחבר לגורמים המתונים", הנפוץ במחוזות השמאל הציוני, וגם במידה מסוימת בשיח המזרחי, חוטא באוריינטליזם, וגרוע מכך: בשיתוף פעולה עם המעצמות האימפריאליות. התפיסה כי עלינו להתחבר עם "הגורמים המתונים" בעצם ממשיכה את החלוקה הציונית ל"ערבים טובים", המשתפים פעולה עם המדיניות הגזענית של הממסד ועם ההתערבות האמריקאית באזור, ול"ערבים רעים", "קיצוניים", "איסלאמיסטים", "קומוניסטים", כאלה שמתנגדים בריש גלי לממסד המדכא ומתעקשים להשמיע ביקורת פוליטית עליו. הערבים אינם נתפסים ככאלה שיכולים להתנגד לדיכוי הממסדי ולאימפריאליזם בלי להיות "איסלאמיסטים".

הגורמים המוגדרים על ידי הממשלה, אך גם על ידי מרצ, כגורמים "מתונים", מוגדרים ככאלה אך ורק באשר ליחסם לישראל ולארה"ב. הדוגמא המושלמת היא סעודיה, שמוגדרת כמתונה על אף שהיא המדינה הדכאנית ביותר ברמה הדתית מכל מדינות ערב. סעודיה היא המדינה היחידה בה נשים אינן מורשות לנהוג. כשגבר ואישה הולכים יחד ברחוב או במרכז מסחרי, הם יכולים להעצר לבדיקה של מסמכי הזיהוי שלהם, ואם אין בידם הוכחה כי הם קרובי משפחה, ניתן לעכבם ולעצרם. סעודיה נחשבת בעולם הערבי למממנת העיקרית של המיליציות הפונדמנטליסטיות הנלחמות בסוריה ובעיראק, המממנת והמחמשת של ג'בהת א-נוסרה ישירות, ויש אומרים אף של דאע"ש ואל-קאעידה בעקיפין. אבל לדידנו – היא מתונה.

כאשר אנו כישראלים מבקשים "להשתלב במרחב", איננו יכולים לעשות זאת מתוך עמדת ההגמוניה האמריקאית באזור, בעמידה לצד המדינות הפועלות נגד האינטרסים של עמי האזור. עלינו לגבש עמדות פוליטיות התומכות בכוחות הפרוגרסיביים והאנטי-אימפריאליסטים, בד בבד עם התנגדות לריאקציה הערבית ולהקצנה הפונדמנטליסטית.

כאנשי שמאל, אנו מתנגדים להתנהגותה התוקפנית של ישראל נגד העמים והמדינות השכנים, ובראשם הפלסטינים ולבנון (אליה, נזכיר, פלשה ישראל כבר חמש פעמים, שתיים מהן במלחמות עקובות מדם אשר פגעו אנושות בחברה הלבנונית). באותה מידה עלינו לראות נכוחה את התנהגותן התוקפנית של מדינות אחרות באזור – ובראשן סעודיה. עלינו לתמוך בעמים הנפגעים מכך, ובכוחות השחרור המתנגדים למדיניות זו.

> הקשר הסעודי: בין הודעת חד"ש על חיזבאללה לבין פיטורי המורה מבאקה

הנשיא ברק אובמה עם שר החאג' הסעודי, פואד אל-פרסי, ובאמצע שר הנפט הסעודי, עלי אל-נעימי (Tribes of the World CC BY-SA 2.0)

הנשיא ברק אובמה עם שר החאג' הסעודי, פואד אל-פרסי, ובאמצע שר הנפט הסעודי, עלי אל-נעימי (Tribes of the World CC BY-SA 2.0)

נגד ההגמוניה הסעודית במפרץ

תימן היא מדינה במשבר. ב- 2012 הופל שליטה הקודם, עלי עבדאללה סאלח, ובעסקה בין סעודיה, צרפת וארה"ב, ‏הוחלט על יציאתו של סאלח לגלות ועל הכתרתו של עבד רבו מנסור האדי, המנהיג הפרו סעודי, לנשיא. בשנה שעברה קואליציה ‏בהובלת סעודיה ובתמיכת ארה"ב וצרפת החלה לתקוף את תימן, בעקבות ההתקוממות העממית נגד שלטון האדי. ‏ההתקוממות הונהגה על ידי החות'ים, מיעוט קטן בתימן הנתמך על ידי איראן, שזכה בהצלחה מכיוון שהצטרפו אליו כוחות רבים ‏בעם. המרכזי ביניהם הוא צבא תימן הקודם, צבאו של סאלח, המנהיג הגולה. גם אם איננו יודעים בבירור מי ‏מהגורמים הנלחמים עדיף בעינינו, האם הדבר מצדיק התערבות צבאית של מדינות זרות? ‏

המתקפה האווירית הבלתי פוסקת גרמה לנזקים אדירים בנפש וברכוש, ההערכות מדברות על אלפי ‏אזרחים הרוגים. מטרת ההתקפה היא להכניע את תימן להגמוניה הסעודית במפרץ, למול הקואליציה הקיימת בהנהגת ‏החות'ים המבקשת לשמור על תימן עצמאית.

הסכם השלום הנרקם בימים האחרונים בין הצדדים, לאחר שהסעודים התרברבו בנוגע ליכולתם להפיל את תימן במספר שבועות, מוכיח שוב כי התקוממות העמים נגד האימפריאליזם ושותפיו יכולה להוביל להישגים, וכי ההגמוניה הסעודית לא תוכל להחזיק זמן רב כנגד רצון האנשים בחירות ושוויון.

‏כישראלים, שממשלתם רואה בסעודיה בעלת ברית ומקיימת יחסים הדוקים (גם אם לא רשמיים) עמה, מחויבותנו היא גם להביע עמדה בנושאים אזורים אלה, ולהתנגד למתקפה הסעודית-צרפתית-אמריקאית על תימן.

סער יהלום הוא חבר הוועד המרכזי של ברית הנוער הקומוניסטי, תנועת הנוער של מק"י. הכותב מבקש להודות לרג'א זעאתרה ולנועה לוי על העזרה בהכנת המאמר

> איך ביקור במרוקו יכול ללמד על האפשרות לחיים משותפים בישראל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני. לא הוא. שר החינוך רפי פרץ (צילום: פלאש90)

ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב 17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf