שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

התרבות הפלסטינית העצמאית עולה כיתה: כך בונים סצינת תרבות אלטרנטיבית

מאת |

בחיפה פסטיבל הקולנוע הפלסטיני העצמאי חגג שנה שנייה. ברמאללה השקנו פסטיבל מוזיקה בינלאומי שעלו אליו לרגל מרחבי תעשיית המוזיקה העולמית. מתחת למגפי הכיבוש, הדור השלישי לנכבה בונה תרבות עצמאית ואלטרנטיבית

אלפי צעירים פלסטינים הגיעו לתמוך וליהנות, סוכנים ומנהלים החתימו שש להקות פלסטיניות (עוד להקות בדרך), חלק מהמוזיקאים שחררו אלבומים ו/או שירים במיוחד לפסטיבל, ואורחינו מחו״ל לא מפסיקים לדבר על איכות ההפקה ועל כמה שהם נהנו בפלסטין ונדהמו מכמות הכישרון המקומית.

וזה רק חלק מההצלחה של ה- Palestine music Expo (פסטיבל המוזיקה הפלסטיני הבינלאומי- PMX).

בדיונים פנים פלסטיניים, במיוחד בשנים האחרונות, סוגית הפניה לעולם בבקשה להגנה בינלאומית משלטונות ישראל הופכת ליותר ויותר שכיחה. אלא שלצד הדיון הפוליטי, מתפתח לו משהו חדש השכיח בעיקר בקרב צעירים פלסטינים: אלה כבר לא מסתכלים לא על ישראל ולא על הרשות הפלסטינית, אלא על העולם הגדול, ומתחילים לבנות בעצמם סצינות תרבותיות עצמאיות ואלטנטיביות.

מעללי ממשלת הקיסר נתניהו ושיתוף הפעולה הפושע לו הם זוכים מהמשת״פ מחמוד עבאס (תיאום בטחוני), גורמים לפלסטינים רבים, משני צדי החומה, לפקוח את עיניהם ולהבין את מה שצריך היה להבין מזמן: רק אנחנו נשחרר את עצמנו, עם או בלי סיועו של העולם הגדול. הן פוליטית והן תרבותית.

העובדה כי פלסטינים רבים מבקשים לבדוק אלטרנטיבות פוליטיות לקטסטרופה המדינית וההומניטרית בה הם שרויים היא די ברורה. אלא שלאחרונה בני הדור השלישי לנכבה מתחילים להשתחרר מכבלי תודעת הכבוש-תרבותית, ומחפשים ליזום ולתקשר עם העולם הגדול תוך בניית תשתית תרבותית אלטרנטיבית להתנהגותה חסרת התרבות של שרת חוסר התרבות, בין היתר.

> חיפה חוזרת להיות בירת התרבות הפלסטינית

Palestine Music Expo (מאריא זרייק/ אקטיבסטילס, PMX)

Palestine Music Expo (מאריא זרייק/ אקטיבסטילס, PMX)

בלי טרור תרבותי

שתי דוגמאות לכך ניתן למצוא מהחודשיים האחרונים: פסטיבל הסרטים העצמאי שהתקיים בחיפה זו שנתו השנייה וה- (Palestine Music Expo (PMX שהתקיים לראשונה אי פעם לפני כשבוע וחצי ברמאללה. זה המקום לגילוי נאות: כותב שורות אלו הוא בין מייסדי ומארגני ה-PMX (ביחד עם מחמוד ג׳רירי, עבד חתחות, נינה זידאני, עבד דעאדלה ועוד).

הרעיון מאחורי פסטיבל הסרטים בחיפה הוא לבנות סצינת קולנוע מקומית ועצמאית, השואפת לחיבור עם העולם הגדול ובמיוחד עם העולם הערבי – תוך עקיפת הטרור התרבותי של מירי רגב. המארגנים של הפסטיבל שואפים ליצור התעוררות קולנועית, וכבר ניתן לומר שהם קוצרים פירות: יוצרים צעירים התכוננו השנה במיוחד לפסטיבל ורבים מהם הקרינו שם את סרטיהם העצמאיים לראשונה.

הסיפור של PMX הוא קצת שונה, גם אם מגיע מאותו צורך של חיבור לעולם הגדול וחיזוק סצינת המוזיקה האלטנטיבית המקומית ללא שום צורך במגע עם רשויות הכיבוש. כשהגינו את הרעיון לראשונה, הוא נהגה ביחד עם מרטין גולדשמידט, בעל חברת תקליטים עצמאית מבריטניה ולאחר שזה הסתובב איתנו בכל פלסטין, נפגש עם מוזיקאים מקומיים ולמד מהם על קשיי היצירה תחת דיכוי. הרעיון היה לנצל את קשריו של מרטין בעולם המוזיקה כדי ליצור אירוע דרכו נוכל להביא אנשים משפיעים שיוכלו לחבר בין מוזיקאים פלסטינים לתעשייה העולמית, ועל ידי כך לחזק אמנים פלסטינים ולגרום להתעוררות מוזיקאית תרבותית.

במילים אחרות, שתי הדוגמאות הנ״ל מייצגות שינוי מבורך בקרב בני הדור השלישי לנכבה: אנו כבר לא מפחדים לקחת את המושכות התרבותיות ולתקשר עם העולם הגדול לבד, ועל ידי כך לחזק וליצור עניין סביב סצינת התרבות המקומית.

חוסר הפחד התרבותי מגיע רק לאחר שמצליחים להשתחרר מהפחד הפוליטי משלטונות ישראל. לדוגמא: פלסטינים צעירים רבים אזרחי המדינה כבר לא חוששים להגדיר עצמם כפלסטינים, למרות נסיונות מחיקת הזהות של המדינה. זהו הקהל הראשוני, או הגרעין הקשה בפוטנציה – של כל יוזמה תרבותית פלסטינית, עצמאית ו/או אלטרנטיבית.

Palestine Music Expo (מאריא זרייק/ אקטיבסטילס, PMX)

Palestine Music Expo (מאריא זרייק/ אקטיבסטילס, PMX)

איך זה בא לידי ביטוי? ב"אקספו" ברמאללה הקהל היה מעורב (חלקו מהגדה וחלקו פלסטינים אזרחי המדינה), וברגע שהצגנו להקות ומוזיקאים מ-48׳ (ישראל), כלהקות המגיעות מהערים הפלסטיניות חיפה, עכו או לוד, הקהל היה משולהב לגמרי. ממש הרגשנו שהם חיכו לזה: לחיבור סצינות המוזיקה משני צדי החומה למקשה אחת, שתתחבר עם העולם הגדול, בלי רגב ושאר הפרצופים המאוסים והמצנזרים בשלטונות הכיבוש או בקרב סייעני הכיבוש, הרשות הפלסטינית.

אין באמור משום ביטול זכותנו לקבל תקציבי תרבות מהמדינה – זהו כספנו המגיע לנו מתוקף המסים אותם אנו משלמים. אלא שלצד אפשרות מימון היצירות המסורתית הזו, עליה ישראל הפאשיסטית מערימה קשיים, הולכת ומתפתחת לה אלטרנטיבה צעירה ובועטת המנופפת באצבעה האמצעית אל מול פניו של המדכא התרבותי – הלא הוא הממסד הציוני.

זהו, מאסנו בחוקי המשחק הישנים. אנחנו, צעירות וצעירי פלסטין, משני צדי חומת האפרטהייד, כבר משחקים משחק תרבותי חדש. נמשיך לפתח סצינת תרבות אלטרנטיבית, עצמאית וייחודית. אנחנו גם נמשיך לדבר עם העולם הגדול ללא מתווכים, וללא חשש.

> מחאת הלגליזציה: סטלנים מטומטמים או אקטיביסטים ראויים להערכה?

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בוגר האוניברסיטה העברית, בה התחיל את דרכו האקטיביסטית במסגרת התא הפוליטי של מפלגת בל״ד. בין מקימיה של קבוצת האקטיביסטים הפלסטינית ח׳וטווה, שהייתה פעילה נגד הריסות בתים ובעד הגברת המודעות הפוליטית, התרבותית והחברתית בקרב ערביי רמלה ולוד.

כתב לקהל בינלאומי בעיקר, וכעת כותב כאן. חייו המקצועיים נעים בין קריירות בתחום הפארמבציסטיקה לבין ההיי טק.

באחד מטיוליו בעולם, כתשובה לשאלה מדוע לא רואים מטיילים פלסטינים בעולם, טבע את התשובה האלמותית: That's because we're preOCCUPIED with other shit, ומאז הוא לא מפסיק לדבר על זה.

(במהלך קיץ 2015 שימש כיועץ הפרלמנטרי והתקשורתי של חברת הכנסת חנין זועבי. הדעות המוצגות בבלוג זה מייצגות אותו בלבד.)

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf