סקר בלעדי: רשימה משותפת תעלה דרמטית את אחוז ההצבעה בקרב ערבים

אם תהיה קריאה מאורגנת לחרם בחירות, רוב הערבים בישראל ימנעו מהצבעה. ריצה משותפת, לעומת זאת, תוביל לגידול משמעותי באחוז המצביעים. וגם: יותר ויותר ערבים מגדירים את עצמם פלסטינים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: דליה שיינדלין

כמעט 70 אחוז מהערבים בישראל מתכוונים להצביע בבחירות אם תרוץ רשימה ערבית משותפת, זאת בהשוואה ל-56 אחוזי השתתפות בציבור הערבי ב-2013. כך עולה מסקר דעת קהל שנערך על ידי מכון "מחקרי הגל החדש" עבור האתרים 972+ ושיחה מקומית.

לעומת זאת, במקרה שההנהגה הערבית תקרא להחרמת הבחירות, רוב הציבור הערבי, 54 אחוז, אומרים שהם ייענו לקריאה ויחרימו את הבחירות, מול 46 אחוז בלבד שכן יצביעו. תוצאות נוספות מהסקר, שעוסקות גם בציבור היהודי וגם בכלל הציבור, יתפרסמו כאן בקרוב.

הדיון המתמשך בסוגיית הרשימה המשותפת למפלגות הערביות ולחד"ש מלווה מתחילתו בשאלת אחוזי ההצבעה הצפויים ובחשש שחלק ניכר מהמצביעים הערבים לא יתייצבו בקלפי ביום הבחירות. מאז החרמת הבחירות ב-2001, שבמסגרתה פחות מ-20 אחוז מהמצביעים הערבים מימשו את זכותם להצביע, במערכות הבחירות האחרונות אחוז ההשתתפות עומד על כחצי מבעלי זכות הבחירה בציבור הערבי.

עם העלאת אחוז החסימה גוברים הסיכויים שכל מפלגה בנפרד לא תצליח להכנס לכנסת, אלא רק אם ירוצו במשותף. האמונה הרווחת בעניין הזה היא שהמצביעים הערבים, כמו היהודים, מאסו במשחקי אגו של מפלגות, ושריצה משותפת תחזק את האמונה של המצביעים הערבים בכך שנציגיהם מוכנים לשים בצד את האינטרסים האישיים כדי להיטיב ולייצג את הציבור שלהם.

בעוד שבמצב של ריצה מפוצלת לא צפוי שינוי דרמטי באחוזי ההצבעה בהשוואה למערכות בחירות קודמות, ממצאי הסקר שערכנו מצביעים על מגמה משמעותית של עלייה באחוזי ההצבעה במקרה של ריצה משותפת. כשנשאלו מה הסיכוי שישתתפו בבחירות במקרה כזה ענו 68 אחוז מהמשיבים הערבים כי הם "בטוח" יצביעו – נתון שמצביע באופן ברור על המגמה. השליש הנותר התחלק בין כמעט 12 אחוזים נוספים שאמרו שהם חושבים שיצביעו, לבין עוד 20 אחוז שענו "סיכוי חצי-חצי" או שלא יצביעו.סקר 972 ושיחה מקומית

אפשרות החרם

מהצד השני אורב האיום בחרם בחירות, אפשרות שהמשיבים לסקר היו מודעים מאוד אליה. שאלנו אותם "אם תהיה קריאה ממנהיגים בחברה הערבית להחרים את ההשתתפות בבחירות לכנסת, האם תצביע למרות הקריאה לחרם או לא תצא להצביע בבחירות במרץ?"

בתשובה ענו לנו רבים מהם, 40 אחוז, שבמקרה כזה הם בוודאות לא יצביעו, ובכך הפגינו לא רק היענות אפשרית לקריאה לחרם אלא את עוצמתה של ההיענות. 54 אחוזים בסך הכל אמרו שייענו לקריאה לחרם, מה שמשאיר רק 46 אחוזים שבוודאות או אולי יצביעו למרות החרם. זאת כאמור בהשוואה ל-56 אחוזי הצבעה בציבור הערבי בבחירות האחרונות. מעניין לציין שגם בקרב אלה שאינם מחרימים נרשמה נחישות רבה: כמעט פי שניים משיבים אמרו שהם בוודאות כן יצביעו (33 אחוז) מאלה שכנראה יצביעו (13 אחוז).

עוד נתון מעניין שעלה מהסקר מתייחס לשאלת הזהות. ביקשנו מהמשיבים הערבים להגדיר את הזהות העצמית הראשית שלהם. מי שזיהו את עצמם קודם כל כפלסטינים, יותר מאשר ערבים, גילו נכונות גבוהה יותר להחרים את הבחירות במסגרת מהלך כולל כזה. מדובר אמנם במדגם קטן, אך הוא מצביע על הכיוון של הנטייה הפוליטית של הקבוצה הזאת.

סקר 972 ושיחה מקומית

יותר מזדהים כפלסטינים

ממצאי הסקר לגבי תחושת הזהות הערבית מעניינים גם כשלעצמם. הצגנו לנסקרים ארבע אפשרויות הגדרה עצמית: ערבי, ערבי-ישראלי, פלסטיני ופלסטיני-ישראלי. לא ביקשנו שיציינו זהות אחת בלעדית, אלא לבחור את הראשית והעליונה מבחינתם. בקרב קבוצת המדגם שלנו 55 אחוז בחרו באפשרות שמתמקד ב"ערבי" – ערבי או ערבי-ישראלי – בעוד שמיעוט גדול של 45 אחוז בחרו ב"פלסטיני" או "פלסטיני-ישראלי".

יתכן שמדובר בשינוי משמעותי שחל מאז 2011, אז ערכתי סקר דומה עבור קרן אברהם. באותם ימים הסתמן רוב גדול, של יותר מפי שניים, שהזדהו כערבים ולא כפלסטינים (59 אחוז מול 26, בהתאמה). מדובר בסוגיה שנמצאת בתהליך מתמיד של שינויים, אבל אם הכיוון המסתמן כאן יתברר כנכון, אני לא אופתע אם מדובר בתוצאה של סדרת האירועים הקשים, החקיקה וההסתה נגד ערבים בישראל בשנים האחרונות, שעשויה לגרום לאנשים לאמץ זהות שהיא יותר מובחנת ופוליטית.

סקר 972 ושיחה מקומית

צריך לסייג חלקית את תוצאות הסקר הזה: הסקר המלא נערך בקרב 600 מרואיינים בגירים מהחברה הישראלית, בהם רק מאה ערבים. הסקר עסק במגוון נושאים, ויפורסם במלואו כאן בהמשך. הפרטים בפוסט הזה נוגעים לשאלות שרק הנסקרים הערבים נשאלו. המרואיינים רואיינו בשפות שלהם, באמצעות האינטרנט והטלפון, בתאריכים 11-17 לדצמבר. סטיית התקן עומדת על כארבעה אחוזים.

המשמעות היא שבקבוצת המדגם הערבית בלבד רמת הסטייה האפשרית של התוצאות היא גבוהה יחסית, ועומדת על כעשרה אחוז. עם זאת, המגמה הכללית שעולה מהסקר ברורה וניכרת, שכן התוצאות מצביעות על גושים גדולים שמסמנים את המגמות בחברה הערבית.

הסקר תוכנן ונותח על ידי ד"ר דליה שיינדלין, מומחית לדעת קהל ויועצת פוליטית לקמפיינים בישראל ובעולם. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם לעברית על ידי חגי מטר.

 > מול הימין הקיצוני נדרש איחוד יהודי-ערבי בין חד"ש למרצ

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, מוחמד ברכה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, מוחמד ברכה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הרב משה יהודאי, חבר הוועד המנהל של ארגון רבנים לזכויות אדם, שנפצע בראש ובגפיו לאחר שמתנחלים התקיפו מסיק זיתים באזור בורין (צילום: תחקירן ׳יש דין)

מתנחלים תקפו במוטות ובאבנים פעילים שסייעו במסיק בגדה המערבית

רעולי פנים מההתנחלות יצהר תקפו ופצעו פעילים מארגון "רבנים לזכויות אדם" שהגיעו לסייע לחקלאי הכפר בורין בעונת המסיק, וכן הציתו והשחיתו עצים רבים במטע. "הצבא חוסם גישה של הפלסטינים לאדמותיהם בעוד שמתנחלים קיצונים מצליחים להיכנס ולהסב נזק", נמסר מהארגון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf