newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סרבנית מצפון נשפטה בפעם הרביעית. תרצה במצטבר 104 ימי מחבוש

נועה גור-גולן נשפטה ל-30 ימים נוספים בכלא הצבאי. ועדת מצפון דחתה את טענתה כי היא פציפיסטית. אופיר אברבוך שריצה כבר 150 ימי מחבוש במצטבר והדס טל שצברה 50 ימים בכלא צפויים גם הם להתייצב בקרוב ולסרב שוב

מאת:

סרבנית המצפון נועה גור-גולן נשפטה אתמול (שני) לתקופת מאסר רביעית, הפעם של 30 ימי מחבוש, בשל סירובה לשרת בצבא. לאחר שתסיים לרצות את התקופה הזאת תסגור גור-גולן 104 ימים בכלא הצבאי. גור-גולן, בת ה-19 מנתניה התייצבה כבר פעמיים בפני עדת המצפון של צה"ל שדחתה את טענתה כי היא פציפיסטית שאינה מוכנה לשרת בארגון צבאי, ובקשתה השלישית להופיע בפני ועדה נדחתה. למרות רצונה לתרום לחברה שלא במסגרת צבאית, הרשויות מסרבות לאפשר לה לעשות שירות לאומי-אזרחי חלופי.

לפני התייצבותה בבקו"ם כתבה גור-גולן בעמוד הפייסבוק שלה:

מי שיצא לו להכיר אותי בתקופה האחרונה יודע שסירוב פומבי, ובכלל להיכנס לכלא הוא הדבר האחרון שחשבתי שיקרה. חשבתי באמת ובתמים, שכשאכנס אל ועדת המצפון, מאיימת ככל שתהיה.. אמצא את דרכי להגיע לליבם של ארבעת הגברים התוקפניים שישבו שם.(ואישה אחת שלא אמרה מילה) ואם לא בפעם הראשונה, אז בפעם השנייה. ואם לא בפעם השנייה אז כשאבקש לראות ועדת מצפון בפעם השלישית. או ועדת אי התאמה. אבל האדם מתכנן תוכניות.. ומפקד מיטב צוחק.

אני אחזור היום שוב בפעם הרביעית, כי גם כשגדרות התיל נראים מאיימים פתאום ומזכירים לי שאני בכלא, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון. אני יודעת שאם ניתנה לי הפריבילגיה והכוח הנפשי להגיד לא, אני יודעת שניתנה לי האחריות, ואני אעמוד על כך.

> לא יעקרו עוד ישובים? הצחקת את תושבי סוסיא, נתניהו

סרבנית המצפון נועה גור גולן בכניסה לבקו"ם 01.08.2017 (צילום: איריס גור)

סרבנית המצפון נועה גור גולן בכניסה לבקו"ם 01.08.2017 (צילום: איריס גור)

שני סרבני מצפון נוספים צפויים להתייצב בקרוב בבקו"ם, להצהיר שוב על סירובם לשרת ולהישלח לתקופות כליאה נוספות. אחת מהם היא הדס טל בת ה-18 מקיבוץ יפעת שריצתה כבר 50 יום במצטבר בשל סירובה לשרת בשטחים ולקחת חלק בכיבוש. היא צפויה להצהיר שוב על סירובה לשרת בצבא ולהישלח לתקופת כליאה נוספת.

השני הוא אופיר אברבוך, בן 18 מהיישוב צופית, שריצה כבר 150 ימי מחבוש במצטבר – חמישה חודשים, ועומד גם הוא בפני תקופת כליאה נוספת. אברבוך, שהחליט להפוך את הסירוב שלו לציבורי רק לאחר שריצה 130 ימי כליאה, כתב בהצהרה שפרסם: "בבחירה שלי לסרב אינני מתנער מהאחריות שלי לחייהם, לשלומם ולביטחונם של התושבים במרחב שלנו. ברור לי, כמו לשאר חבריי הסרבנים והסרבניות, כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ייפתר מעצמו, במטה קסם, וללא התערבות של איש. למעשה, ההפך הוא הנכון. אנו הסרבנים מבינים היטב כי למען ביטחוננו וביטחון הדורות הבאים, עלינו לחדול משירות מעגל האלימות והדמים שלתוכו נולדנו, ושאותו למדנו לקבל כמובן מאליו. כדי לעצור את האלימות צריך להתחיל מלומר לא: לא לאלימות, לא לשפיכות הדמים, לא למעגל האימה השולט בחיינו. לא להתנערות מאחריות, להעדר מחשבה, ולהליכה צייתנית עם העדר".

מוקדם יותר השנה נכלאו שלוש סרבניות מצפון (תמר אלון, תמר זאבי ועתליה בן אבא) לתקופות העולות על 100 ימי מחבוש בגין סירובן להתגייס.

> "הפלסטיני רוצה לצאת מהגטו עכשיו": ניר ברעם בראיון על סרטו החדש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf