משפטי הראווה של ארדואן: הפיזיקאית שמאויימת במאסר כיוון שחתמה על עצומה

עאיישה ארזן חתמה בשנת 2016 ביחד עם מאות מעמיתיה על עצומה שביקשה לעורר מודעות ציבורית למתקפה הקטלנית על דרום-מזרח המדינה. כעת היא עומדת למשפט באשמת "הפצת תעמולה לארגון טרור", עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שבע וחצי שנות מאסר

א א א

כותבת אורחת: רלה מזלי

חברתי מזה עשור-וחצי, עאיישה אֶרזן, עומדת למשפט בבית הדין הפלילי באיסטנבול. האישום: "הפצת תעמולה לארגון טרור", עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שבע וחצי שנות מאסר. כשהיא מתקרבת לגיל שבעים היא עלולה להישלח לכלא, בגלל שחתמה על עצומה.

עאיישה היא אחת מבין כ-150 אקדמאים שעומדים לדין היום בתורכיה על אישום זהה, כפי שדווח בשיחה מקומית בחודש שעבר. משפטי האקדמאים, שזוכים לסיקור עקבי ומפורט באתר החדשות העצמאי ביאנט, נפתחו בדצמבר האחרון. נכון ל-1 במרץ, הוטלו כבר גזרי דין על שלושה נאשמים, עונשי מאסר של שנה ושלושה חודשים שביצועם הושעה לעת עתה מסיבות לא ברורות – אולי מפני שמספרי האסירים המאמירים מאז ניסיון ההפיכה הכושל בקיץ 2016, לא מותירים מקום בבתי הכלא.

> אקדמאים ישראלים בביקור סולידריות עם עמיתיהם התורכים העומדים למשפט

עאיישה אֶרזן (צילום: רלה מזלי)

עאיישה אֶרזן (צילום: רלה מזלי)

סעיף האישום "הפצת תעמולה לארגון טרור" מתייחס לחתימתם של כל הנאשמים, ובכללם גם של עאיישה ארזן, על עצומה שפורסמה בינואר 2016 תחת הכותרת: "לא נהיה שותפים לפשע זה". כפי שפירטה עאיישה בתצהיר שהגישה לבית המשפט, העצומה, שנחתמה בידי 1,128 אקדמאים מ-89 אוניברסיטאות בתורכיה ולמעלה מ-355 אקדמאים וחוקרים מארצות אחרות (כולל החתומה מטה), נכתבה "בניסיון לעורר מודעות ציבורית… וכתחינה לשלילת קו מדיני של שימוש בכוח ואימוץ 'חיפוש של פתרונות שלום בר-קיימא'". העצומה נוסחה בעקבות התקפות שאירעו, על פי התצהיר של עאיישה לבית המשפט, "בעקבות הטלת עוצר שנוי במחלוקת, במשך חודשים ארוכים, בחלקה הדרום-מזרחי של תורכיה, [אירועים] שהסתיימו במותם של למעלה מאלף בני אדם, בהרס… ובהפיכת למעלה ממיליון בני אדם באזור לחסרי בית".

חברים שונים מקבוצת "אקדמאים לשלום" התורכית, שהתכנסה סביב קריאה זו להפסקת ההתקפות בדרום-מזרח תורכיה, נעצרו ונחקרו כבר בינואר 2016, זמן קצר אחרי פרסומה. אבל ניסיון ההפיכה מאוחר יותר בקיץ של אותה שנה העלה את רף הרדיפה אחר חותמות וחותמי העצומה. מאז, מאות מבין החותמים פוטרו ממשרותיהם. על חלקם נאסר לעזוב את המדינה. נגד אחרים הוגשו כאמור כתבי אישום.

הפעלת כוח בלתי מידתית

עאיישה ארזן, פיזיקאית ומרצה בגמלאות, כבר "ביקרה" בעבר באתר "שיחה מקומית" בראיון שקיימתי אתה ופורסם באוקטובר 2014, כחלק מסדרה בת ארבעה ראיונות עם נשים אקטיביסטיות מאיסטנבול. ארבע נשים וארבע חברות אישיות שלי. באותו ראיון היא סיפרה בין היתר על ירידה למחתרת אחרי ההפיכה הצבאית ב-1980, על תקופה בלתי נסבלת עבורה שבה "את הופכת למין מישהי אחרת", ועל החלטה שלה לחצות את הגבול ולהימלט. בשנים האחרונות עאיישה התמודדה בבחירות מוניציפליות במקום מגוריה מטעם "המפלגה הדמוקרטית של העמים", עליה סיפרה שהיא "תמונת ראי במערב תורכיה של המפלגה הכורדית במזרח, הב.ד.פ., שמחויבת ליוזמות דמוקרטיות ונעדרת קישור אתני או כורדי מובהק".

על העצומה "לא נהיה שותפים לפשע זה" עאיישה חתמה אחרי ביקור שערכה, בספטמבר 2016, עם קבוצה של נשים סופרות, עיתונאיות ופוליטיקאיות, בדרום-מזרח תורכיה. בתצהיר שהגישה לבית המשפט היא מסרה עדויות ישירות מהביקור בג'יזרה: "ראיתי במו עיני את הפעלת הכוח הבלתי מידתית שהפכה את השכונות לעיי חורבות, ניתקה את החשמל והמים, חוררה במכוון בכדורים את מיכלי המים על הגגות והותירה מזגנים מפוחמים, תלויים על בלימה. ההפגזות הכבדות העיפו את פתחי הביוב והבורות הוצפו במי ביוב. לא ניתן לתאר את היקף האבידות וההרס שסבלה האוכלוסייה האזרחית אלא כמבצע ענישה קולקטיבי כנגד התושבים, אמצעי שאין לו מקום במערכת חוק מודרנית". העדות האישית שלה נתמכת גם בשורה ארוכה של דוחות מחקר ותיעוד ובהם, בין היתר, דוח של נציבות זכויות האדם של האו"ם, דוח של נציבות זכויות האדם של מועצת אירופה, דוחות של ארגונים בינלאומיים בלתי ממשלתיים וכן של ארגונים תורכיים.

> הקיץ של תורכיה הפך לחורף אפל מאוד

הפגנות בתורכיה (צילום: אקטיבסטילס)

"אני מאמינה שזו חובה אזרחית למחות כנגד ההשפלה וחילול הקודש של מה שיקר לבני אדם". הפגנות בתורכיה (צילום: אקטיבסטילס)

כמעט שנה לפני הביקור הזה, בדצמבר 2015, עאיישה השתתפה בביקור בעיר דיארבקיר, במשלחת של 107 תומכות ותומכי שלום שהגיעו לעיר כמחווה של סולידריות. במהלך אותו ביקור, הקבוצה שמעה עדות משני גברים שבני משפחה שלהם נורו למוות ברחוב. מאז מותם עבר כבר שבוע, הם סיפרו אז, וגופותיהם של שני הגברים הירויים לא נמסרו למשפחות לקבורה. נציגות קטנה מתוך המשלחת ניצלה פגישה שנקבעה לה מראש עם מושל דיארבקיר כדי לבקש את החזרת הגופות, אך ללא הצלחה. הגופות נמסרו ליקיריהם לקבורה רק בתום 29 יום.

עאיישה התייחסה לאירוע הזה בתצהיר שלה לבית המשפט: "אני מאמינה שזו חובה אזרחית למחות כנגד ההשפלה וחילול הקודש של מה שיקר לבני אדם, כמו קבורתם הראויה של מתיהם, לא פחות משזו חובתנו לדרוש הגנה על חיי אדם. אין לקבל את היעדר העונש על הפרות זכויות אדם שהופך אותם לדבר שבשגרה. לדעתי זו היתה אחת המטרות העיקריות של העצומה".

"הייתי בת מזל" 

אחרי פרסום העצומה, נפתחה חקירה נגד המורה התורכייה עאיישה צ'ליק שיצאה בקריאה בראיון טלוויזיוני: "אתם מודעים למה שמתרחש בדרום מזרחה של תורכיה? ילדים שטרם נולדו, אמותיהם, אנשים נהרגים כאן… אל תעברו על זה בשתיקה. תראו, תקשיבו, תושיטו לנו יד עכשיו". כשצ'ליק זומנה לחקירה, 26 אנשי רוח הצהירו: "אני עאיישה צ'ליק" והסגירו את עצמם לרשויות לחקירה. ביניהם גם עאיישה ארזן, חברתי, ובן זוגה, ההיסטוריון אורהן סילייר.

למרות שלא הוזכר במפורש, גם הצעד הזה מנומק בתצהיר לבית המשפט: "במהלך האירועים, ככלל לא ניתנה לאנשים בתורכיה אפשרות לקבל מידע מספק על המתרחש. תחת לחצים גוברים, חלק גדול מהתקשורת טייחה ואפילו ניסתה להצדיק את מה שנעשה בתושבים, את ההרס ואת אובדן החיים… ההופעה המצערת של גישות ושיטות מוטות ומפלות של כוחות הביטחון, העומדות בסתירה מוחלטת למשימתן האמיתית, לא עמדה בשום שלב לחקירה משפטית". האקדמאים שניסחו את העצומה ואלה שחתמו עליה לקחו על עצמם תפקיד אזרחי בריכוז, חשיפה והפצה של מידע על פשעים לכאורה, במקום תקשורת ומערכת משפטית שאיבדו או מסרו את עצמאותן.

ב-2014, בניתוח צלול של תהליכים מדיניים בתורכיה, עאיישה אמרה: "ב-1977 האלימות הונדסה בידי הבולשת ופרובוקטורים. עכשיו, כאן, זה עימות ישיר עם המשטרה. עם ראש הממשלה."

ברוח זו, ובהמשך להתנגדות העיקשת לקחת חלק בפשעי המדינה, גם אם "רק" בשתיקה, לאחרונה הגישה קבוצה של 12 מבין האקדמאים החתומים על העצומה מינואר 2016 תלונה פלילית נגד הנשיא ארדואן על העובדה שכינה אותם "בוגדים חסרי מצפון" וקראו להפסקת פעילותה הצבאית של תורכיה באפרין, בחזית החדשה שפתחה נגד הכורדים מעבר לגבול הסורי. התלונה היא על "הלבנת פנים" ועל "גרירת הציבור לשנאה ועוינות" תוך הפיכתם "למטרות במסע לינץ'".

"הייתי מאוד בת מזל", היא אמרה לי בראיון ב-2014 על התקופה שעברה עליה אחרי הבריחה מתורכיה בשנת 1980. "להרבה אנשים ריסקו את החיים. ריסקו את הגוף. אני יצאתי בלי פגע. מעולם לא נעצרתי. מעולם לא ישבתי בכלא". היום היא עומדת למשפט. בכל הצילומים שלה מבית הדין הפלילי, עאיישה מחייכת חיוך רחב.

רלה מזלי היא סופרת, חוקרת עצמאית ופעילה פוליטית.

> מריה מונטסורי: המורה הפמיניסטית שסרבה להצהיר נאמנות לשלטון

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
התנחלות הר גילה (חגי מטר )

ומה עם חיבור חלקה הדרומי של הגדה עם זה הצפוני, פונקציה שבאופן טבעי ירושלים היא זו שהיתה אמורה למלא? התנחלות הר גילה, סמוך לירושלים (צילום: חגי מטר )

להביט על מפת הגדה בעיניים פקוחות, לא מתוך משאלת לב

הטענה לפיה די בפינוי של פחות מעשרת אלפים משפחות מתנחלים בגדה כדי לאפשר פתרון מדיני מתעלמת מהמציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית בשטחים, כמו גם מעמדת הפלסטינים עצמם. כן, המתנחלים יפסידו לבסוף, אבל צריך להפנים את המחיר המאמיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf