עדויות: שוטרים פרצו למסגד באל-אקצא, היכו והשפילו מעל למאה מתפללים

מאת |

בתום תפילת הערב, הראשונה לאחר ניצחון מחאת המגנומטרים, פרצו שוטרים למסגד שבקצה המתחם תוך אלימות קשה. הם היכו את המתפללים וחובשים שהיו במקום אחד אחד ואזקו אותם, הובילו אותם יחפים ברחובות, ואז ערמו אותם זה על זה באוטובוס. עכשיו עשרה מהם דורשים מהמחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה פלילית

עשרה פלסטינים פנו בשבוע שעבר למח"ש, באמצעות עו"ד נועה לוי מהוועד נגד עינויים, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד שוטרים שהיו מעורבים באירוע במהלכו פרצו לאחד המסגדים במתחם אל-אקצא תוך שהם יורים רימוני הלם וכדורי ספוג, היכו מתפללים, ועצרו אותם ללא הבחנה תוך שימוש בכוח. האירוע נמשך בהשפלה שיטתית של העצורים שהובלו יחפים, כפותים ומוכים ברחובות ירושלים. מעדויותיהם נדמה כי השוטרים כנראה לא חשבו שמדובר בבני אדם.

גרסת המשטרה: מספר צעירים התבצרו ונעצרו

ביום חמישי, 27 ביולי, הודיע הווקף כי בעקבות הסרת אמצעי הבידוק מהכניסה לאל-אקצא, ישובו המאמינים להתפלל במסגד. זו היתה הפעם הראשונה ששבו להתפלל באל אקצא מאז ישראל הטילה ענישה קולקטיבית לאחר ששלושה תושבי אום אל פאחם פתחו במתקפה רצחנית במהלכה הרגו שני שוטרים בכניסה להר. הפלסטינים חגגו את ניצחונם הנדיר, לאחר ימים ארוכים של מאבק עממי עיקש, אבל בכוחות הבטחון הישראלים לא מכירים ביכולת של פלסטינים לשמוח והזהירו מפני אפשרות למהומות. התקשורת הממסדית כמובן קנתה את זה ועמדה בהיכון.

אלפים רבים הגיעו לקחת חלק בתפילת הצהרים שהחלה בעשרות פצועים לאחר שהמשטרה תקפה את המתפללים ששטפו את הרחובות בדרך למסגד. תפילות אחר הצהרים והערב עברו בשקט יחסי. בשעה 22:30 פנתה המשטרה למתפללים באמצעות כריזה וביקשה מהם לסיים את התפילה ולהתפנות מהמקום. המתפללים עשו זאת.

> מה שלמדתי מאמי: מול גזענים כמאי גולן מתייצבות בלי להתנצל

פלסטינים חוגגים את ההחלטה לבטל את הבדיקות בכניסה למסגד אל אקצה ובקריאה לפתוח את שער חוטה, אותו המשטרה סרבה לפתוח למספר שעות, 27.7

פלסטינים חוגגים את ההחלטה לבטל את הבדיקות בכניסה למסגד אל אקצה ובקריאה לפתוח את שער חוטה, אותו המשטרה סרבה לפתוח למספר שעות, 27.7

מאוחר יותר בלילה דווח על קבוצה של עשרות צעירים שהתבצרו במסגד וסירבו להוראות המשטרה לצאת. המשטרה אף טענה כי הצעירים לא שעו להוראות הווקף עצמו ונעלו את דלתות המסגד. לכן, כך הודיעה המשטרה (ודיווחו כלי התקשורת במילים דומות), "נכנסו כוחות המשטרה אל המסגד בו התבצרו הצעירים ופעלו להוצאתם. מספר צעירים שהפרו את הסדר והתעמתו עם השוטרים נעצרו והועברו לחקירה".

אולם למתפללים, ששהו באותה העת במסגד "אלקבלי" שבקצה מתחם אל אקצא, לתפילת "קיאם אליל", יש גרסה שונה לחלוטין לאירועים. בתלונה שהגישו למח"ש מתארים עשרת המתלוננים, בהם מתפללים ואנשי צוות רפואי, כיצד שוטרים פרצו למקום בעודם יורים רימוני הלם וכדורי ספוג על 120 מתפללים מופתעים ואחוזי אימה. עדויותיהם כוללות תיאורים של  אלימות קשה והשפלות, תקיפה של צוות רפואי והתעללות. המתלוננים דורשים ממח"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים בהתעללות, נגד המפקדים שאישרו אותה, ונגד אלו שלא עשו דבר כדי למנוע או להפסיק אותה.

גרסת המתפללים: עברנו התעללות

על פי עדויות המתלוננים, הם היו סגורים ביחד עם קבוצה של כ-120 מתפללים במסגד "אלקבלי" הממוקם בקצה מתחם אל-אקצא. לדבריהם לא שמעו שום כריזה או קריאה להתפנות, בוודאי שלא התבצרו במקום.

בערך בשעה 22:30 כשהיו במהלך התפילה, כבו פתאום האורות במסגד וכוח משטרתי גדול, של כמאה שוטרים, חובשים קסדות עליהן הורכבו פנסים ומצלמות, פרץ למקום תוך שהוא משליך רימוני הלם בין המתפללים. במקום נוצרה מהומה כשהמתפללים, שמעידים כי היו בפאניקה וחששו לחייהם, החלו לרוץ לכל עבר והשוטרים יורים עליהם גם כדורי ספוג, וחובטים בהם באלות, בבעיטות ואגרופים תוך קריאות "לזיין אותם" ו"נזיין את אמא שלכם". להזכיר – כל זה מתרחש במסגד סגור.

בין מגישי התלונה גם שלושה חובשים, אשר היו נוכחים במסגד במסגרת תפקידם. על פי עדויות השלושה, הם הותקפו פיזית על ידי שוטרים לאחר שהחלו לסייע לאחד המתפללים שאיבד את הכרתו, לאחר שכדור ספוג פגע בראשו. על פי עדויותיהם, קצין משטרה בשם "שלומי" הורה לשוטרים להפשיט אותם ממדיהם ולקחת את הכרטיסים המגנטיים שמזהים אותם כחובשים. על פי העדויות הוא קרע את אחד הכרטיסים המגנטיים, הודיע "אין פה חובשים" ואמר לשוטרים "תזיינו את כולם". והשוטרים ביצעו.

לאחר שהמהומה במסגד קצת שככה, מעידים המתלוננים, ריכזו השוטרים את המתפללים כולם, ואיתם גם החובשים, בפינה אחת של המסגד. המתפללים הרימו ידיים לאות כניעה. ואז החלה מסכת התעללות סדיסטית, בעידוד וגיבוי הקצינים במקום.

השוטרים החליטו לאזוק אותם אחד אחרי השני. בכל פעם נבחר מתפלל אחד, והובל כמה צעדים קדימה. השוטרים הפילו אותו על הרצפה, היכו אותו באמצעות אלות, אגרופים ובעיטות, ואז אזקו אותו באזיקוני פלסטיק בצורה מכאיבה במתכוון – וכל זה למול קהל המתפללים הכנוע. על פי העדויות, שוטרים הפילו לארץ מתפללים שעיניהם כוסו בפלנליות ודרכו עליהם בעודם אזוקים בידיהם מאחורי הגב. את סימני האיזוק הכואב חלק מהמתלוננים נשאו על גופם זמן ארוך לאחר המקרה.

לאחר טקס האיזוק, נדרשו המתפללים לכרוע על ברכיהם בפינה אחרת של המסגד. הם נדרשו להפנות ראש למטה וחלקם נדרשו להוריד את ראשם בין רגליהם. כל המתפללים שנכחו באולם באותה העת, למעט מספר נשים וקשישים, נעצרו. בין העצורים גם קטינים. כשבמשטרה מדבררים ש"מספר צעירים נעצרו", הם מתכוונים לכמעט 120 איש.

מבחינת השוטרים נראה שהערב רק התחיל. עכשיו הגיע תורה של צעדת השפלה. האוטובוס שיקח את המספר העצום של העצורים למגרש הרוסים חיכה בשער המוגרבים. השוטרים לקחו להם את הנעליים והכריחו אותם לצעוד יחפים בצורה הפגנתית ברחובות העיר העתיקה תוך דרישה להוריד את ראשם למטה ואף להתכופף בזווית של 90 מעלות. על פי העדויות, חלק מהעצורים הובלו כאשר שוטר אוחז בצווארם – שוטר על כל שני עצורים – והודף אותם לצורת הליכה כפופה בכל פעם שהעזו לזוז מהתנוחה הכפויה. בשער המוגרבים החליטו השוטרים לבצע חיפוש גופני פומבי בכולם, לעיני העוברים והשבים ומצלמותיהם.

שם התחילו השוטרים להעמיס את העצורים לרכבים שיובילו אותם לחקירה. חלקם הקטן הועמס ברכב משטרתי בו הושבו על רצפת הרכב, והאחרים – כמאה עצורים – נדחסו בתוך אוטובוס עירוני של אגד. איך דוחסים מאה איש לאוטובוס אחד? ובכן, בלחץ. ועוד יותר לחץ. על פי העדויות העצורים, שידיהם אזוקות כל הזמן הזה בחוזקה מאחור, הושבו על כסאות ועל רגליהם הושיבו השוטרים עצירים אחרים. לחלקם אף הורו להרכין את גופם קדימה ואז הניחו על גבם עוד עציר אזוק וכן הלאה.

אלימות משטרתית היא הנורמה. צפו מעצרו של צלם אקטיבסטילס יומיים קודם לכן:

רבים מן העצורים סיימו את התקרית כשהם חבולים קשות. חלקם נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים. בין הפציעות ישנן חבלות בראש ובכל חלקי הגוף, שטפי דם בגב ובחלק האחורי של הגוף (חלקם ככל הנראה כתוצאה מדריכה על גופם של עצורים שרועים על הקרקע), חתכים שדרשו תפרים, חבורות וחתכים בפרקי הידיים כתצאה מהאיזוק המכאיב במכוון.

מי נתן את הפקודות?

עו"ד נועה לוי מהוועד נגד עינויים התייחסה להקשר שבו ננקטה האלימות המשטרתית: "הארוע שארע במסגד אלקבלי מהווה דוגמא קשה ליחס בלתי סביר של משמר הגבול כלפי מתפללים ולזלזול ברגשות דתיים. המשבר באל אקצא היה משבר בין דתי מסוכן מאוד שכל העיניים במזרח התיכון היו נשואות אליו, ושוטרי מג"ב התנהגו כפיל בחנות חרסינה. כניסת שוטרי מג"ב עם רימונים וכדורי ספוג לתוך מסגד בשעת תפילה היא חציית קו אדום, ואנו דורשים ממח"ש לקדם חקירה רצינית על מנת להעמיד לדין את האחראים לארוע. למרבה הצער, האלימות מצידם מהווה המשך ישיר להתנהלות המשטרה במחאות אזרחיות בלתי אלימות בתוך ישראל, כאשר ידם של השוטרים ושל שוטרי מג"ב בפרט קלה יותר ויותר על ההדק".

הפניה של המתלוננים למח"ש לא כוללת דרישה לחקור רק את השוטרים והמפקדים שהיו שותפים להתעללות בעצמם. הם דורשים לחקור גם את כל מי שפיקדו, שאישרו את שיטות המעצר שהופעלו, או היו עדים להתנהלות ולא עשו דבר כדי לעצור אותה.

עו"ד נועה לוי מסבירה: "כל מי שקרא את העדויות יכול להבין מהן בקלות שלא מדובר בהחלטה שגויה של שוטר זוטר בשטח, אלא בפעולה שנבעה מהדרג הפיקודי. השוטרים רעולי הפנים שהיו במקום, שתקפו והשפילו מתפללים וצוות רפואי ללא הבחנה פעלו לפי פקודות וההוראות של מפקדיהם, ודווקא לכן נדרשת חקירה מעמיקה על מנת למצות את הדין עם האחראים ולמנוע את השנות הארוע".

ואכן, מתיאור האירועים עולות שאלות רבות: מדוע פרצו מלכתחילה השוטרים למסגד בצורה כזאת? הרי אם המתפללים באמת היו מתבצרים כדי להביע מחאה כלשהי הם לא היו מתכחשים לה אחר כך. מה היו הפקודות שקיבלו השוטרים? האם מראש היתה כוונה ואולי ניתנה הוראה לעצור את כל מי שנמצא במקום? האם המתפללים נעצרו בשל מעשה מסויים? מהעדויות עולה כי המעצרים בוצעו באופן שרירותי לחלוטין. אם כך לא מדובר במעצר של מתפרעים, אלא במה שנראה כמעצרי שווא. עוד עולה השאלה מי הגאון שהחליט לדחוס מאה אנשים באוטובוס אחד, ואיפה הוא שכח את האנושיות שלו?

מדוברות המשטרה נמסר בתגובה: "מאחר והנושא נשלח לבדיקה במח"ש, מטבע הדברים איננו יכולים להתייחס".

ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. היא תפורסם כאן אם וכאשר תתקבל.

[עדכון 2.8.17 21:00]: יממה לאחר פרסום הכתבה ביקשו מדוברות המשטרה להעביר את התגובה הבאה ולפרסמה במלואה. אמנם אין בה שום התייחסות למקרה עצמו, או לטענות הקשות שעולות מן התלונה שהוגשה למח"ש, אבל בחרנו להביאה כאן לעיונכם כלשונה:

הדברים אינם משקפים את המציאות ומציגים אותה באופן מוטה, מעוות וחד צדדי.

מאז שנהרגו שני שוטרי משטרת ישראל בפיגוע טרור רצחני בהר הבית, התמודדה המשטרה כמעט מדי יום אל מול אלפי מתפרעים אשר ביקשו להפר את הסדר הציבורי ולפגוע בשוטרים, מבקרים ועוברי אורח.

משטרת ישראל הכילה עשרות הפרות סדר מקום שהדבר התאפשר, אולם ככל שההתפרעויות היו אלימות וכוונו כלפי השוטרים – המשטרה פעלה מתוקף תפקידה בנחישות למעצר המסיתים והמתפרעים, אכיפת החוק והשבת הסדר הציבורי על כנו.

ככל שעלו טענות אודות פעילות המשטרה באותו היום ובכלל באותה התקופה – הרי שהם נשלחו לבדיקת מח״ש כמקובל ושם מקומם להתברר.

יחד עם זאת, הבחירה השיטתית של אתרכם להציג את מי שבוחר להפר את הסדר, להתפרע ולעבור על החוק כאזרחים תמימים – מהווה לכשעצמו פגיעה בשלטון החוק שהוא מאבני היסוד במדינה דמוקרטית.

למזלם של אזרחי ישראל, גם רעשי רקע מעין אלו, לא ירפו את ידיה של משטרת ישראל להמשיך באכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי בהר הבית, בעיר ירושלים ובכל מקום אחר במדינת ישראל.

> המרוויחים הגדולים מפסק הדין של העליון הם הרודנים של רואנדה ואוגנדה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

פעילה במאבקים לחופש, שוויון וזכויות אדם ואשה בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים. רכזת המדיה והפעילות ציבורית (בישראל) של ארגון התקשורת Just Vision , ועורכת שותפה של האתר שאתם קוראים בו ממש עכשיו.

לפני שהצטרפתי ל-Just Vision עבדתי כדוברת של ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל. בין הקמפיינים התקשורתיים שהובלתי במסגרת התפקיד: המאבק לשחרורם של העצורים המנהליים הפלסטינים שובתי הרעב בתחילת שנת 2012, הקמפיין לחשיפת מחנות העינויים בסיני בהם נכלאים פליטים למטרות כופר, ועוד. לאחר מכן שמשתי כאשת התקשורת של קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" לצמצום תפוצת נשק קל במרחב הציבורי בישראל.

בגלגול המקצועי הקודם שלי עבדתי כתראפיסטית בגישה התנהגותית לילדים ואנשים עם קשיים בתחום התקשורת והלמידה. מהמטופלות והמטופלים שלי למדתי שהדרך הטובה ביותר להעביר מסר היא תמיד זו הפשוטה, הכנה והישירה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf