העזתים הם העמלה על העסקה הבנקאית בין ישראל לחמאס

הילדים שמחטטים בזבל, הצעירים שמתאבדים, המצור הבלתי נסבל, הפחד המתמיד והתחושה שישראל והחמאס סוחרים בגורל של שני מיליון אנשים. שיחות עם נשים בעזה במתקפה האחרונה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

" זהו, סמאח, עדיפה לנו מלחמה". אלה המלים ששמעתי מאמא לילדים מעזה, אחת מכמה נשים ששוחחתי אתן בימים האחרונים כדי להבין מה עובר עליהן.

זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי מלים כאלה. לא האמנתי לאישה הזו עד שהסבירה: "אנחנו חיים בתוך הטפטופים האלו כבר כמה חודשים. רק פחד ואימה. עדיף מלחמה אחת גדולה וזהו. או שנמות ונסיים את הסבל הזה תחת המצור או שניפטר מחמאס ויהיה מה שיהיה. כמה פעמים אפשר למות?"

את מי את מקללת היום?

"אני, כמו הבן הקטן שלי, מקללת את ישראל וגם את חמאס. את היהודים שעשו לנו את זה , את המצור החונק ואת המלחמות והמתקפות, שהפכו את עזה לגיהנום. ואת חמאס שמגייסת כסף על חשבון הדם שלנו. כולנו מבינים שזה קורה כי אין לחמאס כסף ורמדאן בפתח. אנשים ממש רעבים פה ואוטוטו יתפוצצו נגד חמאס".

"בעולם מקבלים את רמדאן בחגיגות ואורות, ואצלנו בטילים והפגזות״ , אמרה לי מייסא, אחת הנשים שדיברתי איתן. אצל אחת מהן, התקפות טילים מהשמיים. אצל האחרת – שיגור טילי קסאם. והכל בשידור חי בטלפון בשתי שכונות שונות.

החשמל כמובן מנותק, וברי המזל המעטים יש להם גנרטור, שעוד מעט הדלק שלו ייגמר ותתחיל מלחמת האספקה. כבר ביום הראשון של המתקפה, משמרת הערב בבתי הספר בוטלה (בתי הספר עובדים בשתי משמרות, כי אין מספיק בתי ספר שעדיין לא הופצצו). הסטודנטים גם הם התבקשו ללכת הביתה מחשש שהקמפוס יופצץ. שעות ספורות לאחר מכן סיפרה סטודנטית, שכנראה חלק ממבנה האוניברסיטה אכן נהרס מטיל.

במקום אחד שומעים את הטילים של הצבא הישראלי, במקום שני את הרקטות של חמאס. הפצצה בעזה בתחילת השבוע (צילום: מוחמד זענון / אקטיבסטילס)

במקום אחד שומעים את הטילים של הצבא הישראלי, במקום שני את הרקטות של חמאס. הפצצה בעזה בתחילת השבוע (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

רמת הבקיאות של תושבי עזה בתהליך שיגורי הטילים על ראשיהם קשה לשמיעה. "תחילה טיל קטן, שלא הורג אף אחד אבל עושה רעש. רעידה, ובום", מתארת נוהא, אשה נוספת שדיברתי אתה. "וזה סימן האזהרה מהצבא. מהרגע זה יש לנו חמש דקות לעזוב את המבנה ולהתרחק ממנו. התיק הקטן מוכן, ורצים לרחוב. הטילים הקטנים לפעמים מתפוצצים, וצריך מזל כדי להיות רחוקים מהדלתות והחלונות כשהם פוגעים". ברחוב מחכים הצעירים לרוץ להציל פצועים אחרי שהטיל הענקי יפגע ויפיל את הבניין. "ברגע אחד, כמו אבטיח שנופל ומתפוצץ ולא נשאר ממנו כלום", היא מתארת את נפילת מגדל שנבנה אחרי המלחמה ב-2014.

"עזה בלתי נסבלת, יא סמאח", אומרת לי היבה, אשה נוספת. "יש פה ילדים רעבים, מחטטים בזבל. רק החודש התאבדו ארבעה צעירים, כולם בשנות העשרים. אחד מהם היה בהפגנות הגדר הבלתי אלימות בימי שישי, נפצע ברגליו ולא היה כסף לטפל בו אחרי שקטעו את רגליו. הוא הצית את עצמו באש ומת.

"בעזה יש חטיפות ורצח, במאבק להישרדות כולם נלחמים בכולם. צעירים, שלא יודעים מה לעשות עם עצמם, מסטולים מכדורים שמוברחים ממצרים. הם עולים שקל אחד בלבד. וכך, בשקל, אפשר לעזוב את עזה לכמה שעות ולרחף במקום אחר. ילד במחנה הפליטים שלנו גנב את השמלות של אחותו ומכר אותן בשוק כדי לאכול משהו. הוא חטף מכות וכמעט נרצח.

"מישהו מהשכונה מסרסר באשתו, בעשרים שקל. כדי להביא אוכל לילדים, הכל מותר היום כדי לשרוד את הגיהנום הזה. אז אם במלחמה הזו נמות כבר, יהיה פתרון כלשהו לג׳ונגל הזה". סיפרה נוהא.

"אני כבר מעדיפה מלחמה, אולי יהיה פתרון לג'ונגל של עזה". ילד בעזה בין ההריסות אחרי ההפצצות של ישראל (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

"אני כבר מעדיפה מלחמה, אולי יהיה פתרון לג'ונגל של עזה". ילד בעזה בין ההריסות אחרי ההפצצות של ישראל (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

מי שחושב שתושבי עזה לא מבינים את מעמדם האמיתי במשחק כיפוף הידיים הזה – טועה. לדעתי רוב העזתים מבינים שישראל לא אוהבת את חמאס, כי היא הגורם היחיד כמעט שלא נכנע לישראל עד הסוף ועדיין מתנגד לכיבוש ולמצור. חמאס נבחר לפני 14 שנים בבחירות דמוקרטיות, אבל להערכתי רוב העזתים אינם מעוניינים בהמשך שליטת חמאס ברצועה. אבל כאשר העוני, הרעב והאבטלה הפכו למציאות החיים היומיומית, המאבק לבחירות דמוקרטיות או למהפכה שלטונית, שהעולם מייחל שהעזתים יעשו – הוא שאיפה לא ריאלית. הערבי הממוצע במזרח התיכון למד על בשרו שמהפכות לא תמיד נגמרות בצורה טובה. רק לדמיין את הכוח הצבאי של נשיא מצרים א-סיסי נכנס לרצועה בגיבוי מטוסי חיל האוויר והטנקים של צה"ל, זו תמונה שאף אחד לא רוצה לקחת בה חלק.

במשחקי הכס האלו, אף אחד לא חושב על פשוטי העם, על שני מיליון בני אדם. "אנחנו חיילים מפלסטיק בלוח השחמט הזה בין ישראל לחמאס, והעולם שותק", אומרת נוהא. "כולם מדברים על העם הפלסטיני שסובל מהכיבוש והמצור, אבל לא עושים כלום. המלחמה הזו מזכירה מה שהיה קודם ברמדאן ב 2014. בתים נהרסו, מוות בכל בית, יתומים, וכל זה הסתכם ב-100 דולר למשפחה וסתמו לנו את הפה.

"עכשיו בדיוק אותו סיפור. הקופה של חמאס ממש ריקה כנראה, וישראל לא יכולה להחזיק מעמד עם הקסאמים הרבה זמן, ומהר מאד הם יעשו הסכם ויעבירו את הכסף". האשה צדקה. ימים ספורים אחרי הסכם הפסקת האש, דווח שהקטארים יכניסו מאות מיליוני דולאר לרצועה.

מתוך השטח, מתוך הבתים הקטנים והצפופים, מתוך עיני ילדים מפוחדים שגדלו למציאות האימה הזו, הנשים נתנו לי את הפרשנות שלהן. כאשר המנהיגים נואמים, אנשי חמאס מהללים את הניצחון המתוק על האויב הציוני, ושרי ממשלה בישראל מתפארים בתקשורת ב"כושר ההרתעה" וקוראים לאמא בהריון  ותינוקת שלה שנרצחו "טרוריסטיות של חמאס", החיים של שני מיליון בני אדם בעזה הם למעשה העמלה הכי גבוהה שאפשר לשלם על פעולה בנקאית אחת בין ישראל לחמאס.

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המחנה הליברלי לבדו לא יוכל להגן על בג"ץ. מבט מבחוץ על אולם דיונים בבית המשפט העליון (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

המחנה הליברלי לבדו לא יוכל להגן על בג"ץ. מבט מבחוץ על אולם דיונים בבית המשפט העליון (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

בג"ץ לא הגן על החלשים, עכשיו החלשים לא מגנים עליו

אחרי שנים ארוכות של ניכור מצד קבוצות רבות בחברה, אין זה מקרי שהמחנה הליברלי מוצא את עצמו בודד בשמירה על מערכת המשפט. זה לא אומר שלא צריך להיאבק למען על בג"ץ, אבל המאבק הזה חייב להיות עממי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf