עד הזית האחרון: הקרב נגד אלימות המתנחלים בעונת המסיק

אחרי שהתרוצץ במשך שנים בין פלסטינים שלא יכלו להגיע לזיתים שלהם, החליט פעיל השמאל יעקב מנור לעשות מעשה ולהקים קואליציה של מתנדבים ישראלים. בפתח עונת מסיק חדשה, המתנדבים האלה עדיין נחוצים

א א א

זה כמעט אות הפתיחה הרשמי של עונת המסיק: אתמול (ד') מתנחלים כרתו ארבעים עצי זית בכפר תורמוסעיא, צפונית לרמאללה, סמוך להתנחלויות עדי עד ועמיחי שהוקמו על אדמות הכפר. חקלאים פלסטינים אמנם סובלים מהתנכלויות מתנחלים לאורך כל השנה, אבל בעונת המסיק האלימות הזו נוטה לצבור תאוצה, והנזק הכלכלי שלה לחקלאים הפלסטינים עולה בהתאם.

כדי לנסות ולהתמודד עם אלימות המתנחלים בעונת המסיק ולסייע לפלסטינים לצלוח אותה בשלום, פועלת מזה 16 שנים "קואליציית המסיק" – קואליציה של ארגוני שמאל וביניהם תעאיוש, רבנים למען זכויות אדם, קואליציית נשים לשלום, לוחמים לשלום ועוד. בכל שנה, לקראת עונת המסיק (שתחל השנה באמצע אוקטובר), מגייסת "קואליציית המסיק" מתנדבות ומתנדבים ישראלים שמצטרפים למוסקים הפלסטינים באזורים החשופים ביותר לאלימות המתנחלים, כדי לספק לחקלאים את מעטפת ההגנה הדקה שנוכחות ישראלית נוטה לספק בשטחים הכבושים.

מי שיזם את הקמת הקואליציה לפני 16 שנים הוא יעקב מנור, תושב כפר סבא, שבעוד שלושה חודשים ימלאו לו 83 שנים, מהוותיקים שבפעילי זכויות האדם בישראל.

"נחשפתי לבעיה של מתנחלים שפוגעים בחקלאים פלסטינים לראשונה בשנות התשעים", מספר מנור. "הייתי אז מרכז ועדת הדיאלוג עם הפלסטינים ב'שלום עכשיו' והתרוצצתי הרבה בין הכפרים. פעם קיבלתי טלפון מחברים בשכם שאמרו 'יש בעיה גדולה בכפר בורין, לא נותנים להם למסוק', אז החלטנו לעשות איתם מסיק זיתים. לא הכרתי את כל חומרת הבעיה באותה עת. איש מאיתנו לא ידע, כי באותן שנים פלסטינים לא דיברו הרבה על הפגיעות האלה. בסופו של דבר המסיק הזה לא יצא לפועל כי באזור הזה של שכם התנועה האסלאמית היתה חזקה, והם לא רצו שיהודים ייכנסו לכפר, אז המסיק התבטל.

עץ זית שהושחת השבוע ליד תורמוסעיא (צילום: עוואד אבו סמרה / בצלם)

עץ זית שהושחת השבוע ליד תורמוסעיא (צילום: עוואד אבו סמרה / בצלם)

"ההתחלה האמיתית היתה בתחילת האינתיפאדה השנייה, אז כבר הייתי פעיל בתעאיוש. קיבלנו טלפון בהול מכפר יסוף בשומרון, צמוד להתנחלות תפוח הכהניסטית אז. הגעתי לשם עם הרב אריק אשרמן מ'שומרי משפט', ראינו את המתנחלים שפלשו לאדמות הכפר, הם התנכלו לפלסטינים וניסו לגרש גם אותנו. לצבא תמיד היה יותר קל לפזר את הפלסטינים ואת הישראלים שבאים לעזור, וגירשו אותנו. אחרי זה שמענו סיפורים מכל מני מקומות ואזורים שלא מצליחים לקיים מסיק. שמענו סיפורים קשים על אדמות חקלאיות שלא מעבדים אותן ולא מוסקים בהן שנים. באזור אלון מורה ראינו מחזות קשים מאוד.

"ב-2002 היה לנו חבר מכפר חארס, איש הרשת הפלסטינית שעבד בנושא המת"קים. ביקשנו ממנו לעזור לנו לארגן סיור בכמה כפרים ולבדוק מה המצב, וכך עשינו. יצאנו כ-15 חברים, רובם מתעאיוש, עשינו סיור באזור השומרון, נכנסנו להרבה כפרים, ישבנו עם ראשי מועצות וחקלאים. בכל מקום רשמתי לי את הנתונים – כמה דונם לא מוסקים כבר שנים, מה הבעיות המרכזיות וכהנה. חזרתי הביתה עם רשימה ארוכה של כפרים, בעיקר ליד התנחלויות, ספרתי והגעתי למשהו כמו תשעים אלף דונם שלא מצליחים למסוק בגלל אימת המתנחלים. במסיק של 2002 כבר פעלנו כל הארגונים הרדיקליים לארגן מסיק גדול, גייסנו הרבה אנשים לאותו מסיק – יותר ממאתיים איש – חילקנו את המתנדבים לקבוצות שהתפזרו בין הכפרים. בכל מקום שהגענו, החיילים ניסו לחסום אותנו, ממש חיכו לנו, אבל הצלחנו לעבור אותם ונכנסנו לכרמים. מאותו אירוע החלטנו שאנחנו ממסדים את זה".

העיסוק האינטנסיבי בארגון המסיק המשותף הפך ברבות השנים את מנור, בנקאי בגמלאות, לסוג של מומחה לעניין. "האורך של עונת המסיק משתנה משנה לשנה", הוא מסביר. "יש בדרך כלל שנה טובה ואחר כך שנה פחות טובה. שנה שמנה ושנה רזה. בשנים טובות מבחינת מזג אוויר ומשקעים, המסיק נמשך גם חודשיים ויותר". בהזמנה ששלחה השנה קואליציית המסיק למתנדבים מצוין כי "בעקבות שנות בצורת ופגיעת מזיקים, כמויות הפרי קטנות יחסית השנה", מה שאומר שעונת המסיק תהיה קצרה יותר.

אתם פועלים תמיד באותם כפרים?

"זה משתנה משנה לשנה. בשנים האחרונות המצב קצת השתפר. יש בערך כעשרים וחמישה עד שלושים כפרים שקרובים להתנחלויות הקשות, אלה עיקר המקומות שאנחנו פעילים בהם".

נתקלתם באלימות?

"כן. אני אישית הוכיתי בכפר יסוף על ידי מתנחל שלבש מדים. היתה אלימות קשה גם ליד חווארה, שם ירדו מתנחלים מיצהר, היינו קבוצה לא קטנה של אנשים אבל הם באו עם מקלות וזרקו עלינו אבנים, אחד החברים שלנו נזקק לטיפול בבית חולים. הצלחנו להזעיק מהר את הצבא, לא שהם עזרו לנו הרבה, אבל המתנחלים התרחקו כשראו אותם. הצלחתי אז לחמוק במזל מחתיכת סלע ברגע האחרון. גם בכפר ינון אחד המתנחלים הכניס לחבר שלי קת של רובה לפרצוף. לא חסרו מעמדים כאלה".

אתם מתאמים את ההגעה שלכם לכפרים עם הצבא?

"כן. בשנים הראשונות פנינו לגורמי ביטחון שיפסיקו את אלימות המתנחלים, תגובת משרד הביטחון היתה שזה לא תפקידו של הצבא, והצבא לא יכול להציב חיילים בכל כרם. אחרי שפעילות הקואליצייה שלנו זכתה לחשיפה, הצבא התחיל לעשות תיאומים עם הרשות הפלסטינית לקראת המסיק, פלסטינים נכנסו ליותר כרמים.

יעקב מנור (מימין) במסיק זיתים. התחיל מתלונות מקריות (צילום: ורדית ותוד)

יעקב מנור (מימין) במסיק זיתים. התחיל מתלונות מקריות (צילום: ורדית גולדנר)

"במקביל היתה גם פסיקת בג"ץ שקבעה, שמגיע לפלסטינים ליהנות מפרי עמלם והצבא חייב לאפשר את המסיק כל שנה. הצבא ביקש מבית המשפט שהמסיק יתנהל באופן שימנע בצורה המירבית חיכוך. לכן נקבע שהאדמות החקלאיות יחולקו לשלושה חלקים: אזור ירוק שפתוח למסיק כל השנה ובו מותר גם לישראלים למסוק עם הפלסטינים; אזור כחול – רחוק יחסית מההתנחלויות הקשות אבל עדיין בטווח הפגיעה שלהם, שם מותר לפלסטינים להגיע אבל בלי מתנדבים ישראלים. לטענת הצבא, ברגע שבאים מתנדבים, זה פרובוקציה נגד המתנחלים, לכן אנחנו לא רשאים להשתתף במקומות האלה עד היום. ככל שזה קרוב יותר למוקדי ההתנחלויות הקשים, הגישה שלנו כמתנדבים מוגבלת יותר. האזור השלישי הוא אזור אדום – הכי קרוב להתנחלויות הקשות, שם גם הפלסטינים יכולים להיכנס רק לפי תיאומים בין המת"ק, הפלסטינים לצבא, קובעים ימי מסיק לכל כפר.

"אנחנו יושבים באופן מסודר עם המנהל האזרחי כל שנה לפגישה ומתאמים את המפות של האזורים, מלבנים עניינים. הבעיה היא לא בפקודות, יש התארגנות של היחידות הצבאיות לשמור על המסיק כי הם לא רוצים מהומות או תקשורת רעה, אבל כשאנחנו מגיעים לשטח, הרבה פעמים מפקדים מקומיים עושים מה שבא להם, לא תמיד הולכים לפי הפקודות. אנחנו מגישים תלונות, לפעמים זה עוזר. בגדול המאבק הצליח כי בסך הכל הפלסטינים מגיעים למסוק. הסיסמה שלנו היתה 'עד הזית האחרון'. זה לא המצב כמובן, אבל בגדול יש רצון לאפשר את המסיק והוא מתקיים. יש פגיעות נקודתיות כל שנה, זה נכון, בדרך כלל בשבוע שבועיים הראשונים של המסיק, אחר כך נרגעים".

לצד החלוקה המורכבת של שטחי המסיק לאזורים ירוקים, כחולים ואדומים, יש את הסיפור של "האדמות הכלואות". מדובר בכל האדמות שנמצאות בין גדר ההפרדה לקו הירוק, אליהן אין לפלסטינים גישה פרט לחקלאים. "באזור מג'נין עד פאתי קלקיליה מדובר בלא פחות משמונים אלף דונם", אומר מנור. "הגדר נבנתה מזרחית לקו הירוק ובלעה אדמות חקלאיות רבות שלפלסטינים קשה מאוד לעבד אותן בגלל שאלות של היתרי כניסה. בסביבות 40 אחוז מהתוצרת החקלאית של הפירות והירקות בתוך הגדה הגיעו מהאדמות הכלואות, אלה אדמות פוריות יותר, היתה שם חקלאות פלסטינית ענפה, חממות, לולים ועוד. הגדר גרמה לכך שרוב החקלאות של הירקות הפכה לשממה, פרט למספר קטן מאוד של אזורים.

מתנחל מתקיף קבוצה של מוסקי זיתים בכפר בגדה. עשרות אלפי דונמים לא היו נגישים (צילום: אוליביה פיסטוסי / פלאש 90)

"היתה תקופה שקואליציית המסיק התפצלה – 'שומרי משפט' התמקדו בכפרים ליד ההתנחלויות בימי חול, ואנחנו החילונים באדמות הכלואות בשבתות. בעיקר פעלנו בעניין מדיניות ההיתרים שהיא סבוכה ומערימים עליהם הרבה מאוד קשיים. בהתחלה התירו רק לבני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי הקרקע להיכנס, עכשיו מתירים פה ושם גם לפועלים. המטרה שלנו היתה להיות במרחב התפר כי חששנו שאם יהיו חלקות שלא יעבדו אותם, המדינה תנצל את החוק הטורקי המשמש עד היום, לפיו אם לא מעבדים אדמה שלוש שנים המדינה יכולה לקחת אותה.

"תארי לך, חקלאי שהאדמות שלו נמצאות 50 מטר מהבית, אלא שהשער נמצא במרחק של חמישה קילומטרים ממנו, אז הוא צריך ללכת חמישה קילומטר עד לשער ואז עוד חמישה קילומטר עד לאדמה שלו. יוצא שהוא מבזבז שעתיים הליכה רק כדי להגיע למקום. וישנן בעיות נוספות, כמו למשל איך מעבירים את הפרי לכפר. השמן הכי טוב מופק מזית שמגיע תוך ארבע שעות לבית הבד. בגלל מדיניות ההיתרים, יש חקלאים שלא מצליחים לסיים את המסיק שלהם בכוחות עצמם, אז אנחנו מגיעים אליהם גם. כאן לא צריך אפילו אישור מהצבא; בניגוד לפלסטינים, האדמות הכלואות פתוחות בפני כל ישראלי. זה כמעט כמו שטח ישראלי לכל דבר".

למה בעצם צריך מתנדבים? למה שהצבא לא ירחיב את השמירה על כל הכפרים?

"הטענה שלהם היא שהצבא מקצה לצורך המסיק מספרים גדולים מאוד של חיילים. ככה הם טוענים. האמת שאפשר להבין, הם לא יכולים להגיע לכל כפר וכל כרם, בשביל זה אנחנו יוצאים. בסך הכל הצבא לא רוצה את הפרובוקציות של המתנחלים, אבל יש מדיניות של המדינה שלא נוגעים במתנחלים, אז הוא חסר אונים גם אם היה רוצה לפעול כמו שצריך מולם. למשל בנושא של פגיעות ברכוש, שריפה וכריתת עצים, או גניבה מסיבית של פירות, אנשים שמגלים שמחצית מהיבול שלהם נגנב, אבל הצבא, בגלל הכוח הפוליטי של המתנחלים, לא עושה דבר. אני לא יודע על מקרה שהובא לדין מישהו על הגניבות האלה".

הקואליציה פעילה רק בעונת המסיק?

"כשאין מסיק, עבודות החקלאות בכרמים מועטות. הגיזום נעשה במהלך המסיק עצמו, אחרי המסיק אם יש צורך עושים חריש של האדמות, לנו אין אפשרות לעזור בזה כי צריך טרקטור, ואנחנו לא שומעים על תקלות חמורות במיוחד פרט למקומות כמו בורין ליד ברכה ויצהר עם מתנחלים אלימים במיוחד. ביתר העונה יש פגיעה ברכוש ובכרמים, אבל הם עושים את זה בעיקר בתקופת המסיק".

צריך לדעת איך למסוק?

"לומדים מהר מאוד. תופסים את הענף עם מגרפה, מניחים מתחת לעץ ברזנטים, מחזיקים את הענף וגורפים את הזיתים עם המגרפה. יש במסיק המשותף אלמנט של מפגש באווירה משפחתית, נינוחה, אינטראקציה טובה עם משפחות החקלאים, אוכלים ביחד, שומעים סיפורים. יש מקומות שבהם אנחנו עושים גם מסיקי משפחות, ואפשר להגיע עם הילדים".

המעוניינים להצטרף למסיקים המשותפים יכולים להירשם אצל יעקב מנור באימייל manor12@inter.net.il

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

קריאה למאבק נגד הכיבוש ומשטר האפרטהייד של ישראל כבר ארבעים שנה. אג'א אגבאריה ואשתו אלהם בתום הדיון (צילום: יואב חיפאווי)

חבר ועדת המעקב שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים

בין המגבלות שהוטלו על רג'א אגבאריה, מזכ"ל תנועת "אבנאא אלבלד" לשעבר: איסור להתראיין ואיסור על שימוש באינטרנט. מנהיגים בתנועה: מדובר בהשתקה פוליטית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf