עזרא נאווי הוא המזרחי שמאתגר את הממסד

נאווי מאיים על הממסד לא רק בגלל הפעילות הפוליטית שלו, אלא גם בגלל המזרחיות שלו. הפעיל, שמסתובב בשטח ולא בפייסבוק, מצליח לחבר בין המאבק בכיבוש לדיור הציבורי. לא מתנצל. עושה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אני מכיר את עזרא נאווי משנת 2008, אז התחלתי לקחת חלק בפעילות בדרום הר חברון. נאווי הוא באמת אאוטסיידר בשמאל הרדיקלי. מזרחי שגדל בשכונת מצוקה, אינסטלטור במקצועו. מעבר לפעילות שלו, בשבילי הוא יותר מכל סמל ודוגמא אישית, היופי שבאדם שלא מתנצל על מה שהוא, ומוכן להאבק למען ההמונים ללא עכבות. אולי בגלל שגדלנו באותם תנאים, נאווי אפשר לעצמו לדבר איתי יותר בחופשיות, ותמיד הזכיר לידי בעצב את העובדה שהאליטה האשכנזית גורמת לנו המזרחים להילחם בפלסטינים.

כעבור כמה שנים כשהייתי חלק מהמאבק בשכונות בירושלים למען דיור לכולם הוא הגיע לכל הפגנה שארגנו בקבוצת המעברה. כשנעמת חתכו לנו את צינור המים לבניין נטוש שעליו השתלטנו שהיה שייך להם, כחלק ממאבק משפטי נגד כל הפעילים והפעילות במעברה, עזרא הגיע, חיבר אותנו בחזרה למים וגם ארגן מכלי מים שעמדו על הגג. את מכלי המים הוא השיג דרך פלסטינים בדרום הר חברון שמשתמשים בהם מכיוון שהם עד היום אינם מחוברים לתשתיות מים.

לא צריך להתפלא שארגון חשאי שמורכב מיוצאי כוחות הביטחון בחר להפיל דווקא את נאווי. מעבר לעובדה שהוא אינו אשכנזי ששירת ביחידת עילית בצבא, סיים תואר והתברג באחת מעמותות השמאל, עזרא הוא פעיל שטח שיוצר המון בעיות לצבא ולמתנחלים במאבקם להשתלט על שטחים ולהתעמר בפלסטינים. הוא נעצר עשרות אם לא מאות פעמים על הפעילות שהוא עושה, וישב גם בכלא. כמו וענונו וטלי פחימה, גם הוא מאתגר את המערכת לא רק בגלל הפעילות הפוליטי, אלה בגלל היותו מזרחי.

> הדברים שבתחקיר עובדה על עזרא נאווי לא טרחו לשאול

עזרא נאווי, 2009 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

עזרא נאווי, 2009 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

הערביות של נאווי, ולא רק הפעילות שלו, היא שמאיימת על הממסד. בזה הוא מאתגר לא רק את המערכת, אלה גם קבוצה גדולה של פעילים מזרחים. אלה בחרו בימים האחרונים לשמור על שתיקה רועמת, שלא הייתה מביישת מנזר שתקנים. אחרי הכל, עזרא מייצג את המזרחי שהוא חלק מהערביות, מי שרואה את עצמו בסולידריות לאומית עם הפלסטינים. הוא אינו כותב שירה בפייסבוק, לא נמצא תדיר במציאות הווירטואלית, אלא מסתובב בשטח מהבוקר עד הערב, ומוכן לאתגר גם את הקהילות שבהן גדלנו. כך הוא מחבל במאמצים של מי שמנסים ללא הרף להתחבב על תומכי הימין. אין זה מפתיע כי מי שיונקים וחיים מהשאריות שמחלקת הבועה התל אביבית, שגולת פעילותם מסתכמת בכתיבת פוסטים כועסים בפייסבוק, לא יתחברו לעזרא. עזרא הוא ניגוד וסתירה של כל התרבות הילדותית הזו.

ההתמקדות במתקפה על נאווי היא בסופו של דבר מסע הסתה נגד כולנו. נגד כל מי שאינו מיישר קו עם אידאולוגיה מאוד ימנית. נגד מזרחים שמעיזים לגלות סולדירות עם הפלסטינים, נגד השמאל בכלל. עזרא הוא קו ראשון בחזית ההסתה נגד השמאל כולו. שיתוף פעולה בין עובדה למסע ההסתה הזה הוא עוד עליית מדרגה של קמפיין הדה-לגיטימציה נגד השמאל והפלסטינים מבית אם תרצו, הבית היהודי והליכוד. בלי עזרא – בלי פעילי שטח שיוצאים למציאות העגומה בשטחים הכבושים ויוצרים סולידריות בין מזרחים לפלסטינים על רקע הערביות שלהם – אין שמאל יהודי. ולכן חשובה כל כך התמיכה שלנו בעזרא ובתעאיוש, והתנגדות לכל גל ההסתה הזה.

ועוד הערה: חלק מהפעילים הצדיקו את שתיקתם בהיתלות בכך שנאווי הורשע לפני כמעט 25 שנים במעשה סדום בקטין. אנשים שידעו לחקור ולנבור בכל פרטי האירוע בו נקשר שמו של אייל גולן בקטינות כדי לנקות את שמו, פתאום שכחו איך בודקים את הפרטים. גם לזוהר ארגוב שהורשע באונס אלים יודעים לסלוח.

אז לטובת אלו שלא מכירים, אלו הפרטים: עזרא נאווי ניהל עם קטין מערכת יחסים ארוכת טווח. הוא ריצה את עונשו, ובשיחות שהיו לנו גם הביע בפני את החרטה שלו על האירועים. גם אז חלק מההתלהבות של המערכת מהכנסתו לכלא היתה נגועה בהומופוביה, באפליה על רקע המוצא והדעות הפוליטיות שלו. בזמנו, גיל ההסכמה ליחסים בין שני גברים היה 18 בעוד גיל ההסכמה לקיום יחסים בין גבר לאישה היה 16. כיום אין הבדל בין השניים.

> השיטה: כך משתלטים המתנחלים והמדינה על אדמות פלסטינים

מסע הלוויה של סאמר סרחאן בסמטאות סילוואן. 22 בספטמבר 2009 (מיכאל סולסברי-כורך)

מסע הלוויה של סאמר סרחאן בסמטאות סילוואן. 22 בספטמבר 2009 (מיכאל סולסברי-כורך)

הבחירה של עובדה

התכנית גם לקחה אותי אחורה למהומות שפרצו בשכונה המזרח ירושלמית סילוואן אחרי שמאבטח ישראלי ירה למוות בתושב השכונה סאמר סרחאן. המאבטח שהיה בדרכו אל התנחלות בית יהונתן ירד מהג'יפ וירה בסרחן תוך שהוא רודף אחריו.

בית יהונתן בן שבע הקומות הפך להתנחלות לאחר שנמכר למתנחלים על ידי פלסטיני מסילוואן בשנת 2004. לצד הנוכחות הקבועה של כוחות הביטחון בשכונה, כדי לשמור על ההתנחלות הוצבו במקום מאבטחים פרטיים שפועלים ככוח שיטור למרות שלא ניתנו להם סמכויות. התושבים המקומיים מתלוננים במהלך השנים על כך שאלו וגם אלו מתעמרים ומפעילים אלימות כלפיהם, ומייצרים פרובוקציות. כמובן שגם המתנחלים עצמם מוצאים זמן להציק ולפגוע בפלסטינים מסביבם.

באותו לילה בו נהרג סרחאן טען המאבטח שהוא חשש לחייו וירה מתוך הגנה עצמית. המשטרה הודיעה מיד כי היא תומכת בגרסתו. כעבור מספר ימים פורסמו צילומי וידאו שחשפו כי הסיפור הראשוני לא לגמרי תאם את העובדות. בסרטונים שנחשפו נראה המאבטח יורד מרכבו ורודף אחרי סרחאן תוך שהוא יורה בו בגבו, וזאת בניגוד לגרסה הראשונית. הפרקליטות בסופו של דבר החליטה לסגור את התיק לאחר שהמשטרה איבדה את הקליע שהרג את סרחאן מחדר הראיות.

כשהופיע בכתבה על עזרא נאווי ב"עובדה" סוחר הקרקעות הפלסטיני, שאותו כביכול ביקש נאווי להסגיר לרשות הפלסטינית, היה קשה שלא להיזכר באותו סוחר קרקעות פלסטיני תושב סילוואן, עובד בשב"כ בעברו, שמכר את ביתו, שהפך להתנחלות בית יהונתן, והביא הרס על השכונה וגם על משפחתו שלו.

סילוואן היא רק דוגמא אחת לסבל ולאלימות שמביאים איתם סוחרי הקרקעות והבתים בשטחים הכבושים ובמזרח ירושלים. התוצאה של המצב הזה היא התעללויות חוזרות ונשנות של מתנחלים ושל המאבטחים וכוחות הביטחון ששומרים עליהם.

הרקע הזה והקונטקסט שבו פועלים סוחרי קרקעות, אינם מופיעים בתכנית. השאלה שנותרת, ולא מוזכרת בכתבה המאוד מגמתית, היא מה אמור לעשות מי שנופל בידו מידע על אדם שהולך להביא חורבן והרס לקהילה פלסטינית? מה הן האלטרנטיבות העומדות בפניו? הרי לא תעזור פניה לממסד הכובש שעובד עם המתנחלים, וגם לא ניסיון לשנות את חוקי המדינה או המשטר הצבאי דרך כנסת אטומה וימנית. זוהי סיטואציה לא פשוטה, אני לא מצליח לראות דרך פרט לפנייה לגורמים ברשות, עם כל הצער בשיתוף הפעולה עם מנגנון מושחת כזה.

אני חושב שב"עובדה" בחרו שלא להביא את הרקע הזה, את העתיד הצפוי לכל מי שגר ליד חלקת אדמה שנמכרת למתנחלים מסיבות ברורות. הכתבה היא חלק מקמפיין ההסתה של אם תרצו והבית היהודי כנגד השמאל ובפרט כנגד עמותות השמאל. לכן התזמון של שידור הכתבה. לכן גם דאגו ב"עובדה" לחזור על המלל שמדובר ב"שמאל" בכלל וב"עמותות" למען זכויות אדם, למרות שבעיקר התחקיר הופיע אדם אחד, ולכן התעלמו מהמון שאלות שעולות מהכתבה.

> תמיד חלמתם לנפוש במאחז לא חוקי ללילה אחד? חפשו ב-AirBnb

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf