מדוע מפחדים מחתימת הסכם קיבוצי עם ועד עובדי הכרמלית?

שבע שנים אנחנו במשא ומתן כדי לחתום על הסכם קיבוצי, והסוף לא נראה באופק. השבוע התחלנו עיצומים, ואנחנו לא מבינים למה הרשויות מפחדות להגיע להסכם עם קבוצת עובדים כל כך קטנה ומסורה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

"כשהתארגנתם לפני שבע שנים בדרישה להסכם קיבוצי" – אמרתי לחבר שלי, יו"ר ועד העובדים בכרמלית, אחרי המשפט אתמול – "לחצתם למישהו בלי להתכוונן בנקודה מאוד כואבת".

אחרת אי אפשר להבין למה במשך שבע שנים קבוצה של 13 עובדים המועסקים בשכר נמוך ותנאים לא בריאים נמצאים במשא ומתן מתמשך על הסכם קיבוצי, עם דרישות מינוריות.

אתמול (ב') בבית הדין לענייני עבודה נציגי הממונה על השכר באוצר המשיכו להתעקש שהם לא יכולים לאשר את אותו הסכם מינורי שסיכמנו עליו עם ההנהלה עוד לפני שריפת הכרמלית בפברואר 2017. ובו בזמן הם סירבו לומר מה הבעיות שלהם עם ההסכם.

כתוצאה מהפגישה בבית המשפט נקבעו ארבעה פגישות משא ומתן קרובות אצל הממונה על השכר באוצר בירושלים, כשהראשונה בהן ביום חמישי הקרוב.

"בפגישה נשאל את כל השאלות ונעלה את כל הבעיות" אמרו נציגי האוצר. כנראה שבאוצר לא רוצים שנדע מה הבעיות שלהם עם ההסכם כדי שלא נגיע מוכנים למו"מ. לא זו בלבד, אלא שהפגישות עצמן נקבעו באמצע היום בירושלים. כדי להשתתף בפגישות יצטרכו חברי הועד לקחת יום חופש ולשלם בעצמם את עלות הנסיעה, בעוד יתר המשתתפים בפגישה משתתפים בה במסגרת עבודתם ומחיר הנסיעה יושב להם. בגלל המחסור בכוח אדם בכרמלית, ובשל האחריות שלוקחים העובדים להמשך נסיעת הכרמלית, ישתתף בכל פגישה רק אחד מחברי הועד, אחרת פשוט לא יהיו מספיק עובדים כדי שהכרמלית תסע.

כמחווה של רצון טוב התבקשנו שוב לא לנקוט בצעדים, והצהרנו שלא נשבות לפחות עד אחרי הפגישה השניה. אם לומר את האמת, אני עוד לא זוכר פעם אחת במהלך כל התהליך שההנהלה התבקשה לקיים מחווה, אפילו קטנה, של רצון טוב כלפי העובדים.
למקרה שמישהו מחפש הצעה למחווה כזו, אפשר להתחיל למשל מהחלפת תאי ההלבשה החלודים בני ה-26 שנים, שבניגוד לכל יתר האתרים והפינות בכרמלית, לא נוקו לאחר השריפה על ידי חברת השיקום שטיפלה בנזקי השריפה.

בדיון של שעתיים וחצי במשפט קולם של כולם נשמע, פרט ל-3 אנשים בחדר – אנשי ועד העובדים. האנשים היחידים שתנאי חייהם מוטלים על הכף במשפט עצמו.

לפני כמה ימים השלמתי חמש שנים בכרמלית. במהלך התקופה הזו נקרע כבל המשיכה של הרכבת והושבתנו לחמישה חודשים, ראיתי חברים שהבריאות שלהם נהרסה בעקבות עבודות קשות, נאבקנו בהצלחה בניסיון להפריט את הכרמלית, היינו בפגישות בוררות במשרד העבודה, נקטנו בתשעה ימי עיצומים, כולל גם משא ומתן בחסות בית הדין. וכמובן השריפה. זו שהביאה לעבודות בסדר גודל שטרם נראו פה, ובו זמנית הורידה את המשכורות שלנו בערך ב-1,500 ש"ח לחודש.

מה שלא ראיתי בחמש השנים האלו זו נכונות וכוונה להבין את העובדים ולהבין את התפקיד ההכרחי שלנו בנסיעת הרכבת במעלה ובמורד ההר.

אם אחרי שבע שנים כאלה, עם הסכם מוגמר צנוע כל כך אנחנו שבים שוב לשולחן המשא ומתן, כנראה שאיפשהו מפחדים מחתימה על הסכם קיבוצי עם עובדי הכרמלית.

למה הסכם קטן כל כך עם קבוצת עובדים צנועה ומסורה שעובדים בשכר נמוך זמן רב כל כך מפחידה את הרשויות? אני לא יודע לומר בוודאות. אני רק יודע שאנחנו לא לבד. רוב העובדים במדינה עובדים בשכר נמוך, לפעמים אפילו במצב גרוע משלנו. מרביתם לא הגיעו רחוק כל כך במאמצם להשיג תנאים הולמים יותר ולחיות טוב יותר.

מה שאני כן יודע הוא  אנחנו ראויים לעבודה בטיחותית, לעבודה שנוכל להתקיים ממנה, ולא בדוחק, אנחנו ראויים להערכה של ממש עבור העבודה והתרומה שלנו. אנחנו ראויים לכך שקולנו ישמע.

לוטן רז הוא חבר ועד עובדי הכרמלית בחיפה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מפגינים פלסטינים ויהודים, מפגינים בכיכר רבין נגד חוק הלאום (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

מפגינים פלסטינים ויהודים, מפגינים בכיכר רבין נגד חוק הלאום (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

התשובה לחוק הלאום: אוטונומיה פלסטינית

חוק הלאום מציב מולנו הפלסטינים אזרחי ישראל מכשול ברור ומאתגר. כדי לצלוח אותו, עלינו לחשוב בדרכים יצירתיות ולנסות דברים שלא ניסינו בעבר. במילים אחרות, הגיע הזמן להתחיל לחשוב על אוטונומיה משל עצמנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf