על כסא גלגלים, בשרב הכבד, מול מחסום קלנדיה

במסלול הרגיל שנועד להולכי רגל במחסום קלנדיה כיסא גלגלים לא יכול לעבור. השער המיועד לנכים היה סגור. אז מחמוד חיכה בשרב הכבד. וחיכה. וחיכה. וכל הזמן הזכיר לעצמו "אבל בעזה זה יותר גרוע"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: תמר פליישמן

במזג אויר שהוגדר כקשה וקיצוני הגיע מחמוד, נכה בכיסא גלגלים, לצדו הפלסטיני של מחסום קלנדיה. רצה הביתה.

במסלול הרגיל שנועד להולכי רגל כיסא גלגלים לא יכול לעבור. מוחמד גלגל את עצמו לעבר השער ששלט מעיד עליו שהוא הומניטארי, אבל השער המיועד לנכים היה סגור ונעול.

מחמוד ניסה למשוך את תשומת לבה של החיילת שבעמדה הקדמית. הוא נופף בידיו וצעק: "חיילת… חיילת", אבל החיילת יושבת מאחורי חלונות עבים שממוגנים לא רק לכדורים אלא גם לקול. רק אחרי נפנופים נוספים וצעקות נוספות החיילת הביטה, זיהתה את הבעיה (כן, פלסטיני שחורג מהכלל זו בעיה), עשתה בידי סימן שאומר "חכה", דיברה בטלפון  וחזרה ועשתה את הסימן: "חכה".

מחמוד חיכה ואני חיכיתי אתו.

> יום האישה: ישראליות ופלסטיניות הפגינו משני עברי מחסום קלנדיה

מחמוד חיכה, ואני חיכיתי איתו. מחסום קלנדיה (תמר פליישמן)

מחמוד חיכה, ואני חיכיתי איתו. מחסום קלנדיה (תמר פליישמן)

אחרי עשרים דקות של המתנה בסככה שבפתח המחסום, שלמרות ההצללה החום בו היה מעיק והאוויר היה מהביל והחיילת שלא נוח היה לה ששני בני אדם עומדים קרוב כל כך אליה, במרחק של מטר אולי מטר וחצי ממנה, סובבה את הגב ועסקה בענייניה הפרטיים.

עם חלוף הדקות, הבחנתי שמחמוד הולך ונחלש, אולי גם מתייבש. הוא סרב כשהצעתי לקנות לו שתייה: "תודה, אכלתי ושתיתי לפני שבאתי" אמר, וגם העצבים, לפחות שלי, הלכו והתקצרו. טלפנתי למוקד החמ"ל ושם הבטיחו להעביר את הנושא לגורמים הרלוונטיים.

בחלוף עשר דקות נוספות טלפנתי שוב: "הנושא בטיפול, כנראה יש איזו בעיה", אמרו לי. טלפנתי גם למשרד המת"ק, זה שבתוך המחסום. סיפרתי למוקדנית על הנכה שיושב בכיסא הגלגלים כבר למעלה מחצי שעה וכל מה שהוא רוצה זה להגיע הביתה ומישהו צריך רק לפתוח את השער הנעול. "זה ייקח עוד כמה דקות", אמרה. "כמה דקות זה כמה דקות?" שאלתי, שאלה שהרתיחה אותה ובמקום לענות או לפעול – טרקה את הטלפון.

שוב טלפנתי לחמ"ל ושוב ונדנדתי. "אני לא ברמת השטח אז אני לא יודע מה הבעיה שם, אבל הנושא הועבר לדרגים הגבוהים בקלנדיה" אמר מתן, מוקדן החמ"ל שכן הקשיב וכן היה אדיב.

נשארתי ברמת השטח עם מחמוד ועם הטלפון.

ומחמוד, שרוב הזמן ישב מכונס בעצמו, מדי כמה דקות, כשהייאוש גבר עליו, היה מרים אלי את הראש וכדי לעודד את עצמו ואותי היה אומר: "אבל בעזה זה יותר גרוע".

> עדויות וכתמי דם מעלים סימני שאלה בנוגע לגרסת צה"ל להרג הצעיר בקלנדיה

"אבל בעזה זה יותר גרוע". (צילום: תמר פליישמן)

"אבל בעזה זה יותר גרוע". (צילום: תמר פליישמן)

גם זמן שזוחל מגיע כנראה לסופו. אחרי שעה ועשרים דקות הגיע איש אבטחה, פתח את הנעילה ומחמוד היה יכול היה להמשיך את הדרך לביתו.

ובעוד מחמוד חוצה את קו השער, פתחה החיילת הממוגנת את החלון הממוגן, הוציאה דרכו יד אחת, נופפה אלי וצעקה: "יאללה, עופי בת זונה".

פרסתי כנפיים ועפתי.

אבל לא סתמתי את הפה, יצרתי קשר עם עמותת "נגישות ישראל" ששמה לה למטרה "לקדם את הנגישות על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם להשתלב בחברה, בשוויון, בזכות, בכבוד ועצמאות מירבית".

יידעתי אותם במסע הייסורים שעבר מחמוד עד שהצליח לחצות את מחסום קלנדיה. אמרתי שאני יודעת שהם מטפלים בנגישות נכים בתוך מדינת ישראל ושקלנדיה זו לא מדינת ישראל, אבל גם העיר אריאל לא, ובכל זאת…

הדברים נשמעו בזעזוע ואהדה, פרטי המקרה תועדו והועברו ליועצת המשפטית של העמותה עו"ד רותם ספקטור שהבטיחה להשתדל אצל שלטונות הצבא כדי שמקרים כאלו לא יישנו.

ובכל זאת, בעזה זה יותר גרוע.

תמר פליישמן היא פעילה נגד הכיבוש. מתעדת בכתיבה ובצילום את המציאות בשטחים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

נתניהו משקר והתקשורת קונה: טיבי לא הקריא שמות מחבלים

בימי צוק איתן הקריא ח"כ טיבי בכנסת שמות של ילדים ונשים שנהרגו כשהלכו ברחוב או שהו בביתם. זה לא הפריע לנתניהו לטעון שהוא קרא שמות של "מחבלים", איש לא בדק – והשקר נהפך לאמת. את אותו הדבר הוא גם עשה לנאומה של עאידה תומא סלימאן בהפגנה נגד המלחמה אתמול

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf