סרבני מצפון מבקשים פטור על סמך הצהרה, כמו לצעירות דתיות

הרכב של שלושה שופטי בג"ץ – מני מזוז, דפנה ברק ארז וענת ברון – דן אתמול (שלישי) בעתירה שהגיש ארגון "יש גבול" ביחד עם כמאה עותרים נוספים נגד שר הביטחון והרמטכ"ל, בדרישה להפסיק את האפליה הדתית בין סרבנים וסרבניות מצפון בהליך הפטור מגיוס לצבא‎. לטענת העותרים, העובדה שבעוד צעירות דתיות מקבלות את הפטור מהשירות הצבאי על סמך תצהיר בלבד, סרבנים וסרבניות מצפון שלא מטעמי דת מחויבים להתייצב בפני ועדת מצפון ולעבור הליך מורכב ופולשני בהרבה, יש בה משום הפרה בוטה של ערך השוויון, והם דורשים להחיל פרוצדורה אחידה לכל הסרבנים – מטעמי דת או אחרים.

על אף הסוגיה העקרונית שהיא תוקפת, הדיון בעתירה היה קצר מאוד. למעשה קשה לקרוא למה שהתרחש באולם ב' של בית המשפט העליון "דיון"; רוב זמן הישיבה, שברובה היתה חילופי דברים בין נציג העותרים, עו"ד איתי מק, והשופטים, היתה תחושה שמדובר יותר מכל בדו-שיח של חרשים. "הם הסתכלו עלינו כמו על חייזרים", אמר עו"ד מק בסוף הדיון, רגע אחרי שהשופטים שלחו אותו להתייעצות עם לקוחותיו תוך המלצה תקיפה למשוך את העתירה.

השופטים התקשו להבין בכלל מה עו"ד מק רוצים מחייהם – הלא את ההחלטה להחריג את הצעירות הדתיות קיבלה הכנסת, ועל כן בית המשפט לא יכול כלל להידרש לה במישור המנהלי. אם יש לדעת העותרים בעיה בהנחות שמקבלות הצעירות הדתיות בהליך הפטור המזורז, צריך לתקוף את החוק עצמו – מה שלא עושה העתירה הזו – ולא את מערכות הביטחון שמיישמות את ההחרגה שהעניקה להן הכנסת. אלא שהבעיה של העותרים, כפי שניסה מק להסביר שוב ושוב, איננה עם ההליך המקל לצעירות הדתיות, אלא עם העובדה שאותו הליך עצמו לא מוחל גם על סרבני מצפון שלא מטעמי דת.

"המטרה של העתירה היתה להשוות בין הפרוצדורה המקלה על נשים דתיות, סרבניות מצפון מטעמים דתיים, לבין סרבני וסרבניות מצפון מטעמים לא דתיים", מסביר עו"ד מק. "זאת מתוך תפיסה של העותרים שחופש המצפון הוא חופש המצפון, ואנחנו לא רוצים להיות חלק מההפרד-ומשול שמנסים לעשות בין הקבוצות. הטענה שלנו היתה שכפי שהנשים הדתיות צריכות רק להגיש תצהיר כדי לקבל פטור מהשירות הצבאי, ורק אם מתעורר חשד שהתצהיר אינו אמת מתקיים הליך בדיקה נוסף, כך אסור גם לחייב באופן גורף את כל סרבני המצפון הלא דתיים להגיע לוועדת מצפון, שזה מה שקורה היום אוטומטית.

"למדינה, ובעצם גם לשופטים, היתה עמדה משונה – הם לא הבינו בכלל ואפילו כעסו למה אנחנו לא מתנגדים להליך המקל של הנשים הדתיות, למה אנחנו לא קוראים כמו כולם לבטל את ההליך המקל הזה כדי כביכול למגר את ההפליה. אבל זה ממש לא מה שאנחנו רוצים, אנחנו מכירים גם בחופש המצפון של הנשים הדתיות. הטענה שלנו היא שמה שהדתיות קיבלו זה הדבר הנכון, גם אם הן קיבלו את זה בדרכים עקומות בגלל הסכמים קואליציוניים. מהערות השופטים השתמע שההליך המקל לנשים הדתיות הוא הליך לא תקין. זה לא מה שאנחנו אומרים".

לשופטים היו שתי טענות נוספות: האחת, שלצעירות דתיות – בניגוד לסרבני מצפון שלא מטעמי דת – יש סממנים חיצוניים הקלים יותר לבחינה מאשר מצפון ערטילאי, והשניה, שמקור האי-שוויון שאתם מוחים עליו הוא בחקיקה של הכנסת ולכן אתם בעצם בעתירה הלא נכונה.

"לגבי הסממנים החיצוניים – פה יש חידוש, כי גם המחוקק וחברי הכנסת הדתיים דיברו על נשים דתיות רק במובן האמוני, הם לא דיברו על סממנים חיצוניים. שני המקרים – של דתיים ולא דתיים – יש עניין של מצפון סובייקטיבי פנימי. יש הרי גם מסורתיות שאוכלות כשר ולא נוסעות בשבת, אז גם הן נכנסות לקטגוריה הזו? זאת הרחבה שאיש לא התכוון אליה, הבחנה מלאכותית ופוליטית. אבל אם הם רוצים סממנים חיצוניים, אמרתי לשופטים שאנחנו יכולים להקים ועדה משלנו שתציע גם סממנים חיצוניים לסרבני מצפון שלא מטעמי דת, אם זה מה שהם צריכים.

"לגבי תקיפת ההחרגה של הנשים הדתיות בחוק – מה שבית המשפט והמדינה רוצים שנעשה זה שנדרוש לבטל את היתרון של הנשים הדתיות, אבל זאת כאמור אינה הכוונה. העניין הוא שכל סעיפי ההחרגה לא מתייחסים בכלל לסרבני מצפון מטעמים לא דתיים, החוק מסדיר רק את עניין הנשים הדתיות. מה שקרה בפועל זה ששר הביטחון – בלי שיש לו הוראת חוק מפורשת – קבע מנהלית הסדר שהוא מפלה את הסרבנים הלא דתיים".

אבל ללא הוראת חוק מפורשת שמחריגה, ברירת המחדל היא גיוס חובה או פטור לאחר בדיקה פרטנית.

"אז השאלה איך עושים את הבדיקה הפרטנית הזו. לא אמרנו שלא צריך לעשות שום סינון, אלא לא להפנות באופן אוטומטי ובלעדי את כל סרבני המצפון הלא-דתיים, ורק אותם, ישר לוועדת המצפון. המשמעות של העמדה של המדינה היא שהנחת המוצא היא שכל תצהירי הדתיות הם אמת, ואילו כל הסרבנים מטעמים לא דתיים הם שקרנים ולכן הם צריכים להגיע לוועדה. הרי אין הוראת חוק שמסבירה איך לטפל בסרבני מצפון לא דתיים, זאת החלטה של שר הביטחון עצמו. הם פשוט לא רוצים להכיר בקבוצה הזו כקטגוריה קיימת. זה מכוח מדיניות בלבד.

"הטענה שלנו היא שמדובר במדיניות מפלה. אנחנו מניחים שאחת הסיבות שניסחו את התצהיר של הדתיות באופן כל כך כללי היא שלא רצו להיכנס להגדרה של מהי אישה דתייה, לא רצו להגיע למקומות האלה כי אלה מקומות מורכבים מאוד. במקרה של סרבני המצפון הלא דתיים, פתאום יש ועדה שיושבים בה פילוסופים ואנתרופולוגים ונציגים של פרקליטות הצבאית שהם כידוע מומחים גדולים לנפש האדם. זה אבסורד. אין שום סיבה להבחנות האלה בין שתי הקבוצות של סרבני המצפון".

בעבר, בכל פעם שסוגיית הפלייתם של סרבני המצפון הגיעה לבית המשפט, זה נגמר בעוד נסיגה מבחינתם – הן מבחינת הסנקציות נגד סרבניות מצפון שהתחילו להישלח לכלא, והן מבחינת עיגון ההבחנה בין סרבני דת לסרבני מצפון בהחלטות משפטיות. אתה לא חושש שהחלטה נוספת של בית המשפט בעקבות העתירה שלכם תבסס דה-יורה את הפרקטיקה של המערכת הצבאית ביחס לסרבני המצפון?

"לא, כי המצב קיים וצריך להתמודד איתו וחשוב שבית המשפט יתמודד איתו, זאת תמיד דילמה שמגישים עתירות, איך לא לגרום נזק, ובהחלט הקדשנו לזה הרבה מחשבה, אבל אם יושבים על הגדר חיים לעד עם הסטטוס קוו. אני חושב שהשינוי כאן, וזה הובהר היום בדיון, הוא שהישועה לא תבוא דרך בית המשפט או המדינה אלא רק דרך פעילות ציבורית, או דרך הכנסת. גם כשבית המשפט לא רוצה להגן על קבוצת מיעוט, תפקידנו להזכיר לו את תפקידו".

זה לא היה כישלון ידוע מראש?

"לא, אני לא עושה דברים שאני חושב שיכשלו. השקענו הרבה מאוד מחשבה בשאלה מה אפשר לעשות לאחר שכבר ניתנה שורה של פסקי דין. מה עוד נותר לעשות בשביל לאתגר את המצב הקיים. עשינו ניתוח יסודי של המצב כדי לאתר את לב הבעיה, ומצאנו שהבעיה הקשה ביותר היא החובה הגורפת להגיע לוועדות המצפון. מאז 1995 עד 2017 הוועדה הזו עבדה בעצם בלי נוהל עבודה ברורים, רק לקראת התגובה לעתירה שלנו הם ניסחו בכלל נוהל עבודה. כך זה קורה פעמים רבות, רק כשהרשויות מריחות בג"ץ הן עושות מקצה שיפורים. ועדיין הם לא היו מסוגלים להגדיר מה הקריטריונים לפיהם פועלת הוועדה, כלומר היא בעייתית באופן אינהרנטי. בעיה מהותית של שליחה אוטומטית של אנשים להופיע בפני ועדה שפועלת ללא קריטריונים ברורים".

בסופו של דבר, הרי מי שרוצה באמת מקבל את הפטור, גם אם אחרי טרטור מסויים, בין אם על סעיף נפשי או על סעיף חוסר התאמה. אולי העתירה שלכם תגרום דוקא לניסוח נוקשה יותר של קריטריונים, מה שיוביל להפסקת מתן הפטורים בקריצת עין?

"אני לא חושב, כי העתירה לא תקפה את הקריטריונים אלא את הצורך הגורף להגיע לוועדה. אני מעריך שפסיקת בית המשפט תאשר את המדיניות הקיימת, שכל הלא דתיים ימשיכו להגיע לוועדת המצפון. זה מדהים לראות כמה משאבים משקיעים משרד הביטחון והצבא בקבוצה בסך הכל קטנה של סרבני מצפון לא דתיים, תיק אחרי תיק, תגובות ארוכות, מקימים ועדה, מכניסים אנשים לכלא, סופגים הפגנות מחוץ לכלא – כי מבחינתם זה מאבק פוליטי. אבל כשמגיעים לבית המשפט, טענות המדינה הן כאילו לא פוליטיות, מדברים משפטים נטו ואנחנו יוצאים הפוליטיים, הלא-משפטיים, זה מדהים".

כאמור, בתום דיון קצר יחסית השופטים סיימו את הישיבה עם המלצה חמה למק למשוך את העתירה. אחרי התייעצות עם לקוחותיו, מק השיב לבית המשפט כי אין בכוונתו למשוך את העתירה וכי הם מבקשים לקבל החלטה.

בהנחה שהעתירה תידחה, מה הצעד הבא?

"אנחנו חושבים להכין נוסח של תצהיר עבור סרבני מצפון לא דתיים ולהציע אותו למשרד הביטחון, נקים צוות של אנשי מקצוע – לא רק גברים מבר אילן ואנשי צבא, אלא גם נשים ומומחיות, ונכין תצהיר למשרד הביטחון, שיוכלו להשתמש בו בדומה לתצהירים של הבחורות הדתיות. המאבק יימשך, חבל רק על הלחצים שעוברים בינתיים הסרבנים. בסוף הם אמנם משתחררים, אבל בדרך עושים הכל כדי לשבור את רוחם".