"תהומות של רדיפה פוליטית": ארגון זכויות אדם עתר נגד גירוש נציגו

ארגון Human Rights Watch עתר הבוקר לבג"ץ נגד החלטת משרד הפנים לגרש את עומר שאקר, נציג הארגון בישראל ובשטחים, בגלל התבטאויות פוליטיות ישנות. קודמיו של השר דרעי בהתנכלויות לשאקר על בסיס פוליטי: משטרו של אסד בסוריה וממשלת א-סיסי במצרים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ההחלטה של משרד הפנים לגרש את עומר שאקר, מנהל תחום ישראל פלסטין בארגון Human Rights Watch על סמך התבטאויות שלו בעבר בנוגע לחרם על ישראל, סוללת את הדרך להקמת "מאגרי מידע" על עמדות פוליטיות של אזרחים זרים החיים בישראל, כך נאמר בעתירה מינהלית שהוגשה היום (רביעי) נגד הגירוש.

"זהו לא מדרון חלקלק במובן הרגיל של המילה, זהו מדרון משומן היטב שיביא בהכרח (וכבר מביא) לצניחה לתהומות של רדיפה פוליטית כלפי מבקרי משטר", נכתב בעתירה שהגישו עורכי הדין מיכאל ספרד, אמילי שפר עומר-מן וסופיה ברודסקי מטעם הארגון.

רדיפה פוליטית ויצירת "תיק" שהוא מאגר פוליטי מובהק. עומר שאקר (באדיבות HRW)

הזמנה לציד מכשפות

משרד הפנים הודיע לפני כעשרה ימים על ההחלטה לגרש את שאקר על יסוד תיקון לחוק הכניסה לישראל, המאפשר למנוע כניסה לישראל ממי שתומך בחרם. בהחלטה שלו מסתמך משרד הפנים על דו"ח שהכין המשרד לעניינים אסטרטגיים שעקב אחרי התבטאויות של שאקר בעשור האחרון, טרם הגעתו לישראל. בין השאר "חשף" הדו"ח ששאקר, אזרח אמריקאי שלמד באוניברסיטאות סטנפורד וג'ורג'טאון, היה נשיא משותף של ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין", היה חתום על קריאה למשוך השקעות מחברות שמרוויחות מהפרת זכויות אדם בשטחים, והתבטא באחת ההזדמנויות כי BDS הוא "הדרך הנאצלת ביותר של התנגדות בלתי אלימה".

בעתירה נטען שעצם המעקב אחרי התבטאויות עבר של שאקר, אחרי שכבר ניתנה לו אשרת עבודה חוקית בישראל, הוא רדיפה פוליטית ויצירת "תיק" שהוא מאגר פוליטי מובהק. לדברי העתירה, אם הגירוש יאושר, הדבר יאפשר לממשלה לערוך "תחקירים פוליטיים" נגד כל אזרח זר שחי בישראל, והם יחששו להתבטא בנושאים פוליטיים מחשש שיגרשו אותם כדי להשתיק את הביקורת שלהם. "זו הזמנה ל'ציד מכשפות' נגד אזרחים זרים" החיים בישראל".

לפי העתירה, החוק הנוכחי מאפשר אמנם למנוע ממי שתומך בחרם להיכנס לישראל, אבל הוא אינו אמור לחול על מי שכבר נכנס ארצה באופן חוקי וקיבל היתר עבודה, כמו במקרה של שאקר. בכל מקרה, נאמר בעתירה, ב-19 החודשים שעברו מאז הגיע שאקר לישראל, הוא לא התבטא בעד או נגד חרם. המטרה האמיתית של הגירוש, נטען בעתירה, היא "למנוע מגוף ביקורתי כלפי מדיניות ממשלת ישראל לקיים פעילות תחקירית בישראל ובשטחים הכבושים". בעתירה נטען שעצם החוק, המתנה את זכות הכניסה לישראל באי-תמיכה בחרם, אינו חוקתי  משום שהוא פוגע בחופש הביטוי.

שאקר התמנה לתפקיד חוקר בשטחים ובישראל מטעם HRW ב-2016. בתחילה סירב משרד הפנים להעניק לו אשרה בטענה שארגון Human Rights Watch, אחד מארגוני זכויות האדם הגדולים והמוכרים בעולם, עוסק ב"פוליטיקה בשירותי התעמולה הפלסטינית ונושא את דגל זכויות האדם לשווא" וכי כל מטרתו היא לפגוע בישראל. לאחר לחץ בינלאומי, השתנתה העמדה ובמארס 2017 הוא הגיע לישראל. מאז פרסם הארגון כמה דוחות הנוגעים גם להתנהגות ישראל בשטחים וגם להתנהלות ממשלת חמאס והרשות הפלסטינית.

בחברה טובה, לצד אסד וא-סיסי. שר הפנים אריה דרעי (אקטיבסטילס)

בעקבות אסד וא-סיסי

אין זו הפעם  הראשונה שממשלה מזרח תיכונית מגלה הסתייגות מהפעולות של שאקר למען זכויות אדם. ב-2008, הוא מספר ל"שיחה מקומית", הוא שהה בדמשק במסגרת מלגה וחקר את היחס לפליטים העיראקיים במדינה. "בשגרירות האמריקאית הזהירו אותי שהשלטונות הסוריים לא אוהבים את מה שאני עושה", הוא מספר. ואכן, אחרי שיצא את סוריה וניסה לחזור אליה, שלטונות דמשק סירבו להעניק לו אשרה.

ב-2014 הוא נקלע למצב יותר מסוכן. הוא בילה אז שנה במצרים וכתב דו"ח מיוחד ל-HRW על הרג המפגינים באוגוסט 2013 בכיכר ראבעה, מייד אחרי ההפיכה שהעלתה את עבדל פאתח סיסי לשלטון. לפי שאקר, מדובר באחד ממקרי הרג המפגינים הגרועים בהיסטוריה, 800 הרוגים תוך 12 שעות. "מצאנו תיעוד שמוכיח שהממשלה ערכה תוכניות לטבח, שהיא ציפתה למותם של מאות מפגינים", אומר שאקר. המצרים מאוד לא אהבו את הממצאים האלה, ששאקר מתאר אותם כ"פשע נגד האנושות". באותם ימים עיתונאים ופעילי זכויות אדם פשוט נעלמו ממצרים, שאקר קיבל גם כן רמזים מאיימים ועזב את המדינה והוא אינו יכול לחזור אליה.

לגבי עצם ההחלטה לגרש אותו בגלל התמיכה שלו לכאורה בחרם אומר שאקר: "הייתי מעורב בפעילות פוליטית, לכל אדם יש את הדעות שלו, אבל אתה שם את הדעות שלך בצד ברגע שאתה מצטרף לארגון". HRW כארגון והוא עצמו כנציג שלו לא הביעו תמיכה בחרם, לדבריו. "המטרה פה היא לסתם לי את הפה".

אם אכן יגורש שאקר, תהיה זו הפעם הראשונה שתושב זר מגורש בגלל עמדה פוליטית אחרי שכבר נכנס לישראל. המדינות היחידות שגירשו נציג של HRW לפני ישראל היו צפון קוריאה, קובה, ונצואלה, סודאן ואוזבקיסטאן.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המחאה נכנסה לה לחיים. רפקת רוסק עמינח על דוכן העדים בבית משפט השלום בתל אביב (צילום: מוטי מילרוד, הארץ)

המחאה נכנסה לה לחיים. רפקת רוסק עמינח על דוכן העדים בבית משפט השלום בתל אביב (צילום: מוטי מילרוד, הארץ)

רוסק עמינח: אני לא פושעת. ברק כהן: הבנקאים עומדים למשפט

משפטם של קבוצת "באים לבנקאים", הפך להתנצחות אישית בין מנכ"לית בנק לאומי רוסק עמינח לעו"ד ברק כהן. "אתה שואל אותי שאלות אזוטריות", אמרה רוסק עמינח. "אני נאשם באשמות אזוטריות", ענה לה כהן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf