הפיגוע שלא היה בשוק הכרמל צריך להדאיג את כולנו

בהתחלה דיווחו על פיגוע, אחר כך על אדם מעורער בנפשו עם סכין, אבל עדי ראייה מספרים סיפור אחר על מה שקרה בשוק הכרמל בשישי בצהריים. כך משתלטת עלינו תורת הנטרול

א א א

כתבה: ענבל בן יהודה

אתמול, יום שישי, בסביבות השעה 14:00, התרחשה בשוק הכרמל התל-אביבי, העמוס והומה האדם, תקרית שהקפיצה את המבקרים והעובדים על הרגליים בחשד לפיגוע. כתוצאה מכך התעוררו בהלה והמולה, נפוצו שמועות ואנשים רבים נסו מן המקום במחשבה להציל את חייהם. המשטרה ואתרי התקשורת המרכזיים סיכמו את האירוע יחסית מהר והבהירו כי אין סיבה לדאגה, אבל התנהלות האירוע כולו, כולל כמה פרטים פחות גלויים וידועים, מציעים כי יש לנו, כאזרחים, סיבה לדאוג.

רצה הגורל והייתי גם אני בשוק (תרתי משמע) כאשר החלה המנוסה ההמונית. ספק מעדתי ספק הופלתי על רצפה האספלט המלוכלכת ליד אחד הדוכנים, בחסות הלחץ וההמולה, שטמנו בחובם סכנת רמיסה גדולה. אפשר רק לשמוח ולהודות על כך שמעט בני אדם נפגעו – כך על פי הדיווחים הרשמיים. כשהתרוממתי, האנשים המשיכו לשעוט כעדר במעלה השוק ולרחובותיו הצדדיים. באנוכיות מסוימת ניסיתי לפלס את דרכי קדימה, כדי שאולי בסופו של דבר לא אני זו שאקבל את הכדור בגב, חסרת הגנה במסע הירי שהתחלתי לדמות במוחי באופן בלתי רצוני שמתרחש.

> אפקט הבומרנג של תביעת ההשתקה מגיע לחברת אורבן נדל"ן

רצתי אחר בן לווייתי בתחושה שחייבים לברוח ולמצוא מחסה, אף על פי שלא ידעתי בדיוק מפני מה. פיגוע ירי, דקירה ואף שריפה הם תרחישים שעברו לי בראש במהלך המנוסה, ולכל אחד מהם היו השלכות על דרך הפעולה האפשרית שניסיתי לנקוט. הלך הרוח הכללי של חוסר ודאות ושל ריבוי מידע כוזב התחזק אצלי בשל היותי כבדת שמיעה, שמתקשה להבחין בין רעשים שונים ומקורם וקולטת מסרים מילוליים באופן חלקי ומבולבל.

כשהגענו לאחד הרחובות הצדדיים שליד השוק ראיתי חנויות רבות שנסגרות בזו אחר זו והרגשתי כאילו שבכך מונעים ממני המוכרים את האפשרות להיכנס אליהן ולהסתתר. ככל שהתקדמנו, נוכחתי בפער שבין האווירה ההיסטרית ממנה יצאנו לאווירה המבולבלת אמנם, אך הרבה יותר רגועה, שאפפה את האזור הקרוב למדרחוב נחלת בנימין. התיישבתי לרגע והבחנתי בפצע המדמם מזרועי. רציתי לצעוק לעולם "תראו מה קרה!", מבלי שידעתי דבר בעצמי.

בזמן שפניתי אל הוואטסאפ בחיפוש אחר הסברים למתרחש, מוקירה תודה על כך שהטלפון הנייד והארנק נמצאו עמי אחרי הכל, נשמעה ההודעה הרשמית במערכת הכריזה של השוק על כך שלא מדובר בפיגוע, אלא בתקרית אלימה שנמצאה תחת שליטה. מצד אחד התקשיתי להשתכנע, ומצד שני זה כמעט ברור, ואפילו מובן מאליו, שבישראל 2016 אנחנו כל כך פרנואידים ואחוזי חרדה, שגם אם ננסה לברוח מזה – רבים מסביבנו יפרשו כל אירוע חריג כתקרית ביטחונית-לאומנית-חבלנית. לכך, כידוע, יש השלכות בעייתיות.

איפה הסכין?

מטבע הדברים, כשהגעתי הביתה ניסיתי לברר כמה שיותר פרטים על המקרה בשוק הכרמל. בהדרגה נחשפתי למידע סותר ומוזר, ובשל כך לא יכולתי שלא להצר על כך שפספסתי את ההזדמנות לברר את הדברים לאשורם בשטח בעצמי, במקום להיכנס להלם ולנסות להתאושש ממנו בשעות שלאחר מכן. אבל עכשיו, יום אחרי, כל שנותר לעשות הוא לחשוף את המידע שהתפרסם עד כה באתרי החדשות הרשמיים והלא-רשמיים וברשתות החברתיות.

אז מה קרה ביום שישי בשוק הכרמל? תלוי את מי שואלים. ראשונים דיווחו באתרים כגון רוטר על אירוע חבלני, כולל על יריות ופיצוצים שנשמעו בשוק, אך במהרה הופרך דיווח זה. לאחר מכן האתרים מאקו ו-Ynet מיהרו לפרסם את גרסת המשטרה, לפיה הגורם לבהלה היה אדם המוכר לגורמי הרפואה בעיר כמעורער בנפשו, שרץ בשוק בעודו אוחז בסכין; המניע לפעולתו לא היה לאומני והוא נעצר על ידי המשטרה.

הסדקים בגרסה זו מופיעים עם הדיווח הלקוני באתר וואלה!, שם ציינו כי לא רק שוטרים השתלטו על האדם שנחשד כמחבל, אלא גם אזרחים. סימני השאלה מתרבים לנוכח דיווחים של עדי ראייה בתגובה לכתבה זו וברשתות החברתיות.

כך לדוגמא מגיבה באתר אישה, המזדהה כעדת ראייה שגרה בשוק הכרמל, וטוענת שהאדם לא נשא סכין; הוא היה שיכור ומעד על אישה אחרת, שבבהלתה הציתה את השמועות על פיגוע ואת החשד באדם כמחבל. לדברי המגיבה, הסכין הייתה שייכת לאחד מבעלי החנויות שיצא אל הזירה. מידע זה עולה בקנה אחד עם דיווח של משתמש באתר "רוטר", על כך שרוכלים רבים הגיעו אל מקום ההתרחשות כאשר הם אוחזים בכלי נשק מאולתרים. נכון לרגע זה, תגובות אלו לא נתקלו בניסיונות לסתור אותן.

> עשרים אסירים כורדים סונים הוצאו להורג באיראן

קניות בשוק הכרמל (אילוסטרציה: משה שי / פלאש90)

תפסו כל מה שבא ליד. קניות בשוק הכרמל (אילוסטרציה: משה שי / פלאש90)

תגובות אלו תומכות בעדותה של אישה אחרת עמה שוחחתי (שמה שמור במערכת) שחזתה מקרוב בהתנפלות על החשוד, ופרסמה את האירוע החריג והטראומתי לחבריה בפייסבוק. לדבריה, שניות לאחר שחזתה בהמולה מתוך החנות שבה שהתה, הבחינה בגבר צנום כהה עור נופל אל הקרקע, כשבערך חמישה גברים מתחילים להכותו "מכות רצח", לדבריה, ולצדם כמה גברים נוספים שהתאספו ועודדו אותם. בנוסף הוטח בראשו כיסא, שלאחר מכן הוצב על גופו של הפגוע על מנת שלא יזוז. באשר לנוכחותה של סכין בידיו היא אומרת כי אמנם לא ראתה את מה שקרה לפני ההתנפלות, אך גם לא ראתה כי נוטלים דבר מה מן החשוד, וכי שמעה מהרוכלים באזור כי הוא ניסה לגנוב, אך לא על כך שהחזיק בסכין.

עוד היא מציינת כי היא ובנותיה הבחינו באדם-שהפך-לחשוד לפני שהחלה התקרית, וכי הוא נראה שיכור ו"מרוט" למדי. לנוכח האלימות הרבה שאפיינה את הטיפול בחשוד, בה חזתה בעצמה, נראה היה לה משונה שכלי התקשורת המרכזיים לא דיווחו על האירוע במלואו.

מערכת שיחה מקומית פנתה לדוברות המשטרה, שפרסמה אתמול שהאדם שנתפס "אחז בסכין", כדי לברר מה מקור המידע והאם יש צילומים של האדם אוחז בסכין. טרם קיבלנו תשובה.

על רקע תקדימים שונים מהשנה האחרונה, המידע שמופיע בערוצים הלא-רשמיים מעלה את האפשרות הסבירה, לא לראשונה בישראל של 2016, כי אותם אזרחים "חתרו למגע" על מנת "לנטרל" את החשוד, או במילים אחרות – הם היכו אותו נמרצות, באופן לא מידתי וללא סיבה.

בניגוד למקרים אחרים, אולי בשל היעדר תיעוד חיצוני ברור, לא פורסם היבט זה של האירועים בדיווחים הראשוניים עליהם. עוד על סמך תקדימים מצערים בתחום ה"נטרול", עולות השאלות האם היות האדם החשוד כהה עור היא זו שסימנה אותו כמפגע אפשרי על ידי הנוכחים בסביבה, ובאיזו מידה האשמתו בהחזקת סכין היא תוצאה של ניסיון כוזב ומאוחר יותר להצדיק את התגובה הקיצונית והלא מידתית למה שבאמת התרחש.

> מי מסכן את חיי הילדים בהפגנות בנעלין?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

אנשי אום אל חיראן חתמו על הסכם הפשרה בכפייה, לא בהסכמה

בשבוע שעבר, תושבי הכפר הבלתי מוכר חתמו על הסכם עזיבה מרצון, לכאורה, כדי שהמדינה תוכל לישב על אדמתם יהודים. ועכשיו נשאלת השאלה, כיצד הסכם שמגיע אחרי חמש עשרה שנות התשה והתעמרות של המדינה, יכול באמת להיקרא "הסכם מרצון"?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf