פלסטינים וישראלים שובתים רעב נגד מעצרם המנהלי

אנשי הימין הקיצני מאיר אטינגר ואביתר סלונים שובתים רעב לקראת ההחלטה האם להאריך את מעצרם המנהלי. העיתונאי מחמד אלקיק השובת 67 ימים נמצא בסכנת חיים ואתמול חתם על צוואה. מעל 500 בני אדם מוחזקים במעצר מנהלי. על המדינה להעמידם לדין או לשחררם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום חמישי הקרוב צפוי לפוג תוקף הצו המנהלי לכליאה ללא משפט שהוציא שר הבטחון נגד אנשי הימין הקיצוני מאיר אטינגר ואביתר סלונים. לקראת התאריך הגורלי הזה, הכריז לפני כשבוע וחצי אטינגר על שביתת רעב, וסלונים הצטרף אליו לפני מספר ימים. שני העצורים מוחזקים בכלא "אשל" בבאר שבע בהפרדה באגף בטחוני, ועל פי ארגון "חננו" תנאי כליאתם קשים ונאסר עליהם להכניס מתקן חימום לתאיהם גם בימי הקרה האחרונים. עוד נמסר מ"חננו" כי אטינגר איבד את הכרתו מספר פעמים בימים האחרונים, וכי הוא חש ברע.

לפני כמעט שישה חודשים חתם שר הבטחון משה יעלון על צווי מעצר מנהלי לכליאה ללא משפט של שלושה ישראלים יהודים. מדובר בצעד חריג מאוד מבחינת המדינה ש-99 אחוזים מצווי המעצר המנהלי שהוציאה בעשור האחרון היו נגד פלסטינים. השלושה, מאיר אטינגר, אביתר סלונים, ומרדכי מאייר, נעצרו בעקבות כשלון מערכת הבטחון למצוא אשמים ברצח בני משפחת דוואבשה והצתת מבנים וכנסיות ברחבי ישראל והגדה. לטענת שב"כ השלושה היו חברים בהתארגנות המכונה "המרד" ששמה לה למטרה לערער את יסודות השלטון בישראל. מסיבות כלשהן החליט שב"כ שלא להגיש נגדם כתבי אישום ולהציג ראיות אלא להפעיל את כלי המעצר המנהלי.

במקביל להגשת כתבי אישום נגד מספר חשודים לפני כחודש, שוחרר מרדכי מאייר לביתו עם צו מנהלי האוסר עליו להיכנס לשטחי הגדה המערבית. שביתת הרעב של אטינגר וסלונים הוא אמצעי שנועד להפעיל לחץ על המדינה לקראת ההחלטה על חידוש הצו המנהלי לכליאתם ללא משפט, ולעורר עניין ציבורי במנגנון הפסול של כלי המעצר המנהלי.

> עיתונאים הפגינו בעפולה לשחרורו ממעצר של העיתונאי הפלסטיני שובת הרעב

ביתם השרוף של בני משפחת דוואבשה בדומא. תינוק בן חמש נהרג, ועוד שלושה נפצעו אנושות לאחר שביתם הוצת על ידי מתנחלים רעולי פנים (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

ביתם השרוף של בני משפחת דוואבשה בדומא שהוצת על ידי מתנחלים רעולי פנים. תינוק בן חמש ושני הוריו נהרגו. רק ילד אחד שרד את ההצתה. עד עכשיו לא הועמדו לדין האחראים לרצח. (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

לפחות שני עצירים מנהליים נמצאים כעת בשלבים שונים של שביתת רעב, בנוסף לאטינגר, השובת כ-10 ימים, וסלונים, השובת כחמישה ימים. העציר המנהלי וסאם אלהימוני, שזה לו המעצר המנהלי הרביעי, שובת רעב 17 ימים, והעיתונאי מחמד אלקיק שזה לו היום ה-67 לשביתתו, וסכנה נשקפת לחייו.

על פי מועדון האסיר הפלסטיני, היום (שבת) הגיש לראשונה בית החולים "העמק" בעפולה, בו מאושפז אלקיק, דו"ח על מצבו לבג"צ, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט העליון מיום רביעי לניטור מצבו הרפואי של שובת הרעב. בדו"ח הודה בית החולים בפעם הראשונה כי אלקיק סובל מהתדרדרות במצבו, וכי הוא איבד את היכולת לדבר. אתמול חתם אלקיק על צוואה בה הוא מבקש לפגוש את אשתו בפעם האחרונה לפני שימות, ומפרט הנחיות להלווייתו ולקבורתו.

בהצהרה שפרסם אלקיק אתמול באמצעות עורך הדין של וועדת האסירים של הרשות הפלסטינית, ושהוקראה לאחר תפילות יום השישי בכפר מגוריו באזור חברון, הוא אמר כי "העיתונאים הפלסטינים חווים כעת דיכוי כוחני בשל היותם קול המצפון האנושי, חושפים פשעים ופרקטיקות דיכוי של הכיבוש הישראלי נגד העם הפלסטיני. עיתונאים פלסטינים, ואני ביניהם, משלמים את מחיר המדיניות הישראלית הגזענית. כאשר בני אדם חווים דיכוי שכזה, הם אינם חוששים יותר מההשלכות, אפילו במחיר חייהם". וסיים: "אני שם עצמי בידיו של האל ואמשיך את שביתת הרעב בה התחלתי עד למוות, או עד לחופש".

בימים האחרונים מתנהל קמפיין של אנשי ימין לשחרורם של אטינגר וסלונים תחת הסלוגן "ישוחררו מאיר אטינגר וכל העצורים המנהליים". במסגרת הקמפיין פורסמו מודעות עם הכיתוב "מדינה מתוקנת לא מחזיקה אסירים ללא משפט". עם זאת, חלק מהמודעות מתייחסות ספציפית ל"יהודים", ואין אזכור ליותר מ-500 העצירים המנהליים הפלסטינים המוחזקים גם הם ללא משפט. כמעט 4,000 בני אדם נעצרו בעשור האחרון בצווים מנהליים, מרביתם המוחלטת פלסטינים, והמחאה על השימוש בכלי הדרקוני הזה צריכה להיות האינטרס של כל אחת ואחד מאיתנו. יש להפסיק לאלתר את השימוש בצווים מנהליים, ולשחרר או להעמיד לדין את כל העצורים.

> ארבע טענות ימניות נגד השמאל, ותשובה שמאלית אחת

נשים אוחזות בתמונותיו של העיתונאי שובת הרעב מחמד אלקיק במהלך הפגנה למען שחרורו. אל-אקצא, ירושלים, 29 בינואר 2016 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

נשים אוחזות בתמונותיו של העיתונאי שובת הרעב מחמד אלקיק במהלך הפגנה למען שחרורו. אל-אקצא, ירושלים, 29 בינואר 2016 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

ברזיל: הימין הקיצוני משתולל, אך השמאל מקבל תקווה חדשה

שחרורו של הנשיא לשעבר לולה דה סילבה מהכלא עד למיצוי הליכי הערעור בעניינו נותן זריקת מרץ לשמאל הברזילאי המשותק. האם זה מה שיציל את המדינה הגדולה והמשפיעה באמריקה הלטינית מאימת הניאו-פאשיזם?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf