להעיר את התקווה: פעילים מזרחים בתמיכה ברשימה המשותפת

בפגישה מיוחדת עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת הציגה קבוצת פעילים מזרחים מסמך חזון חדש הקורא לשיתוף פעולה פלסטיני-מזרחי, הרחק מ"הווילה בג'ונגל" של הציונות

א א א

מול מציאות של פחד, אפליה, פירוד והסתה התחברנו על מנת  לכרות בריתות, ליצור שותפויות, לחצות גבולות קבוצתיים, אתניים, מגדריים ותודעתיים ולהעיר את התקווה.

במילים אלה נפתח מסמך החזון שגיבשנו, קבוצה של פעילות ופעילים מזרחים תומכי הרשימה המשותפת, אשר הוגש אתמול (שני) בפגישה חגיגית לחברי הכנסת של הרשימה.

ראשיתו של המהלך הזה, שהתחיל עם כמה חברים ואשר הצטרפו אליו בהמשך הדרך כמה עשרות נוספים, היתה סביב מערכת הבחירות האחרונה לפני שנה. זאת היתה תקופה מורכבת עבור לא מעטים מאיתנו, הפעילים המזרחים: מצד אחד, הבחירות הללו התקיימו על רקע התחושה כי השיח המזרחי, בעיקר זה התרבותי, זוכה לעדנה מחודשת אחרי שנים רבות של תרדמת כביכול. שורה של משוררות ומשוררים צעירים בעלי תודעה מזרחית מנומקת פרצה לקדמת הבמה, ולא היתה כמעט במה פובליציסטית שלא עסקה, לעתים באובססיביות ממש, בשיח המזרחי המתחדש.

ובו בזמן, דומה היה שעם פתיחת מערכת הבחירות, השיח הזה מתקשה להוון את עצמו במונחים פוליטיים: למעט ש"ס, שמטעמים מובנים לא היתה יכולה להוות בית פוליטי עבור רבים מאיתנו, המזרחיות כתודעה פוליטית לא היתה נוכחת במערכת הבחירות הזו. מועמדים כגון אלי אוחנה בבית היהודי ואבי דבוש במרצ, אשר זהותם המזרחית היא מרכיב משמעותי בפרסונה הציבורית שלהם, לא הצליחו לחצות את הרף במפלגות. כחלון, כמו מזרחים רבים לפניו, העדיף ללכת על הקלף ה"כל-ישראלי" ולא העמיד את המזרחיות כסוגיה פוליטית על השולחן.

אבל עבור רבות ורבים שתהליך הסוציאליזציה הפוליטית שלהם התרחש בעיקר דרך הפריזמה המזרחית, המימד האתני לא יכל שלא לקבל ביטוי גם באופן ההצבעה בקלפי. כך, קבוצת פעילים מזרחים מסורתיים ואף חילוניים חברו לש"ס החרדית והקימו שם את "המועצה האזרחית המייעצת", שחלק מחבריה שותפים כיום ליוזמת "תור הזהב". אחרים בחרו ללכת על כחלון ולחזק מזרחי העומד בראש מפלגה עם יומרות חברתיות, גם אם מוטלות מעט בספק, כדי לסייע למועמד מזרחי בעל סיכויים טובים להגיע לעמדה בכירה ככל האפשר. בקרב אלה וגם אלה רווחה האמירה המאפיינת לא מעט מהשיח המזרחי החדש, "אנחנו לא שמאל ולא ימין, החלוקה הזו לא רלוונטית לגבינו".

> למאבק המזרחי אין מה לחפש במפלגות ציוניות

להרוס את קירות הווילה המדומיינת. פגישת הפעילים המזרחים עם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת

להרוס את קירות הווילה המדומיינת. פגישת הפעילים המזרחים עם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת (צילום באדיבות הרשימה המשותפת)

מתוך הקול-קורא של "המזרחית המשותפת":

הקמת הרשימה המשותפת מהווה הזמנה פתוחה לדמיין יחד את חזון הבית המזרח-תיכוני הפתוח והמכליל המבוסס על שאיפה לצדק. מלב המציאות המייאשת, בתוך מצב המצור, המלחמה, הגזענות והדיכוי, אנו קוראים ליצירתה של ברית בין כל המבקשות להיאבק בסדר החברתי הניאו-ליברלי ובכוחות האנטי-דמוקרטיים הקמים עלינו לכלותינו.

ברית זו נשענת על ההנחה כי חוויות הדיכוי ותוצאותיו אינן נחוות או מותירות חותם באופן זהה על בני כל הקבוצות, אך בד בבד כל דירוג ערכי של אי שוויון, סבל ועוולות מייצר סבל ועוול נוסף. יצירת היררכיה של דיכויים משרתת את הנדסת המרחב בכוח הזרוע ואת המיליטנטיות של כל ממשלות ישראל. כילידי המרחב אנו דוחים את רעיון ההסתגרות הקולוניאליסטית בתוך אותה וילה מדומיינת בג'ונגל. עלינו לאזור יחד את האומץ לפעול לפירוק מן היסוד של שרשרת המזון האנושית שהתבססה כאן מ-48', שמדרגת בהירארכיה איומה את בנות ובני הארץ הזאת כעליונים וכתחתונים, ומשסה אותם אלה באלה. התנגדות לכך היא הצו המוסרי והמחויבות הפוליטית שלנו כמזרחים/ות, כיהודים/ות, וכבנות וכבני המרחב.

והיינו אנחנו, פעילות ופעילים בעלי תודעה מזרחית שלא רק שלא עברה דה-פוליטיזציה שלא מבחינה בין ימין ושמאל, אלא שהיא מושרשת בתוך תפיסה פוליטית שמאלית (אמיתית, ולא במובן המסורס והמדומה שלה בשיח הישראלי) עמוקה, וביתר שאת לאחר המלחמה האיומה בעזה בקיץ שקדם לבחירות. עבורנו, הקמתה של הרשימה המשותפת היוותה הזדמנות ליצירת מחנה אזרחי-דמוקרטי אמיתי, משוחרר מנטל הלאומיות הציונית המדירה והאקסקלוסיבית. מחנה שבמסגרתו יתאפשר חיבור מזרחי-פלסטיני השולל מכל וכל את תפיסת "הוילה בג'ונגל" הציונית, אותה וילה מדומיינת שבה גם המזרחים וגם הפלסטינים הם בבחינת ילידים שיש לאלף, ומציע תחתיה קיום משותף ושוויוני הרואה עצמו חלק מהמרחב המזרח-תיכוני ולא עוין אותו מתוך סלידה וחשש.

נכון שאין ברשימה המשותפת אף לא מועמד יהודי-מזרחי אחד, ובכל זאת, בעיני, היא הרשימה המזרחית ביותר בכנסת. הפרוייקט המזרחי היה עבורי מאז ומתמיד פרוייקט מהפכני במהותו, כזה שלא מבקש לעשות "שיפוץ פנים" באותה וילה מדומיינת אלא לשבור את קירותיה כליל ולהתחבר למרחב. את זאת בדיוק מציעה השותפות עם הרשימה המשותפת.

> כך נעלמו הפלסטינים מהשיח המזרחי החדש

לכרות בריתות, ליצור שותפויות. פגישת הפעילים המזרחים תומכי הרשימה המשותפת עם חברי הכנסת של הרשימה. צילום באדיבות הרשימה המשותפת

לכרות בריתות, ליצור שותפויות. פגישת הפעילים המזרחים תומכי הרשימה המשותפת עם חברי הכנסת של הרשימה. צילום באדיבות הרשימה המשותפת

אתמול נפגשנו עם חברות וחברי הכנסת של הרשימה המשותפת והצגנו בפניהם את המסמך שעל ניסוחו שקדנו חודשים רבים ואשר חתומים עליו לעת עתה כשישים אישה ואיש. צריך להודות: המפגש הזה התקיים ברגע לא פשוט עבור הרשימה המשותפת, שמתמודדת – כמו גם המאבק המזרחי עצמו – מול אתגרים מורכבים ביותר. ובכל זאת נדמה לי שכל מי שנכח בחדר יוכל להעיד על אווירה חגיגית ומלאת אופטימיות, ועל רצון משותף לבסס את השותפות הזו ולצקת בה תוכן – לא רק רעיוני, אלא גם קונקרטי, בשורת סוגיות, החל ממאבק בסלקציות בקבלה לאוניברסיטאות ועד לסוגיית שטחי השיפוט, כליאת יתר, מאבק נגד מחיקה תרבותית והיסטורית, ועוד. אם השותפות הזו אכן תקרום עור וגידים – ואני מאמינה שאכן כך יהיה – זאת עשייה להיות מההתפתחויות מעוררות התקווה שידעה הפוליטיקה הישראלית מזה שנים רבות.

מול ממשלת נתניהו הרביעית, ממשלת התהום המדיני, הכלכלי, החברתי והאנושי נשאף להתחיל את תהליך האמת והפיוס בין הקולקטיבים הלאומיים וההטרוגניים, הפלסטיני והיהודי, במטרה לבנות כאן בית משותף. יחד נכיר בפצעים העמוקים של כל קרבנות שפיכות הדמים, האלימות הכלכלית והמגדרית. ברוח הקריאה של המשורר מחמוד דרוויש שכתב בפתח ספרו "מצב מצור" ("حالة حصار"): "نُرَبِّي الأملْ", ("נְגַדֵל את התקווה", תרגם: מוחמד חמזה ע'נאים), עלינו לגדל את התקווה כדי שנוכל להציע אותה לחברה כולה, לילדינו ולדורות הבאים.

חתומים עד כה על המסמך:

יונית נעמן, אבי-רם צורף, רוויטל מדר, ראובן אברג'יל, חגית קיסר, הנרייט דהאן כלב, תום מהגר, שושנה גבאי, ורד מדר, יובל עברי, לילך בן דוד, רעי חגי, יהודה שנהב-שהרבני, מעין מדר, אנדרה לוי, חדוה אייל, אהרון שם-טוב, יורם בלומנקרנץ, אורלי נוי, נוית בראל, איריס חפץ, אמנון רז-קרקוצקין, לירון מור, סרחיו יאני, נעמה קלורמן-עראקי, גדי אלגזי, פנינה מוצפי-האלר, משה בהר, שרה אלימי, מתי שמואלוף, בני נוריאלי, טל עמית, אסנת טרבלסי, רן בכור, זהר אלמקייס, הלל כהן, הילה דיין, עמוס נוי, לין חלוזין-דברת, יפעל ביסטרי, יונתן מזרחי, שרי אהרוני, מיכאל סולסברי-כורך, מעין גולדמן, מאיר עמור, יעל ברדה, חן משגב, רונית חכם, גדעון סולימני, סמדר בן-נתן, רמי אדוט, רלה מזלי, צבי בן-דור, נטע עמר-שיף, ליאור קיי אבישי, יאלי השש, דבי פרבר, חיים יעקובי, נעמה גרשי, דויד מוצפי-האלר, מורן בנית, אלמוג בהר, אבי יהודאי, חיים ברעם, דנה קפלן, גל לוי, שירלי בכר, תום פסח

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מדיניות של טיוח. רזאן נג'אר מטפלת בפצועים בהפגנות השיבה (צילום: עבד אל-עזיז נג'אר)

תחקיר בצלם: הפרמדיקית רזאן נג'אר נהרגה מירי מכוון

בעקבות הסערה שחוללה הריגתה של החובשת הצעירה במהלך הפגנות השיבה בעזה, הצבא מיהר להתנער מהאחריות למותה ואף פתח במסע הכפשה נגדה. בצלם: מדיניות נפשעת המגובה במערכות טיוח צה"ליות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf