פעילי חרם עומדים למשפט בגרמניה: "מונעים ביקורת על ישראל"
שלושת הפעילים, ישראלים ופלסטיני, מואשמים בתקיפה לאחר שהפריעו לנאום של ח"כ עליזה לביא באוניברסיטה בברלין. "היא באה לדבר על כמה יפה בישראל. כפלסטיני מעזה קשה לי לשמוע את זה. כל עוד אין שוויון אין להם זכות דיבור"
שלושה פעילי חרם – ישראלים ופלסטיני – עומדים למשפט בגרמניה לאחר שהואשמו בתקיפה והסגת גבול, בשל הפרעה בזמן הרצאה של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) בברלין ביוני 2017. הפעילים, סתווית סיני ורוני ברקן הישראלים ומאג'ד אבו-סלאמה מעזה, מחו בזמן הרצאתה של לביא באוניברסיטת הומבולדט בברלין. "אין לך בושה לבוא לפה לייצג משטר אפרטהייד?", "הדם של עזה על הידיים של האישה הזאת", צעקו הפעילים לעברה. הם הצליחו לעצור את ההרצאה לדקות ארוכות, עד שחלק מהנוכחים ומאבטחים של האוניברסיטה הוציאו אותם בכוח מן האולם.
כותרת ההרצאה הייתה "החיים בישראל: טרור, דעות קדומות והסיכוי לשלום", לצדה של לביא השתתפה בפאנל ניצולת שואה, דבורה ויינשטיין, ומאחוריהן באולם נתלה דגל ישראל. באותו זמן היתה לביא יו"ר "השדולה למאבק בדה לגיטימציה של ישראל" והארוע אורגן על ידי אגודת ישראל-גרמניה במסגרת משלחת של צעירי "יש עתיד" לקידום פעילות הסברה למען ישראל בקמפוסים בגרמניה.
לאחר תחילת ההרצאה קמו הפעילים ממקומם וצעקו לעבר ח"כ לביא "בזמן שאת מתגאה בזכויות להט"ב בתל אביב, ישראל מוציאה פלסטינים מהארון" ודרשו ממנה: "דברי על הפשעים שביצעתם בעזה". לאחר האירוע, שסוקר בתקשורת הישראלית והגרמנית, התלוננו באגודת ישראל-גרמניה במשטרה הגרמנית שהחליטה לחקור את הנושא ולהעמיד את הפעילים לדין באשמת תקיפה והסגת גבול. משפטם יפתח בתחילת מרץ.
כמו במקרים דומים, במיוחד כאשר הפעילים מזוהים עם תנועת החרם, הדיון הוסט מיד להאשמות באנטישמיות. ח"כ לביא אמרה לאחר ההרצאה: "ההרצאה שלי הפכה מהר מאוד למפגן שנאה אלים ואנטישמי בידי פעילי BDS ובהם גם ישראלים שלא נתנו לי לדבר". העיתון הגרמני "דר טאגסשפיגל" פרסם ידיעה על התקרית תחת הכותרת "אנטישמיות בברלין" ובערוץ 7 הימני הדגישו כי מדובר באותה אוניברסיטה שבה נשרפו ספרים יהודים בשנת 1933. גם שירות המודיעין הגרמני הזכיר את התקרית בדוֹ"ח שפרסם בשנה שעברה, בו קבע שתנועת החרם היא חלק מהתפרצות של גל של אנטישמיות בברלין.
עד שישראל לא תיתן שוויון, אין לה זכות לדבר. הפגנה נגד השימוש שעושה ישראל ביחס ללהט"בים בברלין, 2018 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)
אבל צפייה בסרטונים ובהם תיעוד האירוע, מעלה שהפעילים אכן הפריעו למהלך ההרצאה של חברת הכנסת, אך לא נראה שם "מפגן אלים". הם לא תקפו אף אחד מהנוכחים בחדר, כפי שנטען בתביעה נגדם, ולא קראו קריאות אנטישמיות.
השבוע פנתה "אקדמיה לשוויון" – קבוצה של כ-500 אקדמאיות ואקדמאים, יהודים ושאינם יהודים, שפועלים באקדמיה בישראל וברחבי העולם – לנשיא אוניברסיטת הומבולדט לקראת פתיחת משפטם של פעילי החרם. השתתפות האוניברסיטה במשפט בלי לדחות את ההאשמות באנטישמיות תורמת – כך כתבו – "לדה-לגיטימציה ההולכת וגוברת של ארגונים אזרחיים וקולות ביקורתיים – רבים מהם יהודים – המתנגדים לכיבוש הצבאי המתמשך של העם הפלסטיני והשטחים".
לפי המכתב, "המאבק באנטישמיות הוא ללא ספק חשוב ביותר", אולם יש לשמור עליו מפני "אינטרסים פוליטיים מפוקפקים". טשטוש ההבדלים בין אנטישמיות לבין ביקורת על המדיניות הישראלית מול הפלסטינים מהווה "שימוש מניפולטיבי במאבק ראוי נגד אנטישמיות למטרות שאין להן שום קשר עם הגנה על יהודים מפני שנאה גזענית ויש להן קשר הדוק עם הגנה על הממשלה הישראלית מפני ביקורת בנוגע לכיבוש. התגובה הקשה וחסרת הפרופורציות של האוניברסיטה, שעלולה לגרום לדעתנו לתוצאות חמורות לנאשמים, אינה ניתנת להבנה אלא בהקשר של המגבלות הגוברות על חופש הביטוי בכל הנוגע לביקורת על ישראל. מטריד מאוד שאוניברסיטת הומבולדט בוגדת בערכים של זכויות אדם וחופש הדיבור".
"היא באה לדבר על הדמוקרטיה וכמה יפה בישראל, במיוחד ללהט"בים וטבעונים. ככה הם מנסים למתג את ישראל. בתור פלסטיני מעזה קשה לי לשמוע את זה. כל עוד אין שוויון, אין להם זכות דיבור", אומר ל"שיחה מקומית" מאג'ד אבו-סלאמה בשיחת טלפון מברלין. אבו סלאמה, אחד משלושת הפעילים שהפריעו להרצאתה של לביא, הוא פעיל פוליטי מעזה, שעבר להתגורר בברלין אחרי שנורה על ידי צלף ישראלי במהלך נטיעת עצי זית סמוך לגדר עם ישראל בשנת 2014. הוא היה אחד ממקימי "קואליציית צעירי האינתיפאדה" שהפגינה סמוך לגדר בשנים 2013-2014.
"באנו לעשות פעולה אזרחית לא אלימה, כמו שנעשתה לא פעם בדרום אפריקה, נגד מי שמייצגת את האפרטהייד הישראלי. לביא היתה חלק מהקואליציה שהחליטה על המלחמה בעזה ב-2014", מספר אבו-סלאמה, שכותב בימים אלה את התזה שלו בתוכנית ללימודי שלום ויישוב סכסוכים באוניברסיטה טרומסו בנורווגיה. התביעה הזו כבר גובה ממנו מחיר כבד ועלולה להביא לסילוקו מגרמניה. "בעזה, לא ראינו פנים מול פנים את המדכאים שלנו, כי אנחנו מאחורי גדרות וסורגים. זה כואב לי בלב, להקשיב לגורמים ישראליים רשמיים. אמרתי לה: המקום שלך לא פה באוניברסיטה, אלא בבית המשפט בהאג", הוא אומר.
אבו-סלאמה רואה קשר בין המשפט בפניו הוא עומד לבין המגמה בגרמניה להגביל את חופש הביטוי כשמדובר בביקורת על ישראל, כמו במקרה של הבנק שהחליט בעקבות לחצים לערוך בדיקה מדעית, שתקבע האם הארגון היהודי-גרמני "קול יהודי לשלום", שמנהל אצלו חשבון בנק, הוא אנטישמי. "מפלילים אותי כדי להרתיע אחרים, פלסטינים ולא-פלסטינים, מלדבר נגד ישראל, בגלל ה'מורכבות' של מערכת היחסים בין העם הגרמני לישראל. זה המשך ישיר לפחד שישראל מנסה להטמיע בישראל ובפלסטין נגד כל ביקורת".
הדיון הראשון בתביעה יערך בבית המשפט הפלילי של מואביט, ברלין, ב-4 במרץ.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
