טרור של מילים? מה שפרסומת אחת עושה לרבבות ישראלים

כדי לקדם את העונה החדשה של "פאודה" בחרו במשרד הפרסום להציב שלטים בערבית, על רקע שחור-לבן. התשובה לבהלה שהתעוררה, שגרמה לכמה עיריות להסיר את השלטים, נמצאת בירושלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בקיץ 2016 בחרה סנא ג׳מאלייה, אחת מכוכבות הסרט "לא פה לא שם", לעצב מטען חבלה. סליחה, תיק יד פשוט. את התיק היא עיצבה יחד עם שותפה היית׳ם חדאד, בלי לשער מה יעלה בגורלו בהמשך. התיק הזה, כפי שנראה פשוט עבור אנשים רבים, נדמה כמו מטען חבלה פוטנציאלי לכל הפחות, שכן היה עליו כיתוב בערבית. זה היה כל חטאו.

התיק שצולם לראשונה בברלין, הפך בין רגע לסמל לוחמה באסלמופוביה באירופה (בגלל זיהוי השפה הערבית עם האסלאם) ולמוצר ויראלי עולמי – בעיקר בגלל המשפט הסרקסטי והפשוט שנכתב עליו בערבית: لا يوجد أي هدف لهذا النص إلا نشر الرعب في نفوس من يهاب اللغة العربية. כלומר: לטקסט הזה אין כל מטרה חוץ מלעורר אימה בנפשות המפחדים מהשפה הערבית.

השבוע קיבל המהלך של ג'מאלייה וחדאד תוקף ופרשנות עצובה ברחובות הארץ. משרד הפרסום אריקסון מקאן קיבל לידיו את משימת פרסום העונה השנייה של הסדרה פאודה (فوضى), שתשודר ביום ראשון הקרוב ה-31 לדצמבר. במשרד הפרסום עלו על רעיון מבריק: למלא את הארץ במשפטים בערבית כמו "תכינו את עצמכם", "האקשן מתחיל" ועוד, ללא כל תרגום לעברית. בלי רמיזה לסדרה: כתב לבן ורקע שחור.

התשובה נמצאת בירושלים

שלטי החוצות עוררו תהייה רבה בציבור. שאלות רבות גדשו את הרשת, אנשים ממש נבהלו מהשלטים האלה, לא רק בגלל הערבית, אלא גם בגלל העיצוב הפשטני-דאעשי שלהם. גם אני הבנתי את פשר השלטים רק לאחר שאחד מעמיתיי בשיחה מקומית הפנה לכתבה בטיים אאוט תל אביב, שהבהירה לי מה הרקע.

לי אין דבר וחצי דבר עם סדרה שמאדירה יחידה צבאית, המסתערבים. מבלי לדון בתוכן האומנותי לסדרה שלא ראיתי, המפרסמים נגעו בעורק רגיש: מישהו במשרד בוודאות ידע איזה אפקט ואיזה שיח יעוררו השלטים בערבית. פרסום עם מינימום משאבים היוצר באזז, וזה עובד. בעיריית נשר, למשל, חבר המועצה הורה להוריד את השלטים. בחולון גם כן. הארץ כולה יודעת עכשיו על פרק הבכורה בפאודה בזכות הפרסום שלילי, ומזל טוב לערוץ המשדר על הרייטינג האדיר.

אפשר כמובן להסתכל על השימוש הפרובוקטיבי והציני בשפה הערבית, שמבחינת העם השוכן בציון היא מזוהה עם האויב, תוך ניצול אווירת השנאה והאלימות שבה שרויה החברה בישראל, כל זה בכדי לפרסם סדרה שמאדירה את המסתערבים, גאוות העם בלוחמה בטרור ובמחבלים. אך מצד שני, מה זה אומר על החברה שמפחדת משפה? שפה! ועוד שפה שנוכחת במרחב הציבורי פחות או יותר, שפה שמדוברת על ידי מיליונים בארץ ובסביבתה. מה כל כך גורם לפחד ולאנטגוניזם?

התשובה נמצאת בירושלים: בכנסת ובממשלה שמקדמת ביתר שאת את "חוק הלאום", שעל הדרך הופך לנחות כל מה שלא יהודי. כאשר האווירה הציבורית היא אווירה של עידוד פלגנות ושנאת האחר עד כדי מחיקתו, גם מילים יהפכו למפחידות ומאיימות. גם שפה, עתיקה, עשירה ויפה ככל שתהיה – כמו הערבית – תהפוך לטרור, לדבר מפחיד מבחינת העם היונק השכם וערב תעמולה של שנאה.

לא פלא, אם כן, שאנשים יפחדו משלט פרסום בערבית. בימים בהם ישראל מעמידה למשפט את המשוררת דארין טאטור על שיר שכתבה, נאמר כבר, אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?

> שורת מעצרים של פעילי מאבק עממי בגדה, הוארך מעצר בנות משפחת תמימי 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf